שמות – הבדלי גרסאות
תיקון קישורים פנימיים |
מ הוספת קישור לשבט לוי |
||
שורה 53: | שורה 53: | ||
{{הפניה לערך מורחב|חטא העגל}} |
{{הפניה לערך מורחב|חטא העגל}} |
||
פרשיית חטא העגל מהווה סיפור שמסביר את שהותו הממושכת של משה על ההר. סבלנותם של בני ישראל פוקעת, ונטייתם להגשמתו של האל מביאה אותם ליצור צלם מזהב. משה נאלץ להענישם ו"מתן תורה" הראשון מאבד גם מתוקפו עקב שבירת הלוחות הראשונים. לאחר מאמצים רבים ממשיכים בהענקת התורה, המצוות וכן בהמשך בניית המשכן - על ידי בני ישראל. |
פרשיית חטא העגל מהווה סיפור שמסביר את שהותו הממושכת של משה על ההר. סבלנותם של בני ישראל פוקעת, ונטייתם להגשמתו של האל מביאה אותם ליצור צלם מזהב. משה נאלץ להענישם ו"מתן תורה" הראשון מאבד גם מתוקפו עקב שבירת הלוחות הראשונים. לאחר מאמצים רבים ממשיכים בהענקת התורה, המצוות וכן בהמשך בניית המשכן - על ידי בני ישראל. |
||
בין השאר מוזכרים פה הלוחות השניים מעשה-ידיו של משה, וכן התבלטותם של בני שבט לוי (שבט הכהנים), כנאמנים לדבר ה'. |
בין השאר מוזכרים פה הלוחות השניים מעשה-ידיו של משה, וכן התבלטותם של בני [[שבט לוי]] (שבט הכהנים), כנאמנים לדבר ה'. |
||
===בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)=== |
===בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)=== |
גרסה מ־15:48, 23 בפברואר 2019
תבנית:ספר תנכ"י ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, -ἐκ = מן) על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית.
ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.
נושאים מרכזיים על פי פרקים
עם ישראל במצרים (פרקים א-יא)
בתחילת הספר מובא קישור אסוציאטיבי עם סוף ספר בראשית, על ידי מניית בני ישראל היורדים מצריימה. אחר כך מספר הכתוב על השינוי הדרסטי ביחס של המצרים לבני ישראל – מאורחים רצויים הם הופכים לעבדים. מתוך עם-העבדים צומח מנהיג ושמו משה, הגדל בבית פרעה, מלך מצרים.
משה יוצא ורואה את שעבוד אחיו. כאשר הוא מבחין במצרי המכה איש עברי – הוא הורגו, וכשהוא רואה איש עברי מכה איש עברי, הוא מדבר עימו. הדבר נודע לפרעה ומשה בורח למדין, דרך מדבר סיני, אזורים בהם הוא עתיד להוביל את עמו. במדין הוא מסייע לבנות הכהן הגדול ואף נישא לאחת מהן, ועובד כרועה צאן. בצאתו למדבר הוא רואה סנה בוער ואינו אוכל (-מתכלה), וכאן מתגלה אליו האלהים ומצווה עליו ללכת לפרעה ולשחרר את בני ישראל.
משה אכן מתחיל בפעולת-חילוץ גדולה, ביחד עם אחיו הגדול אהרן, ומייצג את בני ישראל בשאיפתם לצאת ממצרים. פרעה מקשה את ליבו, ומשה מאיים עליו שאם לא יישלח את בני ישראל ממצרים, יבואו עליו מכות קשות.
האל אכן מנחית מכות קשות: היאור הופך לדם, הארץ מתמלאת צפרדעים, כינים פולשות לבתי-המצרים, חיות טורפות באות על הארץ, הדבר מפיל את מקניהם, שחין ואבעבועות פורחים על גופם, ברד יורד והורס את יבולם, הארבה תוקף את יבוליהם, חושך פוקד את הארץ ולבסוף – בכורי המצרים נהרגים. בכל המכות, בני ישראל, שישבו בארץ גושן, כמעט ולא סבלו.
יציאת מצרים (פרקים יב-טו)
- ערך מורחב – יציאת מצרים
פרעה משחרר את בני ישראל, אולם אחר כך מתחרט ורודף אחריהם. הם מגיעים לים סוף וחוצים אותו בדרך ניסית. במהלך ההכנות ליציאת מצרים, האל מעביר לבני ישראל, על ידי משה, את מצוות חג הפסח, שנקראת כך על שום שהאל פסח (או דילג) על בתי בני ישראל, והרג רק את בכורות מצרים. מצווה נוספת הקשורה לפרשייה זו היא 'פדיון הבכור' (הניפדים משום הצלתם במכה זו). גם איסור אכילת חמץ בפסח נאמר באותו הקשר, וטעמו הוא החיפזון המתואר של יציאה מהירה זו. מיד כשעברו בני ישראל את הים הם פצחו בשירה הידועה כ'שירת הים'.
הנדודים במדבר וקבלת התורה (פרקים טז-כ)
מיד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. פה נפתחת מערכת סבוכה של חששות של העם היוצא לסמוך על משה ועל השגחתו של האל, מה שמצריך התערבות ניסית כמעט של האל - ואת משה כמתווך. כשמגיעים בני ישראל לרפידים, העם שוב צמא ומשה מכה את הסלע וגורם לו להוציא מים.
בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ושמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו. בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות. התורה לא מסתיימת באקט היתגלותי זה, ומשה מתבקש לשהות זמן רב במחיצתו של האלהים, כדי להביא את מערכת החוקים המסועפת, הנקראת "תורת-ישראל". רבים מחוקים אלה מופיעים בפרקים שמיד אחרי "מתן תורה". במסגרת זו אף מוזכר ספר נוסף שמשה קיבל, (או כתב) - "ספר הברית".
מערכת המצוות (פרקים כא-כד)
- ערך מורחב – חוקי התורה
משה מוסר לבני ישראל את מערכת מצוות-התורה שעליהם לקיים. במצוות אלה כלולים בין השאר דיני עבדות, כיבוד הורים, דיני גניבה, נזיקין, שמירה על החלש, דיני משפט, שמיטה ועוד.
מצוות בניית המשכן (פרקים כה-לא)
- ערך מורחב – מצוות בניין בית המקדש
משה מצטווה לבנות משכן, שבו ישכון האל. הוא מקבל את המידות והפרטים המדויקים של המשכן ושל כליו : ארון הברית, המנורה, המזבח, וכן בגדי הכהונה (הכוללים את החושן).
ישנו גם פירוט מלא אודות החומרים מהם אמורים להיעשות כל אלה. ישנו גם פירוט אודות הדרך להקדיש את הכהנים לעבודת המשכן, וכן פרטי הקרבנות ואופן הקרבתם (פירוט שיימשך וביתר-שאת בחומש הבא - ויקרא). נבחרים גם אנשי המקצוע האמורים להכין את המשכן ואת כליו - בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.
חטא העגל (פרקים לב-לד)
- ערך מורחב – חטא העגל
פרשיית חטא העגל מהווה סיפור שמסביר את שהותו הממושכת של משה על ההר. סבלנותם של בני ישראל פוקעת, ונטייתם להגשמתו של האל מביאה אותם ליצור צלם מזהב. משה נאלץ להענישם ו"מתן תורה" הראשון מאבד גם מתוקפו עקב שבירת הלוחות הראשונים. לאחר מאמצים רבים ממשיכים בהענקת התורה, המצוות וכן בהמשך בניית המשכן - על ידי בני ישראל. בין השאר מוזכרים פה הלוחות השניים מעשה-ידיו של משה, וכן התבלטותם של בני שבט לוי (שבט הכהנים), כנאמנים לדבר ה'.
בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)
משה מקהיל את העם ומבקש מהם לתרום זהב וכסף לצורך בניית המשכן. הכסף נאסף ובניית המשכן מתחילה על ידי בצלאל ואהליאב, בדיוק כפי שפורט למשה קודם. הפרק האחרון בספר מתאר את בניית המשכן עצמו והכנסת הכלים לתוכו.
מאורעות מרכזיים בסדר כרונולוגי
בספר שמות מסופרים אירועים מרכזיים בחיי עם ישראל בדרכו למימוש זהותו. ביניהם יש גם מאורעות קטנים. להלן טבלת זמנים (משוערת) של רצף המאורעות[1]:
המאורע | זמנו | השנה לבריאה | |
---|---|---|---|
מגלות לגאולה | ירידת 70 נפש למצרים | ט"ו ניסן[2] | ב"א רל"ח 2,238 |
מיתת יוסף (בן 110) - ראשון הנפטרים מבין בני יעקב | 71 שנה לאחר הירידה למצרים | ב"א ש"ט 2,309 | |
מיתת לוי בן יעקב (בן 137) - אחרון הנפטרים - תחילת השעבוד[3] | 22 שנה לאחר מיתת יוסף | ב"א של"א 2,331 | |
לידת משה | יוכבד אמו בת 130 שנה - נולדה בכניסה למצרים | ב"א שס"ח 2,368 | |
מעמד הסנה | ט"ו ניסן - שבוע ימים[4] | ב"א תמ"ז 2,447 | |
מכות מצרים | תמוז - ניסן[5] | ב"א תמ"ז - תמ"ח 2,447 - 2,448 | |
יציאת מצרים | ט"ו ניסן | ||
מתן תורה | הדרך להר סיני | שבעה שבועות ט"ו ניסן-א' סיון | |
מעמד הר סיני | ו' או ז' סיון[6] | ||
משכן העדות | משה על הר סיני - מצווה על עשיית המשכן ושאר מצוות | ז'סיון - י"ז תמוז - 40 יום | ב"א תמ"ח - 2,448 |
שבירת הלוחות | חטא העגל | ט"ז-י"ז תמוז | |
תפילה על החטא | 40 יום | ||
עליית משה לקבלת לוחות הברית | א' אלול - י' תשרי | ||
הריצוי על חטא העגל | יום הכיפורים | ב"א תמ"ט 2,449 | |
בניית המשכן | תשרי - אדר[7] | ||
הקמת המשכן | א' ניסן |
חלוקת הספר לפי הרמב"ן
הרמב"ן מכנה את ספר שמות בתור "ספר הגלות והגאולה". במבוא לחומש שמות הוא כותב: "שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים, כפי שהיינו מצפים, או בהתגלות ה' לעמו בהר-סיני, ואף לא בכניסה לארץ-כנען. רק כאשר הייתה שורה שכינה במשכן העדות שבקרב בני-ישראל – אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתוארת בסיום ספר שמות.
בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, מעמד הר סיני, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל.
וכך מתחלק חומש שמות לפי הרמב"ן:[1].
החלק | הנושא | התוכן | פרשת השבוע | הזמן |
---|---|---|---|---|
א. | ישראל במצרים | הגלות והיציאה לחרות | שמות - בא | 210 שנים |
ב. | מתן תורה | ההכנות לקראתו, המעמד, המצוות שלאחריו | בשלח - משפטים | שבעה שבועות ט"ו ניסן-ז' סיון |
ג. | המשכן השראת השכינה |
ציווי ה', בניית המשכן, הקמתו | תרומה - פקודי | עשרה חודשים ז' סיון - א' ניסן שנה שנייה |
פרשיות החומש
בספר שמות אחת-עשרה פרשיות ואלו הן:
קישורים חיצוניים
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |
- ספר שמות, באתר ויקיטקסט
- ספר שמות, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר שמות, באתר "תורת אמת"
- ספר שמות, באתר מכון ממרא
- ספר שמות באתר 929 - תנ"ך ביחד
- שמות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר שמות באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- ספר שמות באתר "alamapa", כולל מסלול משוער של נדודי בני ישראל במדבר
- James G. Murphy, A Critical and Exegetical Commentrary on the Book of Exodus, with a New Translation, New York: I. K. Funk & Co., 1881. Online copy at the Internet Archive
הערות שוליים
- ^ 1 2 משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים
- ^ שמות רבה י"ח, י"א
- ^ רש"י ו',ט"ו
- ^ סדר עולם רבה ה'
- ^ הגהות יעב"ץ לסדר עולם רבה ו'
- ^ מסכת שבת פ"ח, ב'
- ^ מדרש תנחומא סוף פקודי
- ^ א',א'- ו',א'
- ^ כ"ז, כ"ח
- ^ א',ב'
- ^ ו',ג'-. ו',א'
- ^ כ"ח-כ"ה, כ"ח-כ"ד
- ^ י',א'- י"ג-ט"ז
- ^ מ"ו,י"ג-מ"ו-כ"ח
- ^ י"ג,י"ז-י"ז-ט"ז
- ^ ד',ד'-ה',ל"א
- ^ י"ח,א' - כ'-כ"ג
- ^ ו'א'-ז'-ו'
- ^ כ"א,א'-כ"ד,י"ח
- ^ ל"ד,ח'-כ"ב
- ^ כ"ה,א'- כ"ז-י"ט
- ^ א', ה', כ"ו- ו', י"ג
- ^ כ"ז,כ'-ל',י'
- ^ מ"ג, י'-כ"ז
- ^ ל',י"א-ל"ה,א'
- ^ י"ח,א'- מ"ה
- ^ ל"ה,א'-ל"ח,כ'
- ^ ז',מ' - נ' מנהג הספרדים והאיליאני ז',י"ג- כ"ו
- ^ ל"ח,כ"א - מ',ל"ח
- ^ א',ז',נ"א-ח',כ"א
ספרי התנ"ך | ||
---|---|---|
תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |
נביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב') |
ספרי הברית הישנה | ||
---|---|---|
החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |
ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני2 • עזרא • נחמיה • טוביה1 • יהודית1 • אסתר • ספר מקבים: א'1, ב'1, ג'2, ד'2 | |
ספרות החכמה | איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')2 • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה1 • משלי בן סירא1 | |
נביאים גדולים | ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך1 • איגרת ירמיהו2 • יחזקאל • דניאל | |
נביאים קטנים | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי | |
1 מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. 2 מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. |