יחסי הונג קונג-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי הונג קונג-ישראל
הונג קונגהונג קונג ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיה יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית מונגוליה הרפובליקה העממית של סין טאיוואן הפיליפינים מלזיה אינדונזיה פפואה גינאה החדשה אוסטרליה ניו זילנד איי שלמה קלדוניה החדשה פיג'י וייטנאם לאוס קמבודיה תאילנד מיאנמר בנגלדש בהוטן נפאל הודו סרי לנקה פקיסטן אפגניסטן איראן קזחסטן אוזבקיסטן טורקמניסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן עומאן תימן ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות קטר בחריין כוויית עיראק ירדן סוריה ישראל לבנון קפריסין אזרבייג'ן ארמניה גאורגיה טורקיה מצרים לוב תוניסיה אלג'יריה מרוקו סהרה המערבית מאוריטניה מאלי ניז'ר צ'אד סודאן דרום סודאן אריתריאה ג'יבוטי אתיופיה סומליה קניה אוגנדה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה המרכז-אפריקאית קמרון ניגריה בנין טוגו גאנה בורקינה פאסו חוף השנהב ליביריה סיירה לאון גינאה סנגל גמביה כף ורדה גינאה המשוונית גבון הרפובליקה של קונגו טנזניה בורונדי רואנדה אנגולה זמביה מלאווי מוזמביק מדגסקר זימבבואה בוטסואנה נמיביה סווזילנד דרום אפריקה לסוטו מאוריציוס פינלנד שוודיה נורווגיה נורווגיה דנמרק הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אירלנד פורטוגל ספרד צרפת צרפת איטליה איטליה איטליה מלטה שווייץ בלגיה הולנד גרמניה פולין בלארוס ליטא לטביה אסטוניה אוקראינה מולדובה רומניה בולגריה יוון אלבניה מקדוניה סרביה מוטנגרו בוסניה והרצגובינה קרואטיה סלובניה אוסטריה צ'כיה סלובקיה הונגריה איסלנד גרינלנד קנדה ארצות הברית ארצות הברית מקסיקו קובה הקריביים בליז גואטמלה הונדורס אל סלוודור ניקרגואה קוסטה ריקה פנמה קולומביה ונצואלה גיאנה סורינאם גיאנה הצרפתית ברזיל אורוגוואי אקוודור פרו בוליביה פרגוואי ארגנטינה צ'ילה איי פוקלנדHong Kong Israel locator.svg
אודות התמונה
הונג קונג ישראל
שטחקילומטר רבוע)
1,108 20,770
אוכלוסייה
7,191,503 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
429,700 300,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,751 36,218
משטר
אזור מנהלי מיוחד דמוקרטיה פרלמנטרית

ישראל והונג קונג מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כחלק מקשריה הדיפלומטיים של ישראל עם הממלכה המאוחדת בעבר ועם הרפובליקה העממית של סין בהווה. לישראל יש קונסוליה בהונג קונג, בעוד הונג קונג מיוצגת באמצעות משרד הכלכלה והמסחר שלה בנוסף לשגרירות הסינית בתל אביב.

בספטמבר 1984 הסכימו סין ובריטניה כי ב-1997 תחזור המושבה הונג קונג לריבונות סינית. ההסכם הותיר פתח להמשכת פעילות הקונסוליה הישראלית בהונג קונג גם לאחר מכן, ובכך - נוצר סיכוי לפעול בניסיון להבקיע את החומה המדינית הסינית. חנן בראון, המשנה למנכ"ל משרד החוץ, פנה לראובן מרחב, בעברו איש מוסד ובאותה עת איש משרד החוץ ששב מביירות ועסק בסוגיה הלבנונית. לאחר בדיקת התכנות יצא ראובן מרחב ב-1985 לשליחותו כקונסול ישראל בהונג קונג, במהלכה טווה קשרים אפקטיביים ודיסקרטיים מועילים ביותר עם אנשי אקדמיה וממשל בסין.

היחסים הבילטרליים בין ישראל להונג קונג טובים ויציבים. לאורך שנות קיומו של מעמדה הנוכחי של הונג קונג מאז 1997, אין השפעה כלשהי ליחסי ישראל-סין על יחסיה עם הונג קונג והיא עמיתת הסחר הגדולה של ישראל באסיה. מאז ומתמיד הונג קונג תמכה במערך סחר חופשי ומולטילטראלי והייתה חברה פעילה בארגון הסחר העולמי. בין היתר, נחתמו בין המדינות הסכם מו"פ כלכלי, הסכם אבטחת ועידוד השקעות, הסכם למניעת כפל מס בספנות, הסכם למניעת כפל מס, הסכם שת"פ מידע טכנולוגיה ותקשורת, הסכמי סיוע משפטי ומזכר הבנה בין הבורסה בהונג קונג לבין רשות ניירות ערך הישראליות[1].

בשנת 2013 המיליארדר מהונג קונג והאיש העשיר בסין, לי קה שינג, תרם 460 מיליון שקל לטכניון בחיפה כדי שיקים שלוחה בסין[2].

בשנת 2015, חתמה ישראל על הסכם עם הונג קונג להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה והמחקר ופיתוח. התוכנית שתיושם בישראל על ידי מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), זרוע הביצוע של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, תאפשר לחברות מישראל ומהונג קונג שמשתפות פעולה בפרויקטי מחקר ופיתוח תעשייתי, לזכות בתמיכה כספית משתי הממשלות. ​במסגרת התוכנית, יוענק סיוע לחברות ישראליות וסיניות מהונג קונג, לאתר שותפים פוטנציאלים לשיתופי פעולה תעשייתיים בין המדינות. במסגרתה, חברות טכנולוגיה ישראליות המשתפות פעולה עם חברות מהונג קונג, מוזמנות להגיש בקשה לקבלת מימון לפרויקטי מו"פ תעשייתי במסגרת "תוכנית ישראל-הונג קונג לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי"[3]. באותה שנה החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג השיקה נציגות בישראל בנכוחות לאונג צ'אן-יינג, ראש ממשלת הונג-קונג; יצחק כהן, סגן שר האוצר; שגיא קרני, הקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג; עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה; עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא; אלי אבידר, מנכ"ל מכון היהלומים; אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; יולי תמיר, נשיאת שנקר; פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש; רוני חזקיהו, יו"ר הבנק הבינלאומי; עמי אראל, יו"ר סלקום; עו"ד גלעד שר; מארק גזית, מנכ"ל Thetatray; גד פרופר, יושב ראש לוריאל ישראל; צביקה פולק, נשיא כלמוביל; יעקב הלפרין, מנכ"ל אופטיקה הלפרין; איתן בר-זאב, מנכ"ל ביג מרכזי קניות; חי גאליס, סמנכ"ל ביג; התעשיין עברי גורן; ואחרים[4].

יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, נסע להונג קונג בשנת 2016 כדי לחזק את הקשרים בין ישראל והונג קונג והדגיש את הקשרים הטובים ביניהן[5].

באוקטובר 2016 פורסם, שחברת התעופה הלאומית של הונג קונג קת'אי פסיפיק תטוס בקו הונג קונג - תל אביב החל ממרץ 2017[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


World, administrative divisions - Nmbrs - colored.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.