פורטל:מזון/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	פירות הדר ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד ובו עשרות מיני עצים. במקור הכילה קבוצה זו חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, ליים קיי (המריר במשפחת הלימונים), מנדרינה וכן עוד מין שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני הקבוצה נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה של מינים שונים מהסוג, כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.	עריכה | תבנית | שיחה
2	בקבקוק קוקה-קולה המשקה הפופולרי קוקה-קולה מכיל עלי צמח הקוקה, ממנו מפיקים את הסם קוקאין. עד שנת 1903 הכיל המשקה גם קוקאין, אך כיום הקוקאין ממוצה מהעלים לפני הוספתם למשקה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	פלפל שחור בקונדיטוריה הצרפתית המסורתית משתמשים בפלפל שחור במתכונים ובמשקאות המבוססים על שוקולד על מנת להדגיש את טעמו של השוקולד.	עריכה | תבנית | שיחה
4	פרה תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה. בעקבות הסכם שנחתם ב-2007 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים את כל הסודות המקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית.	עריכה | תבנית | שיחה
5	אגוזי ברזיל עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמים ומהארץ. הזרעים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.	עריכה | תבנית | שיחה
6	פוגו פוּ‏‏ג‏וּ הוא דג מאכל במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודוטוקסין שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברישיון על פי חוק, שאותו הם מקבלים לאחר בחינה מסכמת שבאה בעקבות התמחות מקצועית בת מספר שנים. במהלך הבחינה הם מחויבים לטעום מהדג שהכינו. מדי שנה מתים ביפן ובדרום-מזרח אסיה עשרות אנשים מהרעל בדגי פוגו שלא נוקו כהלכה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	יישון בשר יישון בשר הוא תהליך של ריקבון מבוקר בטמפרטורה נמוכה. לאחר השחיטה, באין אספקת חמצן ומזון לתאים, מבצעים סיבי השריר את תנועתם האחרונה: כיווץ שאין ממנו דרך חזרה. כדי לקבל בשר רך אין ברירה אלא לחכות שהחלבונים (אקטין ומיוזין) יתפרקו על ידי אנזימים. תוצר הפירוק הוא השריר הרפוי או האומצה הרכה, והפירוק הוא שמקנה לבשר בקר את הארומה האופיינית.	עריכה | תבנית | שיחה
8	בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר מקורה של המילה אלכוהול הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו בתהליך זיקוק פשוט אבקות שונות שכונו "כּוחול" ושימשו לבישום ולאיפור. הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה חריף.	עריכה | תבנית | שיחה
9	עגבנייה בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שלפיו הוטל מכס על ירקות. לא היה ברור אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שלגביהם החוק תקף, והוויכוח בשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בית המשפט פסק ב-1893, במשפט ניקס נגד הידן, שהעגבנייה היא ירק, כלשון העם, על אף שמבחינה בוטנית היא נחשבת לפרי והמילה "ירק" היא חסרת משמעות.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מערכת העיכול בגוף האדם המזון שוהה במערכת העיכול בגוף האדם בין 16 ל-35 שעות עד לפליטתו. בקיבה הוא יכול לשהות בין 30 דקות ל-10 שעות בהתאם לסוגו ואילו במעי הדק הוא שוהה בין 3 ל-6 שעות. שתי תחנות חשובות נוספות הן התריסריון שבתחילת המעי הדק, והמעי הגס שבו שוהה המזון בין 8 ל-24 שעות ומתגבש לפסולת בעזרת חיידקים. אורכה הכולל של מערכת העיכול בגוף האדם הוא כ-7.5 מטרים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	שוקולד תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.	עריכה | תבנית | שיחה
12	וודקה מזויפת גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. משקאות מזויפים מכילים לעיתים קרובות כהלים נוספים מלבד האתנול, שהוא האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים ומופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים או סלק. מבין כהלים רעילים אלה נפוץ המתנול, ששתייתו עלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. זאת כתוצאה מתוצר החמצון הרעיל של המתנול - פורמאלדהיד. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית חולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק בגוף. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.	עריכה | תבנית | שיחה
13	אהרן אהרנסון אהרן אהרנסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה אם החיטה. בפועל היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה כגון גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות.	עריכה | תבנית | שיחה
14	בשנת 1936 הקים שמעון זידלר, בן למשפחת ויסוצקי, את מפעל התה, תה ויסוצקי. את החברה ייסד קלונימוס זאב ויסוצקי, מראשי חובבי ציון, במוסקבה בשנת 1849, והיו לה סניפים רבים, ביניהם סניף בלונדון שנוהל על ידי אחד העם. עוד בימי היישוב הפכה החברה לחברת התה המובילה בארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
15	Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה, שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, ועל כן בברזיל, בה משמש הפועל "לאכול" כביטוי סלנג לקיום יחסי מין, מקבל הביטוי "לאכול תרנגול הודו" משמעויות חדשות. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי".	עריכה | תבנית | שיחה
16	כיתוב תמונה הפתיתים הומצאו בישראל בשנת 1951 בתקופת הצנע על ידי חברת אסם לבקשת דוד בן-גוריון שרצה לפתח תחליף מבוסס חיטה לאורז, עקב מחסור באותה העת. לכן הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". הפתיתים מיוצאים בקנה מידה גדול יחסית ונקראים מחוץ לישראל israeli couscous (קוסקוס ישראלי).	עריכה | תבנית | שיחה
17	ב-1926 הקים ישראל ליבר את מפעל "ליבר" ליצור שוקולד, קפה וממתקים. "ליבר" היה בין המותגים המובילים בתחומו בשנות היישוב, וססמתו "על כל לשון - ליבר תמיד ראשון". על אף החדשנות שגילה המפעל, כאשר היה הראשון בארץ לשווק את שוקולד ה"מקופלת" ומסטיק בזוקה, התמזג המפעל בשנת 1970 עם "עלית", והשריד האחרון שנותר לבית-החרושת הם ופלים שמייצרת עלית תחת המותג "ליבר".	עריכה | תבנית | שיחה
18	פרי הקובו ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר מגדלים בה את הקקטוס Cereus peruvianus בצורה מסחרית עבור פריו. הפרי מיוצא מהארץ על ידי חברת אגרקסקו תחת השם המסחרי קוּבּוֹ.	עריכה | תבנית | שיחה
19	מי שתייה במשק המים של גוף האדם נכללים לא רק מי שתייה, אלא גם מים שמיוצרים בתוך הגוף מחמצן ומימן. כ-200 מיליליטר מים, תוצר מטבולי של חמצון פחמימות במהלך הנשימה התאית, מתווספים בדרך זו לגוף מדי יום. אולם לא ניתן להסתפק במים המסונתזים על ידי הגוף, משום שיותר מ-700 מיליליטר מים אובדים באופן בלתי נשלט דרך הריאות בנשימה ודרך העור בפעפוע. מים נוספים יוצאים מהגוף כזיעה, כחלק מהצואה ובשתן, ולכן צריכת מים באמצעות שתיית נוזלים ואכילת מזון היא חיונית.	עריכה | תבנית | שיחה
20	הגוף החי מפיק אנרגיה ממזון על ידי חמצון של גלוקוז שהוא תוצר פרוק של אבות המזון. רוב סוגי המזונות תורמים אנרגיה לגוף האדם אך יש מאכלים שבאכילתם נצרכת אנרגיה יותר מערכם הקלורי, בשל תהליך העיכול המורכב שלהם. שורש סלרי הוא אחד מהמאכלים שלגביהם מקובל לחשוב שבאכילתם, המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 14 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אך בכל זאת, כמות זו מתווספת לגוף למרות המאמץ הנדרש לעיכול הירק.	עריכה | תבנית | שיחה
21	עכבר למרות הדעה הרווחת, עכברים לא אוהבים גבינה. כמו האדם, עכברים הם אוכלי כל, אבל טעם הגבינה וריחה בדרך כלל חזקים מדי עבורם, ואם יש להם ברירה הם יעדיפו לאכול דגנים, פירות, ירקות ואפילו לטרוף חרקים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	עגבניות שרי עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה, אשר בגרסתו המוכרת פותח בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם בסופו של דבר, הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן).	עריכה | תבנית | שיחה
23	יין גאורגי הגאורגיאנים מחשיבים את ארצם לערש תרבות ייצור היין. ישנן עדויות עתיקות לייצור יין וכלי קיבול של יין מאזור איראן וגאורגיה המתוארכות למאה ה-6 לפנה"ס. שתיית היין היא מרכזו של המשתה הגאורגי, אשר כולל בין היתר בעלי תפקידים כגון אחראי על סדר שתיית היין והמוזג, סדר המליצות לפני שתיית היין וכלים מיוחדים. היין הגאורגי נפוץ במדינות ברית המועצות לשעבר.	עריכה | תבנית | שיחה
24	חותם ששימש את הטמפלרים לסמן תפוזים שגודלו בשרונה ובווילהלמה אשר נשלחו ליצוא המותג "תפוזי Jaffa", אחד מגאוות הייצוא הישראלי הקיים עד היום, התחיל בחברה לגידול וייצוא תפוזים של חברי תנועת הטמפלרים משרונה ווילהלמה באמצע המאה ה-19 אשר ייצאו את הסחורה מנמל יפו (Jaffa).	עריכה | תבנית | שיחה
25	צמח החובזה (חלמית) צמח החובזה (חלמית) עשה היסטוריה, כאשר במצור הערבי על ירושלים במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, לא היה ליהודים בעיר מה לאכול, והם ניזונו מקציצות חובזה. רבים סוברים שמה ששימש למאכל הוא הפרות הקטנים של הצמח, אך את הקציצות עשו דווקא מהעלים הגדולים, שנקצצו דק ועורבבו עם מעט שמן ומלח. העשירים הוסיפו לתערובת גם ביצה.	עריכה | תבנית | שיחה
26	קטע מתוך המשדר המקורי המראה את "קטיף הספגטי" בשווייץ ב-1 באפריל 1957, התוכנית "פנורמה" של הBBC שידרה כתבה על שיפור יבול הספגטי, בעקבות מזג אוויר נוח והיעלמותם של מזיקי הספגטי, והראתה בה את קטיפת הספגטי מעצי הספגטי. לאחר השידור מאות אנשים התקשרו למשרדי הBBC ושאלו איפה ניתן להשיג עצי ספגטי.	עריכה | תבנית | שיחה
27	מנת קרפצ'יו מאכל הקרפצ'יו, אשר הומצא במחצית המאה ה-20, נקרא על שמו של הצייר האיטלקי ויטורה קרפצ'ו (Vittore Carpaccio), שנהג להשתמש בגוון אדום המזכיר את צבעו של בשר נא. קוקטייל "בליני" קרוי על שמו צייר איטלקי נוסף - ג'ובאני בליני.	עריכה | תבנית | שיחה
28	צלחת ובה ממליגה ממליגה היא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס, אשר מוגש כדייסה מוצקה למדי. בעבר שימש מאכל זה גם כתחליף ללחם לעניים. ממליגה היא מאכל אופייני לרומניה שמתקשר איתה מיידית בתודעה. פחות ידוע שמאכל זה היה נהוג אצל הרומנים גם לפני גילוי אמריקה, בטרם הובא התירס לאירופה. הרומנים אכלו ממליגה עשויה מקמח דוחן, אך התירס דחק בהדרגה את הדוחן מהצלחות הרומניות.	עריכה | תבנית | שיחה
29	פסלו של דום פריניון דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17. פרניון ניסה למנוע את תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך הימנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינות לו כתוצאה מהתהליך אותו ניסה פריניון למנוע.	עריכה | תבנית | שיחה
30	ציור דני של הרמת כוסות במהלך ארוחה חגיגית מקור מנהג הרמת הכוסית ביוון העתיקה, בתקופות בהן היה נפוץ חשש מהרעלה. כדי להרגיע את האורחים מזג המארח את היין מכלי משותף, לגם ראשון מכוסו כדי להדגים את בטיחות השתייה, ואז הרים את כוסו כלפי האורחים במחווה של הזמנה לשתות לבריאות. על פי אמונה רווחת אחרת, מטרת השקת הכוסות זו בזו בעת שתיית "לחיים" הינה ערבוב מעט מהמשקה שבשתי הכוסות, על מנת שהשותה יוכל לדעת שהאדם שמולו לא הרעיל את המשקה שבכוסו.	עריכה | תבנית | שיחה
31	שימוש במזלג לאכילת פסטה המזלג מוכר כיום כאחד מסמלי התרבות האירופית. אולם, עד למאה ה-18 הוא נחשב לקוריוז של המטבח האיטלקי, בעת שרוב האירופאים אכלו מצלחותיהם בעזרת ידיהם הריקות או בשני סכינים. המזלגות הראשונים שהגיעו לאירופה, הגיעו לאיטליה מהאימפריה הביזנטית והיו מזלגות כבדים ומגושמים, בעלי שתיים או שלוש שיניים, ששימשו לאחיזת נתחי בשר גדולים בעת פריסתם. מזלגות כאלה שימשו במזרח התיכון מאות שנים קודם ואף הוזכרו בספר שמואל א' (פרק ב, י"ג). המזלג האישי הראשון הומצא באיטליה במאה ה-16 ונועד לאכילת פסטה.	עריכה | תבנית | שיחה
32	מפעל עלית הוקם ברמת גן ב-1933 על ידי יהודי בשם אליהו פרומצ'נקו, שהיה בעל מפעל לממתקים בלטביה. במשך שנים הייתה רמת גן מזוהה עם ריח השוקולד, שהונצח בשירו של יהונתן גפן "ריח של שוקולד". המותג המזוהה ביותר עם המפעל עד ימינו, שוקולד פרה, החל את דרכו ב-1934 בשם "שמנונית", ורק בשנות ה-50 הפך ל"שוקולד פרה", על שם הפרה שעל עטיפתו.	עריכה | תבנית | שיחה
33	שולחן המימונה ערוך עם מאכלי החג ובמרכזו המופלטה חג המימונה נחגג במוצאי החג השני של פסח בקרב יהדות מרוקו, יהדות תוניסיה ויהדות לוב. מקורו של החג בכך שבפסח היו נזהרים בקהילות אלה שלא לאכול מחוץ לביתם מחשש חמץ, והקפידו על חומרה זו מאוד. ולכן, מיד לאחר פסח, היו מארחים זה את זה, כדי להראות שההימנעות מהאכילה המשותפת לא הייתה מחמת איבה. המאכל המאפיין את החג הוא המופלטה שאין בה צורך בהתפחה וזמן ההכנה הקצר מאפשר את הכנתה מיד עם צאת החג, ללא חשש חמץ שעבר עליו הפסח.	עריכה | תבנית | שיחה
