ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משכן שילה
משכן שילה (או מקדש שילה[1]) הוא מבנה מקודש שהתקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך. מחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר עולה כי האתר שימש כמקום פולחן החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל, אם כן, משכן שילה שכן באתר שנלוותה לו מסורת פולחן עתיקה עוד מהתקופה הכנענית בארץ ישראל, טרם החלה ההתיישבות הישראלית באתר.
לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס).
תיאורו במקרא[עריכת קוד מקור]
האתר מתואר במקרא בספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, ואין בידינו תיאורים מקבילים ממקורות חיצוניים.
הקמתו[עריכת קוד מקור]
ארבע עשרה שנים לאחר כניסת שבטי ישראל לארץ ישראל לאחר כיבוש רוב הארץ, שבמהלכן נדד ארון הברית מחזית לחזית עם אנשי הצבא על מנת שה' יעזור לבני ישראל לנצח במלחמה, התאסף כל העם בעיר שילה שבנחלת אפרים במטרה לבנות משכן קבע לארון הברית, ולייחד מקום לעבודת הקרבנות. המבנה שהוקם היה בית אבנים מחופה ביריעות, ובתוכו הונחו ארון ברית ה' וכלי המקדש. כדי לקדש את המשכן הרכיב יהושע מחדש את הסנהדרין שכלל שבעים זקנים {דיינים} וזאת על מנת לעמוד בכלל ההלכתי הדורש נוכחות סנהדרין במעמד קידוש מקום להשראת השכינה.
באותו מעמד הושלמה גם חלוקת הארץ באמצעות הטלת גורל על פי ה' באמצעות אלעזר הכהן ויהושע בן נון, בגורל זו זכו הכהנים ושאר בני לוי ב48 ערים ומגרשיהן. כמו כן, השבטים שעדיין לא קיבלו את חלקם בארץ זכו לנחלה באותו מעמד.
קדושתו[עריכת קוד מקור]
קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים ולפיכך הייתה זהות גם בכל ההלכות שנהגו בהם. לבד מהלכת מקום אכילת קדשים קלים שבירושלים הותרה אכילתם רק בין החומות, ובמשכן שילה הותרה אכילתם בכל מקום שממנו ניתן היה לראות את המשכן ואפילו אם היה מיקומו מרוחק מאוד מהעיר.
בזמן משכן שילה היו אסורים ישראל להקריב קרבנות בכל מקום אחר לבד מן המזבח שבמשכן.
זמן היות המשכן בשילה קרוי בפי הנביאים 'זמן מנוחה', לאמור זמן מנוחה מן המלחמות אולם עדיין לא 'זמן נחלה' דהיינו בניית בית המקדש במיקומו הקבוע, המסמל את גמר התהוות שבטי ישראל לעם ישראל.
החורבן[עריכת קוד מקור]
בשלהי תקופת משכן שילה בעת זקנת עלי הכהן הגדול שלטו בניו חפני ופנחס בבית ה'. הכתוב מתארם כ"בני בליעל – אשר לא ידעו את ה'". מעשיהם הרעים עוררו את כעסו של ה' שבנבואה יוצאת דופן בחריפותה הודיע לעלי באמצעות שמואל הנביא שהיה אז נער הגדל בבית ה', ואביו אלקנה, כי חורבן ממשמש לבוא. ואכן בהתפרצות הבאה של גל האלימות שהתקיים במחזוריות עם הפלשתים השכנים, לאחר שנחלו ישראל תבוסה בקרב הראשון, יצאו חפני ופנחס עם ארון הברית לקרב השני באפק, בחדשם בכך את המנהג הקדום שהיה נהוג בראשית התיישבות העם בארץ. דבר שלא הועיל. חפני ופנחס מתו, וארון ברית ה' נלקח בשבי הפלשתים. בשמוע עלי את הבשורה, נפל מכיסאו ומת.
כנראה בעקבות מלחמה זו, עקב איבוד עלי ובניו ששמשו במשכן, והגלית ארון הברית - משכן שילה חרב.
לאחר החורבן[עריכת קוד מקור]
התלמוד[2] דורש את הביטוי המקראי "תאנת שילה",[3] שמקום המשכן היה נקרא כך, משום שכל העובר שם היה נאנח על החורבן.
לאחר החורבן חודש היתר הקרבת קורבנות בבמות, ועד הקמת בית המקדש בירושלים בימי שלמה המלך היה מותר לכל אדם להקריב קורבנות נדבה בכל מקום שרצה.[4]
כיום יש בתל שילה מרכז מבקרים ובו דגם מוקטן של המשכן.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור]
חוקרים בימינו מציעים שלוש אפשרויות לזיהוי מקום המשכן בשילה.
לדעת ישראל פינקלשטיין מיקומו של משכן שילה אמור להיות בפסגת תל שילה; בדומה למקדשים כנעניים באתרים אחרים שהיו ממוקמים במקום הגבוה ביישוב. בנוסף, המשלחת שחפרה בשילה בראשותו בראשית שנות ה-80 (שנות ה'תש"ם) חשפה במערב התל חומה כנענית ושני מגדלים. המרחק בין שני המגדלים הוא כ-25 מטרים, הרומזים ל-50 אמה, רוחב המשכן. על כן סבר פינקלשטיין שאותה חומה מהווה, אולי, את הקיר המערבי של המשכן שעמד בשילה.
בנוסף לכך על הגבעות הצופות למקום המשכן המשוער נמצאו שברי חרסים רבים, אך רק מהגבעות מהן ניתן לראות את המקום, בגבעות מהן לא ניתן לראות את מקום המשכן לא נמצאו כלל חרסים. ממצאים אלו מוכיחים את קיום ההלכה שניתן לאכול קודשים קלים מכל מקום בו ניתן לראות את המשכן.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1986.
- ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון, דניאל אלדר ויוסף ירושלמי, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, תשס"ט 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- אתר האינטרנט הרשמי של "שילה הקדומה"
- תל שילה באתר עידן התנ"ך
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משכן שילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יהודה איזנברג, משכן שילה, באתר "דעת"
- מנשה יוסף מילר, מצוות עלייה למשכן שילה, באתר "דעת"
- רשימת מאמרים על מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משכן שילה באתר רמב"י
ישראל פינקלשטיין, שילה - מרכז מקודש לשבטי ישראל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ כך מנסח הרמב״ם בפירוש המשנה, מסכת זבחים פרק יד, ז (מהדורת מוסד הרב קוק, תורגם מערבית ע״י הרב יוסף קאפח). בהלכה הקודמת מבאר הרמב"ם כי שילה נקראת בית במקרא (שמואל א, א פסוק כד) וכן נקראת בשם משכן (תהלים עח ס)
- ^ מסכת זבחים קיח,ב.
- ^ יהושע טז,ו.
- ^ משנה זבחים יד,ז.
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| אוהלי המשכן | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | 
|
| בתי מקדש | בית המקדש הראשון • בית המקדש השני ומקדש הורדוס | |
| מקדשים חיצוניים | הבמות • מקדשי ממלכת ישראל: תל דן ובית אל • מקדש חוניו • מקדש יב • מקדש השומרונים בהר גריזים | |
| אחרים | מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש השלישי • בית המקדש של יוליאנוס | |
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
שילה, משכן קטגוריה:אתרי המקרא קטגוריה:שילה קטגוריה:ארכאולוגיה מקראית