לוי בר סיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוי (אמורא))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוי בר סיסי
לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי.JPG
מערת קבורת רבי לוי ואביו בקיבוץ סאסא
דור דור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים
רבותיו רבי יהודה הנשיא
חבריו רבי חנינא בר חמא ואבא בר אבא אביו של שמואל
תלמידיו רבי ברכיה, רבי יעקב בר אבונא, רבי חייא בר אבא, שמואל אבדימי דמן חיפה

לוי בר סיסי או לוי[1] היה מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים[2]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא (רבי)[3], שהחשיבו מאוד, וכאשר ביקשו ממנו בני העיר סימונייא שבגליל התחתון שימנה להם חכם שישמש להם דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צורכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם[4]. עם זאת כאשר לא מצאה חן בעיני רבי שיטת לימודו של לוי, גער בו ואמר: "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו"[5].

לוי "בעל משלות ודומיות"[6] היה, ונהג לדמות אנשים לפי תכונתם לדברים אחרים. לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא ביקש ממנו שימשול לו משלים שונים: "הראני פרסיים? אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד (גבורים). הראני חברין? דומין למלאכי חבלה. הראני ישמעאלים? דומין לשעירים של בית הכיסא (היו לבושים מלבושים שחורים ודומים לשדים). הראני תלמידי חכמים שבבבל? דומים למלאכי השרת (לבושים במלבושים נאים ומהודרים)".

לאחר פטירתם של רבי ומחליפו בראשות הישיבה, רבי אפס, התמנה רבי חנינא בר חמא לתפקיד, ולוי שנותר ללא חברותא ברמתו נאלץ לרדת לבבל[7], שם למד עם אבא בר אבא, אביו של שמואל, בבית הכנסת העתיק "שף ויתיב" בנהרדעא.

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובאים כמה סיפורים מהם ניתן ללמוד על מעלתו של לוי. כך למשל פעם אחת כאשר באו גייסות (שודדים) לעירו נטל ספר תורה ועלה לראש הגג, ואמר: "ריבון העולמים, אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה יכנסו להם, ואם לאו ילכו להם", ומיד הלכו השודדים[8]. בפעם אחרת, בתקופת בצורת, גזר לוי תענית ולא ירדו גשמים. אמר: "ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך", ומיד ירדו גשמים[9].

כאשר הגיע לבבל הודיעו אנשי המקום לרב על בואו וכינו אותו "גברא רבה"[10].

קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו בא חברו - אבא בר אבא כדי להספיד אותו, ואמר ששקולה חביבותו של לוי בר סיסי לפני הקב"ה, כמו כל האנושות כולה[11]. רבי לוי בר סיסי נקבר באחוזת קבר יחד עם אביו ואחיו יוסי בר סיסי[12]. על פי המסורת, הקבר נמצא בסמוך לגדר קיבוץ סאסא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "לוי בן סיסי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 42-37.
  • ירון זילברשטיין, 'לוי בן סיסי ודרך עיצובה של מנהיגות רוחנית בספרות חז"ל: בין התנבלות אישית לנבילה חברתית', דפים למחקר בספרות 19 (תשע"ד), עמ' 151- 171

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתלמוד הבבלי הוא מכונה לרוב בשם לוי ללא תוספת, ובירושלמי הוא מכונה לרוב רבי לוי בר סיסי. בכמה מקומות מובאים אותם סיפורים בבלי ובירושלמי, כאשר בבבלי הוא מכונה לוי ובירושלמי לוי בר סיסי
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"א, עמוד א', תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'
  4. ^ בראשית רבה, פרשה פ"א, פסקה ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ו'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ', עמוד ב'
  6. ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'.
  7. ^ להסבר העניין ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ט, עמוד ב'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ח' (דפוס וילנא: טז, עמוד א')
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה, עמוד א' ראו גם:תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ב, עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד ב'
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
  12. ^ לא ידוע דבר על רבי יוסי אחיו של רבי לוי, שלא נזכר כלל במקורות. בעל ה'עדן ציון' סובר שעולי הרגל שמציינים את קברו באחוזת משפחת רבי סיסי בסאסא הינה טעות, ואולי מדובר ברבי יעקב או רבי יהודה, בני סיסי