פורטל:אמנות/הידעת?/קטעי הידעת? - 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
101
דיוקן דרושאוט בגרסתו השנייה, הנפוצה מבין שתי גרסאות
דיוקן דרושאוט בגרסתו השנייה, הנפוצה מבין שתי גרסאות

דיוקן דרושאוט הוא דיוקן של ויליאם שייקספיר, מעשה ידי החרט מרטין דרושאוט, שנכלל במהדורת הפוליו הראשונה, אוסף מחזותיו של שייקספיר שפורסם ב-1623, כאיור שעיטר את כריכת הספר. זהו אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר, כאשר הנוסף הוא פסל הניצב על מצבתו בעיר הולדתו. הדיוקן נודע במידת הדיוק שלו, אך גם באיכותו האמנותית הירודה. לאורך השנים ספג ביקורות רבות ממבקרי אמנות וספרות, על פגמים אמנותיים שונים, כגון עיצוב הדמות הכושל והחיבור המגושם בין הראש לגוף. הסגנון האמנותי הכושל הוא גם המקור למסורת ייחוס הדיוקן לחרט מרטין דרושאוט הצעיר, אחד משני מועמדים ליוצר שיצר את הדיוקן, כאשר המועמד השני הוא דודו מרטין דרושאוט, שנודע כחרט מיומן ונכבד יותר, ועל כן ההנחה הייתה שלא ייצר דיוקן באיכות ירודה שכזו. הדיוקן אף היה מקור לתאוריות קשר, התומכות בסברה כי מחבר מחזות שייקספיר אינו ויליאם שייקספיר; למשל, נטען שהקו הכפול שנוצר במרווח בין הלסת התחתונה לאזור הצל שלצידה, מרמז בעצם על כך שהפנים בדיוקן הן מסכה.

עריכה | תבנית | שיחה
102
תצלום אוויר של הסוס הלבן של אפינגטון
תצלום אוויר של הסוס הלבן של אפינגטון

דמות גבעה היא יצירת אמנות שנחקקה על צדה של גבעה שניתן לראותה מרחוק. דמויות הגבעה, שיצירתן החלה בתקופה הפרהיסטורית, נפוצות ברחבי אנגליה, ונוצרו כפי הנראה מסיבות דתיות. הדמויות נוצרו על ידי חפירה רדודה של הדמות בצלע הגבעה. חפירה זו חשפה את אבן הגיר שמתחת לאדמת הגבעה, ויצרה ניגוד לצבע הירוק של הגבעה. הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה, לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה, בצלע גבעה. הסוס הלבן של פוקסטון הוא דוגמה לדמות גבעה מודרנית, שנחצבה בשנת 2003 במחוז קנט באנגליה.

עריכה | תבנית | שיחה
103
משמר הלילה
משמר הלילה
הציור "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם, ולכן מזמיני התמונה סירבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לכה כהה לשם הגנה. הציפוי הכהה את התמונה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.
עריכה | תבנית | שיחה
104
סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את חמש היבשות בעולם
סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את חמש היבשות בעולם

במשחקים האולימפיים שנערכו מ־1912 ועד 1948 הוענקו מדליות לא רק בענפי ספורט שונים, אלא גם באמנויות. תחרויות נערכו בתת־ענפים שקובצו לענפים הראשיים אדריכלות, ספרות, מוזיקה, פיסול וציור. תחרויות אלה שולבו במשחקים לפי חזונו המקורי של הברון פייר דה קוברטן, אבי המשחקים האולימפיים המודרניים. דה קוברטן עצמו זכה במדליית זהב בספרות באולימפיאדת סטוקהולם (1912), על יצירה שהגיש בשם עט.

עריכה | תבנית | שיחה
105
קתדרלת סנטה מריה דל פיורה
קתדרלת סנטה מריה דל פיורה

תסמונת סטנדל ("תסמונת פירנצה"), על שם הסופר סטנדל, שנתקף בה בביקורו בפירנצה, מתפרצת במקומות שבהם ריכוז גדול של יצירות אמנות מרשימות. בניגוד לסינדרום ירושלים, היא אינה כוללת שיגעון גדלות, אלא רק חרדה עם ביטויים גופניים ותשישות מעודף גרייה, והיא דומה במידה מסוימת להתקף פאניקה. תסמונת פריז דומה לתסמונת פירנצה, אך מופיעה כמעט רק אצל תיירים יפניים.

עריכה | תבנית | שיחה
106
חלונות מוגפים בשכונת אוהל משה. זוג חלונות עם משקוף קשתי, ותריסי פח מוגפים, צבועים טורקיז, על רקע קיר אבן.
חלונות מוגפים בשכונת אוהל משה.

בשנת 1966 כיכב יהורם גאון במחזמר המצליח "קזבלן", על אודות עולה מקופח ממרוקו. בעקבות זאת אחיו והוא רצו להכיר לציבור גם רבדים אחרים מתרבות עדות המזרח. הם לקחו שירים מ"ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית", שליקט יצחק לוי, וקטעי קישור, שכתב הפוליטיקאי יצחק נבון, והעלו מופע בשם "רומנסרו ספרדי". איש התיאטרון, יעקב אגמון, ביקש מנבון לעבד את קטעי הקישור למחזה של ממש. ובכדי שנבון יוכל להתרכז במשימה, אגמון העמיד לרשותו את דירתו בכפר האמנים, עין הוד. כאשר נבון התקשה בחיבור המחזה, הוא ביקש את עצתו של נתן אלתרמן, שאמר לו "קראתי כמה סיפורים שכתבת, והם טובים... אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב." כך נבון המעודד כתב על ילדותו, בשכונת אהל משה, בירושלים, את אחד המופעים המצליחים בישראל, "בוסתן ספרדי".

עריכה | תבנית | שיחה
107
-
הוספה
108
-
הוספה
109
-
הוספה
110
-
הוספה
111
-
הוספה
112
-
הוספה
113
-
הוספה
114
-
הוספה
115
-
הוספה
116
-
הוספה
117
-
הוספה
118
-
הוספה
119
-
הוספה
120
-
הוספה
121
-
הוספה
122
-
הוספה
123
-
הוספה
124
-
הוספה
125
-
הוספה
126
-
הוספה
127
-
הוספה
128
-
הוספה
129
-
הוספה
130
-
הוספה
131
-
הוספה
132
-
הוספה
133
-
הוספה
134
-
הוספה
135
-
הוספה
136
-
הוספה
137
-
הוספה
138
-
הוספה
139
-
הוספה
140
-
הוספה
141
-
הוספה
142
-
הוספה
143
-
הוספה
144
-
הוספה
145
-
הוספה
146
-
הוספה
147
-
הוספה
148
-
הוספה
149
-
הוספה
150
-
הוספה
151
-
הוספה
152
-
הוספה
153
-
הוספה
154
-
הוספה
155
-
הוספה
156
-
הוספה
157
-
הוספה
158
-
הוספה
159
-
הוספה
160
-
הוספה
161
-
הוספה
162
-
הוספה
163
-
הוספה
164
-
הוספה
165
-
הוספה
166
-
הוספה
167
-
הוספה
168
-
הוספה
169
-
הוספה
170
-
הוספה
171
-
הוספה
172
-
הוספה
173
-
הוספה
174
-
הוספה
175
-
הוספה
176
-
הוספה
177
-
הוספה
178
-
הוספה
179
-
הוספה
180
-
הוספה
181
-
הוספה
182
-
הוספה
183
-
הוספה
184
-
הוספה
185
-
הוספה
186
-
הוספה
187
-
הוספה
188
-
הוספה
189
-
הוספה
190
-
הוספה
191
-
הוספה
192
-
הוספה
193
-
הוספה
194
-
הוספה
195
-
הוספה
196
-
הוספה
197
-
הוספה
198
-
הוספה
199
-
הוספה
200
-
הוספה