בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

בראשית
	דגם החללית
	דגם החללית
מידע כללי
מפעיל	התעשייה האווירית לישראל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור	22 בפברואר 2019
משגר	פאלקון 9
אתר שיגור	נמל החלל קייפ קנוורל כן שיגור 40
	אתר רשמי
משימה
סוג משימה	נחתת
גרם שמיים	הירח
אתר נחיתה	ים הרוגע
תאריך נחיתה	11 באפריל 2019 (התרסקות)
משך המשימה הכולל	22 בפברואר 2019 – הווה (5 שנים)
משך המשימה	48 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור	585 ק"ג
משקל	164 ק"ג
קוטר	1.49 מטר במצב שיגור ; 2.288 מטר בנחיתה
גובה	1.535 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	44049
מאגר המידע הלאומי	2019-009B

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:53, 6 בנובמבר 2020

בראשית הייתה גשושית מסוג נחתת שפותחה על ידי עמותת SpaceIL במטרה להיות הגשושית הישראלית הראשונה על הירח^[1]. הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח בידי גורם פרטי. שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019.^[2]

במהלך נחיתת החללית ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה.^[3] למרות שלא הושגה נחיתה רכה, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר הצליחה להקיף את הירח, ולהביא אובייקט אל פני השטח של הירח.

מעבר לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי, שאפו מפתחי "בראשית" להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי חקר החלל והמדעים, במה שהמפתחים כינו "אפקט אפולו".^[4]

"בראשית 2" הייתה אמורה להיות פרויקט תאום לבראשית הראשונה, אך עקב חוסר אתגר, הוחלט בסופו של דבר לשנות את יעד המשימה, לאחר כחודשיים מהתרסקות הגשושית המקורית.^[5]

היסטוריה

רקע

שנות ה-50 של המאה ה-20 היו שיאם של המאבק על כיבוש החלל. בחודש פברואר 1966, הייתה ברית המועצות המדינה הראשונה שהנחיתה בהצלחה גשושית, שכונתה לונה 9, על הירח. היה זה הישג משמעותי במרוץ לחלל. כעבור כמה חודשים, ביוני 1966, הייתה ארצות הברית המדינה השנייה שהנחיתה את סרויור 1 על הירח (ראו תוכנית סרוויור). ב-1976 הנחיתו הסובייטים את לונה 24 ולאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה בנחיתות על הירח. ב-2013 הייתה סין המדינה השלישית שהנחיתה גשושית.^[6] בנוסף להן יפן (הגשושית היטן), הודו וסוכנות החלל האירופית (הגשושית סמארט-1) שלחו מקפות שהתרסקו על פני הירח.

בשנת 2011 נוסדה עמותה ישראלית בשם SpaceIL (ספייס ישראל) במטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח, ובכך לגרום שישראל תהיה המדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז: מרוץ להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL הייתה הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. מטרתה של העמותה היא לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בישראל, באמצעות טיפוח הדור הבא של המדענים והמהנדסים.

הקמת המיזם

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,^[7] בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.^[8] העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של מוריס קאהן.^[9]

בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירחשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, &rlm;24 בינואר 2018 וגם קישור=אתר. והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.

מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח.^[10] שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.

ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.^[11] אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו.^[12]

הישגים ושיאים

הראשונה שנבנתה כמיזם פרטי ולא ממשלתי.^[13]^[14]
נבנתה בלוח זמנים הקצר אי פעם.^[13]
הזולה ביותר ששוגרה לירח (כ־100 מיליון דולר).^[15]
הקלה ביותר ששוגרה לירח (585 קילוגרם כולל מערכת ההינע והדלק. 165 קילוגרם כשהיא ריקה), ועם הכי מעט דלק (כ-400 קילוגרם).^[15]^[16]^[17]
הקטנה ביותר ששוגרה לירח (גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר משני מטרים).^[18]

משימות

משימה מקורית - במסגרת תחרות "גוגל לונאר אקס פרייז" נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ברכב חלל נוסף שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה" - הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות שבחסות גוגל, בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה רק המטרה של נחיתה על הירח. לאחר השלמת המשימה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח. דרישה נוספת במסגרת התחרות הייתה צילום ושליחת וידאו מפני הירח. על אף ביטול ההשתתפות בתחרות צילום הווידאו נכלל במשימותיה של הגשושית, משימה שלא בוצעה לבסוף עקב ההתרסקות^[19].
משימה מדעית - משימתה המדעית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי) דרך חקר הסלעים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל חוקר החלל, פרופסור עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע. לדבריו, בשונה מכדור הארץ שיש לו שדה מגנטי גלובלי, לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. השערות החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת אסטרואידים גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור הגאולוגי שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.^[17] למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית במגנטומטר שנבנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר. הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס למכתשים ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
קפסולת זמן - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "קפסולת זמן", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית ויקיפדיה,^[20] מילונים ב־27 שפות, ציורי ילדים,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר. סמלים יהודיים וישראליים כגון העתק מגילת העצמאות, התנ"ך, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, שירים, ספר חת"ת^[21] מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה SpaceIL שייצרה ושיגרה את הגשושית.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי^{[דרושה הבהרה]}, הוכנה על ידי המלכ"ר Arch mission foundation.^[22]
ב-6 באוגוסט 2019 דווח באתר Vice כי הגשושית הישראלית בראשית נשאה עליה דובוני מים שייתכן וחלקם שרדו את ההתרסקות של "בראשית". על החללית הייתה הספרייה הירחית של קרן ה-Arch Mission של נובה ספיבק (יזם שלקח חלק בפרויקט של spaceIL). הספרייה, ארכיון בגודל דיסק DVD, הכילה כ-30 מיליון דפי מידע, דוגמיות DNA אנושיות, ואלפי דובוני מים.^[23]גם אם הדובונים שרדו את ההתרסקות (ויש להם יכולת לעמוד בלחצים הרבה יותר גדולים מאשר של התרסקות), הרי שהם נכנסו למצב השרדותי, ואם לא יגיעו לסביבה ימית, בסופו של דבר ימותו לאחר כמה שנים^[24].

מאפיינים טכניים

ממדים והנעה

דגם סופי בגודל מלא של "בראשית"
הוצג ביום השיגור בכיכר הבימה בתל אביב

במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של בקבוק ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם. בהמשך, מאחר שלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).^[25] לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן השיגור לחלל), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על אזור מסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו מחמצן, ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכליםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר.. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.

מערכת ההנעה פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, המנוע הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת Nammo שבווסטקוט בבריטניה, שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש במגן חום מטיטניום אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.

מחשוב וצילום

מחשב המשימה של "בראשית" פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, במיוחד עבור לוויינים זעירים. הוא זהה למחשב ששוגר בלוויין הזעיר הישראלי BGUSAT, ועוצמת החישוב שלו דומה לזו של טלפון חכם.^[26] מעבד המחשב הוא בעל ליבה כפולה מדגם GR712RC מתוצרת חברת רמון־צ'יפס הישראלית, אשר שולב גם בגשושית היפנית "היאבוסה 2"^[27] בתור מערכת על שבב.^[28] השבב יכול לפעול בטמפרטורת שבין 55- מעלות צלזיוס ל־125 מעלות צלזיוס, ולהגיע לביצועים של עד 200 MFLOPS.^[29]

על בראשית הותקנו שבע מצלמות למשימות שונות. שש מתוכן היו מדגם B3320^[30] בעלות רזולוציה של 8.2 מגה פיקסל עם רגישות לאור ברמה של 1 לוקס. חמש מצלמות נועדו לצלם את אדמת הירח בכיסוי פנורמי, ומצלמה אחת שהוצבה על רגל הגשושית, נועדה לצילום סלפי וכוונה שתקלוט בעדשתה את רגל הגשושית, את דגל ישראל וחלק מאדמת הירח. מצלמה שביעית הייתה מצלמת וידאו. כל המצלמות היו עמידות לפעולה בטמפרטורות שבין 40- ל־85+ מעלות צלזיוס.^[31]^[32] שיוט הגשושית בחלל היה בתנועה סיבובית במהירות זוויתית של מעלה לשנייה. מצב זה, יחד עם העובדה שמפאת קצב העברת הנתונים התמונות אינן מגיעות מידית ולא ניתן לדעת בזמן אמת מהו כיוון המצלמה - נשלחת מראש פקודה לצילום שש תמונות רצופות בהפרש זמן קבוע, כך שאחת מהתמונות לפחות תצא כאשר כדור הארץ נראה ברקע.^[33] לשם צילום דגל ישראל בחלל, בלי שיתנדף ושייראה צבע הכחול בתנאי הריק ועוצמת אור השמש השוררים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, פיתח צוות מדעני המשימה צבע עמיד בעל הרכב מיוחד.^[19]

תקשורת

התקשורת של "בראשית" עם כדור הארץ נעשה באמצעות מקמ"ש (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת Space Micro, במקור עבור גשושית ירח בשם לאדי של סוכנות החלל האמריקאית. הציוד פעל בתחום תדרי S-Band,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה, באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014 וגם קישור=אתר. והוא נבנה במהלך שנת 2015.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!, באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015 וגם קישור=אתר. עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי תחנות ממסר שסופקו על ידי חברת SSC השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות אוסטרליה, צ'ילה, הוואי, דרום אפריקה וגרמניה.^[34] כמו כן נעשה שימוש ברשת חלל עמוק של נאס"א.^[35] חוזה התקשורת מול החברות הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.^[36]

התקשורת עם הגשושית, התנהלה ממרכז הבקרה שבתעשייה האווירית במטה יהוד, דרך מרכזי התקשורת. הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעים בזמני "חלון תקשורת", כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן היא נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר השמש לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת.

בסיום כל תמרון נערך תהליך בקרה מקיף שכלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה. לאחר מכן עברו פקודות הבקרה למעבדה היברידית, בה התבצעה אמולציה של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב.^[37] ^[38] הגשושית שידרה חזרה כ-5000 נתונים שונים (על מצב המכשור, התוכנה, חיישנים, טלמטריה, וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם קיבלו עדכון על מצבה, ולפיהם התקבלו החלטות על המשך מסע הגשושית.

ציוני דרך

ניסויים

ב־2011 בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט הגשושית בבקעת בית שאן. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה לגובה של כ־300 מטרים ועליה מטען ייעודי (מטע"ד). הרקטה הצניחה מצלמה ומשדר, כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני גובה מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת SpaceX שישגר את הגשושית באמצעות משגר הלוויינים והחלליות פאלקון 9. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.^[39]

בשנת 2016 התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. בספטמבר 2017 החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.^[40] בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - המנוע והדלק - בשטח מפעל מבת־חלל של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. במאי 2018 בוצע בכפר טרומן ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות החיישנים של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות עגורן הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך כיול וביצוע התאמות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר. בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר. באותו חודש בוצע גם ניסוי הרעדה שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה, באתר SpaceIL וגם קישור=אתר.

ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית בדצמבר באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־22 בפברואר 2019. במקביל נפתחה בסוף אוגוסט 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח? וגם קישור=אתר. כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית! וגם קישור=אתר. בתחילת אוקטובר 2018, במהלך כנס החלל העולמי (IAC) שנערך בגרמניה, נחתם הסכם בין SpaceIL וסוכנות החלל האמריקאית, על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, המקפת לסקר הירח של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, כיפה קטנה בקוטר חמישה סנטימטרים מצופה מראות להחזרת קרן לייזר מהמקפת (LRO) וימדוד את מרחק המקפת מפני הירח ואת מיקום הגשושית.^[41] לאחר ההתרסקות נעשו מאמצים במשך שבועות מספר לאיתור הרפלקטור, ללא תוצאות.^[42]

המסע אל הירח

תיאור כללי

הגשושית שוגרה על גבי משגר פלקון 9 מספר B1048 של חברת SpaceX. תחילה היא נעה במסלול כבידתי אליפטי בעל אקסצנטריות גדולה (מרחק של בין 215 ל-60,000 קילומטר מפני כדור הארץ). זמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות.^[43] בנקודה הקרובה ביותר במסלולה סביב כדור הארץ (הפריגיאה), הפעילה הגשושית את המבערים וצברה מהירות. בכך היא הלכה והאריכה את המסלול האליפטי שלה.^[44]^[45] לאחר חמישה תמרונים, המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ (אפוגיאה) גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. תמרון מסוג זה אל הירח נקרא תמרון מעבר ירחי.

כשחלפה בסמוך לירח, הפעילה את שמונת המנועים הרקטים שלה כדי לשנות זווית. לאחר מכן הפעילה גם את המנוע הראשי, כדי להאט ולהילכד בשדה הכבידה של הירח. כשנלכדה, הקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה.^[43] לקראת הנחיתה איתרו חיישנים נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה תוכננו להאט מהירות עד לעצירה מוחלטת והפסקת פעולת המנועים בגובה חמישה מטרים מעל קרקע הירח. יתרת הדרך תוכננה כנפילה חופשית בתנאי הכבידה של הירח.^[14] בסיום מסלולה, סך כל הדרך שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר. זהו המרחק הארוך ביותר שעשתה גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח.^[46]

לבקשת אחד מחברי צוות הפיתוח, חיבר הרב גדעון בנימין תפילת הדרך, שנאמרה בשעת שיגור הגשושית.^[47]

סביב כדור הארץ

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 (שעון ישראל), שוגרה הגשושית בהצלחה מקייפ קנוורל שבפלורידה. בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ התנתקה מהמשגר ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.^[15]

בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן עוקב הכוכבים, המערכת עדיין מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות האנרגיה הסולרית.

ב־24 בפברואר בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים, בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019 וגם קישור=ט..

ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון^[48]שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019 וגם קישור=ט.. עקב השפעת מעבר דרך חגורות ואן אלן על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.

ב־28 בפברואר בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019 וגם קישור=ט..

ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות (שעון ישראל), בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה חלק מגוף הגשושית, כשעליה שלט עם הכיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams" (=מדינה קטנה. חלומות גדולים). ברקע נראה כדור הארץ (בזווית של חלק מיבשת אוסטרליה) ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים.^[49]

ב־7 במרץ בשעה 15:11 (שעון ישראל), בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019 וגם קישור=ט..

ב־19 במרץ בשעה 14:30 (שעון ישראל), בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה, במסלולה החדש חצתה הגשושית את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע (אנ') שמיצב את תנועת הגשושית כדי שזוויתה וכיוונה לא ישתנו עקב טלטולה משכשוך הדלק שנתמעט במכלים.^[50]

ב־1 באפריל בשעה 9:00 (שעון ישראל), בוצע תמרון חמישי. המנועים הופעלו למשך כ־72 שניות והביאו את הגשושית למסלול אחרון ומדויק (על פי סימולציה) לפני תמרון לכידת הירח.^[46] במהלך השיוט התקרבה הגשושית בפעם האחרונה לכדור הארץ (בפריגיאה של 1,700 קילומטר), וצילמה אותו ממרחק של כ־16,000 קילומטרים.

סביב הירח

בליל ה־4 באפריל הגשושית נכנסה להשפעת הכבידה של הירח. על מנת להישאר במסלול סביב הירח, כלומר להילכד בשדה הכבידה שלו (שכן מהירותה השאירה אותה במסלול סביב כדור הארץ), היא נדרשה לבצע תמרון לכידה.

ב־4 באפריל בשעה 17:17 (שעון ישראל), בוצע תמרון ללכידה בשדה הכבידה של הירח. תמרון זה היה הקריטי ביותר במסעה של הגשושית אל הירח. אם תמרון זה היה נכשל, הגשושית הייתה מתרסקת על הירח עוד לפני תאריך הנחיתה, או שהייתה נלכדת במסלול סביב השמש. במהלך התמרון, המנוע הראשי הופעל למשך כשש דקות על מנת להאט את הגשושית ממהירות של 8,500 קילומטר לשעה עד למהירות של 7,500 קילומטר לשעה ביחס לירח. בסיום המוצלח של התמרון, הגיעה בראשית למרחק הכי קרוב במסלול סביב הירח (הפרילונה) של כ־500 קילומטר מפני הירח.^[51]

במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.

ב־7 באפריל בשעה 04:36 (שעון ישראל), בוצע התמרון הראשון סביב הירח. כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 קילוגרם של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 קילומטר באפולונה (Apolune) לגובה של 750 קילומטר מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 קילומטר מעל פני הירח.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019 וגם קישור=ט..

ב-8 באפריל בשעה 07:48 (שעון ישראל), בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 קילומטר.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019 וגם קישור=ט..

ב-9 באפריל בשעה 08:34 (שעון ישראל), בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 קילוגרם. בראשית נכנסה למסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטר עם זמן הקפה של שעתיים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), עדכון סטטוס, 9 באפריל 2019 וגם קישור=ט..

ב-10 באפריל בשעה 19:40 (שעון ישראל), בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כחמישה קילוגרם. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), עדכון סטטוס, 10 באפריל 2019 וגם קישור=ט..

נחיתה

התוכנית: נחיתה רכה

נחיתת הגשושית תוזמנה לשעות הבוקר הירחי. יממה ירחית נמשכת קרוב ל־28 יממות ארציות ובמהלכה משלים הירח הקפה סביב עצמו. טמפרטורת פני הירח עולה ליותר מ־120 מעלות צלזיוס בצהרי-הירח, ויורדת לכ־170 מעלות מתחת לאפס בלילה. על מנת לנצל באופן מיטבי את זמנה של הגשושית על הירח, תוזמנה הנחיתה לזמן שהטמפרטורה אידיאלית: גבוהה מספיק כדי לאפשר ייצור אנרגיה סולארית בעזרת מערכי התאים הפוטו-וולטאיים הקטנים של הגשושית, אך לא גבוהה מידי שתשבית את מערכות האלקטרוניקה. מצב זה נמשך כשלושה ימי ארץ.^[14] לפי התכנון, לאחר הנחיתה התעתדה הגשושית למדוד את השדה המגנטי שעל פני הירח, לצלם את עצמה, לצלם תמונות פנורמיות של אתר הנחיתה באיכות גבוהה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ בין עשר דקות לשעה מעת הנחיתה. לו הייתה נוחתת הגשושית בתנוחה מאוזנת, שמערכי התאים הפוטו-וולטאיים לא היו מוסתרים על ידי סלע או מכתש, היה מתאפשר ייצור אנרגיה סולרית הנדרשת לשליחת וידאו שהיה מתקבל בכדור הארץ למחרת הנחיתה.^[17]^[21]^[52]^[14]

ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל ים הרוגע בירח. תמרון זה נועד להאט את מהירות הגשושית מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות. תמרון הנחיתה כלל סדרת פעולות; הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ונחירי הפליטה של המנועים פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 קילומטר מעל פני הירח הופעלו מנועי המשנה. דחף גזי הפליטה נגד כיוון התנועה, בלם את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לנקודת הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה לתאוצה ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה, תמורת ההליום שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי מערכת הבקרה האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על נחיתה או על דחיית תוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה שהראתה תקינות של המערכות, התקבלה החלטה להמשיך.

בהתאם להחלטת האוטונומית, החל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה האופקי לנפילה בקשת אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע. כדי להאט את הנפילה, הופעלו המנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של חמישה מטרים מאדמת הירח, היה דחף המנועים אמור להאט את תנועת הגשושית עד לעצירה כמעט מוחלטת. המנועים תוכננו להיכבות והגשושית הייתה צונחת בעדינות במשך 2.5 שניות^[53] על קרקע הירח.^[54]^[52]

בפועל: נחיתת התרסקות

בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ביחידת המדידה האינרציאלית (IMU) השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה. במקביל גם אבדה תקשורת הטלמטריה דרך רשת החלל העמוק של JPL. לאחר מספר דקות, בגובה כ-10 קילומטר, חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה בזווית לא אופטימלית לנחיתה. לאחר אתחול מחשב הגשושית, חזר המנוע לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשר מהירות הנחיתה הייתה כ-500 ק"מ לדקה (3,000 קמ"ש) והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על 148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.^[54] שרשרת התקלות גרמה שנחיתה רכה לא התבצעה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.^[55]^[56]^[57]

במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.^[52] תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה לוחית ובה דגל ישראל, הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", וסמלי הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019 וגם קישור=ט.. בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ומכתש הפגיעה היפאטיה(אנ').שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019 וגם קישור=ט..^[54] התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), פרסום של הצילום האחרון שהתקבל מבראשית, 17 באפריל 2019 וגם קישור=ט..^[58]

חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019 וגם קישור=ט..שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית אקס (טוויטר), השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019 וגם קישור=ט..^[59] בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים^[60], לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.^[58]^[61]^[62]

ממצאים ומסקנות

איתור אתר ההתרסקות

ב-15 במאי 2019, כחודש לאחר ההתרסקות, פרסם מרק רובינסון, חוקר ראשי בצוות משימת הצילום של המקפת לסקר הירח של נאס"א (LROC), תמונות של אתר ההתרסקות. התמונות צולמו ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר ההתרסקות, על ידי צמד מצלמות הזווית הצרה (NAC) של המקפת. בשלושת זוגות התמונות נראה בבירור כתם כהה בקוטר של כעשרה מטרים, המוסבר כשטח מחוספס בנקודת התנגשות הגשושית באדמת הירח, שאינו נראה בתמונות שצולמו בהקפה קודמת של המקפת. עיבוד תמונה המשווה בין התמונות הללו חושף כתם בהיר בסביבות הכתם הכהה, בקוטר של כ-30-50 מטרים, וממנו חורגת דרומה קרן בהירה באורך של כמאה מטרים, המוסברים כדפוסים של התפרצות חלקיקים (אנ') עדינים או גזים שהתרחקו במהירות מנקודת ההתנגשות, חשפו את השכבה העליונה של רגולית הירח, ופיזרו חלקיקי קרקע עדינים משכבה תחתונה בהירה יותר.^[63]

הגשושית נעה בנחיתתה מצפון הירח לדרומו, והנמיכה תוך כדי מעוף בקשת רחבה כלפי קרקע הירח. עקב תקלת הבלימה ואי התייצבות הגשושית בזווית אנכית לקרקע, אותר מיקום ההתנגשות דרומית לאתר הנחיתה המיועד. נקודת הציון, קואורדינטות סלנוגרפיות 32.5956° צפון, 19.3496° מזרח, הוערכה באמצעות השוואת התמונות שצולמו ב-22 באפריל לשבע תמונות שצולמו מוקדם יותר, במרווח טעות של 95%, כעשרים מטרים בקו הרוחב ושמונה בקו האורך.

קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הוא מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה (פחות מעשר מעלות) באדמת הירח מנעה יצירת צורת מכתש.^[64]

ממצאי תחקיר עמותת SpaceIL

מעיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת SpaceIL עולה כי הובילו להתרסקות שרשרת כשלים תכנוניים, תקלות טכניות וטעויות אנוש, שסיבתם העיקרית תקציב נמוך ועומס עבודה כבד.^[42]

איכון ותמרון הגשושית דרש שעות עבודה רבות מהמתוכנן עקב תקלות במערכות הניווט. לאחר הפרדות הגשושית ממשגר הלוויינים התגלה שעוקבי הכוכבים מסנוורים מאור שמש, שהוחזר ככל הנראה מאבק שכיסה את מגיני מצלמות העוקבים בעת ההפרדות. ניסיונות כיול תוכנתיים לא צלחו ומציאת זוויות הנטייה בוצעה על ידי סיבוב הגשושית על צירה באופן שתצל על העוקבים, במאמץ רב לשמירת מסלולה התקין של הגשושית בעת תמרונים, או באמצעות הסתמכות על מדי התאוצה כאשר לא היה ניתן להסתיר את העוקבים מאור השמש. בנוסף, תקלות תקשורת חוזרות ונשנות ברשת התקשורת של SSC, בה נעשה שימוש בעיקר בשבועות הראשונים למשימה, דרשו חישובים חוזרים והקשו על איכון הגשושית באמצעות אות הרדיו המתקבל ממנה^[65].
חסכון מרבי בעלויות הוביל להיעדר יתירות למרבית הרכיבים, שימוש ברכיבים שלא נוסו קודם לכן בחלל ולמיגון דל בפני קרינה. מחשב הגשושית סבל מאתחולים רבים במהלך הטיסה, ככל הנראה עקב השפעת הקרינה על תפקוד קופסת הממשקים האלקטרוניים, שיוצרה במיוחד למשימה. אתחול כזה הוביל לדחיית תמרון מתוכנן לשינוי מסלול הגשושית. גם מדי התאוצה לא פותחו למשימות חלל והמידע על תפקודם בלוויינים היה חלקי וחסר, ולכן צוידה הגשושית בשני מדים. למרות זאת, כשל אחד המדים בעת הנחיתה. תיקוני קוד והרחבות תוכנה שנשלחו ברשת התקשורת לא נצרבו לזיכרון האחסון של המחשב אלא נטענו פעם בדקה לזיכרון העבודה הנדיף (RAM) ונמחקו בכל אתחול, כדי לאפשר איפוס מהיר בעת תקלת תוכנה ולמנוע כשל מוחלט בהיעדר מחשב נוסף. כתוצאה מכך בכל אתחול נשלחו עדכוני התוכנה באמצעות רשת התקשורת ונטענו מחדש, פרוצדורה שהובילה לכשל בעת הנחיתה.
עומס העבודה הבלתי מתוכנן באיכון, תמרון הגשושית, וכתיבת עדכוני תוכנה גרם לעייפות בצוות המשימה, קיצור וביטול חופשות, בפרט בשבוע הנחיתה בו תוכננו תמרונים רבים סביב הירח. נוסף על העייפות, גודש העבודה גרם לביטול תרגולים שונים.
בעת הנחיתה כבה מד תאוצה (IMU) אחד מתוך שניים. למרות חילוקי דעות, צוות המשימה החליט לאתחל אותו על אף תקינותו של המד הנוסף, כדי לא להסתמך על מד בודד. כשלים תכנוניים הובילו לכך שבעת אתחול המד לא התקבלו נתוני ניווט מהמד התקין לזמן קצר במחשב הגשושית, שתוכנת לאתחל את עצמו בהיעדר נתוני ניווט. משך האתחול נמשך כשתי שניות, אך המחשב אתחל את עצמו חמש פעמים נוספות עד לטעינת העדכונים, שתוכננו להיטען פעם בדקה. על פי תוכנת הנחיתה על המחשב היה להפעיל את המנוע מיד בעת האתחול, אך כשל תכנוני נוסף, שהתגלה אך לא טופל בהיעדר זמן טרם השיגור, גרם לכך שבעת האתחול, עד לסיומו לאחר ניסיונות טעינת עדכוני התוכנה, המנוע היה מחובר למקור מתח בודד ולא הופעל בהצלחה, כיוון שמנוע הגשושית הראשי תוכנן לפעול בקבלת מתח משני מקורות. למרות פעולת מנועי המשנה הקטנים שכיוונו את הגשושית, בהיעדר כח הבלימה של המנוע הראשי הגשושית התרסקה.

במשימה נורמלית לא היינו משגרים את החללית במצב כזה .. לא הייתה כמעט יתירות של רכיבים ומערכות, חלק ניכר מהרכיבים לא נבדקו בחלל, והסבירות לנחיתה מוצלחת הייתה נמוכה מאוד, ולא היינו מספיק מוכנים. בדרך כלל אנו לא משגרים אם אין סבירות גבוהה להצלחה, אבל החללית שוגרה כי זה "ניו ספייס" (משימות חלל קטנות וזולות; איתי נבו) – וככה זה עובד בתחום הזה. גם צוות המשימה לא היה מתורגל מספיק, למרות שעשו המון אימונים והכנות. בלוויין נורמלי היינו דוחים את השיגור, אבל כשאתה טרמפיסט ולא המטען העיקרי, אין אפשרות כזו. החלטנו שזה מספיק טוב ויצאנו ברמת מוכנות נמוכה יותר ממה שרצינו.

— עופר דורון, לשעבר מנהל מפעל "חלל" של התעשייה האווירית ומוביל המיזם, בריאיון למכון דוידסון עם פרסום ממצאי התחקיר^[42]

החללית לא תוכננה לעמוד בשתי תקלות בלתי תלויות, אחרת היא לא הייתה עולה מאה מיליון דולר אלא מיליארד.

— עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL בעת המשימה, בריאיון למכון דוידסון עם פרסום ממצאי התחקיר^[42]

עלות הפרויקט ומימונו

פירוט חלקי של העלויות (בדולרים)^[19]
רכיב	עלות
תכנון, הנדסה וייצור	39 מיליון
שיגור	19 מיליון
יחידות מדידה אינרציאליות (IMU)	5.6 מיליון
מערכת תקשורת	1.22 מיליון
שימוש ברשת החלל של SSC(אנ')	מיליון
קופסת ממשקים אלקטרוניים^[60]	845,000
תאים פוטו-וולטאיים	830,000
עדשות צילום	510,000
דלק	500,000
עוקב כוכבים לניווט בחלל	410,000
התקן לכידת, דחיסת ואחסון מדיה למצלמות	325,000
מחשבי המשימה	300,000
מגנומטר	240,000
גלגל תנע(אנ')^[66]	155,000
סוללה חשמלית	130,000
ממסרי תקשורת	130,000
סך הכל	כ־95 מיליון

עלות הפרויקט הכוללת הייתה כ־95 מיליון דולר. תנאי התחרות המקורית אסרו על תקצוב ממשלתי גבוה, מה שהשפיע על פיתוח גשושית בעלת יכולות טכניות נמוכות ובעלות מינימלית. השותפה המרכזית לבניית הפרויקט הייתה התעשייה האווירית לישראל. מבחינת מימון, היה הנדבן ואיש העסקים מוריס קאהן התורם העיקרי בנותנו כ־30 מיליון דולר. בשלב מסוים אף מונה קאהן ליו"ר הדירקטוריון ומאז 2017 מכהן כנשיא העמותה.^[67] תורמים משמעותיים נוספים היו קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון שתרמה באפריל 2014 כ־16 מיליון דולר^[68], סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד, סילבן אדמס ובעלי הון נוספים. בעזרת מימון המונים שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור 240,000 דולר: דולר אחד תמורת שליחת מייל לירח.^[69] סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ-2.1 מיליון דולר (כ־9.5 מיליון ש"ח).^[70] בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות,^[8] אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, והמשיכה בגיוס משאבים.

הפרויקט יצר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, הציבורי והאקדמי. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות את מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

בראשית 2

ב-13 באפריל 2019 הכריז נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, כי יוקם פרויקט חדש לשם שליחת גשושית נוספת לירח.^[71] הצפי היה שבניית הגשושית תושלם תוך שנתיים.^[72] עלות הפרויקט נאמדת בין 60 ל-80 מיליון דולר.^[72] קאהן הצהיר כי גם הפעם הציבור ישתתף במימון הפרויקט ולא יתבססו על תמיכה ממשלתית, העמותה "לונאר אקס פרייז" של גוגל, שבמסגרתה החל פרויקט בראשית הראשון, הודיעה כי תתרום מיליון דולר, בעקבות הצלחתה היחסית של הגשושית הראשונה, על אף שלא הצליחה לנחות כמתוכנן.^[73] משרד המדע והטכנולוגיה הכריז ב-5 במאי 2019, כי יספק תקציב של 20 מיליון שקלים להשתתפות במימון הגשושית בראשית 2.^[74] ב-15 בינואר 2020 קרן משפחת בלווטניק הבטיחה תרומה של מיליון דולר לפרויקט.^[75]

ב-25 ביוני 2019 חזר בו מוריס קאהן והודיע כי לא יתמוך בפרויקט הזה "מאחר שמסע חוזר שכזה אינו מאתגר מספיק".^[76]

נכון לנובמבר 2019 יעדה המתוכנן של בראשית 2 הוא הירח, ומתוכננת גשושית נוספת שתישלח למאדים.^[77]^[78]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בראשית בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מעקב אחרי מיקום הגשושית בראשית
אתר האינטרנט הרשמי של SpaceIL
סרטונים בערוץ של SpaceIL, באתר יוטיוב
פרויקט spaceIL באתר מכון דוידסון | מבוא לפרויקט | ניסוי בחיישני הנחיתה | כיצד נצלם על הירח?
החללית בראשית: חללית ישראלית בדרך לירח, באתר סוכנות החלל הישראלית

סיקור עיתונאי:

גיא גרימלנד, האם ישראל תהיה המדינה השלישית שתתקע דגל על הירח?, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2011
מירב לשם, בדרך לירח, באתר ynet, 17 באוגוסט 2011 - ריאיון עם יהונתן ויינטראוב
גיא גרימלנד, צפו: דגם תלת ממד בגודל אמיתי של חללית Space IL, באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2011
דרור פויר, ‏מייסדי עמותת ספייס IL, באתר גלובס
ענבל עומר, גשושית SpaceIL תנחת על הירח עם כמוסת זמן של תרבות ישראלית, באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2018
שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: כולם שוב מסתערים על הירח. מה צפוי לחללית הישראלית שתצא בקרוב למסע?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
עודד כרמלי, ‏בעוד 20 שנה אנשים ישאלו איפה היית כשישראל נחתה על הירח, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2019
משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
היסטוריה ישראלית: החללית "בראשית" שוגרה בהצלחה והחלה במסעה לירח, בערוץ היוטיוב של כאן חדשות, 22 בפברואר 2019
אודי עציון, חוב בלבנה, באתר "ידיעות אחרונות", 28 בפברואר 2019
אבי בליזובסקי, ‏החללית בראשית התרסקה כשנפלה במהירות גבוהה מגובה של עשרה ק"מ, באתר "הידען", 12 באפריל 2019
רפאלה גויכמן, הדרך של בראשית מפרויקט אנונימי למאמי לאומית, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2019
איתי נבו, גילויים חדשים על בראשית, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2020

הערות שוליים

^ "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ מערכת ערוץ 20, היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח, באתר ערוץ 20, 21 בפברואר 2019
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ
^ יאללה, Lets get to the moon, סרטון באתר יוטיוב
^ במקום לירח: האם "בראשית 2" תשוגר למאדים?, באתר ynet, ‏2019-06-26
^ רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה‏, 14 בדצמבר 2013
^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
^ ¹ ² SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
^ רוני קרצנר, עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום, באתר "פורבס ישראל", 28 במרץ 2019
^ אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
^ הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר, 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.
^ XPRIZE Foundation Awards $1 Million ‘Moonshot Award’ To SpaceIL, www.xprize.org
^ ¹ ² איתי נבו, לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2019
^ ¹ ² ³ ⁴ איתי נבו, איך מטיסים חללית לירח?, באתר מכון דוידסון, ‏2019-03-28
^ ¹ ² ³ אודי עציון, החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2019
^ אבי בליזובסקי, ‏בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019
^ ¹ ² ³ איתי נבו, צעד ענק למדינה קטנה, באתר מכון דוידסון, ‏2019-02-21
^ שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
^ ¹ ² ³ גויכמן, רפאלה (2019-05-09). "הדרך של בראשית מפרויקט אנונימי למאמי לאומית". TheMarker. נבדק ב-2019-05-09.
^ ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה, באתר ערוץ 20
^ ¹ ² ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון כפר חב"ד גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019
^ The Lunar Library: Genesis, Arch Mission Foundation (באנגלית)
^ התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2019
^ "A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon". Wired (באנגלית). נבדק ב-2020-02-21.
^ שירות הידען, ‏חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL, באתר "הידען", 11 בפברואר 2013
^ משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
^ סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי, בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014
^ GR712RC, באתר רמון־צ'יפס(באנגלית)
^ GR712RC Product brochure, באתר Cobham Gaisler
^ Beresheet, www.planetary.org (באנגלית)
^ IMPERX B3320 CCD Camera, Imperx Website (באנגלית)
^ http://www.karmel.co.il/שונות/בראשית-צילום-בחלל-וסלפי-על-הירח פורטל הכרמל - בראשית צילום בחלל וסלפי על הירח
^ סתיו נמר, ‏תמרון מוצלח נוסף לחללית הישראלית, צפו בענני הגשם מעל ישראל, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2019
^ First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission, SSC - Swedish Space Corporation, ‏2019-04-05 (באנגלית)
^ Jonathan O'Callaghan, SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon, Forbes (באנגלית)
^ מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון
^ ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח
^ ריאיון עם נועם לייטר - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019
^ מור קומפני, הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
^ החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
^ נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה, באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018
^ ¹ ² ³ ⁴ איתי נבו, גילויים חדשים על בראשית, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2020
^ ¹ ² איתי נבו, צעד ענק למדינה קטנה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2019
^ באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer (אנ')
^ בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול, באתר הידען, ‏2019-04-13
^ ¹ ² מייקי לוי‏, "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח, באתר וואלה‏, 24 בפברואר 2019
^ תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית
^ ירון דרוקמן, תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2019.
^ בר חיון, החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 במרץ 2019
^ ירון דרוקמן, תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ, באתר ynet, 19 במרץ 2019
^ ירון דרוקמן, החללית הישראלית נלכדה בכוח המשיכה של הירח, באתר ynet, 4 באפריל 2019
^ ¹ ² ³ אבי בליזובסקי, ‏עדכון – המנוע הראשי הפסיק לפעול, ככל הנראה נחיתת ריסוק, באתר "הידען", 11 באפריל 2019
^ נפילה אטית יחסית, היות שכוח הכבידה של הירח הוא שישית מכוח הכבידה של כדור הארץ.
^ ¹ ² ³ SpaceIL (2019-04-11), LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land., נבדק ב-2019-04-14
^ עידו סולומון ואסף יחזקאלי, ‏"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2019
^ בר חיון, החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי, 11 באפריל 2019, אתר סוכנות החלל הישראלית
^ ניצן סדן, התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2019
^ ¹ ² SpaceIL, www.facebook.com
^ מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח, בעמוד הפייסבוק של SpaceIL, ‏12 באפריל 2019
^ ¹ ² רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.
^ אהוד קינן, ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?, באתר mako, ‏2019-04-17
^ אבי בליזובסקי, ‏ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית., באתר "הידען", 18 באפריל 2019
^ ד"ר רונה אורן, סימני ההתרסקות של בראשית, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏16/05/2019
^ Beresheet Crash Site Spotted! | Lunar Reconnaissance Orbiter Camera, lroc.sese.asu.edu
^ חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.
^ סוג של גלגל תנופה המשמש לייצוב הגשושית ושליטה בתנועתה, או כסוללה מכנית לייצוב אספקת אנרגיה ממקורות לא יציבים כגון תאים פוטו-וולטאיים.
^ רפאלה גויכמן, צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2017
^ "Israel space project gets million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. נבדק ב-2017-10-02. {{cite news}}: (עזרה)
^ יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏מאקו‏, 25 ביוני 2014
^ ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ושני מיליון דולר הושקעו כבר קודם לכן - בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017
^ פרוייקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר חדשון, ‏14 באפריל 2019
^ ¹ ² עמרי ברק, ‏המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2", באתר ‏מאקו‏, 14 באפריל 2019
^ נשיא SpaceIL: מתחילים את העבודה על בראשית 2, באתר גיקטיים, ‏14 באפריל 2019
^ דיווח באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 5 במאי 2019
^ אילן גטניו, הפעם תצליח? פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2020
^ ערוץ 7, "בראשית 2" לא תטוס לירח, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2019
^ SpaceIL reveals new moon mission set for 2022, with Mars attempt in works, WIN (באנגלית)
^ SpaceIL heading back to space, mission to Mars on the horizon, The Jerusalem Post | JPost.com

מתוך טוויטר:

מתוך האתר הרשמי של SpaceIL:

[sparrow-1] "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[2] מערכת ערוץ 20, היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח, באתר ערוץ 20, 21 בפברואר 2019

[התרסקות-3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ

[4] יאללה, Lets get to the moon, סרטון באתר יוטיוב

[5] במקום לירח: האם "בראשית 2" תשוגר למאדים?, באתר ynet, ‏2019-06-26

[6] רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה‏, 14 בדצמבר 2013

[7] רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017

[ynet-8] ¹ ² SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017

[9] רוני קרצנר, עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום, באתר "פורבס ישראל", 28 במרץ 2019

[10] אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019

[11] הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר, 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.

[12] XPRIZE Foundation Awards $1 Million ‘Moonshot Award’ To SpaceIL, www.xprize.org

[מקור2-13] ¹ ² איתי נבו, לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2019

[הערה_מספר_25302847:2-14] ¹ ² ³ ⁴ איתי נבו, איך מטיסים חללית לירח?, באתר מכון דוידסון, ‏2019-03-28

[רגע_היסטורי-15] ¹ ² ³ אודי עציון, החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2019

[16] אבי בליזובסקי, ‏בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019

[הערה_מספר_25302847:3-17] ¹ ² ³ איתי נבו, צעד ענק למדינה קטנה, באתר מכון דוידסון, ‏2019-02-21

[18] שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019

[הערה_מספר_25495495:0-19] ¹ ² ³ גויכמן, רפאלה (2019-05-09). "הדרך של בראשית מפרויקט אנונימי למאמי לאומית". TheMarker. נבדק ב-2019-05-09.

[20] ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה, באתר ערוץ 20

[כפר_חב"ד-21] ¹ ² ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון כפר חב"ד גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019

[22] The Lunar Library: Genesis, Arch Mission Foundation (באנגלית)

[23] התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2019

[24] "A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon". Wired (באנגלית). נבדק ב-2020-02-21.

[25] שירות הידען, ‏חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL, באתר "הידען", 11 בפברואר 2013

[26] משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019

[27] סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי, בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014

[28] GR712RC, באתר רמון־צ'יפס(באנגלית)

[29] GR712RC Product brochure, באתר Cobham Gaisler

[30] Beresheet, www.planetary.org (באנגלית)

[31] IMPERX B3320 CCD Camera, Imperx Website (באנגלית)

[32] ttp://www.karmel.co.il/שונות/בראשית-צילום-בחלל-וסלפי-על-הירח פורטל הכרמל - בראשית צילום בחלל וסלפי על הירח

[33] סתיו נמר, ‏תמרון מוצלח נוסף לחללית הישראלית, צפו בענני הגשם מעל ישראל, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2019

[34] First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission, SSC - Swedish Space Corporation, ‏2019-04-05 (באנגלית)

[35] Jonathan O'Callaghan, SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon, Forbes (באנגלית)

[36] מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון

[37] ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח

[38] ריאיון עם נועם לייטר - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019

[39] מור קומפני, הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015

[40] החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017

[41] נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה, באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018

[תחקיר_דוידסון-42] ¹ ² ³ ⁴ איתי נבו, גילויים חדשים על בראשית, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2020

[צעד_ענק-43] ¹ ² איתי נבו, צעד ענק למדינה קטנה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2019

[44] באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer (אנ')

[45] בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול, באתר הידען, ‏2019-04-13

[תמרון_נוסף-46] ¹ ² מייקי לוי‏, "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח, באתר וואלה‏, 24 בפברואר 2019

[47] תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית

[48] ירון דרוקמן, תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2019.

[49] בר חיון, החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 במרץ 2019

[50] ירון דרוקמן, תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ, באתר ynet, 19 במרץ 2019

[51] ירון דרוקמן, החללית הישראלית נלכדה בכוח המשיכה של הירח, באתר ynet, 4 באפריל 2019

[הערה_מספר_25302847:1-52] ¹ ² ³ אבי בליזובסקי, ‏עדכון – המנוע הראשי הפסיק לפעול, ככל הנראה נחיתת ריסוק, באתר "הידען", 11 באפריל 2019

[53] נפילה אטית יחסית, היות שכוח הכבידה של הירח הוא שישית מכוח הכבידה של כדור הארץ.

[הערה_מספר_25302847:0-54] ¹ ² ³ SpaceIL (2019-04-11), LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land., נבדק ב-2019-04-14

[55] עידו סולומון ואסף יחזקאלי, ‏"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2019

[56] בר חיון, החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי, 11 באפריל 2019, אתר סוכנות החלל הישראלית

[57] ניצן סדן, התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2019

[הערה_מספר_25347122:0-58] ¹ ² SpaceIL, www.facebook.com

[59] מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח, בעמוד הפייסבוק של SpaceIL, ‏12 באפריל 2019

[קופסת_ממשקים_אלקטרוניים-60] ¹ ² רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.

[61] אהוד קינן, ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?, באתר mako, ‏2019-04-17

[62] אבי בליזובסקי, ‏ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית., באתר "הידען", 18 באפריל 2019

[63] ד"ר רונה אורן, סימני ההתרסקות של בראשית, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏16/05/2019

[64] Beresheet Crash Site Spotted! | Lunar Reconnaissance Orbiter Camera, lroc.sese.asu.edu

[65] חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.

[66] סוג של גלגל תנופה המשמש לייצוב הגשושית ושליטה בתנועתה, או כסוללה מכנית לייצוב אספקת אנרגיה ממקורות לא יציבים כגון תאים פוטו-וולטאיים.

[67] רפאלה גויכמן, צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2017

[68] "Israel space project gets million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. נבדק ב-2017-10-02. {{cite news}}: (עזרה)

[69] יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏מאקו‏, 25 ביוני 2014

[70] ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ושני מיליון דולר הושקעו כבר קודם לכן - בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017

[71] פרוייקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר חדשון, ‏14 באפריל 2019

[עומריברקהמסענמשך-72] ¹ ² עמרי ברק, ‏המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2", באתר ‏מאקו‏, 14 באפריל 2019

[73] נשיא SpaceIL: מתחילים את העבודה על בראשית 2, באתר גיקטיים, ‏14 באפריל 2019

[74] דיווח באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 5 במאי 2019

[75] אילן גטניו, הפעם תצליח? פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2020

[76] ערוץ 7, "בראשית 2" לא תטוס לירח, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2019

[77] SpaceIL reveals new moon mission set for 2022, with Mars attempt in works, WIN (באנגלית)

[78] SpaceIL heading back to space, mission to Mars on the horizon, The Jerusalem Post | JPost.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח|1.3430704|25 בינואר 2017}}}} בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.{{הערה|שם=ynet|{{ynet||SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט|5047017|23 בנובמבר 2017}}}} העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של [[מוריס קאהן]].{{הערה|{{פורבס|1=רוני קרצנר|2=עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום|3=Pn6VQ=EG&0r9VQ=EJMHG|4=28 במרץ 2019}}}}
-בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|קבוצה=אתר|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.
+בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}|קישור=אתר}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.
 מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?|3756912|21 בפברואר 2019}}}} שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.
-ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.{{הערה|1=[https://twitter.com/glxp/status/1116442759060017152 הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר], 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.}}
+ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.{{הערה|[https://twitter.com/glxp/status/1116442759060017152 הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר], 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.}}
 אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.xprize.org/articles/xprize-awards-1m-moonshot-award-to-spaceil|כותרת=XPRIZE Foundation Awards $1 Million ‘Moonshot Award’ To SpaceIL|אתר=www.xprize.org|תאריך_וידוא=2020-02-21}}</ref>
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 ==משימות==
 *'''משימה מקורית''' - במסגרת [[תחרות]] "[[גוגל לונאר אקס פרייז]]" נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ב[[רובר (חקר החלל)|רכב חלל]] נוסף שיגרום להגדלת ה[[מסה]] ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה" - הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות שבחסות [[גוגל (חברה)|גוגל]], בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה רק המטרה של נחיתה על הירח. לאחר השלמת המשימה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח. דרישה נוספת במסגרת התחרות הייתה צילום ושליחת [[וידאו]] מפני הירח. על אף ביטול ההשתתפות בתחרות צילום הווידאו נכלל במשימותיה של הגשושית, משימה שלא בוצעה לבסוף עקב ההתרסקות{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0}}.
-*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
+*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
-*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|קבוצה=אתר|[http://kids.spaceil.com/drawings/ SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!], באתר SpaceIL}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]], שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131428 = סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
+*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|[http://kids.spaceil.com/drawings/ SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]], שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
-* ב-6 באוגוסט [[2019]] דווח באתר Vice כי הגשושית הישראלית בראשית נשאה עליה [[דובוני מים]] שייתכן וחלקם שרדו את ההתרסקות של "בראשית". על החללית הייתה הספרייה הירחית של קרן ה-Arch Mission של נובה ספיבק (יזם שלקח חלק בפרויקט של [[spaceIL]]). הספרייה, ארכיון בגודל דיסק DVD, הכילה כ-30 מיליון דפי מידע, דוגמיות [[DNA]] אנושיות, ואלפי דובוני מים.{{הערה|{{כלכליסט||התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח|3767805|6 באוגוסט 2019}}|ימין=כן}}גם אם הדובונים שרדו את ההתרסקות (ויש להם יכולת לעמוד בלחצים הרבה יותר גדולים מאשר של התרסקות), הרי שהם נכנסו למצב השרדותי, ואם לא יגיעו לסביבה ימית, בסופו של דבר ימותו לאחר כמה שנים{{הערה|{{Cite news|title=A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon|newspaper=Wired|url=https://www.wired.com/story/a-crashed-israeli-lunar-lander-spilled-tardigrades-on-the-moon/|language=en|access-date=2020-02-21}}}}.
+* ב-6 באוגוסט [[2019]] דווח באתר Vice כי הגשושית הישראלית בראשית נשאה עליה [[דובוני מים]] שייתכן וחלקם שרדו את ההתרסקות של "בראשית". על החללית הייתה הספרייה הירחית של קרן ה-Arch Mission של נובה ספיבק (יזם שלקח חלק בפרויקט של [[spaceIL]]). הספרייה, ארכיון בגודל דיסק DVD, הכילה כ-30 מיליון דפי מידע, דוגמיות [[DNA]] אנושיות, ואלפי דובוני מים.{{הערה|{{כלכליסט||התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח|3767805|6 באוגוסט 2019}}|כיוון=ימין}}גם אם הדובונים שרדו את ההתרסקות (ויש להם יכולת לעמוד בלחצים הרבה יותר גדולים מאשר של התרסקות), הרי שהם נכנסו למצב השרדותי, ואם לא יגיעו לסביבה ימית, בסופו של דבר ימותו לאחר כמה שנים{{הערה|{{Cite news|title=A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon|newspaper=Wired|url=https://www.wired.com/story/a-crashed-israeli-lunar-lander-spilled-tardigrades-on-the-moon/|language=en|access-date=2020-02-21}}}}.
 ==מאפיינים טכניים==
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 }}
 במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של [[בקבוק]] ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם.
-בהמשך, מאחר שלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 [[סנטימטר]] ובמשקל של כ־140 [[קילוגרם]] בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).{{הערה|{{הידען|שירות הידען|חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL|preliminary-details-on-spaceil-moon-lounch-110213|11 בפברואר 2013}}}} לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על אזור מסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[חמצון-חיזור|מחמצן]], ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]}}. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.
+בהמשך, מאחר שלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 [[סנטימטר]] ובמשקל של כ־140 [[קילוגרם]] בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).{{הערה|{{הידען|שירות הידען|חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL|preliminary-details-on-spaceil-moon-lounch-110213|11 בפברואר 2013}}}} לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על אזור מסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[חמצון-חיזור|מחמצן]], ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]|קישור=אתר}}. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.
 מערכת ה[[הנעה]] פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, ה[[מנוע]] הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת [[Nammo]] שבווסטקוט ב[[בריטניה]], שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש ב[[מגן חום]] מ[[טיטניום]] אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.
@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 ===תקשורת ===
-התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברות הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}
+התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014|קישור=אתר}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015|קישור=אתר}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברות הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}
 התקשורת עם הגשושית, התנהלה מ[[מרכז בקרה|מרכז הבקרה]] שב[[התעשייה האווירית לישראל|תעשייה האווירית]] במטה [[יהוד]], דרך מרכזי התקשורת. הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעים בזמני "חלון תקשורת", כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן היא נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר [[השמש]] לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת.
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ב־[[2011]] בוצע שיגור ניסיון של מערכת [[ניווט]] הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע ב[[זמן אמת]]. במהלך הניסוי שוגרה [[רקטה]] לגובה של כ־300 [[מטר]]ים ועליה [[מטען ייעודי]] (מטע"ד). הרקטה הצניחה [[מצלמה]] ו[[משדר]], כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני [[גובה]] מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. באוקטובר [[2015]], ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על [[הסכם]] שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת [[SpaceX]] שישגר את הגשושית באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר הלוויינים והחלליות]] [[פאלקון 9]]. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.{{הערה|{{ynet|מור קומפני|הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא|4707814|7 באוקטובר 2015}}}}
-בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL}}
+בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL|קישור=אתר}}
-ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]}} בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, כיפה קטנה בקוטר חמישה סנטימטרים מצופה מראות ל[[החזרה (אופטיקה)|החזרת]] קרן לייזר מהמקפת (LRO) וימדוד את מרחק המקפת מפני הירח ואת מיקום הגשושית.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}} לאחר ההתרסקות נעשו מאמצים במשך שבועות מספר לאיתור הרפלקטור, ללא תוצאות.{{הערה|שם=תחקיר דוידסון}}
+ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]|קישור=אתר}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]|קישור=אתר}} בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, כיפה קטנה בקוטר חמישה סנטימטרים מצופה מראות ל[[החזרה (אופטיקה)|החזרת]] קרן לייזר מהמקפת (LRO) וימדוד את מרחק המקפת מפני הירח ואת מיקום הגשושית.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}} לאחר ההתרסקות נעשו מאמצים במשך שבועות מספר לאיתור הרפלקטור, ללא תוצאות.{{הערה|שם=תחקיר דוידסון}}
 === המסע אל הירח ===
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 הגשושית שוגרה על גבי משגר [[פלקון 9]] מספר B1048 של חברת [[SpaceX]]. תחילה היא נעה ב[[מסלול כבידתי]] [[אליפסה|אליפטי]] בעל [[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטריות]] גדולה (מרחק של בין 215 ל-60,000 קילומטר מפני כדור הארץ). זמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות.{{הערה|שם=צעד ענק|{{דוידסון|איתי נבו|צעד ענק למדינה קטנה|sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|21 בפברואר 2019}}}} בנקודה הקרובה ביותר במסלולה סביב כדור הארץ (ה[[פריגיאה]]), הפעילה הגשושית את המבערים וצברה [[מהירות]]. בכך היא הלכה והאריכה את המסלול האליפטי שלה.{{הערה|באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer {{אנ|Low energy transfer}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול|אתר=הידען|תאריך=2019-04-13|כתובת=https://www.hayadan.org.il/why-beresheet-consider-achiement-1303191|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}} לאחר חמישה תמרונים, המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ (אפוגיאה) גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. תמרון מסוג זה אל הירח נקרא [[תמרון מעבר ירחי]].
-כשחלפה בסמוך לירח, הפעילה את שמונת [[מנוע רקטי|המנועים הרקטים]] שלה כדי לשנות זווית. לאחר מכן הפעילה גם את המנוע הראשי, כדי להאט ולהילכד בשדה הכבידה של הירח. כשנלכדה, הקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה.{{הערה|שם=צעד ענק}} לקראת הנחיתה איתרו חיישנים נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה תוכננו להאט מהירות עד לעצירה מוחלטת והפסקת פעולת המנועים בגובה חמישה מטרים מעל קרקע הירח. יתרת הדרך תוכננה כ[[נפילה חופשית]] בתנאי הכבידה של הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/איך-מטיסים-חללית-לירח|הכותב=איתי נבו|כותרת=איך מטיסים חללית לירח?|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} בסיום מסלולה, סך כל הדרך שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר. זהו המרחק הארוך ביותר שעשתה גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח.{{הערה|שם=תמרון נוסף|1={{וואלה!|מייקי לוי|"תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח|3220807|24 בפברואר 2019}}}}
+כשחלפה בסמוך לירח, הפעילה את שמונת [[מנוע רקטי|המנועים הרקטים]] שלה כדי לשנות זווית. לאחר מכן הפעילה גם את המנוע הראשי, כדי להאט ולהילכד בשדה הכבידה של הירח. כשנלכדה, הקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה.{{הערה|שם=צעד ענק}} לקראת הנחיתה איתרו חיישנים נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה תוכננו להאט מהירות עד לעצירה מוחלטת והפסקת פעולת המנועים בגובה חמישה מטרים מעל קרקע הירח. יתרת הדרך תוכננה כ[[נפילה חופשית]] בתנאי הכבידה של הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/איך-מטיסים-חללית-לירח|הכותב=איתי נבו|כותרת=איך מטיסים חללית לירח?|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} בסיום מסלולה, סך כל הדרך שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר. זהו המרחק הארוך ביותר שעשתה גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח.{{הערה|שם=תמרון נוסף|{{וואלה!|מייקי לוי|"תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח|3220807|24 בפברואר 2019}}}}
 לבקשת אחד מחברי צוות הפיתוח, חיבר הרב גדעון בנימין [[תפילת הדרך]], שנאמרה בשעת שיגור הגשושית.{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית]}}
@@ שורה 107: / שורה 107: @@
 בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן [[עוקב כוכבים|עוקב הכוכבים]], המערכת עדיין מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות [[אנרגיה סולרית|האנרגיה הסולרית]].
-ב־[[24 בפברואר]] בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה [[עוקב כוכבים|בעוקב הכוכבים]], בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1099716873065779200|דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019}}}}
+ב־[[24 בפברואר]] בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה [[עוקב כוכבים|בעוקב הכוכבים]], בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1099716873065779200|דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}}
-ב־[[25 בפברואר]] לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה|5470131|26 בפברואר 2019}}.}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1100334367589715970|עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019}}}} עקב השפעת מעבר דרך [[חגורות ואן אלן]] על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.
+ב־[[25 בפברואר]] לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה|5470131|26 בפברואר 2019}}.}}{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1100334367589715970|עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}} עקב השפעת מעבר דרך [[חגורות ואן אלן]] על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.
-ב־[[28 בפברואר]] בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1101222662444072973|דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019}}}}
+ב־[[28 בפברואר]] בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1101222662444072973|דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}}
 ב־[[5 במרץ]], בשעות הצהריים המוקדמות (שעון ישראל), בוצע צילום [[סלפי]] ראשון של הגשושית. בתמונה נראה חלק מגוף הגשושית, כשעליה שלט עם הכיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams" (=מדינה קטנה. חלומות גדולים). ברקע נראה כדור הארץ (בזווית של חלק מיבשת אוסטרליה) ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים.{{הערה|{{סלה|בר חיון|החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ|131531|5 במרץ 2019}}}}
-ב־[[7 במרץ]] בשעה 15:11 (שעון ישראל), בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1103666589713526785|דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019}}}}
+ב־[[7 במרץ]] בשעה 15:11 (שעון ישראל), בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1103666589713526785|דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019}}|קישור=ט.}}
 ב־[[19 במרץ]] בשעה 14:30 (שעון ישראל), בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה, במסלולה החדש חצתה הגשושית את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע {{אנ|Reaction wheel}} שמיצב את תנועת הגשושית כדי שזוויתה וכיוונה לא ישתנו עקב טלטולה משכשוך הדלק שנתמעט במכלים.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ|5481049|19 במרץ 2019}}}}
@@ שורה 130: / שורה 130: @@
 במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.
-ב־[[7 באפריל]] בשעה 04:36 (שעון ישראל), בוצע התמרון הראשון סביב הירח. כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 קילוגרם של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 קילומטר באפולונה (Apolune) לגובה של 750 קילומטר מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 קילומטר מעל פני הירח.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1114771468582367232|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}}}
+ב־[[7 באפריל]] בשעה 04:36 (שעון ישראל), בוצע התמרון הראשון סביב הירח. כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 קילוגרם של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 קילומטר באפולונה (Apolune) לגובה של 750 קילומטר מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 קילומטר מעל פני הירח.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1114771468582367232|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
-ב-[[8 באפריל]] בשעה 07:48 (שעון ישראל), בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 קילומטר.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115142076553932805|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}}}
+ב-[[8 באפריל]] בשעה 07:48 (שעון ישראל), בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 קילומטר.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115142076553932805|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
-ב-[[9 באפריל]] בשעה 08:34 (שעון ישראל), בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 קילוגרם. בראשית נכנסה למסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטר עם [[זמן הקפה]] של שעתיים.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115519280852946944|עדכון סטטוס, 9 באפריל 2019}}}}
+ב-[[9 באפריל]] בשעה 08:34 (שעון ישראל), בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 קילוגרם. בראשית נכנסה למסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטר עם [[זמן הקפה]] של שעתיים.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115519280852946944|עדכון סטטוס, 9 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
-ב-[[10 באפריל]] בשעה 19:40 (שעון ישראל), בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כחמישה קילוגרם. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116052640213938177|עדכון סטטוס, 10 באפריל 2019}}}}
+ב-[[10 באפריל]] בשעה 19:40 (שעון ישראל), בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כחמישה קילוגרם. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116052640213938177|עדכון סטטוס, 10 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
 ===נחיתה===
@@ שורה 151: / שורה 151: @@
 בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ב[[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית (IMU)]] השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה. במקביל גם אבדה תקשורת ה[[טלמטריה]] דרך רשת החלל העמוק של JPL. לאחר מספר דקות, בגובה כ-10 קילומטר, חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה ב[[זווית]] לא אופטימלית לנחיתה. לאחר [[Reset|אתחול]] מחשב הגשושית, חזר המנוע לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשר מהירות הנחיתה הייתה כ-500 ק"מ לדקה (3,000 קמ"ש) והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על 148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0|{{Citation|last=SpaceIL|title=LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon  Fasten your seatbelts, we are about to land.|date=2019-04-11|url=https://www.youtube.com/watch?v=HMdUcchBYRA|accessdate=2019-04-14}}}} שרשרת התקלות גרמה שנחיתה רכה לא התבצעה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.{{הערה|{{mako|עידו סולומון ואסף יחזקאלי|"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח|dd0af17d5ad0a61004|news-money/tech-q2_2019|11 באפריל 2019}}}}{{הערה|בר חיון, [https://www.space.gov.il/news-space/131587 החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי], 11 באפריל 2019, אתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}{{הערה|{{כלכליסט|ניצן סדן|התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?|3760262|12 באפריל 2019}}}}
-במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}} תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה [[לוחית זיכרון|לוחית]] ובה [[דגל ישראל]], הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", ו[[לוגו|סמלי]] הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116421301541978112|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}}} בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ו[[מכתש פגיעה|מכתש הפגיעה]] [[היפאטיה (מכתש)|היפאטיה]]{{אנ|Hypatia (crater)}}.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116677654370029568|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}} התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1118430821520683008|פרסום של הצילום האחרון שהתקבל מבראשית, 17 באפריל 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0}}
+במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}} תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה [[לוחית זיכרון|לוחית]] ובה [[דגל ישראל]], הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", ו[[לוגו|סמלי]] הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116421301541978112|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}|קישור=ט.}} בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ו[[מכתש פגיעה|מכתש הפגיעה]] [[היפאטיה (מכתש)|היפאטיה]]{{אנ|Hypatia (crater)}}.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116677654370029568|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}} התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1118430821520683008|פרסום של הצילום האחרון שהתקבל מבראשית, 17 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0}}
-חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707055333720066|מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707056797589504|השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}} בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים{{הערה|רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים}}, לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/SpaceIL/posts/2256689577707197|כותרת=SpaceIL|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-israel-moon/Article-ea6cf6117e92a61006.htm|הכותב=אהוד קינן|כותרת=ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?|אתר=mako|תאריך=2019-04-17|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית.|initial-findings-an-operating-order-for-the-sensor-entered-into-the-computer-caused-a-crash-in-the-beginning-1804191|18 באפריל 2019}}}}
+חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707055333720066|מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707056797589504|השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}} בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים{{הערה|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים|רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.}}, לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/SpaceIL/posts/2256689577707197|כותרת=SpaceIL|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-israel-moon/Article-ea6cf6117e92a61006.htm|הכותב=אהוד קינן|כותרת=ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?|אתר=mako|תאריך=2019-04-17|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית.|initial-findings-an-operating-order-for-the-sensor-entered-into-the-computer-caused-a-crash-in-the-beginning-1804191|18 באפריל 2019}}}}
 == ממצאים ומסקנות ==
@@ שורה 165: / שורה 165: @@
 === ממצאי תחקיר עמותת SpaceIL ===
-מעיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת [[SpaceIL]] עולה כי הובילו להתרסקות שרשרת כשלים תכנוניים, תקלות טכניות וטעויות אנוש, שסיבתם העיקרית תקציב נמוך ועומס עבודה כבד.{{הערה|{{דוידסון|איתי נבו|גילויים חדשים על בראשית|sciencepanorama/גילויים-חדשים-על-בראשית|20 בפברואר 2020}}|שם=תחקיר דוידסון}}
+מעיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת [[SpaceIL]] עולה כי הובילו להתרסקות שרשרת כשלים תכנוניים, תקלות טכניות וטעויות אנוש, שסיבתם העיקרית תקציב נמוך ועומס עבודה כבד.{{הערה|שם=תחקיר דוידסון|{{דוידסון|איתי נבו|גילויים חדשים על בראשית|sciencepanorama/גילויים-חדשים-על-בראשית|20 בפברואר 2020}}}}
 * איכון ותמרון הגשושית דרש שעות עבודה רבות מהמתוכנן עקב תקלות במערכות הניווט. לאחר הפרדות הגשושית ממשגר הלוויינים התגלה שעוקבי הכוכבים [[סינוור|מסנוורים]] מ[[קרינת השמש|אור שמש]], שהוחזר ככל הנראה מ[[אבק]] שכיסה את מגיני מצלמות העוקבים בעת ההפרדות. ניסיונות כיול תוכנתיים לא צלחו ומציאת זוויות הנטייה בוצעה על ידי סיבוב הגשושית על צירה באופן שתצל על העוקבים, במאמץ רב לשמירת מסלולה התקין של הגשושית בעת תמרונים, או באמצעות הסתמכות על מדי התאוצה כאשר לא היה ניתן להסתיר את העוקבים מאור השמש. בנוסף, תקלות תקשורת חוזרות ונשנות ברשת התקשורת של SSC, בה נעשה שימוש בעיקר בשבועות הראשונים למשימה, דרשו חישובים חוזרים והקשו על איכון הגשושית באמצעות אות הרדיו המתקבל ממנה<ref>חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.</ref>.
 * חסכון מרבי בעלויות הוביל להיעדר [[יתירות]] למרבית הרכיבים, שימוש ברכיבים שלא נוסו קודם לכן בחלל ולמיגון דל בפני קרינה. מחשב הגשושית סבל מ[[Reset|אתחולים]] רבים במהלך הטיסה, ככל הנראה עקב השפעת הקרינה על תפקוד קופסת הממשקים האלקטרוניים, שיוצרה במיוחד למשימה. אתחול כזה הוביל לדחיית תמרון מתוכנן לשינוי מסלול הגשושית. גם מדי התאוצה לא פותחו למשימות חלל והמידע על תפקודם בלוויינים היה חלקי וחסר, ולכן צוידה הגשושית בשני מדים. למרות זאת, כשל אחד המדים בעת הנחיתה. תיקוני קוד והרחבות תוכנה שנשלחו ברשת התקשורת לא נצרבו לזיכרון האחסון של המחשב אלא נטענו פעם בדקה לזיכרון העבודה הנדיף ([[זיכרון גישה אקראית|RAM]]) ונמחקו בכל אתחול, כדי לאפשר איפוס מהיר בעת תקלת תוכנה ולמנוע כשל מוחלט בהיעדר מחשב נוסף. כתוצאה מכך בכל אתחול נשלחו עדכוני התוכנה באמצעות רשת התקשורת ונטענו מחדש, פרוצדורה שהובילה לכשל בעת הנחיתה.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת	עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1
לווייני צילום מסחריים	ארוס • אופטסאט
לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל	אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים	ULTRASAT‏* • ונוס* • DIDO • SHALOM • SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות	טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B
חלליות וגשושיות	בראשית • בראשית 2
יכולות שיגור	משגר שביט • בסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים	D-MARS
מיזמים שהוקפאו	טאווקס* • ‏MuSAR‏* • דוד*
ארגונים ישראליים קשורים	סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים