הטבח בעלומים
מחבל נכנס לקיבוץ בבוקר הטבח | ||||||||||||||
מערכה: טבח שבעה באוקטובר | ||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד – 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קיבוץ עלומים | |||||||||||||
קואורדינטות | 31°27′00″N 34°30′50″E / 31.45°N 34.513888888889°E | |||||||||||||
תוצאה | 22 עובדים זרים מתאילנד ונפאל נרצחו, 8 נחטפו, 3 ישראלים נרצחו | |||||||||||||
| ||||||||||||||
הטבח בעלומים התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר. במהלכו התנהל קרב ממושך בין כיתת הכוננות של הקיבוץ וכוחות צה"ל ושב"ס לבין עשרות מחבלים שתקפו את הקיבוץ, וכן בוצע טבח בידי המחבלים ב-22 עובדים זרים ששהו בו. עשרות מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס הסתערו על קיבוץ עלומים הסמוך לצפון רצועת עזה במטרה לבצע טבח בתושבי הקיבוץ ולחטוף מהם לשטח הרצועה.
כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב עם המחבלים והצליחה לבלום אותם ולמנוע את ביצוע הטבח בחברי הקיבוץ. אליהם הצטרפו כוחות מיחידות שלדג, יהל"ם, יחידת מצדה וגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. המחבלים רצחו 12 עובדים זרים מתאילנד ועוד 10 סטודנטים מנפאל שעבדו בקיבוץ במסגרת "סטודנטים משתלמים בחקלאות". העובדים נרצחו באזור מגוריהם שנמצאים באזור הרפת של הקיבוץ,[1] ו־2 עובדים נחטפו לעזה. במהלך הקרבות נהרגו שני אחים נועם וישי סלוטקי[2]שהגיעו מבאר שבע כדי להילחם במחבלים, רנ"ג עידו רוזנטל מיחידת שלד"ג, רס"ל רן גואילי שגופתו נחטפה לעזה וסרן איתי כהן מפקד צוות מיחידת יהל"ם, ונפצעו 6 מחברי הקיבוץ - 4 מתוכם חברי כיתת הכוננות. חלק גדול מהמחבלים חוסלו, חלק נשבו וחלק ברחו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[6] שוטרים ו־10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב 6:30 בבוקר החלו אזעקות צבע אדום, נפילות של רקטות קסאם בקיבוץ והדי פיצוצים של מיירטי סוללת כיפת ברזל המוצבת באזור.
ב-6:45 הוקפצה כיתת הכוננות של הקיבוץ, שמנתה 12 חברים (בהם פרופ' איתן אוקון), בפיקודו של ברק שלום והצטיידה בנשק ובתחמושת בנשקיית הקיבוץ. אליהם הצטרפו שלשה חיילים ששהו בקיבוץ, בהם אוהד ברוורמן, בן הקיבוץ, שהשתחרר מיחידה 669 שלושה חודשים לפני המתקפה,[8] בסך הכל מנתה הכיתה 15 לוחמים. חמ"ל הקיבוץ אוייש ודרכו יכלו אנשי כיתת הכוננות לשלוט בתמונת הקרב, לזהות את חדירות המחבלים בעזרת מצלמות האבטחה, ולהכווין את הכוחות. ב-7:00 הגיעו המחבלים לשער האחורי המערבי של הקיבוץ. הם פרצו את מנעול הפשפש שליד השער ונכנסו 10 מחבלים כשהם רכובים על 4 אופנועים. הם הגיעו למכון החליבה ולמגורי העובדים הזרים שם הם הורגים 2 עובדים ופוצעים 2 עובדים. משם הם ממשיכים לכיוון כיכר הכניסה לקיבוץ כשהם מתכוונים להיכנס לתוך מרכז הקיבוץ, כך ניתן לראות על פי המפות שנתפסו על אחד המחבלים. בשעה זו הגיעו רבים ממסיבת הנובה שביער רעים ורוכבי אופניים והתרכזו בצומת הכניסה לקיבוץ ובכניסה לקיבוץ. המחבלים משנים כיוון ובמקום להיכנס למרכז הקיבוץ הם יוצאים מהקיבוץ החוצה לצומת הכניסה והורגים רבים בכניסה לקיבוץ ובמיגונית המוות. המחבלים זורקים רימונים לתוך המיגונית ובמיגונית זו ישנם הרוגים רבים. לצומת הכניסה לקיבוץ הגיעו 3 חיילי גולני ממוצב מגן עלומים הסמוך והם מנהלים קרב עם המחבלים. בקרב זה נפצע החייל נועם בן שלוש . אחד המחבלים נהרג ואחר נפצע. המחבלים חוזרים מהצומת לשער הכניסה ומשם הם חוזרים באותה דרך שבאו ויוצאים דרך השער האחורי לעזה תוך שהם מפנים את המחבל הפצוע.
לאחר שנהדפו מאזור המגורים, כעשרה מהמחבלים חדרו לשטח מגורי העובדים והסטודנטים הזרים, בחלק הדרום מערבי של הקיבוץ. כיתת הכוננות ביצעה ירי מרחוק לעברם. לאחר שירו RPG לעבר המקום, המחבלים נכנסו למגורי העובדים מנפאל ותאילנד, הובילו אותם להאנגר ליד רפת הקיבוץ ורצחו בו 22 מהם.[9][10] 2 מהם נחטפו לעזה. לאחר מכן המשיכו המחבלים למכון החליבה של הקיבוץ, שרפו את המתבנים שהכילו את המספוא של הפרות. הם חוררו ביריות את מכלי החלב, שרפו את המכונות, את המשרדים וזרעו הרס רב במקום.[11]
ב-9:00 כ-30 מחבלים התבצרו בגן הדר שבפאתי הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות התפרשו בעמדות שהגנו על הבתים, ניהלו מול המחבלים חילופי אש והצליחו להרוג שניים, בהם את מפקד הכוח.[12] שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו. הפצועים פונו בשלב ראשון לביתה של תושבת הקיבוץ שעובדת כאחות מיילדת בבית החולים סורוקה, והיא העניקה להם טיפול רפואי ראשוני. אחד הפצועים שנפצע קשה פונה לנתיבות ומשם לבית החולים.[8]
חילופי האש עם המחבלים המשיכו עד שבשעה 12:00 הגיעו כוחות מיחידת מצדה ויהל"ם, וסייעו בחיסול המחבלים. ב-12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ. כוח של שלדג ופלוגה ג' של גדוד 890, שנחתה במסוק בסמוך לקיבוץ, ניהלו לחימה מול המחבלים במשך כמה שעות. במהלך הקרבות נהרג רנ"ג עידו רוזנטל מיחידת שלד"ג. הלוחמים הרגו מספר רב של מחבלים, וכמה מן הלוחמים נפצעו. לאחר מכן הכווינו מסוק קרב שחיסל את השאר. 4 מסוקי יסעור עם חיילי גדוד 890 נחתו סמוך לקיבוץ. המסוקים אספו את החיילים מבסיס נבי מוסא שעל יד יריחו. אחד המסוקים שנחת סמוך לקיבוץ בשעה 11:40 נחת נחיתת אונס. אחד המנועים הושבת כתוצאה מירי טיל של מחבלים על המסוק. לאחר הנחיתה ולאחר שכל החיילים יצאו מהמסוק וגם הטייסים שיצאו מהמסוק ועברו למסוק השני - המסוק חטף טיל Rpg והמסוק נשרף ועלה באש. לאחר הנחיתה 2 פלוגות מגדוד 890 הלכו לקיבוץ בארי ו2 פלוגות לקיבוץ עלומים. מספר מחבלים שחדרו לקיבוץ מכיוון שער המטע נכנסו לתוך אחד הבתים, פצעו חבר קיבוץ וחוסלו בחילופי יריות עם הכח של יהל"ם. מפקד הכוח, איתי כהן, נהרג בהיתקלות.[10] במהלך הקרבות נהרגו האחים ישי ונעם סלוטקי מבאר שבע, חיילי מילואים קרביים שמיוזמתם באו לעוטף עזה, כדי לקחת חלק בקרבות מול המחבלים.[13] כמו כן נהרג רס"ל רן גווילי ממשטרת ישראל (יס"מ) שהיה בדרכו לסייע להגנה על עלומים לאחר שחילץ עשרות צעירים מממסיבת נובה, ונקלע למארב של מחבלים.[14] גופתו נחטפה לעזה.
מסמך שנתפס אחרי המתקפה, חשף כי מחלקה של חמאס שנשלחה לכבוש את קיבוץ עלומים קיבלו הוראות ברורות לטבוח באזרחים ולשבות בני ערובה.[15] מחבל שהשתתף בקרב עלומים ונעצר על ידי כוחות הביטחון סיפר כי ההוראה שניתנה מטעם ראשי חמאס הייתה ביצוע מעשים הכוללים עריפת ראשים ואונס.[16]
בעקבות המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום ראשון 8.10 בשעה 14:30 פונו חברי הקיבוץ לבתי מלון בנתניה.[12][17] רפת הקיבוץ ניזוקה קשה בידי המחבלים, ששרפו והשחיתו ציוד רב. למרות זאת הצוות המשקי מקרב חברי הקיבוץ בראשות מרכז המשק צביקה בלומשטיין החליטו להחזיר אותה לתפקוד, וביום רביעי 11.10 בשעה 12:00 הרפת חזרה לפעולה והפרות נחלבו לראשונה מאז המתקפה.[2] מזון הפרות שהיה במתבנים נשרף, אולם נשארו מספר חבילות קש שלא נשרפו והצוות המשקי פיזר את המזון בחצרות הרפת בפיזור ידני. הצוות המשקי דאג גם להאכיל את העגלות ולדאוג לפרות הממליטות. הצוות המשקי סייע גם לזק"א שהגיעו לפנות את הגופות הרבות שהיו מפוזרות ברחבי הקיבוץ. היה נדרש לפנות את התחמושת מגופות המחבלים לפני פינויים וכל זאת נעשה על ידי יחידת ס"פ סילוק פצצות. צוות הגד"ש של הקיבוץ העביר גידולים משדות הסמוכים לגבול, לחלקות המרוחקות 4–5 ק"מ מהגבול על מנת שניתן יהיה לגדל אותם.[18] בנוסף, המחבלים שרפו חווה של 8 לולים של הקיבוץ ומתו 350 אלף עופות עד שהיה קיים חשש ממשי למחסור בעופות במדינה כמה ימים לאחר האירוע.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת אזרחים שנרצחו בעלומים בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
- יוגב ישראלי, חוקר האלצהיימר שנלחם במחבלים: גבורת הפרופ' מכיתת הכוננות בעלומים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- אלי ברק, שלב אחר שלב: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2023
- אלמוג בוקר, גבורה מול המצלמות: הקרב על עלומים – ותיעוד הפגיעה במסוק, באתר חדשות 13, 22 בינואר 2024
- ניצן שפירא, קולות הקשר התיעודים שלא נראו מהקרב על עלומים, באתר מאקו, 2 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 עמרי ליבנה, "החלטתי שמכאן מתחילים להשתקם": מפעל חייהם של הרפתנים בעוטף עזה חרב, ותהליך השיקום יהיה מורכב וארוך, באתר ישראל היום, 29.10.2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 גיבור ישראל: "נלחמנו מבית לבית", רגע של חכמה, 20 באוקטובר 2023
- ^ תיעוד חדש: כך הובלו הפועלים התאילנדים ע"י מחבלי חמאס למקום ממנו לא שבו, באתר JDN, 6 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 ישי פורת, הקרב על קיבוץ עלומים: "אף אחד לא מכין אותך לרגע האמת", באתר חדשות 13, 23 באוקטובר 2023
- ^ עמרי ליבנה, "החלטתי שמכאן מתחילים להשתקם": מפעל חייהם של הרפתנים בעוטף עזה חרב, ותהליך השיקום יהיה מורכב וארוך, באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מיכאל טוכפלד, כיתת כוננות מול עשרות מחבלים: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים, בעיתון מקור ראשון, 13 באוקטובר 2023
- ^ יורי ילון, "בחייהם ובמותם": האחים מבאר שבע שנפלו בקרב על העוטף, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב, "מגן עלומים": נפרדים מרן גואילי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה, באתר ישראל היום, 31.1.2024
- ^ אליאור לוי ורועי קייס, מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוקטובר 2023
- ^ הזוועה הבלתי נתפסת | הודאות המחבלים: ערפנו ראשים, הצתנו בתים על יושביהם, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2023
- ^ חדשות הבוקר, "היינו 12 תושבים מול עשרות מחבלים. נלחמנו על הבית", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ מאיה רונן, בקיבוצי הדרום לא מוותרים על החקלאות: "יש אנשים שנלחמים בטנקים ובשוחות, ואנחנו נלחמים בטרקטורים ובשדות", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באוקטובר 2023
- ^ צפי למחסור בעופות, באתר www.israelhayom.co.il
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |