טיוטה:קרב נחל עוז
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
נחל עוז, מחוז הדרום,  ישראל | |||||||||||||||||
| תוצאה | חיסול כל המחבלים בקיבוץ | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הקרב בנחל עוז הוא קרב בלימה כנגד ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, בקיבוץ נחל עוז הסמוך לצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. קרב נהרגו לוחמים ותושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. כמה מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו מאות מחבלים ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים. המחבלים ביצעו קרבות ירי עם כוחות ביטחון דלים, והתקדמו ליישובים, שם ירו למוות באזרחים וחטפו לרצועת עזה, כ-162 ישראלים, בהם נשים, זקנים ותינוקות.
בשל מתיחות מתמשכת ופעילויות גוברות והולכות של הפרעות סדר על הגדר במרחב הצמוד לקיבוץ נחל עוז, כוח של - ימ"ס דרום (יחידת המסתערבים הדרומית) הוצב בתקופה שלפני המתקפה באופן קבוע במגורי החיילים שבתוך הקיבוץ לצורכי משימות מיוחדות ופיזור פעילויות פח"ע במרחב גדר הביטחון. בצמוד לקיבוץ נמצא מוצב נחל עוז אליו חדרו במקביל מחבלים והחלו בטבח החיילים במוצב.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 6 בבוקר של יום שבת 7 באוקטובר, הכוח התעורר למשמע אזעקות ולקולות ירי שהחלו מיד לאחר מכן. הכוח שמנה 11 לוחמים בפיקודו של רפ"ק ש', מפקד פלגה ביחידת המסערבים הדרומית, החלו בתנועה רגלית לכיוון מקורות הירי בקיבוץ, אשר באו מכיוון רפתות הקיבוץ. הלוחמים טרם את גודל האירוע מבקשים אישור ירי ממפקדם כאשר סמ"ש ש', צלף ביחידה, זיהה 2 דמויות חשודות ברפת. תוך כדי חיסולם הכוח שמע מספר רב של מקורות ירי ברחבי הקיבוץ והתפצל ל-2 חוליות, כאשר החולייה השנייה זיהתה מחבלים חודרים לקיבוץ דרך הגדר המקיפה את הקיבוץ. לאחר הפיצול, החוליות המשיכו להתקדם לכיוון מקורות הירי תוך קרב יריות קשה וחתירה למגע ממטרים ספורים בזמן שהמחבלים תוקפים אותם גם באמצעי לחימה אחרים כגון רימוני עשן, רימוני הלם וטילי RPG על ידי עשרות מחבלים שחדרו לקיבוץ.
על אף הפגיעות וההפתעה שנחתה עליהם, הכוח התבצר עם הפצועים שלו, ארבעה במספר, בבית המשקיף על גדר הקיבוץ והמשיך כל העת בחיסול עשרות מחבלים שבאו מכיוון רצועת עזה תוך המשך קשר שוטף עם כיתת הכוננות בקיבוץ.
לאחר כשעה של קרב בבית הראשון, שמע רפ"ק ש' קולות ירי מהבית השכן והתקדם לעבר מחבלים נוספים בשאר הבתים שם נגלו לעיניהם מראות קשים של פצועים והרוגים רבים. למרות המשך הקרב במשך 8 שעות, הצליחו הפצועים לחלץ עצמם עצמאית לבית החולים סורוקה בבאר שבע.
בקרב זה נהרג רב - סמל יעקב שלמה קרסנינסקי, מפקד ולוחם מצטיין ביחידה[1].
בהמשך הקרבות הגיעו כוחות צה"ל, תחילה כוחות צנחנים של גדוד 890, לוחמי מג"ב ויחידות מיוחדות, ובהמשך לוחמי סיירת גבעתי, וניהלו קרב ארוך עם המחבלים במשך מעל 12 שעות, עד הריגתם של המחבלים. בין המשתתפים בלחימה היה האלוף במילואים נעם תיבון, שבנו אמיר מתגורר בקיבוץ, וכן האלוף בדימוס ישראל זיו, שחברו ליחידת מגלן שנלחמה במחבלים[2].
על פי הערכות הצבא, לקיבוץ נחל עוז נכנסו כ-100 מחבלי חמאס.[דרוש מקור] לצד הקרבות עסקו הלוחמים הישראלים בפינוי התושבים וחילוצם.
טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקרב שהתאפיינה בהפתעה מוחלטת שתפסה את הלוחמים התהפכה כאשר הלוחמים התבצרו באחד הבתים עם הפצועים שלהם, תפסו עמדות בחלון הקומה הראשונה והשנייה וחיסלו מחבלים רבים אשר עמדו להיכנס לקיבוץ ולטבוח בתושבים.
לאחר שעברו מבית לבית וניטרלו מחבלים רבים רפ"ק ש' החליט לקחת את אחד הרכבים המשוריינים שהיו בשטח הקיבוץ והחל לנסוע איתו ברחבי הקיבוץ במטרה למשוך תשומת לב וגירוי למחבלים כך שלא ימשיכו בטבח התושבים.
חטיפה לעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
למרות הקרב והריגת עשרות מחבלים, מחבלי חמאס הצליחו לחטוף כמה מתושבי הקיבוץ לשטח רצועת עזה, בהם הורים ושלושת ילדיהם. המחבלים שידרו את החטיפה בשידור חי, ככל הנראה מהטלפון של אם המשפחה, וכך נודע הדבר למשפחתם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נלחמו 8 שעות, חיסלו כ-100 מחבלים: המסתערבים שהצילו את קיבוץ נחל עוז | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ קימון, אלישע בן (2023-10-13). "המשחררים של נחל עוז: קציני סיירת גבעתי מדברים על התופת והגבורה בקרב". Ynet. נבדק ב-2023-10-15.
