בתיה בת פרעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרד (דמות מקראית))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא דמות מקראית המופיעה בדברי הימים. על פי מדרש חז"ל, היא מזוהה עם בת פרעה המופיעה בספר שמות, אשר מצאה את משה כשהוא בתוך תיבת גומא ביאור, וגידלה אותו בילדותו.

"בת פרעה מוצאת את משה", מאת ג'ובני בטיסטה טייפולו

שמה וזהותה של הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת פרעה בספר שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו של פרעה, ששיעבד את בני ישראל במצרים, מוזכרת במקרא כמי שמצאה את משה כשירדה לרחוץ ביאור, ולאחר מכן העניקה לו את השם "משה", לזכר משייתו מן המים. היא גידלה אותו כבן בבית אביה. זאת, על אף גזירת האב על הרג כל התינוקות הזכרים העברים, אותה גזירה שבגללה הושם משה בתוך תיבת גומא ביאור (‏שמות ב'‏). על-פי המדרש ‏‏(שמות רבה כ"ג), בת פרעה מרדה באביה בכך שלא הייתה עובדת אלילים, בניגוד לכל בית אביה.

המדרש לגבי זהותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר דברי הימים נזכר שמה של "בת פרעה" נוספת: "בִּתְיָה בת פרעה". באותו מקום היא מוגדרת כאשתו של "מרד", אשר מזוהה לפי הפרשנות גם ככלב בן יפונה.

בפרשנות חז"ל מזוהה "בת פרעה" של דברי הימים כאותה "בת פרעה" של ספר שמות:

Cquote2.svg

... וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.

Cquote3.svg
דברי הימים א' ד', יח

מדרש שמות רבה אף משבח את בת פרעה ואומר "מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר".

בספרה "שבע אימהות", מנתחת הסופרת יוכי ברנדס את דמותה של בת פרעה, וכן את מדרש חז"ל, הטוען שבתיה בת פרעה היא אותה בת פרעה שאימצה את משה. ברנדס, השוללת את הפרשנות של חז"ל, כותבת "אבל חז"ל, שלא אוהבים שיש בתנ"ך אנשים לא מזוהים, החליטו שמרד הוא כלב בן יפונה, ובִתיה היא לא אחרת מאשר הנסיכה המצרית שאמצה את משה לבן. ולא משנה שלכלב מלאו ארבעים שנה בזמן יציאת מצרים (על פי עדות מפורשת בספר יהושע) ואילו בת פרעה היתה באותו הזמן בת מאה לפחות (כאמור שמונים שנה חלפו מלידת משה עד יציאת מצרים)."[1]


אישיותה של בת פרעה על פי פירוש הכתוב המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר התנ"ך אינו מספר רבות על בת פרעה. אך, מפסוקים אלו אשר כתובים עליה ניתן להבין הרבה על אישיותה. בפסוקים היחידים בהם מופיעה בת פרעה מופיעות שבע פעולות שונות ספר שמות, פרק ב', פסוקים ה'-י'

  1. בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור.
  2. בת פרעה רואה תיבה.
  3. בת פרעה שולחת את אחת מנשותיה.
  4. בת פרעה פותחת את התיבה.
  5. בת פרעה רואה את הילד משה.
  6. בת פרעה קוראת לאישה מינקת.
  7. בת פרעה הופכת את משה לבנה.

ריבוי הפעלים המציג את אופי בת פרעה כאופי פעיל, מורד. היא מתנגדת לאביה ולחוקיו ומושיעה את משה מן היאור, מגדלת אותו למרות שידעה שהוא יהודי: "ותאמר מילדי העברים זה"ספר שמות, פרק ב', פסוק ו'. דבר זה מעצים את האופי המרדני שלה. על פי המאמר "האלה תרמותיס, בת פרעה, משה וארטפניס: פרק בפרשנות יהודית-הלניסטית"‏[2] של שוע אמוראי-שטרק, קיים דמיון רב בין בתיה בת פרעה לבין האלה המצרית תרמותיס. בספרו של יוסף בן מתתיהו, מפרש הכתוב המקראי, שמספרו לוקח כותב המאמר את מסקנותיו, שמה של בת פרעה שהצילה את משה הוא תרמותיס. שם זה מוזכר גם בספר היובלים (מז, ה). המצרים התייחסו לבת פרעה כאל אלה ואף נתנו לה מעמד אלי. האלה תרמותיס הייתה אלת הפריון והתאפיינה בערמומיות כנחש ונקראה גם "המיינקת". היא מוצגת כאישה עם זנב נחש והיא התגלמותה של הערמומיות הנשית. לפי האנלוגיה בין האלה לבת פרעה ניתן להבין כי גם בת פרעה התאפיינה בערמומיות ונקראה "המינקת", ואכן, בזכות ערמומיותה שיקרה בת פרעה את אביה והצילה את משה. על פי שמה "המינקת" ניתן להבין שהניקה את משה, אף על פי שבספר שמות כתוב כי היא איננה המניקה את משה אלא המינקת, בספרות המצרית, היא זאת שהניקה את משה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוכי ברנדס, שבע אימהות, הוצאת זמורה ביתן, 2010 - הפרק "בת פרעה", עמ' 177
  2. ^ כעת