פורטל:פמיניזם/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	טניסאית העבר הגרמנייה שטפי גראף, מן הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה, שלטה בסבב העולמי לנשים בטניס (WTA) במחצית השנייה של שנות ה-80 ולאורך מרבית שנות ה-90 של המאה ה-20. ב־1988 הגיעה להישג ייחודי ששום טניסאי אחר – אישה או גבר – לא השיג: היא זכתה בשנה קלנדרית אחת בגולדן סלאם – ארבעת טורנירי הגראנד סלאם (אליפות וימבלדון, אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה) בתוספת מדליית זהב אולימפית בטורניר היחידות באולימפיאדת סיאול. רק עוד טניסאית אחת זכתה בכל חמשת הטורנירים, אך בשנים שונות במהלך הקריירה – האמריקאית סרינה ויליאמס. בסבב העולמי לגברים (ATP) יש שני טניסאים שהצליחו לזכות בחמשת הטורנירים בשנים שונות במהלך הקריירה שלהם – הראשון הוא כיום בן זוגה של גראף, טניסאי העבר האמריקאי אנדרה אגאסי, והשני הוא הספרדי רפאל נדאל.	עריכה | תבנית | שיחה
2	שלוש עשרה מתוך תשע עשרה הנשים שנבחרו לפרלמנט הפיני בשנת 1907, הנשים הראשונות בעולם לכהן בפרלמנט אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה | תבנית | שיחה
3	חוק החוק למניעת הטרדה מינית בישראל נחקק רק בשנת 1998, בעקבות הצעה שיזמה והובילה ד"ר אורית קמיר. לפני שעבר החוק, הטיפול היחידי בהטרדות מיניות בחוק הישראלי היה במסגרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, שלא סיפק הגדרה כה ספציפית להתנהגות אסורה, ואילו לפני 1988 לא היה קיים המונח בחוק הישראלי. בעקבות החוק ופרשיות ציבוריות מתוקשרות בנושא, הפכה סוגיית ההטרדה המינית לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
4	לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
5	מבנה ה־DNA, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל היצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת DNA באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "תצלום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שלמד את הצילום, הצליח ווטסון עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בגילוי מבנה ה־DNA, וכשפרסמו את עבודתם הצניעו את חלקה של פרנקלין בתגלית. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב־1962.	עריכה | תבנית | שיחה
6	יהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה-יהודייה המשחקת מנעוריה בתחרויות שחמט לגברים, זכתה ב-1991 בתואר רב אמן לגברים, כשהייתה רק בת 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשזכתה ב-12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד, וניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, כדוגמת קרפוב, שירוב, סבידלר, אנאנד ואחרים. גם אחיותיה המבוגרות, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים, שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותוארי רב אמן לגברים. האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום.	עריכה | תבנית | שיחה
7	מרתון ב-1966, רוברטה "בובי" גיב הייתה האישה הראשונה שרצה את כל מסלול מרתון בוסטון. באותה תקופה, המרתון היה סגור בפני נשים, כך שהיא לא קיבלה בזמנו קרדיט על הריצה. למעשה, כשהגישה את בקשתה להשתתף רשמית בפעם הראשונה, קיבלה בתגובה מכתב ממנהל המרוץ שתחרויות לנשים לא מאושרות למרחק העולה על מייל וחצי, ושבכל מקרה אין לנשים את הפיזיולוגיה הנדרשת לרוץ מרתון. בעקבות גיב הצטרפו החל מ-1967 רצות נוספות למרתון, שהשלימו את כולו. אחת מהן, קאתי סוויצר, נרשמה למרתון באופן רשמי בעזרת ראשי התיבות של שמה, וגרמה למארגני המרתון לחשוב שהם רושמים למרתון גבר. היא קיבלה מספרי רץ רשמיים, ורצה לצדו של בן זוגה, שהיה שחקן פוטבול מקצועי. כשהמארגנים ראו אישה עם מספרי רץ, רצה בין הגברים, הם ניסו להוריד אותה בכוח מהמסלול, לעיני מצלמות העיתונות, אך בן זוגה של סוויצר הדף אותם ומנע זאת מבעדם. מרתון בוסטון נפתח למתחרות ב-1972, בעקבות עתירה של אחת המתחרות ולחץ ציבורי. הישגי הנשים בין השנים 1966 - 1971 הוכרו בדיעבד על ידי האגודה האתלטית של בוסטון. גיב הוכרה, בדיעבד, כמנצחת בין הנשים, בשנים 1967, 1968, ו-1969.	עריכה | תבנית | שיחה
8	ויקטוריה וודהול האישה הראשונה שרצה לנשיאות ארצות הברית הייתה ויקטוריה וודהול, ב-1872, כחצי מאה לפני שנשים בארצות הברית זכו להצביע. לצורך מטרה זו, הקימה וודהול את מפלגת שוויון הזכויות שהיא הייתה המועמדת מטעמה. היא גם הייתה האישה הראשונה – יחד עם אחותה טנסי קלפלין – להקים בית השקעות המנוהל על ידי נשים, וכן במטרה לשרת נשים כמשקיעות. השתיים גם הקימו באותה שנה (1870) את השבועון הראשון שעסק במעמד האישה. וודהול הייתה אישה שנויה במחלוקת בחברה הוויקטוריאנית השמרנית: לא רק שעסקה בפוליטיקה ועסקים, שנחשבו מעוזם הבלעדי של גברים, ולא נאותים לאישה, היא גם האמינה באהבה חופשית, וחייתה תקופה בשיתוף עם בעלה, בעלה לשעבר ומאהבה באותו בית.	עריכה | תבנית | שיחה
9	מלאלה יוספזאי בין השנים 1901 ל-2020, הוענקו 934 פרסי נובל לאנשים (להבדיל מפרסי נובל לארגונים), מתוכם רק 57 לנשים (6%). מארי קירי היא האישה הראשונה לזכות בפרס נובל, האדם הראשון והאישה היחידה לזכות פעמיים, והאדם היחיד לזכות בשני תחומים שונים - פיזיקה וכימיה. ג'יין אדמס - סופרג'יסטית, סופרת, פילוסופית ורפורמיסטית - הייתה האישה הראשונה לזכות בפרס נובל לשלום. היא זכתה עבור עבודתה בבית האל, בית התמחוי הראשון; היא נחשבת בשל עבודה זו למייסדת תחום העבודה הסוציאלית. מלאלה יוספזאי (בתמונה), שזכתה בפרס נובל לשלום עבור פעילותה למען זכויות נשים בפקיסטן, היא האדם הצעיר ביותר לזכות בפרס מאז היווסדו, בהיותה בת 16.	עריכה | תבנית | שיחה
10	גרילה גירלז גרילה גירלז הן קבוצת אמניות פמיניסטיות שנאבקות בסקסיזם וגזענות בעולם האמנות. הקבוצה קמה ב-1985 כאשר סקירת אמנות עכשווית שנפתחה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק כללה 169 גברים ורק 13 נשים. הנשים ערכו הפגנה אל מול המוזיאון, ולאחר מכן יצאו בקמפיין שלטי חוצות בה טבעו את הססמה "האם נשים צריכות להיות ערומות כדי להיכנס למט?" בהתייחסות ליחס הגדול של ציורי ערום נשי המוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות לעומת מספר האמניות המוצגות בו (76% מהעירום המוצג היה נשים, לעומת 4% של אמניות). במטרה לשמור על אנונימיות, הפעילות החלו להתלבש בתחפושות גורילה, גם כמשחק מילים על שם הארגון. מאז, הקבוצה ממשיכה למחות, ואף החלה לבצע מחקרים וללקט נתונים לגבי ייצוג של נשים במרחבים אמנותיים מובילים ברחבי עולם.	עריכה | תבנית | שיחה
11	מחאת נשים בריקיוויק באוקטובר 1975, יצאו נשות איסלנד לשביתה כללית במחאה נגד פערי שכר ואפליה. ביום השביתה, 90% מהנשים במדינה הדירו רגליהן ממקומות עבודתן, ואף מיאנו לעסוק בעבודות הקשורות לבית או לילדים. כתוצאה, ענפים שלמים במשק הושבתו, ואחרים חוו האטה, וגברים נאלצו להביא את ילדיהם איתם לעבודה. ב-1975, נשים עובדות באיסלנד הרוויחו בממוצע פחות מ-60% מגברים, ולנשים רבות לא התאפשר כלל לצאת לעבודה כי הוטלה עליהן האחריות לבית וגידול ילדים. כתוצאה מהשביתה, ב-1976, עבר באיסלנד לראשונה חוק שוויון זכויות.	עריכה | תבנית | שיחה
12	אום כולתום הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה שהחלה את הקריירה כזמרת עוד בהיותה ילדה. היה זה לאחר שלמדה לשיר מאביה האימאם, אשר נהג לשיר שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות. לאחר שגילה אביה את כישרונה בשירה, הגניב אותה בגיל 12 מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, מאחר שהופעתה של בת על במה נחשבה אז מביישת. באותה תקופה, תחום הזמרה לא נחשב במצרים כמקצוע מכובד, בעיקר עבור אישה. עם זאת, בחלוף הזמן, צברה מוניטין בכפרים ובערים שבאזור הדלתא, עוד בהיותה נערה. בשנות ה-20 עברה לקהיר, מרכז עולם הבידור במצרים, שם סגנונה נחשב תחילה מיושן ופשוט. אף על פי כן, היא החלה להתערות בחברה הגבוהה ולסגל לעצמה תדמית חדשה. עד סוף שנות ה-20 הפכה לאמנית ידועה ומשכורתה הייתה אחת הגבוהות בין אמני קהיר. כיום אום כולתום נחשבת אחת הזמרות הידועות והאהובות ביותר בעולם הערבי, ובתקופת פעילותה זכתה להערצה אף מצד גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	תמונה על חולצה של בילי ג'ין קינג ותוצאות המשחק נגד בובי ריגס בשנת 1973 בילי ג'ין קינג (בתמונה) הביסה את בובי ריגס במשחק טניס, שכונה "מלחמת המינים". זאת לאחר שריגס טען, שאין אישה, שיכולה ללנצח גבר בטניס. המשחק הפך לנקודת ציון היסטורית, והפך את קינג לסמל במאבק לזכויות נשים.	עריכה | תבנית | שיחה
14	נשים לא הורשו להשתתף במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אלא התחרו בתחרויות משל עצמן שנערכו באולימפיה במועדים אחרים. נשים נשואות לא הורשו אפילו לצפות באירועי הספורט באולימפיאדה, ובמקרה שנתפסו הוטל עליהן עונש מוות. במקרה אחד, אמו של אחד הספורטאים, קליפטיירה, התחפשה לגבר ונכנסה ליציע המאמנים. כשבנה זכה בהתמודדות, קפצה קליפטיירה משמחה וזהותה נחשפה. לאחר בירור הוחלט לשחררה בזכות אביה, אחיה ובנה שהיו כולם אלופים אולימפיים, אך בעקבות המקרה נחקק ביוון העתיקה חוק שלפיו על מאמן להתפשט לפני כניסתו לאצטדיון.	עריכה | תבנית | שיחה
15	בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן - לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש.	עריכה | תבנית | שיחה
16	נישואים זה לא תירוץ לאונס עד שנת 1984, היה מותר לגבר, על פי החוק הישראלי, לכפות מין על אישה שנשואה לו. בשנה זו, קבע בית המשפט העליון כי דין אונס על ידי בן זוג נשוי הוא כדין כל אונס אחר. מכיוון שהקביעה הסתמכה על המשפט העברי (בהיעדר התייחסות בחוק העונשין) לפיו אין לכפות יחסי אישות, נוצר מצב לפיו אונס כזה נאסר רק על גברים יהודים, ואילו הדין אחר לבני דתות אחרות. הבחנה זו תוקנה ב-1988, כאשר החלטת בית המשפט נקבעה בחוק, והוחלה על כלל אזרחי המדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
17	זכות הצבעה לנשים בניו זילנד הבחירות הכלליות בניו זילנד בשנת 1893 היו הראשונות בהיסטוריה בהן ניתנה זכות הצבעה לנשים. למרות שטרם ניתנה להן הזכות להיבחר לבית הנבחרים, באותה שנה, נבחרה אליזבת ייטס לראשות העיר אונהונגה, האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה באימפריה הבריטית. למעלה ממאה שנה מאוחר יותר הייתה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שבה כל משרות השלטון הבכירות הוחזקו על ידי נשים. בין חודש מרץ 2005 לאוגוסט 2006 כיהנה אליזבת השנייה כמלכת המדינה, סילביה קרטרייט הייתה המושלת הכללית, הלן קלארק שימשה כראשת הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד.	עריכה | תבנית | שיחה
18	הדי לאמאר הדי לאמאר הייתה אחת השחקניות הזוהרות מתקופת הזוהר של הוליווד, והייתה מפורסמת בשל עבודתה עם הבמאי ססיל ב. דה-מיל. אך תרומתה הגדולה ביותר אולי הייתה דווקא בתחום המדע והטכנולוגיה: ב-1941, יחד עם המלחין ג'ורג' אנטהיל, רשמה לאמאר פטנט על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. למרות שכוונתם הייתה לעזור לארצות הברית במאמציה במלחמת העולם השנייה, הטכנולוגיה נכנסה לשימוש רק בשנות ה-50 למטרות תקשורת צבאית, ואושרה גם לשימוש אזרחי בשנות ה-80. על בסיס טכנולוגיה זו פותחה טכניקת טווח תדרים מתפשט, שהיא הניחה את הבסיס ליישומים מודרניים כמו תקשורת סלולרית, GPS, ובלוטות. לאמאר אולי לא המציאה את האינטרנט, אך השימוש היומיומי שלנו בו נשען רבות על המצאתה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	בזמן מלחמת האזרחים בספרד, הארגון האנרכה-פמיניסטי מוחרס ליברס (נשים חופשיות) מנה יותר מ-30,000 נשים, שנלחמו נגד הכוחות הפשיסטים במיליציות, בהקמת מטווחי ירי ואימונים, ובפעולות בעורף כמו הקמת קולקטיבים חקלאיים, וסיוע לכניסתן של נשים לכוח העבודה כדי להחליף את הגברים שהתגייסו למלחמה. את מוחרס ליברס יסדו לוסיה סאנצ'ס סאורניל, מרסדס קומפוסאדה, ואמפארו פוץ' אי גסקון, כאשר מאסו בסקסיזם הרווח בקרב הארגונים האנרכיסטיים בראשות גברים, והארגון חתר במאבק כפול לשחרור האישה ולמהפכה חברתית.	עריכה | תבנית | שיחה
20	גרטרוד עליון ברחבי עולם, בין 60-90% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהרפס סימפלקס, ומספר הנדבקים נמצא בעלייה. מי שמוצאים מזור דרך התרופה האנטי-ויראלית אציקלוביר יכולים להודות למדענית גרטרוד עליון – היא זכתה ב-1988 בפרס נובל לרפואה עבור פיתוח התרופה, אחת מיני תרופות חדשות רבות לשמה, אותן פיתחה תוך שימוש בשיטות מחקר חדשניות. בשל כך, היא גם האישה הראשונה שהוכנסה להיכל התהילה הלאומי לממציאים של ארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
21	מריה גאטנה אנייזי מריה גָאֶטנה אַנְיֶיזי (1718 - 1799) הייתה מתמטיקאית ופילוסופית איטלקייה בעידן הנאורות. היא האישה הראשונה שפרסמה ספר מתמטיקה שעודנו קיים, והיא האדם הראשון שחיבר ספר שעסק בחשבון אינטגרלי ובחשבון דיפרנציאלי גם יחד. היא גם האישה הראשונה שמונתה לפרופסורה במתמטיקה באוניברסיטה. אשת אשכולות, אנייזי דיברה לפחות שבע שפות, ואף התמחתה בבליסטיקה, פיזיקה ואסטרונומיה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	פמיניזם מזרחי הכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, ב-1994, נחשב לאירוע המכונן בהקמת תנועת הפמיניזם המזרחי בישראל. במשך שנים רבות ניסו פעילות מזרחיות להעלות סוגיות של נשים מזרחיות לסדר היום של התנועה הפמיניסטית של שנות ה-80 וה-90, בטענה שהמנהיגוּת – האשכנזית ברובה ככולה – מתיימרת לייצג חוויה אוניברסלית של נשים, בעוד שנשים מזרחיות חוות חוויות ייחודיות בשל החיבור בין האתניות שלהן למגדרן. לכשכשלו בהעלאת הסוגיות שלהן לאג'נדה, מספר פעילות החליטו לנקוט בפעולה ישירה, ובכנס השנתי פרצו לבמה, וסיפרו את סיפוריהן. האירוע התפתח לעימות ישיר וזועם בין הצדדים, אשר בסופו הסיקו הפעילות המזרחיות שאין מקומן עוד בתנועה, והתפצלו לכדי תנועה מזרחית נפרדת.	עריכה | תבנית | שיחה
23	אפקט מטילדה אפקט מטילדה הוא מונח אשר מתייחס לתופעה של אפליית נשים במדעים, ובמיוחד ניכוס עבודתן ותגליותיהן של נשים על ידי עמיתים גברים, או הסתרת או מחיקת תרומותיהן על ידי הממסד, האקדמיה או התקשורת. המושג נטבע על ידי ההיסטוריונית למדע מרגרט רוסיטר ב-1933, על שם מטילדה ג'וסלין גייג', סופרג'יסטית ופעילה למען זכויות ילידים אמריקאים מהמאה ה-19 שהייתה הראשונה לתאר את התופעה במאסה "האישה כממציאה". מקרים מוכרים של התופעה כוללים את מארי קירי, רוזלינד פרנקלין ונטי סטיבנס.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ג'וזפין בייקר הזמרת והרקדנית ג'וזפין בייקר עברה לצרפת כדי להימלט מההפרדה הגזעית של ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה ה-20. אך לא רק שהייתה לבדרנית האפרו-אמריקאית הראשונה להגיע לסטטוס של כוכבת-על בינלאומית, היא גם נרתמה למאבק נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, אז הייתה מעבירה מסרים לחיילים הצרפתיים, אותם הסתירה בבגדיה או בדפי המוזיקה שלה. מאוחר יותר, גם הייתה לשחורה הראשונה לככב בסרט הוליווד גדול, וגם הייתה לסמל של המאבק לזכויות האזרח בארצות הברית. היא עמדה לצד מרתין לותר קינג כשנשא את נאומו "יש לי חלום", והייתה האישה היחידה שנאמה באותו האירוע. כשקינג נפטר, הציעה לה אלמנתו להיות לנשיאת התנועה לזכויות האזרח, אך בייקר סירבה.	עריכה | תבנית | שיחה
25	אדית וורטון ב-1921, הייתה אדית וורטון לאישה הראשונה לזכות בפרס פוליצר, עבור ספרה "עידן התמימות". וורטון גם הייתה מועמדת לפרס נובל בספרות בשנים 1927, 1928 ו-1930. הפרסום הראשון שלה היה תרגום של שיר גרמני, עבורו זכתה בפרס של $50 כשהייתה בת 15, אך לא יכלה לפרסמו בשמה היות שלא היה מקובל ששמותיהן של נשים מהחברה הגבוהה יופיעו בעיתונות למעט בהודעות לידה, נישואים ופטירה. לכן השיר פורסם תחת שמו של אחד מחבריו של אביה. בנוסף להישגיה בתחום הספרות, וורטון הייתה מעצבת פנים ואדריכלית נוף מוערכת.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מרי וולסטונקראפט הספר של מרי וולסטונקראפט, "הגנה על זכויות האישה", שפורסם ב-1792, הוא אחד מהכתבים הראשונים העוסקים בתאוריה פמיניסטית, והראשון שבא להתייחס באופן פולמוסי בסוגיית האפליה על בסיס מגדרי. היא כתבה אותו בתגובה לפילוסוף השווייצרי-צרפתי ז'אן-ז'אק רוסו, שטען שנשים הן סנטימנטליות ושטחיות, ולכן מוכרחות להיות כפופות לבעליהן.	עריכה | תבנית | שיחה
27	סופי ז'רמן ב-1816, סופי ז'רמן נהייתה לאישה הראשונה לזכות בפרס מהאקדמיה הצרפתית למדעים עבור עבודתה בתחום האלסטיות. ז'רמן הגישה מועמדות לפרס שלוש פעמים עד שזכתה, וכל פעם דחו אותה על אף שהייתה המתמודדת היחידה לפרס. בשל כך, כאשר לבסוף העניקו לה אותו, היא החרימה את טקס הענקת הפרס. וגם לאחר זכייתה והדגמת יכולותיה במתמטיקה ופיזיקה, לא הורשתה ז'רמן להגיע לאספות של האקדמיה, מכיוון שהנשים היחידות שהורשו שם היו נשותיהם של הגברים החברים.	עריכה | תבנית | שיחה
28	סירימאבו בנדרנאיקה האישה הראשונה להיבחר כמנהיגת מדינה בעידן המודרני הייתה סירימאבו בנדרנאיקה, בסרי לנקה. היא נבחרה כראשת הממשלה ב-1960, ושוב ב-1970. סרי לנקה היא עדיין רק אחת מקומץ מדינות שבחרו באישה לראשותן, אחרות כוללות את שווייצריה, קוסטה ריקה, גאבון, ליבריה, ליטא וברזיל.	עריכה | תבנית | שיחה
29	רולר דרבי בשנות ה-50 ספורט הרולר דרבי התחיל בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20. מתחילתו, היה זה ספורט נשים שהעיקרון המרכזי בו אינו אסתטיקה נשית, בניגוד לענפי ספורט נשים אחרים של התקופה. הנשים בדרבי דוחפות, מתקילות, ומתחרות בפיזיקליות. בשנות ה-70, העניין בספורט דעך, אך בשנות ה-2000 הייתה תקומה של הענף, כאשר הרולר דרבי היום הוא במוצהר ספורט פמיניסטי, הדוגל בהכללה גזעית ולט"בית. הדרבי מאופיין בפרפורמנס קאמפי, והמחליקות מאמצות שמות דרבי בעלות אמירה פוליטית או הומוריסטית. ♦ אחת הדמויות הבולטות בדרבי הייתה אן קלבלו. היא התחרתה משנות ה-40 ועד שנות האלפיים, כשהיא בשנות השבעים לחייה, הספורטאית המקצועית היחידה שהתחרתה בענף שלה במשך 7 עשורים. היא הייתה ידועה בתור מי שתנצח בכל מחיר, כבעלת פה מטונף ונראות ססגונית. היא הייתה צובעת שיערה בצבעים ססגוניים, מתאפרת ב"הגזמה" ושולטת בקהל מעריציה ביד רמה. הסרט Demon of the Derby הוא עליה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	נשים משבט הטוארג באלג'יריה הטוארג הם שבט אמזיגי, רועים נוודים מצפון אפריקה. השבט הוא ברובו מוסלמי, אך תרבותו נותרה מסורתית - כולל מטריליניאריות (ייחוס משפחתי עובר דרך האם). מדובר בחברה שבה נשים נהנות מסטטוס חברתי גבוה ביחס לשבטים אמזיגים אחרים, ומדינות האסלאם הסובבות. רוב נשות הטוארג יודעות קרוא וכתוב, ורק מעט מן הגברים. רוב הרכוש מוחזק בידי נשים, ודווקא הגברים הם שעוטים רעלה – לא בשל צניעות, אלא צרכים פרקטיים של מרעה ברוחות מדבר הסהרה. ייחוד של חברה זו הוא החופש המיני ממנו נהנות נשים, להן מותר לקחת כל מספר מאהבים לפני הנישואים, המושתתים על חוזה קדם-נישואים, ונשים יכולות להתגרש על פי רצונן – והמשפחה עורכת להן מסיבת גירושין. הילדים בדרך כלל נשארים בחזקת הנשים. תוצאה משמעותית של חופש זה הוא שנשים נישאות בגיל יחסית מאוחר. עם זאת – לא מדובר במטריארכיה. עדיין אלה הם הגברים שעוסקים בפוליטיקה, למרות שמייחסים חשיבות לדעתן של הנשים. עם עליית האסלאם הקיצוני באזור, אורח חיי הטוארג נמצא תחת איום.	עריכה | תבנית | שיחה
31	פורשה סימפסון-מילר פורשה סימפסון-מילר היא ראשת הממשלה הראשונה (והיחידה עד כה) של ג'מייקה. היא מנהיגת המדינה הראשונה אשר הצהירה פורמלית בתמיכתה בזכויות אזרחיות מלאות ללהט"ב – ועשתה זאת בזמן שרצה לראשות הממשלה. והיא עדיין זכתה בבחירות, למרות שג'מייקה נחשבת אחת המדינות היותר להט"בפוביות, עם שיעורי אלימות כלפי להט"ב מהגבוהים בעולם. סימפסון-מילר שירתה כראשת ממשלה בשתי קדנציות נפרדות, בין 2006-2007, ובין 2011-2016.	עריכה | תבנית | שיחה
32	קוקסינל המילה שהפכה לגנאי עבור נשים טרנסיות, ואז עברה ריקליימינג בחוגים מסוימים, ואשר פירושה מן הצרפתית הוא החיפושית מושית השבע (או פרת משה רבנו) הרי היא "קוקסינל" – אומצה ככינוי (גנאי ואחר) על שם השחקנית והמופיעה הצרפתייה שבחרה בשם זה כשם במה. ז'קלין דיפרנואה, האישה מאחורי שם הבמה, הייתה אחת הטרנסקסואליות הראשונות להגיע לפרסום בינלאומי, מן המוקדמות לעבור ניתוח וגינופלסטי, והייתה פעילה למען זכויות טרנס והקימה ארגון לקהילה ותמיכה לאנשות טרנס. כשנישאה (בהכרה חוקית מלאה) לעיתונאי פרנסיס בונה, נישואיה הוכרו גם על ידי הכנסייה הקתולית, לאחר ששינתה רשמית את שמה ועברה הטבלה מחודשת.	עריכה | תבנית | שיחה
33	שלט בעד זכות נשים בסעודיה לנהוג האיסור על נשים לנהג בערב הסעודית הוא דבר ידוע. אבל הנה כמה דברים שאולי לא ידענו: החוק אינו חקוק, אלא חוק "תרבותי" המבוסס על פתווה של איש דת. עם זאת, גופי ממשלה רבים אשררו את קיומו במהלך השנים. מספר מחאות של נשים קמו במשך הזמן. ב-2013, שתי נשים שהפרו במפגין את החוק נשפטו בבית המשפט לטרור, בהאשמה שהן "מנסות להחריב את אורח החיים הסעודי". נשים כן יכולות להיות טייסות בערב הסעודית. אוטו – לא, מטוס - כן. כך שטייסות צריכות שנהג יסיע אותן למטוס. בספטמבר 2017 הוציא סלמאן, מלך ערב הסעודית צו מלכותי המתיר לנשים לנהוג, שיוחל ביוני 2018	עריכה | תבנית | שיחה
34	קשת בענן. בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים. שתי ההפרעות הנפוצות בראיית הצבעים באדם הן עיוורון צבעים חלקי מסוג דלטוניזם אדום-ירוק והפרעת דוטרנומליה. במרבית האוכלוסיות האנושיות, שיעור הלוקים תופעות אלו הוא בערך 13 אחוז מהגברים ו-1.7 אחוז מהנשים. הבדל תפוצת התופעות בין המגדרים נובע מכך, שהתופעות מורשות בפגמים בגנים, המצויים על כרומוזום X. לגברים יש רק כרומוזום X אחד. לכן באוכלוסייה בה, לדוגמה, עשרה אחוז מכרומוזומי ה-X הפגומים, שיעור הגברים שאין להם עותק תקין של הגנים יהיה גם הוא 10%, ושיעור הנשים שאין להן עותק תקין של הגנים יהיה אחוז אחד. אנשים עם דלטוניזם מזהים פחות צבעים מאשר אנשים עם ראייה נורמטיבית. לעומת זאת, לאנשים עם דוטרנומליה יש רק רגישות שונה לצבעים מהנורמה. הם, אומנם, מזהים פחות גוונים ממרכז הקשת, אבל הם מזהים יותר גוונים מהקצה האדום-כתום שלה. השאלה המעניינת היא האם אישה, שלאחד מהוריה יש ראיית צבעים נורמטיבית ולשני יש דוטרנומליה מזהה יותר גוונים משמזהה אדם נורמלי. שהרי לאישה כזו יש עותק אחד נורמטיבי של מערכת גנטית לראיית צבעים ועותק שני, שמאפשר יותר רגישות לגוונים אדומים וכתומים. הקלט הראשוני ברשתית שלה אכן יכיל הבדלים בין יותר גוונים מכפי שקולטת רשתית של אדם נורמלי. השאלה היא אם עושר זיהוי הצבעים הזה מגיע, אחרי עיבוד המידע לתודעה. מדענים שבדקו 24 נשים כאלו גילו אצל אחת מהן יכולת מובהקת כזו.	עריכה | תבנית | שיחה
35	אלנור רוזוולט מחזיקה בהצהרת זכויות האדם כשאלנור רוזוולט הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית, היא השתמשה באמצעי התקשורת יותר מכל קודמותיה; היא קיימה 348 מסיבות עיתונאים, ב-12 שנות הנשיאות של בעלה. למעשה, אלו לא היו בדיוק מסיבות עיתונאים, אלא מסיבות עיתונאיות - רוזוולט הרשתה רק לעיתונאיות להיכנס למסיבות העיתונות שלה, ובכך אילצה עיתונים ותחנות רדיו לגייס כתבות. רוזוולט גם הייתה דמות מפתח בניסוח והחתמת מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח – ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.	עריכה | תבנית | שיחה
36	כרזה של ACT UP עם הכיתוב "שתיקה היא מוות" ב-1988, "קוסמופוליטן מגזין" פרסם שאין לנשים הטרוסקסואליות מה לדאוג מ-HIV, ושהן לא נתונות בסכנה מסקס לא מוגן עם גברים שיש להם HIV, וכן שזה בלתי אפשרי להידבק דרך סקס בתנוחה מיסיונרית. הכתבה סיכמה שבאופן כללי, הטרוסקסואלים אינם בסכנה מהמחלה, שהייתה אז גזר דין מוות. הכתבה עוררה את חמתם של פעילי AIDS/HIV, רופאים, וכן ארגוני להט"ב, שכן המסר של הכתבה היה שזו אינה בעיה של סטרייטים אלא רק של גייז. קבוצה של 300 פעילות לסביות מן הארגון ACT UP הובילה הפגנה זועמת מול משרדי המגזין, בקריאות "אנו רוצות את הלן גרלי בראון! רוצחת נשים!" בראון, עורכת המגזין, מעולם לא התנצלה או חזרה בה מן הכתבה, אך כעבור חודשיים, "קוסמופוליטן" פרסם לראשונה אייטם הממליץ על שימוש בקונדומים כאמצעי לסקס בטוח יותר.	עריכה | תבנית | שיחה
37	נשים עובדות במפעל בעיצומה של המהפכה התעשייתית, רוב עובדי בתי החרושת היו בעצם עובדות. במאה ה-19, נשים צעירות ורווקות (וילדות) נטו להיות העובדות, כי גברים ונשים נשואות חזיקו את בתיהם ועיבדו את אדמותיהם או ניהלו עסקים קטנים בבעלותם. אך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה זה כבר רעיון שלא נשמע כמותו, כמעט, מחוץ לתקופות של מלחמה, שנשים יעמדו במרכז עשייה תעשייתית, ומשם כמובן העוצמה מאחורי דמותה של רוזי המסמררת, שאף הפכה לסמל של המאבק הפמיניסטי.	עריכה | תבנית | שיחה
38	אמילי דייוויסון (1872–1913) הייתה לוחמת מיליטנטית בתנועת הסופרג'יזם בממלכה המאוחדת שלחמה למען מתן זכות בחירה לנשים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היא נאסרה תשע פעמים בגין פעילותה ומאבקה. בחמישה מאסרים פתחה בשביתת רעב בדרישה להכרה כאסירה פוליטית. בשני מקרים הואכלה בהזנה בכפייה שלאחריה שוחררה. בניסיון להתחמק מהזנה בכפייה ניסתה פעמיים לשים קץ לחייה. ב-4 ביוני 1913 הלכה למרוץ סוסים בדרבי של אפסום. בסיבוב האחרון של המירוץ, נכנסה דייוויסון למסלול ונעמדה מול הסוס של המלך ג'ורג' החמישי, במטרה להסב את תשומת הלב למאבק למען זכות הבחירה. היא נרמסה על ידי הסוס, נחבלה קשות ומתה לאחר ארבעה ימים. דייוויסון הפכה למרטירית הראשונה של התנועה הסופרג'יסטית. בטקס שנערך בשכונת בלומסברי בלונדון, השתתפו עשרות אלפי אנשים וכן אלפי סופרג'יסטיות שהתבקשו ללבוש בגדים בצבעים שחור, סגול או לבן.	עריכה | תבנית | שיחה
39	מונופול על פי המיתולוגיה של משחק המונופול, המציא את המשחק גבר מובטל בתקופת השפל הגדול בארצות הברית, ודרך תושייתו הפך לעשיר גדול – דוגמה מושלמת של "החלום האמריקאי". במציאות, המציאה את המשחק אישה, ליזי מאגי, 30 שנה קודם, בניסיון להראות את הרשע של החמדנות ורדיפת הבצע של אילי הון. חברת האחים פארקר שיווקה את המשחק ואת הסיפור ביודעין - תוך הסתרת המסר החברתי וקידום המסר הקפיטליסטי. מאגי ניסתה להילחם בהם משפטית, אך לא היה לה את הכוח הכלכלי, והאמת יצאה לאור רק בשנות ה-70 בהקשר של תביעה אחרת, ופורסם בתקשורת רק בשנות ה-2000 – יותר מחצי מאה לאחר מותה של מאגי.	עריכה | תבנית | שיחה
40	חותם בית המשפט העליון של ארצות הברית ב-1973, בתיק ההיסטורי 'רו נגד וייד', בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך הפלות מלאכותיות לחוקיות, זכות אשר תחת מתקפה מתמשכת מאז ועד היום. מאחורי התיק יש גם סיפור: נורמה מקורבי, היא "רו", הייתה צעירה בהריון, ענייה, ובזה הריונה השלישי, החלה להזדהות כלסבית, דבר שגרם לניכור מצד משפחתה. מקורבי חיפשה דרך להשיג הפלה, ונפגשה עם עורכות הדין לינדה קופי ושרה ודינגטון, שחיפשו תיק שיאתגר את חוקתיות חוקי טקסס נגד הפלות. התיק הגיע לבית המשפט העליון אחרי שלוש שנים, זמן רב אחרי שמקורבי כבר ילדה. התיק אשר שינה את ההיסטוריה עבור כל כך הרבה נשים – בקושי עירב את מקורבי עצמה. היא מעולם לא זומנה לשימוע או הליך, ואת החלטת בית המשפט קראה בעיתון. את התינוק שילדה מסרה לאימוץ. זהותה כ"ג'יין רו" התגלתה רק בשנות ה-80, אז הייתה פעילה בעד זכות ההפלה. אך אחר כך, מקורבי הפכה לנוצרייה אוונגליסטית, ושינתה את עמדתה להתנגדות להפלות. בשלב זה גם הודיעה שכבר אינה לסבית.	עריכה | תבנית | שיחה
41	אגנס קלטי מתילדה הקיסרית הייתה בתו ויורשתו של הנרי הראשון, מלך אנגליה. למרות חוקיותה, עם מות אביה, אחז בן-דודה סטפן את כס המלכות. מתילדה, שחייתה בנורמנדי בשל נישואיה הפוליטיים לדוכס אנז'ו (שהיה רק בן 13 בעת נישואיהם, כשהיא בת 25), לא איחרה לפלוש לאנגליה ולתבוע את כתרה, ובכך פתחה במלחמת אזרחים שארכה שלוש שנים. היא הצליחה להביס את סטפן, אך הציבור האנגלי התנגד להכתרתה, בשל התנהלותה ה"לא נשית" ואופיה הלוחמני. היא קיבלה את התואר "גבירת אנגליה" אך לא הוכתרה. למרות שנאלצה לברוח חזרה לנרומנדי, בשל חולשתו הצבאית, וחוזקתה – סטפן נאלץ למנות את בנה כיורש, ולימים הוכתר כהנרי השני, מלך אנגליה, המלך הראשון לבית פלנטג'נט.	עריכה | תבנית | שיחה
42	גרטרוד בל מייסדת המוזיאון הלאומי של עיראק הייתה הרפתקנית בריטית בשם גרטרוד בל. בל, שלחמה לצד לורנס איש ערב במהלך המרד הערבי והייתה בין יוצרי המדינה המודרנית של עיראק, הקדישה את עיקר מרצה לאחר מלחמת העולם הראשונה ליצירת המוזיאון הארכאולוגי בבגדד. היא פיקחה על חפירות ובחנה ממצאים, כשהיא פועלת מתוך העיקרון שהממצא צריך להיות מוצג במדינה בה נמצא, עיקרון שהופר על ידי הארכאולוגים האירופים במאה ה-19, שהביאו לכך שמבחר עתיקות המזרח הקרוב העתיק מוצגים במוזיאונים באירופה כמו הלובר והמוזיאון הבריטי. המוזיאון נפתח באופן רשמי ביוני 1926, אך כחודש לאחר מכן התאבדה בל, אם בשל בריאותה הרופפת, ואם בשל תחושות קיפוח והזנחה שחשה לאחר המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
43	דן בן אמוץ מראיין את נתיבה בן יהודה בכנס חטיבת הראל, צפת, לאחר קום המדינה. הסופרת נתיבה בן-יהודה, שבצעירותה הייתה קצינה לוחמת מוערכת בפלמ"ח, אמרה "אני לא יכולה להיות חלק מהתאגדות כזו של נשים, יחד, נגד קיפוח. אני מימשתי כל החיים את הפמיניזם שלי. אני, כשאני מרגישה קיפוח, אני צועקת. כשלא קיבלתי את הדרגה שהגיעה לי... צעקתי על המנהל שלי: 'מה יש, לא מוצאים חן בעיניך אברי המין שלי?'" בן-יהודה אכן הוכיחה כי יש לה ״לשון חדה״. היא, למשל, אמרה בראיון עיתונאי, "שכבתי עם חצי מהפלמ"ח, ואם לא הייתי כל כך מכוערת, הייתי שוכבת גם עם החצי השני". אולם הטענה, לפיה תכונה זו פטרה את בן-יהודה מכל אפליה מגדרית, מופרכת בעליל. כשפורק הפלמ״ח, וכל הגברים שבלוחמיו המשיכו בתפקידם בצה"ל, אף לוחמת לא הורשתה להמשיך בתפקידה כמותם. ספק גדול אם בן-יהודה הייתה מוחרגת מנוהל זה, אילו דיברה בחוצפה אל מפקדה, יגאל אלון.	עריכה | תבנית | שיחה
44	האפיפיורית יוהנה לפי מסורת מימי הביניים האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת שבהתחזותה לגבר הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן בזהות בדויה כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר לכל היותר בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי נולד בסוף המאה ה-18, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גויסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו התברר שבארי הייתה למעשה אישה שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.	עריכה | תבנית | שיחה
45	נשים נערכות לצפייה בסרט חרדי באולם סמינר בית מלכה בירושלים הקולנוע החרדי החל להתפתח בסוף המאה ה-20, ונוצר כמעט ורק בישראל. בשל ההפרדה המגדרית בציבור החרדי, התפתח הקולנוע החרדי לשני ענפים נפרדים ושונים: קולנוע חרדי-גברי וקולנוע חרדי-נשי. סרטי הקולנוע החרדי-גברי לרוב אינם מיועדים להקרנה בפני קהל אלא מופצים לצפייה ביתית. הענף הגברי נקלע למשבר בעקבות צריבות והעלאות פיראטיות לאינטרנט, אי תמיכה מקרנות הקולנוע הציבוריות וכן איסור מטעם רבנים מסוימים על צפייה בסרטים. לפיכך, מתחילת המאה ה-21, הקולנוע החרדי-נשי מהווה את עיקר תעשיית הקולנוע החרדית.	עריכה | תבנית | שיחה
46	דגל קמבודיה קמבודיה היא ארץ מקור, צינור מעבר ויעד לסחר בבני אדם. בין הסוחרים קבוצות פשע מאורגן, הורים, קרובים, חברים, ושכנים. למרות שסחר בבני אדם הוא בלתי חוקי בקמבודיה, קיימת בה תופעה של תיירות מין עם קטינים. חלק מהילדים נמכרים על ידי הוריהם, אחרים מפותים לעבודות מלצרות לכאורה ואז נכלאים ומשודלים לזנות בכפייה. על פי הערכות UNICEF, כ-35% מהזונות בקמבודיה מתחת לגיל 16. ישנה תופעה של בתי בושת, שהם למעשה בתי כלא, בהם הנשים והילדות לא מקבלות כסף כלל, אלא אוכל, בלבד והמקום מחזיק שומרים המונעים מהן לברוח.	עריכה | תבנית | שיחה
47	אלפונסו השלושה עשר לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, מלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד הולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו למלך אלפונסו השלושה עשר (בתמונה). לאחר מחאה של בני עמו נגד המשטר המלוכני ובעד הקמת רפובליקה, יצא אלפונסו השלושה עשר לגלות. עם מותו של פרנקו, הושבה המלוכה לספרד, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975. ויקטוריה, נסיכת שוודיה ויקטוריה נסיכת שוודיה, בתו הבכורה של מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכרזה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979 בשל חוק העדפת הבן הבכור בירושת המלוכה. לאחר שבעה חודשים נוספים, חזר אליה התואר, לאחר שממשלת שוודיה שינתה את חוק ירושת המלוכה, כך שנקבע שוויון גמור בין נשים לגברים. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שקבעה שוויון כזה בחוק. נורווגיה, ששינתה את חוקי הירושה שלה בשנת 1990, לא שינתה אותם למפרע, ולכן יורש העצר, הנסיך הוקון לא איבד את תוארו לאחותו הגדולה הנסיכה מרתה לואיז.	עריכה | תבנית | שיחה
48	מצפה דונה גרציה בטבריה היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון וכיהנה כראש ישיבה מרים שפירא, צאצאית של רש"י ואם משפחת לוריא אחד מצאצאיה הוא הרב שלמה לוריא. דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה | תבנית | שיחה
49	בתנ"ך מופיעים סיפורים רבים המייחסים בניית ערים לדמויות מקראיות, אך אלו ברובם גברים. קין בנה את העיר הראשונה ויהושע בן נון בנה את תמנת סרח; חיאל בית האלי בנה את יריחו ובעקבות קללת יהושע, מתו שני בניו. עם זאת, אף ייסוד עיר אינו מיוחס במקרא לאישה, זולת אישה אחת בשם שארה, בתו של אפרים, לה מייחסים את בנייתן של שלוש ערים: בית חורון עליון, בית חורון תחתון, ואזן שארה, המזוהה עם היישוב בית סירא.	עריכה | תבנית | שיחה
50	מיכל מורידה את דוד מהחלון. גוסטב דורה, 1865 בתנ"ך מוזכרים בעלים רבים שאהבתם לנשותיהם מתוארת במפורש בכתובים; יצחק אהב את רבקה, יעקב את רחל, אלקנה את חנה, שמשון את דלילה, שלמה את בת פרעה, רחבעם בן שלמה את מעכה בת אבשלום, ואחשורוש את אסתר המלכה. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתם האלימה והחד-צדדית של שכם בן חמור לדינה בת יעקב, ושל אמנון לאחותו לחצאין תמר, שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של לאה שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה, כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת בטרם נישואיהם ולאחריהם, ואילו על אהבת דוד כלפיה לא נכתב מאום.	עריכה | תבנית | שיחה
51	מארי קירי מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו.	עריכה | תבנית | שיחה
52	קתרין ביגלו, האישה היחידה שזכתה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ברוב הקטגוריות הבולטות של פרס אוסקר קיימים שני פרסים, המחולקים לפי מגדר - לגברים ולנשים; כך הוא הדבר בפרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, וכן גם עבור שחקן המשנה ושחקנית המשנה. עם זאת, בקטגוריה היחידה הנוספת שמוקדשת ליוצר ולאו דווקא ליצירה - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר - אין הפרדה שכזו. בפרס זכתה אישה פעם אחת בלבד - קתרין ביגלו, ורק שלוש נוספות היו מועמדות לו: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. כך גם בפרסי קולנוע חשובים רבים אחרים, כגון פרס באפט"א הבריטי: קתרין ביגלו הייתה האשה היחידה שזכתה, ומלבדה הייתה מועמדת אליו סופיה קופולה. בפרס גלובוס הזהב זכתה אישה אחת - ברברה סטרייסנד בשנת 1983, ומלבדה גם קופולה, קמפיון וביגלו היו מועמדות.	עריכה | תבנית | שיחה
53	חופה על פי ההלכה, אישה שהתחתנה פעמיים ובעליה מתו ממחלה, עלולה להיחשב אישה קטלנית, שהנישואים עמה אסורים, שכן חוששים שהיא הגורם למות בעליה הקודמים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	שלט המודיע על איסור הכניסה לנשים להר אתוס הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, שבו שוכנת "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוקסית, הקיימת למעלה מאלף שנים, וממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. הכניסה אל המדינה הנזירית אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה, ולאורך ההיסטוריה ידועים מקרים בודדים בלבד שבהם נשים שהו בחצי האי.	עריכה | תבנית | שיחה
55	עיסוי אגן במים כטיפול להיסטריה נשית היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי, שמקורה עוד בימי קדם, והיא איננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. בדיאלוג מאת אפלטון קיים תיאור של הרחם הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל החזה וגורם שם למחלה. זהו מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, "היסטרה". האבחנה הייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית לקשת רחבה של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו, ונטייה "לגרום לצרות". חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת "פארוקסיזם היסטרי", המוכר היום בשם אורגזמה.	עריכה | תבנית | שיחה
56	חותם בית המשפט העליון של ארצות הברית בית המשפט העליון של ארצות הברית כולל תשעה שופטים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית, והוא יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק. בחוקת ארצות הברית נקבע כי השופטים יחזיקו בכהונתם, למעשה, ללא הגבלת זמן, וכך יצא שבמשך 218 שנים היו לבית המשפט 17 נשיאים בלבד. הנשיא שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר היה ג'ון מרשל, שכיהן בתפקיד 34 שנים, ואילו ויליאם קושינג, שופט בהרכב הראשון של בית המשפט, כיהן כנשיא יומיים ואז דחה את המינוי. רק בשנת 1981 מונתה לראשונה אישה, סנדרה דיי או'קונור, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון.	עריכה | תבנית | שיחה
57	על שמן של המיילדות במצרים, שפרה ופועה, נקראו רחובות בחיפה ובבאר שבע. גם בשכונת קריית משה בירושלים נמצאים רחוב שפרה ורחוב פועה, אולם רק אחד מהם, רחוב שפרה, קרוי על שם אחת ממיילדות מצרים. רחוב פועה קרוי על שם פועה רקובסקי, פעילה ציונית ופמיניסטית בפולין, שעלתה לארץ ישראל בשנת 1935.	עריכה | תבנית | שיחה
58	מפתח בניסוי בלשני בתחום המגדר בלשון, שביקש לבדוק את הקשר בין חשיבה לשפה, ובפרט איך מגדריות בשפה משפיעה על חשיבת הדוברים, התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר מפתח וגשר, חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הפוך. התוצאות היו חד-משמעיות. דוברי גרמנית, שעבורם מפתח הוא זכר, בחרו בתארים כגון "קשה", "כבד", "משונן", "מתכתי" ו"שימושי", בעוד דוברי ספרדית, שעבורם מפתח הוא נקבה, בחרו בתארים כמו "מוזהב", "קטן", "נוצץ", "יפהפה". ולהפך, הגרמנים, שעבורם גשר הוא נקבה, בחרו בתארים כגון "יפה", "אלגנטי", "שברירי", "שליו", "נאה", "דקיק" והספרדים, שעבורם גשר הוא זכר, בחרו בתארים כגון "גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק", "מוצק". דהיינו, למרות השרירותיות של מין החפצים, הדוברים נוטים להשליך עליהם תכונות "גבריות" או "נשיות" בהתאמה למגדר בשפתם.	עריכה | תבנית | שיחה
59	ז'ורז' סאנד ב-1864 ז'ורז' סאנד הוא שם העט של הברונית דוּדֶבַאן (1804-1876), שהייתה סופרת צרפתייה. סאנד נחשבת כפמיניסטית מוקדמת, למעשה עוד בטרם הומצאה המילה. היא תמכה בזכויות נשים, ואף עזבה את בעלה, והתגוררה לבדה עם שני ילדיה. לאחר הפרידה מבעלה חשפה סאנד את חיבתה לבגדי גברים, כמכנסיים וחליפה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה, אף שהמשיכה להתלבש בשמלות באירועים חברתיים. התלבושת הגברית אפשרה לה לנוע בחופשיות יתרה ברחובות פריז, וזיכתה אותה בגישה למקומות, שככל הנראה היו אסורים על אישה במעמדה. זו הייתה התנהגות יוצאת דופן במאה ה-19, זמן שבו מוסכמות וכללים חברתיים – ובמיוחד בקרב המעמד הגבוה – היו בעלי חשיבות עליונה. כתוצאה מכך איבדה סאנד זכויות-יתר רבות הכרוכות במעמדה כברונית. למרבה האירוניה, חיים בנפרד מן הבעל היו מוסכמה מקובלת באותה תקופה, בקרב נשים מן המעמדות הגבוהים, כל עוד הן נמנעו מלנהוג בצורה יוצאת דופן בציבור.	עריכה | תבנית | שיחה
60	אם תשאל דובר צרפתית "איך קוראים לך?" (?Comment vous appelez-vous) הוא ימסור לך את שמו הפרטי. אך אם תשאל אותו "מה שמך?" (?Quelle est votre nom) הוא ימסור את שם משפחתו. כשאומרים, בצרפתית "שם" (Nom), הכוונה היא לשם המשפחה. השם הפרטי מכונה "קדם שם" – Prénom, כאילו הוא רק קידומת לשם. ייתכן שמצב זה נובע מהשפה האם של הצרפתית, הלטינית. בזמן שלכל דוברי העברית היו שמות פרטיים, לאיש מהם לא היה שם משפחה, וכדי להבדיל בין שני דוברי עברית עם שם פרטי זהה, ציינו גם את שמות אביהם, לכל דוברי הלטינית, ברומא, היה שם משפחה (Nomen), אך לנשים לא היו שמות פרטיים (Praenomina). בשיטת השם הרומאי, אם היה קושי להבין באיזו בת משפחה מדובר, כינו את האישה בהטית שמו הפרטי של אביה.	עריכה | תבנית | שיחה
61	דגל החליפות השושלת הפאטימית, המוסלמית-שיעית, ששלטה באימפריה במשך מאות שנים, נקראה על שם אישה, פָאטִמָה בת מוחמד. נראה גם, שבניגוד למקובל לפני העת החדשה, ובקרב מוסלמים בפרט, נשים זכו בה לקידום קריירה במוסדות השלטון, בין אם כשפחות ובין אם כבנות חורין. נראה שבמשך תקופות מסוימות אחזו נשים, חלקן אף נוצריות ממוצא אירופאי, בתפקיד נושאת קסת הדיו של הח'ליף, שהייתה סמל שלטון חשוב, ובתפקיד ראש מלתחת הח'ליף. תפקיד ראש המלתחה היה מסובך ורב אחריות, שכן הח'ליף היה אלגנטי, ומעולם לא הופיע בציבור פעמיים באותו בגד. ראש המלתחה הייתה אחראית על חייט/ת ועל עשרות עבדים, שעסקו בייצור וייבוא בגדים, כמו גם על סכומי כסף גדולים. זאת ועוד, אחד הח׳ליפים בשושלת זו הגביל את מספר הנשים, שגבר יכול לשאת, לאחת.	עריכה | תבנית | שיחה
62	ורג'יניה הול בטקס הסודי למתן העיטור וירג'יניה הול נולדה בבולטימור, שבארצות הברית, רכשה יכולת דיבור שוטף בארבע שפות, ומונתה לתפקיד קונסולרי באירופה. בשנת 1932 ארעה לה תאונת ציד. היא ירתה ברגל, עברה קטיעה והוצמדה לה תותבת מעץ. לקותה שמה קץ לקריירה הדיפלומטית, כי תקנות מחלקת המדינה של ארצות הברית, דאז, אסרו על העסקת עובד, שאחד מאבריו נקטע. אולם מלחמת העולם השנייה הפכה את מחלקת המדינה לפחות בררנית, והול הצטיינה בו כמרגלת, קצינת איסוף מידע ותכנון מבצעים צבאיים, וכקצינת חבלה. היא הסתננה לעורף האויב פעמים אחדות. בסופו של דבר החליט, נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, להעניק לה את צלב השירות המצוין עבור גבורה יוצאת דופן תוך חירוף נפש. הול הייתה לאישה היחידה שזכתה בעיטור זה.	עריכה | תבנית | שיחה
63	טיילור סוויפט בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO ארגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.	עריכה | תבנית | שיחה
64	מאז קום המדינה ועד היום, נשים מעטות בלבד כיהנו בממשלות ישראל, ואף פחות נשים זכו לכהן בתפקידים בכירים בממשלה. ישראל מפגרת אחר רוב מדינות העולם המערבי, הן בייצוג נשים בבית המחוקקים, הכנסת, והן בממשלה. החל משנות ה-90, מהוות הנשים כ-6% עד 33% בלבד מממשלות ישראל ומקום המדינה ועד היום כיהנו בסה"כ 32 נשים שונות כשרות, כאשר מעולם לא כיהנו יותר מתשע נשים בו זמנית בממשלה. על אף מיעוט הנשים בתפקידים אלו, ישראל היא בין המדינות המעטות שבהן כיהנה אישה כראש הממשלה. גולדה מאיר הינה האישה היחידה אשר כיהנה מאז קום המדינה כראש ממשלת ישראל. מאיר, יחד עם ציפי לבני הן גם שתי הנשים היחידות שכיהנו כשרות חוץ בממשלות ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
65	-	הוספה
66	-	הוספה

בחזרה לפורטל