34	בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרוסה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	עגבנייה השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב – במשמעות 'חיזור' – ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן-יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَنَادُورَة).	עריכה | תבנית | שיחה
36	אוזני המן מנהג יפה בפורים הוא לשלוח אוזני המן, המזכירים לנו את שמו של המן הרשע, במשלוח המנות. אך למעשה אין כל קשר בין מאפה זה הממולא בדרך כלל בפרג לבין האנטגוניסט של מגילת אסתר. בגרמנית נקרא המאפה Mohntasch ("מוֹן-טאש"), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים. בעברית תורגם שמו באופן אסוציאטיבי ל"אוזן המן", עקב צורתו המשולשת והקשר לחג הפורים.	עריכה | תבנית | שיחה
37	צלי בקר בהכנת אומצות וצלי קדירה נהוג לצרוב תחילה את נתחי הבשר בטמפרטורה גבוהה, המקנה לשולי הבשר מרקם חרוך. במחצית המאה ה-19 הציע הכימאי הגרמני יוסטוס פון לייביג כי שיטת בישול זו אוטמת את מיצי הבשר בתוכו וכך שומרת על נתח בשר עסיסי וטעים. בניסויים שבוצעו מאז הוכח כי צריבת הבשר אינה תורמת לאטימותו, אלא דווקא מייבשת אותו יותר משיטות בישול אחרות.	עריכה | תבנית | שיחה
38	משקה אבסינת ולצדו כף אבסינת אבסינת הנו משקה חריף המכיל אחוז גבוה של אתנול ומתובל בתמציות צמחים, בהן צמח הלענה ממין לענת האבסינת. צבעו של המשקה ירוק, וטעמו מזכיר טעם של כמנון האניס. על-פי רוב גוונו של האבסינת ירקרק באופן טבעי, או כתוצאה מתוספת צבעי-מאכל, והוא זוכה תכופות לכינוי "הפיה הירוקה". על-פי המסורת, במהלך הכנת המשקה הוא נמזג לכוס עליה מונחת הכף המחורצת פרי תכנון מיוחד, ולאחר מכן מונחת על הכף קוביית סוכר שעליה נמזגים מים קרים מאוד.	עריכה | תבנית | שיחה
39	גדי עיזים שהאיסור בתורה מתייחס אליו. על פי רש"י, "גדי" שנאמר באופן סתמי, הוא שם כללי לוולד רך, ולאו דווקא לצאצא של העז ההלכה היהודית קובעת כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. למשל, שני אנשים אכלו מנה בשרית באותו זמן, האחד נטל את ידיו וברך ברכת המוציא על לחם, ואילו השני אכל רק את מנת הבשר. אם יאריכו השניים את שהייתם סביב השולחן לאחר סיום המנה הבשרית עד שיעבור זמן ההמתנה בין בשר לחלב, יוכל זה שלא אכל לחם לשתות קפה עם חלב בארוחה, ואילו חברו לא יוכל לשתות משקה חלבי, לפני שיברך ברכת המזון, החותמת את הסעודה. לאחר הברכה מותר לו לשתות או לאכול מאכלי חלב ללא כל המתנה נוספת.	עריכה | תבנית | שיחה
40	סרטן הנחלים, אחד ממרכיבי המאכל לופאדוטמאכוס...פטריגון לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופאנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופאנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס המופיעה בסרט הקולנוע מרי פופינס. כיום המאכל שהמציא אריסטופאנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.	עריכה | תבנית | שיחה
41	דבורה ופרח ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.	עריכה | תבנית | שיחה
42	פרח הווניל החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר, ואחד מענפי הייצור המרכזיים שם הוא גידול הווניל. מדגסקר מגדלת כ-70% מתפוקת הווניל בעולם. כלכלת האי מדגסקר חוותה משבר כלכלי חריף בשנת 1985, משום שחברת קוקה-קולה העולמית ניסתה לשנות את טעם משקה הקוקה-קולה, ובין השאר, להחליף בו את תמצית הווניל הטבעית לחומר סינתטי בטעם דומה. המשבר חלף כשנכשל שיווקו של המשקה החדש, והתאגיד חזר למכור קוקה-קולה קלאסית.	עריכה | תבנית | שיחה
43	קפה מוקה עיר הנמל מוח'א, השוכנת בתימן לחופי ים סוף, הייתה מרכז סחר עולמי בקפה, בין המאות ה-15 וה-17. עד למאה ה-19, נמלהּ של העיר שימש כנמל המרכזי המשרת את הבירה צנעא. במוח'א התפתח זן מיוחד של צמח הקפה, זן המוֹקָה, שניחן בטעם קל המזכיר את טעם השוקולד. על שמה של העיר ועל שמו של הזן, נקרא המשקה מוֹקָה (mocha), שהוא משקה קפה, המעורב בחלב ובשוקולד או בקקאו.	עריכה | תבנית | שיחה
44	חלב יכול לשכך את תחושת הבעירה בפה, בעקבות אכילת מאכלים חריפים הקפסאיצין הוא מרכיב אורגני שומני, הקיים במגוון מזונות, וגורם לתחושת חריפות בעת טעימתם. כאשר הקפסאיצין נספג דרך קרומי הרקמות הריריות בפה ובגרון, הוא גורם שתאי העצב ברקמות אלו, יהיו חדירים לכמויות גדולות של קטיוני נתרן ואשלגן, מה שיגרום לאותות עצביים הזהים לאותות המועברים בעת גירוי התאים על ידי חום או כווייה. כיוון שהקפסאיצין הוא שומני ודוחה מים, שתיית מים או משקאות הידרופיליים מבוססי מים (כגון, מיצי פירות ומשקאות קלים) לא יעילה בשיכוך תחושת החריפות הזו. עדיף לשתות חלב. חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין.	עריכה | תבנית | שיחה
45	קרייסקי בשנת 1970 בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.	עריכה | תבנית | שיחה
46	אישה מנפחת בפיה בלון מסטיק. החוק בסינגפור אוסר על השימוש במסטיק, וכל מי שנתפס לועס מסטיק מקבל קנס של אלפי דולר. בשנת 2004 חוקקה החרגה בחוק ללועסי מסטיק למטרות רפואיות, כגון מסטיקים עם ניקוטין לגמילה מעישון. במקרים אלו, יש לקנות את המסטיק בבית מרקחת, תוך הצגת תעודת זהות. גם ברית המועצות ומדינות חסותה לא ראו את המסטיק בעין יפה, והוא היה שם מוצר מותרות, שמוכיח זלזול בשלטון, וקשרים עם מדינות המערב. העיתונאי יצחק שתיל כתב, שכשטס לסקר אירוע ספורט ברומניה הקומוניסטית, בשנת 1978, הוא קיבל יחס מועדף מעמיתיו המקומיים, כי שיחד אותם במסטיקים. ב-1975, במשחק ידידות בין נבחרות הוקי קרח מברית המועצות וקנדה, במוסקבה, אירע אסון. לפחות עשרים איש נמחצו למוות, אחרי שהאורות כבו. כמו הרבה אסונות, שהתרחשו בדיקטטורות, האירוע נאסר לפרסום. ומכיוון שמממן טיסת הנבחרת הקנדית היה תאגיד ייצור מסטיקים, נפוצה שמועה, לפיה הקהל במשחק מחץ למוות את ההרוגים, כשהוא שעט לקבל מסטיקים מהשחקנים הקנדים.	עריכה | תבנית | שיחה
47	נלסון כאדמירל משנה ניצחון הצי הבריטי בקרב טרפלגר ב-1805 סיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים, אך גם היה הקרב האחרון של המפקד המנצח האדמירל הוריישו נלסון. מזירת הקרב הובאה גופתו של האדמירל לקבורה באנגליה. על פי המסורת, ועל מנת למנוע ריקבון הוכנסה הגופה לתוך חבית רום (או של ברנדי), משהגיעה הספינה למחוז חפצה התברר כי המלחים קדחו חור בתחתית החבית ושתו את תוכנה, מאז זכה המשקה האלכוהולי שהיה חלק ממנות הקרב על הספינות לשם הציורי "דמו של נלסון" על ידי מלחי הצי הבריטי והמנהג לשתות את הרום ישירות מהחבית - בדרך כלל תוך שימוש בקשית שתייה זכה לשם "לשים ברז האדמירל" (אנגלית: Tapping the admiral), או "דימום הקוף" (אנגלית: Bleeding the monkey).	עריכה | תבנית | שיחה
48	לוגו הגעפילטע פיש של האיןציקלופדיה העברית געפילטע פיש, מיידיש - "דג ממולא", הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי האשכנזי. הוא עשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון, שלרוב מוגשת, כשהיא מכוסה בפרוסת גזר מבושל. על-פי צורת הגשה זו נטבע הלוגו הישן של ויקיפדיה היידית (שמשמש כיום את מיזם ההומור "איןציקלופדיה") (בתמונה). שמו של המאכל מעורר את השאלה, מדוע קציצה נקראת "ממולא". הרי בניגוד לקישוא ממולא, היא לא מוגשת כמילואי לשום דבר, וגם לא ממולאת בעצמה בדבר. ובכן, ישנן מספר גרסאות מתכונים להכנת המאכל. נראה כי הגרסה המקורית, אשר סיפקה למאכל את שמו, כוללת ריקון פרוסות דג מבשר הדג, טחינת הבשר לקציצה עם לחם ותיבול, ולאחר מכן מילוי העור בחזרה בקציצות הדג.	עריכה | תבנית | שיחה
49	פיצה מרגריטה סוג הפיצה, הקרוי "פיצה מרגריטה" (בתמונה), קיבל שם זה בשנת 1906, על שם מרגריטה, נסיכת סבויה, שהייתה אז המלכה האם של איטליה. זאת משום שפיצה זו בעלת צבעי דגל איטליה: רוטב העגבניות אדום, הבזיליקום ירוק וגבינת המוצרלה לבנה.	עריכה | תבנית | שיחה
50	משקה קנאביס בדמותו של גדי וילצ'רסקי אחד המשפטים המפורסמים והמצחיקים בסרט הקולנוע "ספיחס", מסדרת "אסקימו לימון", הוא "שלא תשתה לי שם חשיש". כשהמשפט נאמר, הקהל מתענג על בורותה, כביכול, של הדמות האומרת אותו. הדמות, כביכול לא יודעת, שחשיש רק מעשנים. אלא שמי שמפגין בורות הוא דווקא הקהל. בהחלט קיימים מוצרי קנביס לשתייה (בתמונה) ומאכלי קנאביס.	עריכה | תבנית | שיחה
51	סנדיי תות שדה גלידת סנדיי (בתמונה) היא קינוח אמריקני, המורכב מגביע גלידה גדול בכוס זכוכית שקופה וגבוהה, עם תוספות שונות. המנה הסטנדרטית כוללת גלידת וניל, סירופ ממותק, קצפת ודובדבן מסוכר. באנגלית, מכונה הגלידה Sundae, וההשערה המקובלת כי השם הגיע מהמילה "יום ראשון", Sunday. קיימות מספר רב של השערות קשות לבדיקה על אודות המצאת המנה ומתן שמה.	עריכה | תבנית | שיחה
52	סושי הוא המאכל הלאומי של יפן המורכב מאורז בחומץ המשולב עם מרכיבים שונים כגון דג נא או מעושן, אצות מאכל וירקות. לרוב ישנה נטייה שגויה שלא להבדיל את הסושי מהסשימי, שהנו רצועות דקות של דגים נאים או פירות ים טריים המוגשים עם רוטב ומעט חזרת יפנית (ואסאבי). לפני שנמכר הסושי במדינות המערב, לא נהגו בתרבות המערב לאכול דגים נאים.	עריכה | תבנית | שיחה
53	בקבוק סאקה הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.	עריכה | תבנית | שיחה
54	גולאש הטורקים שלטו בהונגריה במשך למעלה ממאה וחמישים שנה, משנת 1526, עד שגורשו משם על ידי האוסטרים. כיום ניכרת השפעת הכיבוש הטורקי במיוחד בבישול ההונגרי, ובתרבות המרחצאות המפותחת במיוחד בבודפשט הנמצאת על קו שבר גאולוגי המאפשר קיומם של מרחצאות חמים טבעיים.	עריכה | תבנית | שיחה
55	תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
56	פיתה פלאפל בספר ערבים רוקדים, מספרת דמות הגיבור, כי במפגש הראשון שלה עם יהודים, היא לא הבינה מדוע הם מתעקשים לקרוא ללחם (בערבית: ח'בז), בשם "פיתה". מקור המילה "פיתה" אינו ודאי. ייתכן שהוא במילה היוונית ל"עוגה", שתגלגלה לשפות הבלקן, והגיעה לעברית דרך הלדינו. לעומת זאת, על פי מילון אבן-שושן, סביר שהמקור הוא במילה הארמית "פיתא", המקבילה למילה העברית 'פת'. הציונים ממזרח אירופה, לא יכלו להשתמש במילה "לחם", לתיאור הלחם השטוח של ההמזרח התיכון, מפני שמילה זו כבר שימשה אותם עבור לחם בסגנון מזרח-אירופאי. לכן הם בחרו במילה הארמית.	עריכה | תבנית | שיחה
57	איור ילדים רוקדים Illustration by Jessie Willcox Smith in The Little Mother Goose (1912) of children playing "Ring-a-round-a roses" תפישה שגויה רווחת, מפרשת את המילה "עוּגָה", בשיר הילדים עוגה עוגה, במשמעות של עוגה למאכל (קינוח). בן ציון פישלר בספרו "לשוננו לעם" מציג שער של ספר ילדים, שבו הכותרת היא "עוגה עוגה" והילדים רוקדים סביב עוגת מאכל. אולם בשיר זה, משמעות מילה זו היא הציווי "רקוד במעגל". אם כי באופן עקרוני, התפישה השגויה הזו, לא כל כך שגויה. יש קשר בין המילה "עיגול" לבין עוגת מאכל או דבר מאפה. על כך מעיד הפסוק "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ..." (שמות יב לט).	עריכה | תבנית | שיחה
58	צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה חומוס (מערבית: حُمُّص, ‏האזנהⓘ‏?‏, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל, העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים, המוגש כממרח מעורב בטחינה. יש עדויות עוד ממצרים העתיקה למאכלי גרגרי חמצה. ממרח גרגרי חומוס טחונים, מעורב בטחינה, נוצר במזרח התיכון בימי הביניים – מתי שהוא בין המאה ה-10 למאה ה-13. אולי אפילו הוא הומצא בידי צלאח א-דין עצמו. השאלה הקשה היא ממתי נהוג היה לאכול ממרח חומוס, בטרם הוספה לו הטחינה. יש מלומדים הסבורים, כי המתכון המופיע בתלמוד הבבלי ל"מקפה של גריסים" מתאר ממרח חומוס, ולפי פרשנות שנויה במחלוקת של הסופר מאיר שלו, ממרח החומוס מוזכר כבר בתנ"ך, במגילת רות.	עריכה | תבנית | שיחה
59	סיר חמין. אחד מסמני התרבות היהודית הוא מאכלי החגים והמועדים. מאכל השבת הנפוץ ביותר בין היהודים הוא החמין. אכילת חמין מאפשרת ליהודים גם לקבל ארוחה חמה בשבת, וגם לשמור על הציווי מספר שמות ל"ה, ”לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת”. החמין מתבשל במהלך השבת על אש שהוצתה לפני כניסת השבת. היהדות קראית ודת השומרונים גם כן דוגלות בשמירה על ציווי זה. אך הן מפרשות אותו באופן מחמיר יותר – באופן שאוסר אכילת חמין בשבת. ליהודים הקראים יש מאכלים מסורתיים משלהם לשבת, כמו טגרינס, אשר נאכלים צוננים.	עריכה | תבנית | שיחה
60	מנה סביח בפיתה. מאכל הרחוב, המכיל חציל, ביצה קשה, חומוס ועמבה בפיתה, נקרא בישראל סביח, כקיצור שמו של האדם הראשון, שמכר אותו בארץ – צבי חלבי. יהודי-עיראקי נהגו לאכול מאכל זה בשם אחר ובהקשר אחר. הם אכלו אותו כארוחת בוקר שבת.	עריכה | תבנית | שיחה
61	פרח הרודודנדרון השימוש המתועד הקדום ביותר של לוחמה ביולוגית נגד בני אדם היה כנראה השימוש בדבש שמופק מאחד משני מינים של פרח בשם רודודנדרון. אכילה מדבש זה יכולה לגרום להזיות ושלשולים, ואף להביא למוות. בשני מקרים שונים בעת העתיקה, שבהם פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, שבו גדלו מינים אלה, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות קטלניות במקומות נוחים, הניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך הביאה לסיום הפלישה.	עריכה | תבנית | שיחה
62	חציל כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.	עריכה | תבנית | שיחה
63	רסק עגבניות על גבי אריזות של מוצרי מזון, ובארץ, בעיקר על גבי אריזות של רסק עגבניות, מודפס כיתוב, המציין את רמת ה-Bx של המוצר. ברסק עגבניות מקובלות רמות שבין 22°Bx ל-30°Bx. יחידת המידה הזו יכולה להוות מדד לאחת משתי תכונות: כאשר מדובר בתמיסה מימית שבה מומס סוכרוז, היחידה מודדת את הריכוז המסתי של הסוכרוז בתמיסה (ולדוגמה, אם ממיסים 13 גרם של סוכרוז ב-87 גרם מים, ובסך הכול, ב-100 גרם של תמיסת סוכר, זוהי תמיסה של 13°Bx). כאשר מדובר במוצר מזון, המדד הוא הערכה מקורבת לאחוז החומר היבש (בדוגמה של רסק העגבניות ― אחוז מוצקי העגבנייה) במוצר.	עריכה | תבנית | שיחה
64	תנור מיקרוגל מודרני תנור המיקרוגל המסחרי הראשון נבנה בשנת 1947. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3,000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרוגל כיום. הרעיון לשימוש בגלי מיקרו לבישול מזון נהגה על ידי פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'יאון בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו נמס. ספנסר, שהיו באמתחתו כבר כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע, והוא החל לפתח את המיקרוגל. פריט המזון הראשון שהוכן באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.	עריכה | תבנית | שיחה
65	לוגו מקדונלד'ס בשנת 1948, האחים מקדונלד צמצמו את תפריט המסעדה היחידה שלהם ("מקדונלד'ס") למוצרים הבודדים, הנמכרים ביותר, פיטרו את מלצרים, והחלו להגיש את המזון בדלפק. כך הם זירזו והוזילו מאוד את המכירות, משכו הרבה לקוחות, והעלו את רווחיהם, באופן משמעותי. בשנת 1953 הגיע השלב הבא בהמצאת המזנון המהיר. האחים העבירו את מסעדתם למבנה עם חידושים אדריכליים ועיצוביים, שמשכו אל עין הלקוחות מרחוק, אפשרו זירוז נוסף בהליך הכנת המזון, וגם אילצו את הלקוחות לאכול מהר יותר, ולפנות את מקומם מהר ללקוחות חדשים. האחים הנמיכו מעט את החימום של אזור הסעודה בחורף, וקיבעו את הכיסאותו השולחנות במרווח בו פני הלקוחות יהיו קרובים למנות, וניהול שיחות לא יהיה נוח. בתחילה הם גם סיפקו את המשקאות בכוסות, שלא נוח להניח על השולחן, כדי לזרז את השתיה. בשלב הבא הם החלו למכור זיכיונות לסניפים נוספים ולהקים רשת שיווק. אך גם כדי לזרז הליך זה, נדרשו חידושים מחשבתיים, אותם סיפק ריי קרוק, שהפך, בהדרגה, מספק מכונות המילקשייק שלהם, לבעל הבית. בארבע שנותיו הראשונות כמוכר הזכיונות, הוא הפך רשת של שישה סניפים לרשת של 288 סניפים. קרוק הבין, שהזכיינים צריכים בעיקר סיוע בתחום הנדל"ן.	עריכה | תבנית | שיחה
66	צ׳אפלין אוכל נעל בסרט ״הבהלה לזהב״. הבמאי והשחקן צ'ארלי צ'פלין, מראשוני הזוכים בפרס אוסקר, נהג ליצור סרטים בעזרת תסריט עם הנחיות כלליות בלבד ובעזרת ניסוי וטעייה. הוא צילם כל סצנה מאות פעמים כדי לגלות את הדרך הנכונה לבצע אותה וחלק ניכר מעלילת סרטיו הוא פרי אלתור שלו ושל השחקנים האחרים. הצילומים הרבים של כל סצנה הקשו מאוד על השחקנים. בסרטו "הבהלה לזהב", למשל, שתי דמויות מבשלות ואוכלות נעל. במציאות, הנעל הייתה עשויה מסוכר ומאות החזרות על הסצנה אילצו את השחקנים לאכול נעלי סוכר רבות ולקבל שלשול. עיצוב אחת הסצנות בסרטו "אורות הכרך", ארך 116 ימי צילום. לקראת סיום צילומי סרט זה, צ'פלין החליט להחליף את השחקנית הראשית, וירג'יניה צ'ריל, ולצלם את כל הסרט שנית. אולם, אפילו התקציב שלו לא עמד בצילום הסרט פעמיים כשכל סצנה מצולמת מאות פעמים ולכן שכר את צ'ריל מחדש	עריכה | תבנית | שיחה
67	סבסטיאן פטל מתיז שמפניה לאחר ניצחון בגרנד פרי האיטלקי אלכוהול נתפס היום כגורם שלילי המוביל לירידה בשיקול הדעת ובביצועים, אולם בתחילת המאה ה-20 נתפס האלכוהול כאמצעי לשיפור ביצועי סיבולת. רצים למרחקים ארוכים נהגו לשתות משקאות שמפניה ומשקאות אחרים תוך כדי התחרות. השמפניה מהווה סמל סטטוס המזוהה עם עושר, יוקרה ומעמד גבוה. עם השנים נעשה בה שימוש בענפי ספורט יוקרתיים דוגמת פורמולה 1, Motogp ומרוצי סוסים. העולים על פודיום המנצחים פותחים בקבוקי שמפניה, אותם הם מתיזים לכל עבר. בחריין היא מדינה מוסלמית המתירה מכירה ושתייה של משקאות אלכוהוליים בתחומה. למרות זאת בגרנד פרי בחריין הזוכים לא פותחים בקבוקי שמפנייה כמקובל, ומסתפקים במשקה לא-אלכוהולי הנקרא וארד.	עריכה | תבנית | שיחה
68	עגבנייה כיום העגבנייה היא אחד הגידולים הנפוצים בחקלאות ומהווה מרכיב קולינרי חשוב במטבחים רבים, אך לא תמיד היה הדבר כך. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. במדינות אירופאיות שונות, למשל בצרפת, זכתה לכינוי העממי "תפוח אהבה", מאחר שסברו שהיא מעוררת חשק מיני. השם "עגבנייה" בעברית, שמקורו בשורש ע-ג-ב, המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס כהקבלה לכינויהּ "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק, שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן-יהודה, שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة).	עריכה | תבנית | שיחה
69	אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס, במזקקה של Purity Distilling Company, ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולאסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה חזק עד כדי כך שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת שעברה על גב מסילת הברזל, נפלה ממנה. מספר בניינים באזור קרסו, עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה שבין 2.5 ל-4.5 מטר ובמהירות של 56 קמ"ש. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ וחנק רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, שקרצפו את הדבשה מאבני הרחוב, מהתיאטראות, מהעסקים, מהמכוניות ומן הבתים. נמל בוסטון היה צבוע חום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר דבשה עבור משקאות חריפים לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום – הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4°, בפרק זמן קצר.	עריכה | תבנית | שיחה
70	ספל קפה בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.	עריכה | תבנית | שיחה
71	בונה קנדי קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.	עריכה | תבנית | שיחה
72	בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים וייעול אפייתם בתבנית מלבנית.	עריכה | תבנית | שיחה
73	פולי קופי לואק לפני ניקוי וקלייה אחד מסוגי הקפה היקרים בעולם הוא הקוֹפִּי לוּאָק (מאינדונזית: קוֹפִּי - קפה; לוּאָק - גחן דקלים אסייתי), קפה המיוצר מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של גחן דקלים אסייתי וגחניים אחרים. לאחר שהגחן אוכל את פירות צמח הקפה, הם עוברים במערכת העיכול שלו פירוק פרוטאוליטי חלקי. דבר זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה ואגב כך נמנע שלב הקלייה הממושך. לאחר כיום וחצי מפריש הגחן את הפולים בקבוצות בצואה כשחלקם עודם מחוברים לפירות. הפירות נאספים, נשטפים ביסודיות, מיובשים בשמש ועוברים תהליך קל בלבד של קלייה, על מנת לא לפגוע במגוון הטעמים ולמנוע את המרירות האופיינית שנובעת מתהליך הקלייה.	עריכה | תבנית | שיחה
74	Jack Daneiels Old No.7 אף שהתיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית ביטל את האיסור על משקאות חריפים ברמה הפדרלית, החוקה איננה אוסרת על מדינות ומחוזות לחוקק חוקים מקומיים המגבילים את הסחר באלכוהול בתחומם. בארצות הברית מאות מחוזות שבהם אסורה מכירת אלכוהול, רובם בדרומה. מזקקת ג'ק דניאלס נמצאת במדינת טנסי, בעיר לינצ'בורג שבמחוז מור (Moore), המוגדר לפי החוק "מחוז מוגבל באלכוהול", שאסורה בו מכירת אלכוהול בחנויות ומרכולים, ואסורה הגשתו במסעדות; לכן ג'ק דניאל'ס איננו נמכר כלל במחוז שבו הוא מיוצר, למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
75	משמאל, דג ממשפחת "אבו נפחא" (נפוחיתיים) לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה ואיברי מין, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.	עריכה | תבנית | שיחה
76	ביסקוויט פתי בר צרפתי ביסקוויט החמאה פתי בר (בצרפתית: Petit Beurre, שפירושו "חמאה קטנה") הומצא בשנת 1886. צורתו מייצגת את לוח השנה. ארבע השיניים הפינתיות מייצגות את עונות השנה. ויחד עם 14 שיניים העליונות שלאורכו, 14 התחתונות, עשר השיניים הימניות ועשר השמאליות, יש לו 52 שיניים, כמספר השבועות בשנה. פני הביסקוויט מחוררים ב-24 חורים, כמספר השעות ביממה.	עריכה | תבנית | שיחה
77	"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה.	עריכה | תבנית | שיחה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל