ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משכן שילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחזור משוער של מיקומו ומידותיו של משכן שילה הסמוך לשילה המקראית, על יד היישוב שילה.
האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם שכן משכן שילה

משכן שילה (או מקדש שילה[1]) הוא מבנה מקודש שהתקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך. מחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר עולה כי האתר שימש כמקום פולחן החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל, אם כן, משכן שילה שכן באתר שנלוותה לו מסורת פולחן עתיקה עוד מהתקופה הכנענית בארץ ישראל, טרם החלה ההתיישבות הישראלית באתר.

לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס).

תיאורו במקרא[עריכת קוד מקור]

האתר מתואר במקרא בספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, ואין בידינו תיאורים מקבילים ממקורות חיצוניים.

הקמתו[עריכת קוד מקור]

ארבע עשרה שנים לאחר כניסת שבטי ישראל לארץ ישראל לאחר כיבוש רוב הארץ, שבמהלכן נדד ארון הברית מחזית לחזית עם אנשי הצבא על מנת שה' יעזור לבני ישראל לנצח במלחמה, התאסף כל העם בעיר שילה שבנחלת אפרים במטרה לבנות משכן קבע לארון הברית, ולייחד מקום לעבודת הקרבנות. המבנה שהוקם היה בית אבנים מחופה ביריעות, ובתוכו הונחו ארון ברית ה' וכלי המקדש. כדי לקדש את המשכן הרכיב יהושע מחדש את הסנהדרין שכלל שבעים זקנים {דיינים} וזאת על מנת לעמוד בכלל ההלכתי הדורש נוכחות סנהדרין במעמד קידוש מקום להשראת השכינה.

באותו מעמד הושלמה גם חלוקת הארץ באמצעות הטלת גורל על פי ה' באמצעות אלעזר הכהן ויהושע בן נון, בגורל זו זכו הכהנים ושאר בני לוי ב48 ערים ומגרשיהן. כמו כן, השבטים שעדיין לא קיבלו את חלקם בארץ זכו לנחלה באותו מעמד.

קדושתו[עריכת קוד מקור]

קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים ולפיכך הייתה זהות גם בכל ההלכות שנהגו בהם. לבד מהלכת מקום אכילת קדשים קלים שבירושלים הותרה אכילתם רק בין החומות, ובמשכן שילה הותרה אכילתם בכל מקום שממנו ניתן היה לראות את המשכן ואפילו אם היה מיקומו מרוחק מאוד מהעיר.

בזמן משכן שילה היו אסורים ישראל להקריב קרבנות בכל מקום אחר לבד מן המזבח שבמשכן.

זמן היות המשכן בשילה קרוי בפי הנביאים 'זמן מנוחה', לאמור זמן מנוחה מן המלחמות אולם עדיין לא 'זמן נחלה' דהיינו בניית בית המקדש במיקומו הקבוע, המסמל את גמר התהוות שבטי ישראל לעם ישראל.

החורבן[עריכת קוד מקור]

בשלהי תקופת משכן שילה בעת זקנת עלי הכהן הגדול שלטו בניו חפני ופנחס בבית ה'. הכתוב מתארם כ"בני בליעל – אשר לא ידעו את ה'". מעשיהם הרעים עוררו את כעסו של ה' שבנבואה יוצאת דופן בחריפותה הודיע לעלי באמצעות שמואל הנביא שהיה אז נער הגדל בבית ה', ואביו אלקנה, כי חורבן ממשמש לבוא. ואכן בהתפרצות הבאה של גל האלימות שהתקיים במחזוריות עם הפלשתים השכנים, לאחר שנחלו ישראל תבוסה בקרב הראשון, יצאו חפני ופנחס עם ארון הברית לקרב השני באפק, בחדשם בכך את המנהג הקדום שהיה נהוג בראשית התיישבות העם בארץ. דבר שלא הועיל. חפני ופנחס מתו, וארון ברית ה' נלקח בשבי הפלשתים. בשמוע עלי את הבשורה, נפל מכיסאו ומת.

כנראה בעקבות מלחמה זו, עקב איבוד עלי ובניו ששמשו במשכן, והגלית ארון הברית - משכן שילה חרב.

לאחר החורבן[עריכת קוד מקור]

התלמוד[2] דורש את הביטוי המקראי "תאנת שילה",[3] שמקום המשכן היה נקרא כך, משום שכל העובר שם היה נאנח על החורבן.

לאחר החורבן חודש היתר הקרבת קורבנות בבמות, ועד הקמת בית המקדש בירושלים בימי שלמה המלך היה מותר לכל אדם להקריב קורבנות נדבה בכל מקום שרצה.[4]

כיום יש בתל שילה מרכז מבקרים ובו דגם מוקטן של המשכן.

ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור]

חוקרים בימינו מציעים שלוש אפשרויות לזיהוי מקום המשכן בשילה.

לדעת ישראל פינקלשטיין מיקומו של משכן שילה אמור להיות בפסגת תל שילה; בדומה למקדשים כנעניים באתרים אחרים שהיו ממוקמים במקום הגבוה ביישוב. בנוסף, המשלחת שחפרה בשילה בראשותו בראשית שנות ה-80 (שנות ה'תש"ם) חשפה במערב התל חומה כנענית ושני מגדלים. המרחק בין שני המגדלים הוא כ-25 מטרים, הרומזים ל-50 אמה, רוחב המשכן. על כן סבר פינקלשטיין שאותה חומה מהווה, אולי, את הקיר המערבי של המשכן שעמד בשילה.

בנוסף לכך על הגבעות הצופות למקום המשכן המשוער נמצאו שברי חרסים רבים, אך רק מהגבעות מהן ניתן לראות את המקום, בגבעות מהן לא ניתן לראות את מקום המשכן לא נמצאו כלל חרסים. ממצאים אלו מוכיחים את קיום ההלכה שניתן לאכול קודשים קלים מכל מקום בו ניתן לראות את המשכן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ כך מנסח הרמב״ם בפירוש המשנה, מסכת זבחים פרק יד, ז (מהדורת מוסד הרב קוק, תורגם מערבית ע״י הרב יוסף קאפח). בהלכה הקודמת מבאר הרמב"ם כי שילה נקראת בית במקרא (שמואל א, א פסוק כד) וכן נקראת בשם משכן (תהלים עח ס)
  2. ^ מסכת זבחים קיח,ב.
  3. ^ יהושע טז,ו.
  4. ^ משנה זבחים יד,ז.

היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
ב'תק"ב-ב'תתע"א - משכן שילה


שילה, משכן קטגוריה:אתרי המקרא קטגוריה:שילה קטגוריה:ארכאולוגיה מקראית