מועצה אזורית יואב – הבדלי גרסאות

מועצה אזורית יואב
	בניין המועצה
שם בערבית	المجلس الإقليمي يوآف
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	13
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	35
ראש המועצה	נתי לרנר
תאריך ייסוד	1952
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	9,327 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	182
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.4% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.04 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	46.9 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	240
תחום שיפוט	198,690 דונם
- דירוג ארצי	16
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) מועצה אזורית יואב; בניין המועצה; 31°45′31″N 34°47′11″E / 31.758651°N 34.786412°E מפת היישובים של מועצה אזורית יואב; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	45
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4345
- דירוג ארצי	70
לאום ודת
	יהודים: 95.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.4%;
	יהודים: 95.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	6.8%
גילאי 5 - 9	11.3%
גילאי 10 - 14	11.8%
גילאי 15 - 19	9.8%
גילאי 20 - 29	9.5%
גילאי 30 - 44	17.5%
גילאי 45 - 59	19.0%
גילאי 60 - 64	3.2%
גילאי 65 ומעלה	10.9%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	5
– יסודיים	3
– על-יסודיים	3
תלמידים	2,474
– יסודי	1,220
– על-יסודי	1,254
מספר כיתות	93
ממוצע תלמידים לכיתה	27.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל מועצה אזורית יואב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.yoav.org.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:01, 9 באוקטובר 2023

מועצה אזורית יואב היא מועצה אזורית במחוז הדרום הקרובה לערים קריית גת, קריית מלאכי ואשקלון.

היסטוריה

המועצה הוקמה בשנת 1952, היא משתרעת על שטח של 230,000 דונם ומספר תושביה הוא כ-7,800 נכון ל-2014.

המועצה נקראה על שמו של יצחק דובנו (שכינויו היה "יואב"), אשר נהרג בעת הגנת נגבה במלחמת העצמאות. על שמו נקראו גם מבצע יואב ומצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן) אשר נמצאת בשטח המועצה.

שטח המועצה כולל שני חלקים שאין ביניהם רצף טריטוריאלי. החלק העיקרי גובל בצפון במועצה אזורית נחל שורק, במערב במועצה אזורית באר טוביה ובמועצה אזורית שפיר, בדרום במועצה אזורית לכיש ובקריית גת ובמזרח במועצה אזורית מטה יהודה ובמועצה אזורית הר חברון. החלק המערבי הכולל את הקיבוצים נגבה ושדה יואב גובל בצפון ובמזרח במועצה אזורית שפיר, במערב במועצה אזורית חוף אשקלון ובדרום במועצה אזורית לכיש.

כיום יש במועצה שמונה קיבוצים, שלושה מושבים, כפר נוער, יישוב קהילתי ויישוב ערבי. משרדי המועצה נמצאים סמוך לצומת ראם^[6].

בשטח המועצה פועלות שתי מכינות קדם צבאיות מעורבות, מכינת נחשון ומכינת מיתרים לכיש.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית יואב 9,327 תושבים (מקום 182 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 94.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,394 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[7]

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	ישוב	שנת הקמה
1	קיבוץ	בית גוברין	1949
2	קיבוץ	בית ניר	1957
3	קיבוץ	גלאון	1946
4	קיבוץ	גת	1941
5	קיבוץ	כפר מנחם	1937
6	קיבוץ	נגבה	1939
7	קיבוץ	רבדים	1948
8	קיבוץ	שדה יואב	1956
9	מושב	כפר הרי"ף	1956
10	מושב	נחלה	1953
11	מושב	סגולה	1953
12	יישוב קהילתי	ורדון	1968
13	כפר ערבי	אל עזי	2001
14	כפר נוער	קדמה	1946

ראשי המועצה

זאב פינקוס מכפר מנחם, 1950–1962
יהושע (שיקה) ברוק מנגבה, 1962–1966
פייטל שוהם מכפר מנחם, 1966–1970
אברהם פודורובסקי מגלאון, 1970–1979
זליג הליבני מכפר מנחם, 1979–1994
רני טריינין מבית ניר, 1994–2011
מטי צרפתי הרכבי מסגולה, 2011–2022
עופר סלע משדה יואב (ממלא מקום), 2022-2023
נתי לרנר מרבדים - 2023 ואילך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית יואב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית יואב

פרופיל מועצה אזורית יואב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

פני גולדשמיד, המועצה האזורית יואב: זיהוי נופים ונכסי מורשת ושמירה עליהם, אתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אתרים המגזין, גיליון 7, דצמבר 2017, עמודים 127–132

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ לטבלת הדירוג המלא.
^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ הועדה המקומית לבנין ותכנון עיר "שקמים", דבר, 4 במאי 1965
^ פרופיל מועצה אזורית יואב באתר הלמ"ס

[Grading-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ לטבלת הדירוג המלא.

[U-2] אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] הועדה המקומית לבנין ותכנון עיר "שקמים", דבר, 4 במאי 1965

[7] פרופיל מועצה אזורית יואב באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 המועצה נקראה על שמו של [[יצחק דובנו]] (שכינויו היה "יואב"), אשר נהרג בעת הגנת [[נגבה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. על שמו נקראו גם [[מבצע יואב]] ו[[מצודת יואב]] (משטרת עיראק סווידאן) אשר נמצאת בשטח המועצה.
-שטח המועצה כולל שני חלקים שאין ביניהם רצף טריטוריאלי. החלק העיקרי גובל בצפון ב[[מועצה אזורית נחל שורק]], במערב ב[[מועצה אזורית באר טוביה]] וב[[מועצה אזורית שפיר]], בדרום ב[[מועצה אזורית לכיש]] וב[[קריית גת]] ובמזרח ב[[מועצה אזורית מטה יהודה]]. החלק המערבי הכולל את הקיבוצים [[נגבה]] ו[[שדה יואב]] גובל בצפון ובמזרח במועצה אזורית שפיר, במערב ב[[מועצה אזורית חוף אשקלון]] ובדרום במועצה אזורית לכיש.
+שטח המועצה כולל שני חלקים שאין ביניהם רצף טריטוריאלי. החלק העיקרי גובל בצפון ב[[מועצה אזורית נחל שורק]], במערב ב[[מועצה אזורית באר טוביה]] וב[[מועצה אזורית שפיר]], בדרום ב[[מועצה אזורית לכיש]] וב[[קריית גת]] ובמזרח ב[[מועצה אזורית מטה יהודה]] וב[[מועצה אזורית הר חברון]]. החלק המערבי הכולל את הקיבוצים [[נגבה]] ו[[שדה יואב]] גובל בצפון ובמזרח במועצה אזורית שפיר, במערב ב[[מועצה אזורית חוף אשקלון]] ובדרום במועצה אזורית לכיש.
 כיום יש במועצה שמונה [[קיבוץ|קיבוצים]], שלושה [[מושב]]ים, [[כפר נוער]], [[יישוב קהילתי]] ויישוב ערבי. משרדי המועצה נמצאים סמוך ל[[צומת ראם]]{{הערה|{{דבר||הועדה המקומית לבנין ותכנון עיר "שקמים"|19650504|172}}}}.

דגל ישראל מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מחוז חיפה	אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה
מחוז המרכז	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
מחוז ירושלים	מטה יהודה
מחוז הדרום	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
אזור יהודה והשומרון	גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון

דגל ישראל מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע	מפת מחוז הדרום
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר