פורטל:פסיכולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
הסוס הנס החכם בפעולה

הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
מסגד אל-אקצא

תסמונת ירושלים הוא שמה של פסיכוזה נדירה האוחזת בצליינים העולים לרגל לירושלים. בהגיעם לעיר, מתנהגים הלוקים בתסמונת כאילו יש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. בעקבות כך, רבים מהם מאושפזים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הפזורים בירושלים ובסביבותיה. מקרה מפורסם אירע ב-21 באוגוסט 1969 כאשר התייר האוסטרלי מייקל רוהאן ניסה להצית את מסגד אל-אקצא שבהר הבית. לדבריו, הוא פעל בהתאם להוראות בספר זכריה.

עריכה | תבנית | שיחה
3
סיד בארט

סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.

עריכה | תבנית | שיחה
4
הברון מינכהאוזן שעל שמו קרויה התסמונת

דוגמה לתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח היא מקרה שהתפרסם בישראל בשנת 1984, עת אישפז אדם בשם משה לוי את חברתו לחיים סוזאן אמויאל, בבית חולים דונולו ביפו בגלל מורסות קשות שכיסו את גופה. לאחר שהתברר בבית החולים שקיים דמיון בין מקרה זה למקרה קודם שאירע ארבע שנים קודם לכן, בשנת 1980 אצל מי שהייתה רעייתו של משה לוי ומתה בשל המורסות, נפתחה חקירה משטרתית שבה הודה לוי בהזרקת נפט לרעייתו משום שביקש להוכיח לה את אהבתו כדי שלא תתגרש ממנו ולאחר ארבע שנים כאמור, הזריק נפט וחומר ניקוי לחברתו משום שביקש להינשא לה. משה לוי, אשר כונה גם "המזריק מיפו" או "מזריק הנפט", הורשע במשפט שנערך בתל אביב, ונידון למאסר של 46 שנים. בבית הכלא פגע באותה דרך בדרור לוי, אסיר שעימו התיידד וגרם גם לו לחבלות קשות ועל כך נידון ל-10 שנות מאסר נוספות. בתחילת שנות התשעים מת משה לוי בכלא ממחלת הסרטן.

עריכה | תבנית | שיחה
5
מפגין הומופוב נושא שלט עליו כתוב "אלוהים שונא מתרוממים"

הומופוביה היא מונח חברתי המתאר פחד ורתיעה מהומוסקסואלים. ההומופוביה מתבטאת באפליה, דחיה, שנאה, או זלזול, כלפי הומואים ולסביות, כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים. המלה בנויה כהלחם של המלים הומוסקסואל ופוביה, שפירושה בעת או חרדה, אף כי הומופוביה אינה פוביה במשמעות המקובלת של מושג זה.

המונח נטבע על ידי הפסיכולוג ג'ורג' ויינברג בשנת 1965, והופיע לראשונה בספרו "החברה וההומוסקסואל הבריא" משנת 1972 כתיאור של הפרעה נפשית ממין ההפרעות המכונות "פוביה" (בעברית "בעת"), ואשר לא תוארה לפני כן במחקר הפסיכולוגי.

אף על פי שהמונח נטבע לתיאור עוינות על רקע נטייה מינית, הוא משמש גם לתיאור עוינות כלפי טרנסג'נדרים, על רקע זהותם המגדרית השונה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
הווארד יוז

הווארד יוז, שהיה טייס, מפיק קולנוע ומיליונר, נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. יוז נהג להתעקש על פרטים שוליים בהפקת סרטיו, וחווה תנודות בלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות.
יוז מת ב-1976 במהלך טיסה ליוסטון, טקסס, בשל אי ספיקת כליות. גופתו הייתה קשה לזיהוי בשל ציפורניו המגודלות, שערו וזקנו העבות, שלא נגזזו מזה זמן רב; ה-FBI נדרש לטביעת אצבעות שלו על מנת לזהותו. הוא נקבר ביוסטון.

עריכה | תבנית | שיחה
7
וילהלם וונדט

אף כי נהוג לקבוע כי תחילתה של הפסיכולוגיה כמדע מיוחסת על ידי רבים לוילהלם וונדט הגרמני מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879, היא כבר התחילה ביוון העתיקה בבית מדרשם של סוקרטס, אפלטון, היפוקרטס ואריסטו. היפוקרטס ואפלטון קבעו כי יש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית. אפלטון קבע כי אצל חולי הנפש ישנו קונפליקט בין החלקים השונים, במיוחד השכלי לעומת היצרי, וקבע שהטיפול צריך להיות לא באמצעות השמעת מוזיקה כפי שהיה מקובל אז, אלא באמצעות לימוד פילוסופיה. אריסטו תלמידו הגדול, מייסד דרך האמצע, היה כנראה הראשון בהיסטוריה שייחד ספר שלם לתורת הנפש ("על הנפש").

עריכה | תבנית | שיחה
8
דגל הגאווה

המודל של קאס הוא שמה של תאוריה המתארת גיבוש זהות הומוסקסואלית ולסבית. המודל מורכב משישה שלבים, המתחילים מהנקודה בה עדיין תופס האדם את עצמו כהטרוסקסואל, המחויב למשולש המגדרי הקיים:

כלומר: אם מדובר בגבר מבחינה ביולוגית, הרי שבתחילת גיבוש הזהות המינית הוא רואה עצמו כשייך למגדר הגברי על כל הגדרותיו החברתיות, אשר תשוקתו המינית היא כלפי המגדר הנשי, וההפך כשמדובר באישה.

"המודל של קאס" פורסם ב-1979 ונבנה על סמך עבודתה של הפסיכולוגית ויוויאן קאס עם אוכלוסייה לסבית והומוסקסואלית במערב אוסטרליה. למרות שהמודל נבנה בשנות ה-70, חוקרים במדעי ההתנהגות ובפסיכותרפיה בארצות הברית ובארצות המערב מקבלים גם כיום את המודל, כמתאר בצורה טובה את התפתחות גיבוש הזהות העצמית של הומוסקסואלים ולסביות, וכאחד המודלים שעל פיהם נבנתה התאוריה הקווירית.

עריכה | תבנית | שיחה
9 מקור המילה "טראומה" הוא ביוונית, ומשמעותו "פצע". המונח "טראומה" הופיע מחדש במילון אוקספורד בשנת 1656, והוגדר כ"שייך לפציעות או לריפוי פצעים". המונח שימש להגדרת פציעות גופניות בלבד עד המאה ה-19, אז הורחב המונח והחלו להשתמש בו כדי לאפיין גם פגיעות נפשיות.

מקובל לראות בפרסום מאמרו של הרופא ג'ון אריקסן בשנת 1866 כשימוש הראשון במונח "טראומה" להגדרת פגיעה נפשית. אריקסן בדק ואבחן סימפטומים שיוחסו לנפגעי תאונות רכבת, וחילק את הנפגעים לשלוש קטגוריות: אנשים שהפגיעה במערכת העיצבית שלהם, כתוצאה מההלם והטלטלה של התאונה, נראית לעין בניתוח שלאחר המוות; נפגעים בהם ההלם והטלטלה פגעו במערכת העיצבית באופן בלתי נראה; ומתחזים שמזייפים סימפטומים כדי לזכות בפיצויים. בכל המקרים הסימפטומים נראים כלפי חוץ כזהים. אריקסון ייחס את הפגיעה הבלתי נראית (הקטגוריה השנייה) לנזק שנגרם לעמוד השדרה כתוצאה מההלם והטלטלה בזמן תאונה. אריקסן השווה פגיעה זו לאובדן הכוח המגנטי של מגנט שקיבל מכה חזקה: כמו המגנט, הגוף הפגוע מאבד מכוחו העצבי.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אחד הכרטיסים במבחן ההשלכתי רורשך

מבחן השלכה הוא סוג של מבחן אישיות בפסיכולוגיה, שבו מוצג גירוי רב משמעי, שעל הנבחן להציג לו פירוש. ההנחה היא שהפירוש ישקף דבר מה על נותן הפירוש.

רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים, המאפשרים לאדם מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של האדם, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע.

יתרונם של מבחנים אלו הוא בחסינותם הגבוהה מפני הטיות והעמדות פנים, ולכן מאפשרים לעמוד על כוחות ועל מניעים לא מודעים באישיות. בנוסף, בדרך כלל אפשר להעבירם לקבוצות מיוחדות עקב היותם, בחלקם, לא מילוליים. עם זאת, למרות ניסיונות לפתח מערכת בדיקה אחידה למבחני ההשלכה כדי להגביר את מהימנות מתן הציונים, נראה שההערכה במבחנים אלו משתנה ממעריך למעריך, ואמינותה נחשבת למועטה.

עריכה | תבנית | שיחה
11 רוב הפילוסופים והחוקרים מסכימים באופן כללי כי בני אדם הם יצורים בעלי תודעה, ואילו צורות חיים פשוטות כמו חיידקים אינן מודעות. הוויכוח ניטש על בעלי החיים המפותחים יחסית, כגון דולפינים וקופים.

המצדדים מחזיקים בהיפותזה כי התודעה התפתחה יחד עם צורות החיים, כלומר יש לה ערך אבולוציוני כלשהו. לפיכך, היו שחיפשו את התועלת שעולה מהתודעה. ברנרד באארס, לדוגמה, אומר כי התודעה היא דבר מועיל מאוד מבחינה אבולוציונית, ומציע פונקציות שונות: החלטה לגבי אלטרנטיבות עתידיות, פתרון בעיות בצורה לא אמפירית, קבלת החלטות, שליטה על פעולות, גילוי טעויות, תכנון, למידה, התאמה לסביבה, יצירת קונטקסט וגישה למידע.
אנטוניו דאמאסיו רואה את התודעה כאחד מכלי ההישרדות של האורגניזם, שכן היא מאפשרת תגובות מתוכננות ולא אינסטינקטואליות. הוא גם מצביע על כך שתודעה עצמית מובילה לדאגה לעצמך, שמגדיל את הרצון לשרוד.

פסיכולוגים רבים, כמו ביהביוריסטים רדיקליים, ופילוסופים רבים, חושבים כי אפשר להסביר את ההתנהגות באופן לא תודעתי, בדומה לבינה מלאכותית, וגישות אלה מתארות את התודעה כדבר שאינו קשור לפונקציה וליעילות.

עריכה | תבנית | שיחה
12
"קרדיט-בנק" בסטוקהולם, בו התרחש השוד שבעקבותיו נחקרה תסמונת סטוקהולם

תסמונת סטוקהולם היא תופעה שבה אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידאולוגיה והמעשים של האנשים המחזיקים בו. תסמונת זו נובעת מהרצון להזדהות עם החזק והשולט. השם ניתן לסינדרום זה בעקבות המקרה שקרה ב-23 באוגוסט 1973 בזמן שוד בנק בסטוקהולם שבשוודיה. ארבעה מעובדי הבנק הוחזקו כבני ערובה במשך חמישה ימים וחצי בכספת הבנק בגודל 3×12 מטר על ידי השודד (ששהה שם איתם). ראיונות עם בני הערובה לאחר השחרור ומחקרים פסיכולוגיים על מקרים דומים גילו את התופעה של חטופים החשים הזדהות עם החוטף ופחד מהמחלצים.

מקרה מוכר של התסמונת הוא חטיפתה של פטי הרסט, יורשת אימפריית עיתונות אמריקנית ב-1974 מדירתה בידי "צבא השחרור הסימביונזי". הזדהותה הייתה כה עמוקה שהצטרפה לשורות הארגון תחת השם "טניה", בטרם שוחררה כעבור כמה חודשים.

עריכה | תבנית | שיחה
13
Header.jpg

גיל ההתבגרות הוא שלב מעבר מורכב, בו מפתחים בני הנוער את זהותם. בגיל זה קיימת חשיבות מיוחדת לקבלה, אישור ותמיכה מצד קבוצת השווים מחד, ומצד המשפחה הגרעינית מאידך. הנער החש שונה, אך מחויב כלפי הציוויים החברתיים בתחום המגדר או הנטייה המינית, עשוי לחוש כי עליו לשמור את הדבר בסוד על מנת ששונותו לא תתגלה. בנוסף על כך, לעיתים קרובות קיימים אצל נוער גאה רגשות אשם על שאינו "כמו אחרים", על אכזבה של אנשים החשובים לו, ועל דחייה וניכור אפשריים כלפיו אם וכאשר יגלה לאחרים את סודו.
לפי מחקרים שונים, נוער אמריקאי בבית הספר התיכון שמזהה עצמו כהומוסקסואל נמצא בסיכון גבוה, בין פי שניים לפי שבעה, לניסיונות התאבדות מאשר חבריהם ההטרוסקסואלים. לפי אותם מחקרים, הבעיות הפסיכולוגיות וניסיונות ההתאבדות אינם קשורים להומוסקסואליות כשלעצמה, אלא מיוחסים באופן מובהק לסטיגמטיזציה שקשורה בחוסר קונפורמיות מגדרית, ללחץ החברתי, לאלימות וחוסר בתמיכה חברתית, לדחייה מצד המשפחה, ועוד.

עריכה | תבנית | שיחה
14
אזורים של חוסר שיער כתוצאה מטריכוטילומניה

הטריכוטילומניה היא הפרעה נפשית המסווגת בקבוצת ההפרעות הקשורות לשליטה בדחפים. המאפיין של הפרעה זו הוא חוסר היכולת להתגבר על הדחף למרוט את השיער. בעקבות מריטה חוזרת ונשנית של השיער נוצרים איים גדולים והולכים של אזורים חסרי שיער, במיוחד באזור הקרקפת. מריטת השיער מלווה לעיתים טקס של שזירת השיער או של לעיסתו.

הטריכוטילומניה אמנם יכולה להופיע כהפרעה בודדת, אך אצל חולים רבים שכיחה הופעתה בשילוב עם הפרעות חרדה, שימוש בסמים והפרעות אכילה. תלישת השערות נצפתה גם בחולים דיכאוניים, סכיזופרנים וגם בחוסים במוסדות למפגרים ולאוטיסטים.

שכיחות הטריכוטילומניה עדיין אינה ידועה. משערים, יחד עם זאת, שהיא שכיחה למדיי. אין כיום אחדות דעים בספרות הרפואית לגבי שכיחותה בקרובי משפחה, אולם אצל כרבע מהילדים הסובלים מטריכוטילומניה דווח על קרובי משפחה עם אותה בעיה.

עריכה | תבנית | שיחה
15
עישון

מחקרים רבים מראים כי אחוז המעשנים בקרב חולי סכיזופרניה בעולם עומד על יותר משני שלישים, לעומת פחות מחצי בקרב חולים במחלות פסיכיאטריות אחרות, ופחות מעשרים אחוזים בקרב כלל האוכלוסייה.
לפי אותם מחקרים, מספר סיבות גורמות לאחוז העישון הגבוה כל-כך בקרב חולי סכיזופרניה: העישון מגביר את פירוק וסילוק התרופות נוגדות-הפסיכוזה בגוף; בנוסף העישון מקל על תופעות לוואי הקשורות בתנועה, בעלות מאפיינים פרקינסוניים. לעישון גם השפעה נפשית על החולים, והוא מפחית את השפעת החושים על ההכרה כתוצאה מגירויים חיצוניים. מסיבות אלה הסיקו החוקרים כי העישון מהווה מעין "טיפול-עצמי" של חולי הסכיזופרניה.
גם צריכת אלכוהול או מוצרי קנביס נפוצה יותר בקרב חולי סכיזופרניה, וכן בקרב הלוקים בהפרעת חרדה, הפרעה פוסט-טראומטית או דיכאון. מוצרים אלה יכולים להרגיע אי-שקט או חרדה. עם זאת, בשימוש לטווח ארוך, המוצרים עלולים דווקא להחמיר את תופעות ההפרעות הנפשיות, וכאשר ההתמכרות גוברת - לרוב התופעות מחמירות.

עריכה | תבנית | שיחה
16 לוחמה פסיכולוגית היא צורת לוחמה באמצעות מערכת מורכבת של תעמולה, שימוש צבאי רב היקף בכלים פסיכולוגים וסוציולוגים, ותמרון כלי תקשורת וזרימת המידע, במטרה לפגוע ישירות ברוחו של האויב.

תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. במסגרת המבצע לאיתור האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, נקט המוסד בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה
17
"הילדים הרעים", קריקטורה מ-1849 המציגה את יחסו של השלטון בפרוסיה כלפי זכויות היסוד כיחס של מורה מכה כלפי תלמידיו

בשנת 1982 פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון הוריהם, שהייתה נהוגה בבתי הספר בבריטניה, היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו.

עריכה | תבנית | שיחה
18
מתורגמנית לשפת סימנים

כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שנוצרה לפי ההערכות לפני כ-70 שנה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
הכובען המטורף

בעבר כובענים נחשפו למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים בהם התבשל לבד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו, כאשר ערך ניסויים במתכות שונות.

עריכה | תבנית | שיחה
20
Raked windshield 1952 DeSoto.jpg

נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.

עריכה | תבנית | שיחה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה