פורטל:לונדון/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
מטבע רומי שהוטבע בלונדיניום בתקופת נציבותו של קראוסיוס.

השם "לונדון" קדם לכיבוש הרומי, אולם משמעותו אינה ידועה בוודאות. מחקר של ריצ'אד קואוטס מעלה כי השם הוא משפה קדם-קלטית ומקורו ככל הנראה במילה "פלואו נידה" שמשמעה "נהר רחב זורם", ופירוש השם "לונדון" הוא היישוב שליד הנהר הרחב הזורם (הכוונה לתמזה). ישנה סברה לפי מקורו של השם במילה הקלטית "לונד" משמעה "אזור פראי". או "לין - דון" - המצודה (בקלטית: "דון") ליד הנהר (בקלטית: "לין").

עריכה | תבנית | שיחה
2
גשר לונדון כיום (בצילום דרומי-מערבי)

גשר לונדון הוא גשר בעיר לונדון מעל הנהר תמזה, המחבר בין הסיטי לבין סאת'רק. באתר בו עומד הגשר עמדו גשרים כבר 2000 שנה. את הגשר הראשון (גשר עשוי עץ) בנו הרומאים בשנת 46. הגשר שופץ במהלך השנים עד שבשנת 1014 שרף אותו המלך אתלרד השני כדי להגן על העיר מפני הפלישה הדנית. האירוע מוזכר עד ימינו בשיר הילדים גשר לונדון מתמוטט.

עריכה | תבנית | שיחה
3
גשר לונדון כיום (בצילום דרומי-מערבי)

בשל העומס הרב במעבר על גשר לונדון קבע ראש עיריית לונדון בשנת 1722 כי כל התנועה הנכנסת ללונדון תעבור בצידו המערבי (השמאלי) של הגשר, ואילו התנועה היוצאת מלונדון דרומה תעבור בצידו המזרחי (הימני) של הגשר. חקיקה זו היא הראשונה בבריטניה בעניין כיוון התנועה, ובעקבותיה התנועה בכבישי בריטניה בצידו השמאלי של הכביש מאז ועד היום.

עריכה | תבנית | שיחה
4
גשר לונדון כיום (בצילום דרומי-מערבי)

בשנת 1968 נמכר גשר לונדון לאמריקאי רוברט מקלוך, תמורת סכום של $2,460,000. מאוחר יותר טען הקונה כי טעה וחשב שהוא קונה את גשר טאוור. מקלוך פירק את הגשר ללבנים ובנה אותו מחדש בלייק האואסו סיטי, אריזונה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
תיאטרון הגלוב המשוחזר

בסוף המאה ה-16, בתקופת "העידן האליזבתני", התגורר ועבד בלונדון ויליאם שייקספיר. שייקספיר הביא לשיא את התיאטרון האליזבתני, אולם אצילי לונדון באותה עת התנגדו לתיאטראות ולמופעים, שנחשבו בעיניהם בילוי המוני העלול לחולל התפרעויות. התאטראות נחשבו לסכנה גם בגלל חששם של שליטי העיר כי הצפיפות עלולה להביא להתפשטות מגיפות, וכן בשל התנגדות הפוריטנים להופעות מנימוקים דתיים. התיאטרון הצליח להתמודד עם התנגדויות אלה בעיקר בזכות העובדה כי המלכה אליזבת הראשונה אהבה תיאטרון.

עריכה | תבנית | שיחה
6
Great Fire London.jpg

ביום ראשון, ה-2 בספטמבר 1666 בשעה אחת לפנות בוקר, פרצה השריפה הגדולה של לונדון בסמטת פודינג בדרום העיר. בשל הרוחות החזקות התפשטה האש במהירות וכילתה את מרבית בתי העיר. הרוח נחלשה רק ביום רביעי בשבוע, והאש כובתה ביום חמישי. אולם בשל התחזקות הרוחות פרצה האש בשנית באזור טמפל. לבסוף רק שימוש באבק שריפה ופיצוץ שארית בתי העיר סביב אזור השריפה אפשר השתלטות על האש. האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון נבנתה כהנצחה לאירוע.

עריכה | תבנית | שיחה
7
Great Fire London.jpg

השריפה הגדולה של לונדון השמידה בין היתר 87 כנסיות ובהן קתדרלת סנט פול, 44 גילדות ואת הבורסה המלכותית, אולם מספר המתים בשריפה היה נמוך, ומשערים שלא עלה על 16 אבדות בנפש.

עריכה | תבנית | שיחה
8
תיאטרון הגלוב המשוחזר

לתיאטרון גלוב המשוחזר גג קש ייחודי - זהו המבנה הראשון שהותר לבנותו עם גג קש מאז השריפה הגדולה של לונדון בשנת 1666. כתנאי להקמתו הותקנו בגג אמצעי כיבוי אש, שהם השינוי היחיד במבנה מהתוכניות המקוריות. כיום יכול התיאטרון להכיל 1,500 צופים (הן יישובים והן עומדים). בתקופה האליזבתנית נהגו להיכנס לתיאטרון כ-3,000 צופים שגופם היה קטן יותר והם היו מוכנים לעמוד בצפיפות גדולה יותר.

עריכה | תבנית | שיחה
9
תיאטרון הגלוב המשוחזר

בתיאטרון גלוב הופיעה להקת "אנשי המלך" - להקת תיאטרון שאליה השתייך ויליאם שייקספיר, ומרבית מחזותיו של שייקספיר הוצגו על במת התיאטרון. ב-1613 עלה התיאטרון באש, ככל הנראה בעת ירי תותח במחזה הנרי השמיני של שייקספיר, שהצית את גג הקש. התיאטרון נבנה מחדש ונפתח שנה מאוחר יותר, אולם נסגר בהשפעת הפוריטנים בשנת 1642 - יחד עם יתר התיאטראות של לונדון - ונהרס ב-1644 כדי לאפשר הקמת בתי מגורים.

עריכה | תבנית | שיחה
10
תוכניתו של ג'ון אוולין לבניית העיר לאחר השריפה

מספר ימים לאחר השריפה הגדולה של לונדון הוצגו למלך תוכניות לשיקום העיר על ידי האדריכלים כריסטופר רן, ג'ון אוולין ורוברט הוק. רן הציע לבנות שדרות רחבות החוצות את העיר ממזרח למערב ומצפון לדרום, וליצור מספר כיכרות גדולות אשר סביבן יבנו אולמות הגילדות. אוולין הציע תוכנית שונה במעט והציע רחוב ראשי אחד ממזרח למערב. תוכניות אלה לא יצאו אל הפועל בשל שיקולים משפטיים - של בעלות האזרחים על הקרקעות, ורחובות העיר נבנו בתוואי המקורי של הרחובות מימי הביניים, תווי הרחובות הקיים עד ימינו.

עריכה | תבנית | שיחה
11
ארמון קנזינגטון

ויליאם השלישי מלך אנגליה לא אהב את לונדון. עשן העיר החמיר את מחלת האסתמה בה לקה, ועל כן לאחר השריפה הראשונה בארמון וייטהול (בשנת 1691) רכש את בית נוטינגהאם והפך אותו לארמון קנזינגטון. קנזינגטון היה באותה עת כפר חסר חשיבות, אולם לאחר מעבר בית המלוכה אל הכפר הפך האזור לאזור מגורים פופולרי.

עריכה | תבנית | שיחה
12
קריקטורה שפורסמה במגזין פאנץ' ב-1855, כתגובה למכתב ששלח המדען מייקל פארדיי בנושא הזוהמה בתמזה

עד המאה ה-19 נהגו לשפוך את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, שבו נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הקציב הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון.

עריכה | תבנית | שיחה
13
צפלין שהופל מעל אנגליה, 1916

העיר לונדון נפגעה בהפצצות מצפלינים גרמניים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפצצות אלו הרגו 700 תושבים ויצרו בהלה גדולה בקרב הציבור.

עריכה | תבנית | שיחה
14 בראשית המאה ה-20, בשל השימוש של התושבים בפחם לחימום בתיהם, כוסתה העיר לונדון בערפיח תמידי, אשר כונה "ערפל לונדוני", או "מרק האפונים" בשל סמיכותו. מצב זה הלך והחמיר עד "הערפיח הגדול" שנמשך חמישה ימים - בין ה-5 בדצמבר וה-9 בדצמבר 1952, שגרם לחושך מוחלט בעיר, והביא למותם של 4,000 תושבים. בעקבותיו נחקק חוק האוויר הנקי 1956, אשר הגביל את סוגי הדלקים המותרים בשימוש. עריכה | תבנית | שיחה
15 בשל מחלוקת פוליטית בין ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר מהמפלגה השמרנית, לבין ראש מועצת לונדון רבתי, קן ליווינגסטון, חבר מפלגת הלייבור, בוטלה המועצה בשנת 1986 וכל סמכויותיה נמסרו לרובעי לונדון השונים. בעקבות צעד פוליטי זה הפכה לונדון למטרופולין היחיד בעולם בלא מנהל מרכזי. עם עליית הלייבור לשלטון בבריטניה, הוקמה בשנת 2000 המועצה מחדש בתור רשות לונדון רבתי וקן ליווינגסטון נבחר בשנית לראשות עיריית לונדון. עריכה | תבנית | שיחה
16
לונדון איי

הלונדון איי (ה"עין של לונדון"), שגובהו 135 מטרים, הוא גלגל הענק הגבוה ביותר באירופה, והגבוה ביותר בעולם עד שנת 2006. הגלגל אינו עוצר את סיבובו כדי לאסוף נוסעים. מהירותו איטית מספיק כדי שהנוסעים יוכלו להיכנס אל התא ולצאת ממנו תוך כדי תנועת הגלגל. במהלך השנתיים הראשונות להפעלתו ביקרו בגלגל 8.5 מיליון מבקרים.

עריכה | תבנית | שיחה
17
בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון

במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה.

עריכה | תבנית | שיחה
18
OXO Tower London.jpg

לאחר שבקשת חברת אוקסו להקים שלטי חוצות ענקיים על מגדל אוקסו בלונדון נענתה בשלילה, הם התחכמו ובנו במגדל חלונות בצורת המילה "OXO".

עריכה | תבנית | שיחה
19
Millennium Bridge750pix.jpg

ביום הראשון לפתיחתו, עברו מעל 90,000 איש בגשר המילניום בלונדון שתוכנן על ידי האדריכל נורמן פוסטר. העומס חשף כשל הנדסי שגרם לסגירת הגשר שלושה ימים בלבד לאחר פתיחתו, ותיקונו נמשך שנה ושמונה חודשים.

עריכה | תבנית | שיחה
20
שפך הנהר פליט מתחת לגשר בלקפריירס

מתחת לעיר לונדון זורמים מספר נהרות תת-קרקעיים אשר כוסו במאה ה-18, וכיום לא ידוע נתיבם. נהרות אלה מזינים את האגמים השונים בפארקים המלכותיים של לונדון כגון האגם בפארק סנט ג'יימס, או אגם הסרפנטיין בהייד פארק. אולם מאז שכוסו הנהרות לא ברור איזה נהר מזין איזה אגם. נהר הווסטבורן לדוגמה, זורם מעל אחד מקווי הרכבת התחתית של לונדון וניתן לראות את הצינורות בהם הוא זורם באחת מתחנות הרכבת.

עריכה | תבנית | שיחה
21
ויליאם יוארט גלאדסטון

במשך שנים רבות נהג ראש ממשלת בריטניה, ויליאם יוארט גלאדסטון, להסתובב בלילות ברחובות לונדון ולשכנע פרוצות לחדול מעיסוקן. גלאדסטון רשם יומן מפורט ובו שמות הפרוצות שפגש.

עריכה | תבנית | שיחה
22
Constructing the Metropolitan Railway.png

הוצאה להורג בתלייה הייתה פופולרית מאד באנגליה במשך מאות שנים. עד מחצית המאה ה-19 בוצעו רוב התליות באופן פומבי, כך שהציבור, כולל ילדים, יכול היה לחזות במעשה על כל פרטיו. התלייה הפומבית האחרונה בוצעה בלונדון בשנת 1868, כאשר הרכבת התחתית כבר פעלה בעיר זה חמש שנים. למרבה האירוניה יכלו תושבי לונדון להגיע לאירוע, הנחשב היום פרימיטיבי, בכלי התחבורה המתקדם ביותר באותה עת. התלייה כעונש חוקי המשיכה להתבצע בבתי הכלא באנגליה ובמושבותיה עוד כמאה שנים, כולל בארץ ישראל המנדטורית, בה הועלו לגרדום אסירי המחתרות. ההוצאה להורג בתלייה בוטלה באנגליה באופן רשמי רק ב-1964.

עריכה | תבנית | שיחה
23
הנרי מור, 1975

הפסל הנרי מור התפרסם לראשונה בסדרה של רישומים שערך במנהרות הרכבת התחתית של לונדון בזמן הבליץ - הפצצת העיר על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. רישומים אלו הציגו דמויות כבדות פיסוליות באופיין, ושימשו סמל לעמידתם של תושבי לונדון ב"בליץ" הגרמני. עבודתו החדשנית כפסל התבטאה בעיצוב דמויות בהן יצר חללים נגטיביים המהווים חלק בלתי-נפרד מן היצירה, אשר שילבו את הדמות עם הסביבה. פסליו הם לרוב מונומנטליים ורבים מהם הוא הציב בטבע.

עריכה | תבנית | שיחה
24
שני עורבים בטאוור גרין שבמצודת לונדון

העורבים של מצודת לונדון הם קבוצה של עורבים שחורים הגדלים בתנאי שבי במצודת לונדון. אגדה עתיקת יומין גורסת כי נוכחות העורבים מגינה על המלוכה הבריטית ועל המצודה; קיימת אמונה טפלה ולפיה אם העורבים של מצודת לונדון ימותו או יימלטו, אזי הכתר ובריטניה ייפלו. הקבוצה מונה לכל הפחות שבעה פרטים, מהם שישה שהם המינימום הנדרש והשביעי כגיבוי למקרה שאחד מהם ימות. מעבר לכך, עורבי המצודה מגויסים לכוחות המזוינים של הממלכה כמו חיילים רגילים, והם מקבלים תעודות זיהוי כמו חיילים ושוטרים. בדומה לחיילים, ניתן לשחרר את העורבים משירות בגין התנהגות בלתי הולמת.

עריכה | תבנית | שיחה
25
-
הוספה