פורטל:איראן/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
מוחמד מוסאדק, 1951

ראש הממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה, וכן לבכות או להתעלף מעל לבמת המג'לס במהלך נאומיו.

עריכה | תבנית | שיחה
2
ציר איראן בישראל ספיניה מגיע לבית הנשיא ויצמן ברחובות בשנת 1950

עד לשנת 1979 היו יחסי ישראל-איראן ידידותיים, והתקיימו ביניהן שיתופי פעולה כלכליים, מסחריים וצבאיים.

בין היתר תכננו שתי המדינות לפתח טיל חדיש ומתקדם מדגם "יריחו", וישראל אף ניסתה למכור לאיראן ידע וטכנולוגיות גרעיניות. בסופו של דבר לא יצאו תוכניות אלה לפועל עקב המהפכה האיסלאמית באיראן שהתרחשה בינואר 1979 ואשר שמה קץ ליחסים הקרובים בין שתי המדינות.

עריכה | תבנית | שיחה
3
השאה רזא ח'אן

ב-21 במרץ 1935 ביקש השאה רזא ח'אן ממדינות העולם לקרוא לארצו איראן ולא פרס כפי שהיה נהוג עד אז. זאת כדי להמחיש את תהליך השינוי והמודרניזציה שהונהג במדינה, וכן כדי להדגיש את מורשתה הלאומית העצמאית. השם הקודם פרס מקורו ביוונים הקדומים שכינו כך את האימפריה שעמדה מולם בעת העתיקה. השם איראן מקורו היה בתרבות האירנית עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה
4
החברות בברית בגדד

בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו איראן, עיראק, טורקיה, ופקיסטן, לברית פרו-מערבית בתמיכת בריטניה, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות בימי המלחמה הקרה. על אף שעיראק פרשה מן הברית לאחר הדחת המלך בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן. במפה ניתן לראות את חברות הברית היוצרות רצף טריטוריאלי במערב אסיה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
Stamp-ctc-hostages-come-home.jpg

משבר בני הערובה באיראן הוא כינוי לתקופה בת 444 ימים (מ-4 בנובמבר 1979 ועד ל-20 בינואר 1981) שבה הוחזקו 52 אזרחים אמריקאים כבני ערובה בטהראן בירת איראן על ידי השלטון האסלאמי החדש שעלה לשלטון לאחר המהפכה. המעשה נומק כמחאה על כך שארצות-הברית נתנה מקלט למוחמד רזא שאה שהודח מהשלטון וברח מהמדינה. בשנת 1980 נכשל ניסיון חילוץ צבאי של בני הערובה על ידי כוחות אמריקנים, והם שוחררו לבסוף לאחר משא ומתן בתחילת שנת 1981. מאוחר יותר הוציאה ארצות-הברית בול המציין את שיבתם חזרה של בני הערובה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
Isfahan Royal Mosque general.JPG

הכיכר מיידאן-אה אמאם (פרסית ميدان امام‎ - "כיכר האימאם") נמצאת במרכז העיר אספהאן באיראן. הכיכר מוקפת מבנים מרהיבים שנבנו בתור הזהב של האימפריה הפרסית במאה ה-17 בימים בהם שימשה אספהאן בירת האימפריה. לכיכר נודעת חשיבות היסטורית ואדריכלית רבה, אשר הביאה להכרזתה כאתר מורשת עולמית ב-1979.

עריכה | תבנית | שיחה
7
דגל איראן בתקופת השאה

בתקופות שלטונו של השאה באיראן דגל איראן היה שונה מהדגל הנוכחי של המדינה. במרכז הדגל ניצב אריה המחזיק בחרב שהוא אחד מסמליה המובהקים של פרס. מסביבו נוספו סמלים קלאסיים של מלוכה: כמו שמש וכתר מלך. עד היום מרבים מתנגדי השלטון הנוכחי באיראן, בעיקר, בתפוצות האיראניות הגדולות בעולם, להניף דגל זה.

עריכה | תבנית | שיחה
8
הזמרת ריטה

הזמרת ריטה נולדה בשנת 1962 בטהראן בשם יהאן-פרוז. היא עלתה עם משפחתה לישראל כשהייתה בת שמונה. היא דוברת פרסית ובשנת 2012 זכה האלבום שלה "השמחות שלי" הכולל שירים בפרסית בתואר אלבום זהב לאחר שמכר יותר מ-20 אלף עותקים. עותקים רבים פיראטיים של האלבום ושל שירים בו זכו לפופולריות באיראן ובתפוצות האיראניות במערב.‏

עריכה | תבנית | שיחה
9
ChessSet.jpg

בשפה העברית ישנן מילים רבות השאולות מהשפה הפרסית. משחק ה '"שח-מט"', למשל, בפרסית, שח (shah) משמעו מלך. מאט (mat) – פירושו נדהם או חסר אונים. המילה "'זמן'" שאולה משורש פרסי שפירושו "הולך". המילה "דת", מופיעה במגילת אסתר במשמעות חוק או נוהג. המילה "'פרדס'" מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". המילה "'בוסתן'", מורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" מציינת אזור, חבל ארץ. המילה '"אשכרה'" בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. בפרסית פירושה: דבר ידוע, גלוי. המילה "'בזאר'" – שוק. בפרסית: bāzār .המילה "'הנדסה'"– גאומטריה (בפרסית: handasa), והמילה "'גזבר'" – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).

עריכה | תבנית | שיחה
10
בית כנסת יהודי בעיר טהראן

באיראן חיה הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אסיה מלבד ישראל. מספרם של יהודי איראן מוערך בכ-8,700 ורובם הגדול נשאר באיראן מסיבות כלכליות. המשטר האיראני מעניק חופש דת לנתיניו היהודים ובפרלמנט האירני משוריין מקום קבוע עבור נציג יהודי. ד"ר סיאמק מרה סדק, אשר מכהן בפרלמנט מאז 2008 הוא יו"ר הוועדה היהודית של טהראן ורופא בבית החולים "ספיר" בעיר הבירה, המנוהל על ידי יהודים. הוא נולד בעיר שיראז, נצר לאחד ממנהיגי הקהילה המקומית.

עריכה | תבנית | שיחה