פורטל:אמנות/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
ציור קיר מפש-מרל

בקיץ 1952 החליט המשורר הסוריאליסטי אנדרה ברטון לפתור את שאלת האותנטיות של ציורי הקיר הפרהיסטוריים במערת פש-מרל (Pech-Merle), על ידי גירוד הצבע באצבעו. משהבחין בשאריות צבע על אצבעו הניח כי אלה זיופים "טריים". הוא נקנס בעון הנגיעה ולא בשל דעותיו.

עריכה | תבנית | שיחה
2
Heracles.jpg

בתרבות הקלאסית של העת העתיקה, נתפש הרקלס כמי שנענש על חטאו אך גם היווה מופת בכפרה על חטא זה. אמנים בתקופת ימי הביניים הציגו עצמם בדמות הרקלס הנושא על גבו את הבניין. ליד דמות הרקלס בקתדרלה במונדה (Mende) שבצרפת, לדוגמה, נחקקו המילים "כאן אני עובד וכאן אני בוכה".

עריכה | תבנית | שיחה
3
Firenze.Duomo.Brunelleschi02.JPG

פיליפו ברונלסקי, אדריכל כיפת קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, זכה אמנם להיקבר בתוך הכנסייה, אולם מתנגדיו הרבים עיכבו את קבורת גופתו, אשר הועברה למגדל הפעמונים למשך כחודש. לאחריו נקבר ברונולסקי בקבר כה צנוע עד אשר הוא שב והתגלה רק בשנת 1972, בעת ביצוע חפירות ארכאולוגיות בכנסייה.

עריכה | תבנית | שיחה
4
נוקטורנו בשחור וזהב: הטיל הנופל

ג'ון רסקין, סופר, ומבקר אמנות רב השפעה, היווה את מרכזם של שערוריות ציבוריות רבות. בשנת 1851, התפרץ רסקין אל הסטודיו של הצייר אנגלי ויליאם טרנר והשמיד יצירות אותן חשב כ"לא ראויות". שערורייה נוספת התרחשה בשנת 1878 בה נתבע רסקין בגין דיבה בידי הצייר האימפרסיוניסט ג'יימס מקניל ויסלר, לאחר שהשמיץ את ציורו "נוקטורנו בשחור וזהב: הטיל הנופל" וטען כי תג המחיר של הציור - 200 גיניאות, מהווה "חוצפה", תמורת "הטחתה של פחית צבע על ידי איזה טמבל בעיני הציבור". רסקין הורשע ונידון לקנס סמלי של רבע פני.

עריכה | תבנית | שיחה
5
Knidos-coin-Aphrodite.jpg

הפסל "אפרודיטה מקנידוס" מאת הפסל היווני פרקסיטלס היה מפורסם בהיותו ראשוני בהצגת עירום נשי. נטען כי זונת צמרת בשם פרינה שימשה כמודל לפסל, אשר הפך להיות יעד תיירותי פופולרי בעת העתיקה. הפסל הפך לסמלו של האי קנידוס, בה הוצג, ודמותו אף הוטבעה על גבי מטבע מן האי.

עריכה | תבנית | שיחה
6
God2-Sistine Chapel.png

בציור התקרה "בריאת האדם" שבתקרת הקפלה הסיסטינית שצייר מיכלאנג'לו בואונרוטי, הרקע של קטע הציור בו מופיעה דמותו של אלוהים הוא בצורה של חתך אנטומי מדויק של מח האדם.

עריכה | תבנית | שיחה
7
מבנה הקברט וולטר

בין המבקרים הרבים ב"קברט וולטיר", מועדון אותו הקימו חברי תנועת הדאדא בציריך, היה גם לנין. קבוצת מבקרים נוספת הייתה קבוצת סטודנטים, תלמידיו של קרל יונג, אשר בתום ביקורם "איבחנו" את האמנים כלא-שפויים.

עריכה | תבנית | שיחה
8
Cristo crucificado.jpg

לפי צליינית נוצרייה בשם אגריה, מן המאה ה-4 לספירה, נשמרו חלקי הצלב הקדוש עליו נצלב ישו בקפידה יתרה בשל אירוע ובו אחד מן המבקרים בכנסיית הקבר, אשר התכופף לנשק את הצלב, גם נגס בו וגנב פיסה ממנו.

עריכה | תבנית | שיחה
9
Indian Fig - Opuntia ficus-indica.jpg

מונח ה"צבר", כייצוג חיובי של הישראלי, הופיע לראשונה במאמר של אורי קיסרי: "אנחנו עלי-הצבר!", אשר הופיע בעיתון "דואר היום" מן ה-18 באפריל 1931. במאמר טען קיסרי על קיפוח ילידי הארץ לעומת המהגרים החדשים. הפופולריות של מונח זה בתרבות הישראלית התגלגלה גם לבקבוק ליקר הסברה הישראלי, אשר עוצב בדמות האמפורה היוונית, ברוח תנועת "הכנענים".

עריכה | תבנית | שיחה
10
Johannes Vermeer (1632-1675) - The Girl With The Pearl Earring (1665).jpg

את "הסעודה באמאוס" (1937), צייר האן ואן מייחרן, כזיוף של האמן ההולנדי יאן ורמיר. היצירה אשר הוללה בידי מומחי אמנות, נמצאה לאחר מלחמת העולם השנייה באוסף האמנות של הרמן גרינג. וון מייחרן, אשר הואשם בבגידה ובמכירת אוצר לאומי לאויב הנאצי, הודה כי הציור הינו זיוף וכהוכחה לכך הראה כי התמונה צויירה על גבי תמונה אמיתית מן המאה ה-17. בתמונה משמאל - ורמיר מקורי...

עריכה | תבנית | שיחה
11 מוזיאון הלובר (Louvre), הנמצא בלב פריז שבצרפת, שימש בעבר כארמון הפאר של מלכי צרפת. במקורו הוא נבנה ב-1190, בימי המלך פיליפ אוגוסט, כמצודה מבוצרת בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות הוויקינגים. המבצר נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus (זאב), מצביעות על הימצאותם של זאבים באזור. סברה אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר בצרפתית. פחות מ-400 שנים לאחר מכן, בימי המלך פרנסואה הראשון, נהרסה המצודה והחלה בניית הארמון, אך השם נותר. בעת המהפכה הצרפתית הפך הארמון למוזיאון, והוא נפתח לקהל הרחב בשנת 1793. עריכה | תבנית | שיחה
12
GreatWallTower.jpg

במיצג "האוהבים" (1988), של האמנית מרינה אברמוביץ' ושל אולי, אז בן זוגה לעבודה ולחיים, צעדו השניים לאורך החומה הסינית, זה מול זה. העבודה תוכננה להסתיים ברגע בו יפגשו השניים ויתחתנו, אולם מרינה גילתה כי בשלב כל שהוא פרש אולי מן הצעדה, והיא צעדה לבדה.

עריכה | תבנית | שיחה
13
ראובן רובין

הצייר ראובן רובין כיהן כשגריר הישראלי הראשון ברומניה. אריה ארוך, צייר נוסף, כיהן כשגריר ישראל בברזיל.

עריכה | תבנית | שיחה
14
Coello GDFL51.jpg

ב"ג'סו", חומר מסורתי המשמש כשיכבת יסוד בציור שמן, נעשה שימוש בדבק העשוי מארנבות.

עריכה | תבנית | שיחה
15
Marek Aureliusz Kapitol.jpg

אנשי הרנסאנס האיטלקי החליטו להציב במרכז הכיכר שבגבעת הקפיטולין אשר ברומא, את פסל מרקוס אורליוס הרוכב על סוס, כיוון שטעו וזיהו את הדמות כקיסר הנוצרי-ביזנטי קונסטנטינוס.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Ostrich140.jpg

ישנם ניסיונות רבים להסביר את שמה של תנועת ה"דאדא". לפי אחת הגרסאות הידועות נבחר השם על ידי טריסטן צארה אשר הכניס עיפרון אל תוך המילון הצרפתי "Larousse" ועצר על המילה האקראית "Dada", שפרושה בצרפתית הוא "סוס עץ". מקור אפשרי נוסף לשמה של הקבוצה, יכול להיות בספרו של ז'ול וורן "כוכב הדרום" בו לגיבור, אליס ווטקינס, יש יען מחמד המכונה "דאדא".

עריכה | תבנית | שיחה
17
Origami-crane.jpg

על פי מסורת האוריגמי היפנית, קיפול של אלף עגורים מאפשר הגשמה של משאלה. במאה ה-20 קיבל קיפול העגור גם משמעות של שלום, לאחר שב-1955 סדקו ססקי, ילדה בת 12 מהירושימה, ניצולת פצצת האטום, חלתה בלוקמיה והחליטה לקפל אלף עגורים מתוך משאלה לשלום עולמי.

עריכה | תבנית | שיחה
18
Goya Maja naga2.jpg

בשנת 1930 הנפיק שירות הדואר הספרדי בולים הנושאים את דמותה של "המאחה העירומה", ציור של פרנסיסקו גויה, אולם שירות הדואר האמריקאי סירב לכבד את הבולים ה"פורנוגרפים" ושלח את דברי הדואר בחזרה.

עריכה | תבנית | שיחה
19 סרט האנימציה הראשון בארץ הופק בשנת 1931 על ידי הצייר, הרקדן ואיש הבוהמה ברוך אגדתי. "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי" תיאר במשך 10 דקות את עלילותיו של צעיר ממוצא תימני בעיר תל אביב. את האיורים סיפק אריה נבון, ואילו את התסריט כתב המשורר אביגדור המאירי. עריכה | תבנית | שיחה
20
דוד של מיכלאנג'לו

הפסל דוד של מיכלאנג'לו עשוי בדייקנות פיזיולוגית רבה, אם כי הפרופורציות בו אינן מדויקות. הראש והכתפיים גדולים יותר באופן יחסי מאשר יתר חלקי הגוף. כנראה רצה הפסל שאדם הנמצא מול הפסל הגבוה, יוכל לראות את חלקו העליון של הפסל, הרחוק מעיני הצופה, באותו גודל יחסי כפי שנראה חלקו התחתון. בפסל יש גם טעות עקרונית - דוד היהודי מפוסל כשאינו נימול. בשנת 2000 הציעה העיר פירנצה ליצור עותק של הפסל המפורסם עבור ירושלים לרגל חגיגות 3,000 שנה לכיבוש העיר בידי דוד. ההצעה עוררה סערה בירושלים, בייחוד בקרב החוגים החרדים שהתנגדו לכך שיוצג פסל של גבר עירום בעיר. לבסוף ניתן עותק מפסל אחר של דוד, לבוש בגדים, מעשה ידיו של אנדריאה דל ורוקיו והפסל הוצב במוזיאון מגדל דוד.

עריכה | תבנית | שיחה
21
החתונה בקנה מאת ורונזה

בשנת 1815, כמענה לתביעת האיטלקים להשבת "החתונה בקנה", שנבזז בידי צבא נפוליאון, שלחו שלטונות צרפת את ציורו של שארל לה ברין - "הסעודה בבית שמעון", כתחליף לציורו של פאולו ורונזה. אולם, שלטונות ונציה סירבו לקבלו. ג'ון ראסקין, מבקר האמנות האנגלי, העיר כי יצירתו של לה ברין הייתה בקושי ראוייה לשמש כחומר אריזה לציורו של ורונזה. ב-11 בספטמבר, בדיוק 210 שנה לאחר שהוסר, נתלה במקומו המקורי של הציור העתק פקסימיליה בגודל טבעי של היצירה, בעוד היצירה המקורית מוצגת עדיין במוזיאון הלובר.

עריכה | תבנית | שיחה
22
אלפרד היצ'קוק

הבמאי אלפרד היצ'קוק הופיע בהופעת אורח בכל אחד מסרטיו למשך כמה שניות. כאשר צילם בשנת 1944 את הסרט "סירת הצלה" המתרחש בסירה בלב ים, פתר את בעיית "הופעת האורח" באמצעות עיתון שקורא אחד הגיבורים, בו מופיעה תמונתו של היצ'קוק בפרסומת לשומרי משקל.

עריכה | תבנית | שיחה
23
מטבע 5 שקלים.jpg

התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה שקלים חדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל ה"וולוטות" שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני.

עריכה | תבנית | שיחה
24
Rembrandt Harmensz. van Rijn 026.jpg

יצירות אמנות רבות הושחתו במהלך השנים ממניעים שונים. בשנת 1918 מחו חברות התנועה הסופרג'יסטית הפמיניסטיות על הצגת הציור "ונוס מביטה במראה" של ולסקס בלונדון על ידי כך שחתכו את הציור לגזרים. בשנת 1972 ניפץ אדם בעזרת פטיש את דמותו של ישו ב"פייטה" מאת מיכלאנג'לו, בעוד הוא צועק "אני הוא ישו". בשנת 1975 נחתך ציורו של רמברנדט "משמר הלילה" בידי אדם שהחליט כי הוא בנו של הצייר וכי הוא נשלח על ידי "בני האור" להילחם ב"בני החושך". על תמונתו של רמברנדט "דנאה" שפך, בשנת 1987, לאומן לטבי חומצה במחאה על הדיכוי הסובייטי.

עריכה | תבנית | שיחה
25
Mona Lisa, by Leonardo da Vinci, from C2RMF retouched.jpg

הרפרודוקציה הראשונה של העבודה "L.H.O.O.Q." של מרסל דושאן ובה משורבט שפם וזקנקן ל"מונה ליזה" הייתה בחודש מרץ 1920, על גבי שער של מגזין שנקרא "391", אותו ערך האמן פרנסיס פיקבייה. פיקביה, בהכינו גרסה "משלו" לעבודה עבור המגזין, שכח לצייר את זקנקן התיש למונה ליזה, ושרבט רק את השפם.

עריכה | תבנית | שיחה
26
אגן ההטבלה בקתדרלת מגדבורג בנויה מפורפיר שמקורו מג'באל אבו דוקן בסמוך להורגאדה שבמצרים

חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפירלטינית - ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.

עריכה | תבנית | שיחה
27
Luke evangelist Guercino.JPG

על פי המסורת הנוצרית נחשב לוקס האוונגליסט לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו. הסיבה לכך היא העובדה כי הבשורה שחיבר מכילה את הפירוט הרחב ביותר אודות דמותה של מרים, לבד מן "הבשורה על-פי יעקב", המיוחס לאחיו של ישו.

עריכה | תבנית | שיחה
28
SphinxProfil.jpg

אחת מהסברות המוכרות טוענת כי אפו של הספינקס הגדול של גיזה נשבר ונפל מיריית פגז תותח של צבא נפוליאון, אך סברה זו שגויה, שכן קיימים ציורים של הספינקס שקדמו לפלישת צבא נפוליאון, וגם בהם הוא מצויר ללא אף. תאוריה אחרת, שצוברת תומכים לאחרונה, טוענת כי היה זה מנהיג מוסלמי סופי קנאי אשר פגע באף בשנת 1378, לאחר שראה איכרים מוסלמים מקומיים סוגדים לספינקס.

עריכה | תבנית | שיחה
29
Turin plasch.jpg

ב-28 במאי 1898 צילם צלם איטלקי חובב בשם סקונדו פיה את הצילום הראשונה של "תכריכי טורינו". הוא נדהם לגלות שבתשליל התמונה (ה"נגטיב") מופיעה דמות ברורה לחלוטין, אשר לא נראית כתשליל אלא דווקא כדמות ממשית. עובדה זו אשר נתפשה כנס, עוררה מחדש את העניין הציבורי בתכריכים, כמו גם את הניסיונות להוכיח את מקורם ואת האופן בו הופיעה הדמות על גביהם.

עריכה | תבנית | שיחה
30
MaskeAgamemnon.JPG

היינריך שלימן, אשר גילה במיקנה בשנת 1876 מסכת קבורה עשויה זהב, סבר כי הוא מצא את קברו של אגממנון. אולם, חוקרים מודרניים סוברים כי מקורה של "מסכת אגממנון" הוא בין השנים 1550-1500 לפנה"ס, תאריך המוקדם מתקופת חייו המשוערת של המלך המיתולוגי.

עריכה | תבנית | שיחה
31
האנדרטה בגטו ורשה

את האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה שנמצאת בוורשה פיסל נתן רפופורט, ובה אחת מדמויות המורדות מוצגת כאשר חולצתה קרועה ושדה חשוף, בדומה לציור "החירות מובילה את העם". בהעתק של האנדרטה שנמצא ביד ושם בירושלים, הוצנע חלק זה.

עריכה | תבנית | שיחה
32
Carpaccio.jpg

מאכל הקרפצ'יו, אשר הומצא במחצית המאה ה-20, נקרא על שמו של הצייר האיטלקי ויטורה קרפצ'ו (Vittore Carpaccio), שנהג להשתמש בגוון אדום המזכיר את צבעו של בשר נא. קוקטייל "בליני" קרוי על שמו צייר איטלקי נוסף - ג'ובאני בליני.

עריכה | תבנית | שיחה
33
Izhakdanziger.JPG

הפסל יצחק דנציגר הופיע כשחקן בסרט הקולנוע "בית אבי", העוסק במאמציו של ילד פליט שואה לחפש אחר הוריו. הסרט הופק בשנת 1945 בישראל על ידי מאיר לוין והושקעו בו כרבע מיליון דולר. דנציגר נבחר לתפקיד בעיקר בזכות מראהו. לבימויו של הסרט הובא במאי סרטי התעודה האמריקני הרברט קליין, עמו היה לוין בקשר עוד מהתקופה בה סיקרו שניהם את מלחמת האזרחים בספרד.

עריכה | תבנית | שיחה
34
Sagrada1.jpg

האדריכל אנטוני גאודי נפטר ב-1926 לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של הקתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 2.5 מייל כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה.

עריכה | תבנית | שיחה
35
Duchamp LargeGlass.jpg

בשנת 1968 יצרו האמן ג'ספר ג'ונס והכוריאוגרף מרס קנינגהם, מחול בשם "הליכה סביב הזמן" (Walkaround Time). תפאורת היצירה, אשר הושפעה מ-"הזכוכית הגדולה" של מרסל דושאן, כללה קוביות שקופות ועליהן מוטיבים מן היצירה של דושאן.

עריכה | תבנית | שיחה
36
Ghiberti.png

האוטוביוגרפיה הראשונה של אמן פלאסטי חוברה בין השנים 1452-1455 בידי הפסל האיטלקי לורנצו גיברטי. בחלקים נוספים של ספרו של גיברטי, מראשוני אומני הרנסאנס, הופיע ניתוח אסתטי על מיון האמנויות וכן גרסה ראשונית לתיאור היסטורי של תולדות האמנות.

עריכה | תבנית | שיחה
37
Giotto di Bondone 084.jpg

עד התקופה המודרנית המחקר האנטומי והכרת האמנים את הגוף האנושי הייתה מועטה מאוד. על פי ספרו של ההיסטוריון האיטלקי פיליפו וילאני, משנת 1400, שימש ציור עירום אותו צייר אחד מתלמידיו של ג'וטו, כאמצעי ללימוד אנטומי של מבנה גוף האדם עבור תלמידי רפואה בני התקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
38
Juan de Juanes 002.jpg

בעת שעבד על יצירתו "פרסיפל" ביקש המלחין ריכרד וגנר כי ישלחו לו רישומים של הקתדרלה של העיר סיינה אותה דמיין כמקום משכנו של הגביע הקדוש.

עריכה | תבנית | שיחה
39
תיירים מתקהלים סביב המונה ליזה במוזיאון הלובר

הציור שנמכר במחיר הגבוה ביותר במכירה פומבית הוא "ציור מס' 5" המופשט של ג'קסון פולוק, ב-140 מיליון דולר בשנת 2006. עם זאת, הציור שהערכת מחירו היא הגבוהה ביותר הוא ה"מונה ליזה". על אף שמעולם לא הוצע למכירה, הערכתו לצורכי ביטוח עבור מוזיאון הלובר נאמדה ב-1962 ב-100 מיליון דולר שהם שווי ערך לכ-670 מיליון כיום.

עריכה | תבנית | שיחה
40
"מות לאונרדו", מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר

ג'ורג'ו וזארי, אחד הביוגרפים המוקדמים ביותר של לאונרדו דה וינצ'י, מספר שאיש האשכולות הוציא את נשמתו כשהוא אחוז בזרועותיו של מלך צרפת, פרנסואה הראשון. כאשר נתקף דה וינצ'י בעווית המוות האחרונה, כותב וזארי, "לקח (פרנסואה) את ראשו בידיו, להקל על מכאובו". המעמד אף זכה לימים להיות מונצח בציור מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר. מאוחר יותר עלה פקפוק בנכונות תיאור האירוע כאשר התגלה צו מלכותי החתום "בידי המלך" (Par le Roy), שפורסם בסן ז'רמן אן ליי, יום אחד לאחר מות דה וינצ'י, אך במרחק שני ימי רכיבה ממקום פטירתו.

עריכה | תבנית | שיחה
41 המונח העברי "מיצג", כמו גם המונח "מיצב", הוצע על יד גדעון עפרת כתרגום למונח הלועזי "Performance Art" לקראת אירועים שהתקיימו בבית האמנים בתל אביב ב-20 - 25 ביוני 1976. המילה "מיצג" החליפה את המונח העמום "פעולות", אשר היה עד אז בשימוש. עריכה | תבנית | שיחה
42
Holy sepulchre Anastasis.jpg

בחפירה ארכאולוגית בכנסיית הקבר בירושלים שנערכה בשנות השישים של המאה ה-20, נמצאו שברי כתובות ועליהן מונוגרמות (תשליבי אותיות) יווניות. במסגרת מחקר שנערך בעשור הראשון של המאה ה-21 זוהו הכתובות בידי החוקרת לאה די סגני כמצביעות על הקיסר מאוריסוס, אשתו קונסטנטינה וילדיהם. זיהוי זה עשוי להעיד על שלב בנייה נוסף של הכנסייה, מן השנים 586-602, שלא היה ידוע עד כה מן המקורות ההיסטוריים.

עריכה | תבנית | שיחה
43
Rembrandt Harmensz. van Rijn 042.jpg

ציורו של רמברנדט - "הכלה היהודייה", קיבל את שמו רק בתחילת המאה ה-19, על ידי אוצר אמנות הולנדי, שזיהה את הדמויות המתוארות כיהודיות. פרשנות זו אינה מקובלת עוד וההסבר המבוסס ביותר הוא כי אלו הן דמויות יצחק ורבקה. בין יצירותיו של רמברנדט אף קיים גם רישום בשם ובנושא דומה.

עריכה | תבנית | שיחה
44
PortaaEst.jpg

השם שקיבלו דלתות הבפטיסטריום של פירנצה בעיצובו של לורנצו גיברטי - "שער גן העדן" - ניתן להם על ידי מיכלאנג'לו, אשר במשחק מילים הגדיר את הדלתות כראויות ל"פרדיסו" (באיטלקית: גן העדן), כלומר לאזור בין הבפטיסטריום לבין קתדרלת סנטה מריה דל פיורה שלצדו.

עריכה | תבנית | שיחה
45
Cappella Sistina - 2005.jpg

באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.

עריכה | תבנית | שיחה
46 בשנת 1947 קיבל פאבלו פיקאסו רשות לתלות מעבודותיו ב"גלריה הגדולה" שבמוזאון הלובר. אולם, רשות זו ניתנה לו רק ליום שלישי, בו המוזיאון סגור, ובהתניה כי עבודותיו יוסרו עד לפתיחתו מחדש של המוזיאון ביום שלמחרת. עריכה | תבנית | שיחה
47
פארק צ'ארלס קלור

המשורר ע. הלל הוכשר כאדריכל נוף בצרפת בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשובו לישראל שימש כגנן הראשי בירושלים ובתל אביב. בין השאר תכנן הלל את פארק צ'ארלס קלור בתל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
48 בשנת 2000 שלחה העיר פירנצה לירושלים עותק מן הפסל "דוד" מאת אנדריאה דל ורוקיו לרגל חגיגות ה-3,000 לכיבוש העיר על ידי דוד המלך. למעשה, עותק מפסל זה כבר הוצב בעבר בעיר בבית הנכות בצלאל, על ידי בוריס ש"ץ. העתק של פסל נוסף מאת ורוקיו - "פוטו עם דולפין" (1465), אשר הוצב אף הוא במוזיאון, ניצב כיום כחלק ממזרקה בחצר מבנה בצלאל הישן בעיר. עריכה | תבנית | שיחה
49
פרסקו של ישו כרועה הנאמן מן הקטקומבות ברומא

למרות שהצלב משמש כסמל מרכזי בנצרות, הרי דימויים של צליבת ישו מופיעים רק במהלך המאה ה-4 לספירה. במקום דימוי של סבל האל, הופיעו דימויים אחרים של האל, השואבים מתוך מסורות איקונוגרפיות פגאניות. בקטקומבות של רומא, לדוגמה, מן המאה ה-2, נמצאו דימויים אלטרנטיבים של ישו, כדוגמת "הרועה הנאמן". שינוי מסורות נוסף ניכר בתיאור דמותו של ישו. במאוזוליאום של סנטה קונסטנצה ברוונה, לדוגמה, מופיע שני דיוקנאות שונים של ישו - פעם כצעיר בלונדיני ופעם כבעל זקן ושיער ארוך ושחור.

עריכה | תבנית | שיחה
50
גרוטסק בקתדרלת נוטרדאם בפריז

אחד ממגוון הגרוטסקים שחצובים על הקתדרלה הלאומית של וושינגטון הוא בצורת ראשו של דארת' ויידר, דמות בדיונית מסרטי מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס.

עריכה | תבנית | שיחה
51
פאון שצייר לאונרדו דה וינצ'י עבור ספרו של לוקה פאצ'ולי "על הפרופורציה האלוהית"

ציורים כמו הסעודה האחרונה והמונה ליזה נחשבים כיום למוכרים ולמוערכים ביותר מבין יצירותיו של הצייר ואיש האשכולות לאונרדו דה וינצ'י. אולם, בימי חייו, הוא התפרסם יותר בזכות רישומים גאומטריים של פאונים שצייר עבור הספר על הפרופורציה האלוהית. הספר שעסק בנושא יחס הזהב נכתב על ידי ידידו של לאונרדו, הנזיר והמתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי.

עריכה | תבנית | שיחה
52
Pouty lips.jpg

ב-19 ביולי 2007 נישקה רינדי סאם, אמנית ממוצא קמבודי, ציור של הצייר האמריקאי סיי טומבלי, שהוצג בתערוכה במוזיאון לאמנות בת זמננו באוויניון. הנשיקה השאירה סימן בולט של שפתון אדום, שניסיונות רסטורציה, בעזרת 30 חומרים שונים ובעלות שיקום שהוערכה בכ-47.000 דולרים, לא הצליחו להעלים. היא נעצרה ונשפטה על גרימת נזק ליצירת אמנות. במשפטה טענה כי הכתם האדום הוא "עדות לכוחה של האהבה". היא נידונה לתשלום קנס סמלי בן כ-2.000 דולרים, ולעבודות שירות.

עריכה | תבנית | שיחה
53
כריכת "עיפרון הטבע"

האלבום הראשון אשר עוטר כולו בתצלומים היה "עיפרון הטבע", אשר נוצר על ידי ויליאם הנרי פוקס טלבוט בין השנים 1844-1846. האלבום, בן שישה כרכים, הכיל 24 הדפסי קולוטייפ שהודפסו באופן ידני והודבקו לאלבום. מבין כ-300 העותקים שהדפיס טלבוט נותרו כיום רק 24 עותקים.

עריכה | תבנית | שיחה
54
Kapoor cropped.jpg

הפסל ההודי המצליח אניש קאפור עלה לישראל בשנת 1970 והתיישב בקיבוץ גן שמואל. קאפור, שעבד בקיבוץ בבית האריזה לתפוזים ובטיפול בברווזים היגר בשנת 1973 לאנגליה לאחר שלא הצליח להתקבל ללימודי אמנות ב"בצלאל".

עריכה | תבנית | שיחה
55
אלפרד היצ'קוק

במאי הקולנוע אלפרד היצ'קוק הופיע למשך כמה שניות בתפקיד אורח ב-37 מתוך 52 סרטיו ששרדו. כאשר ביים בשנת 1944 את הסרט "סירת הצלה" המתרחש בסירה בלב ים, פתר את בעיית "הופעת האורח" באמצעות עיתון שקורא אחד הגיבורים, בו מופיעה תמונתו של היצ'קוק בפרסומת לשומרי משקל.

עריכה | תבנית | שיחה
56
Félix Nadar 1820-1910 portraits Gustave Courbet.jpg

במחצית שנות החמישים של המאה ה-19 נתפשו ציוריו של גוסטב קורבה כשערוריתיים בחוגים רחבים באירופה עד שבאחד מבתי הקזינו בעיר פרנקפורט נתלתה מודעה האוסרת על הקהל "לדון בציוריו של מסייה קורבה במועדון זה". למעשה קורבה עודד את תדמיתו השערוריתית והיה על פי עדותו "האיש היהיר ביותר בעולם".

עריכה | תבנית | שיחה
57
נדאר

הצלם הצרפתי נדאר ייסד בשנת 1863 את "האגודה לעידוד תנועה אווירית באמצעיות מכונות הכבדות מהאוויר", ואף בנה לעצמו כדור פורח עצום בגודלו שזכה לשם "הענק" והושלם באוקטובר 1863. כדור זה, היה בגודל של כ-45 מטר, הכיל סטודיו מעופף לצילום ויכול היה לשאת תריסר איש. הפרויקט החדש, ושני הספרים שכתב אודותיו, הפכו את נדאר למפורסם בקרב הקהל יותר מכל פרויקט קודם אחר שלו. בטיסת הבכורה, שנערכה ב-4 באוקטובר, צפו כ-500,000 פריזאים (כשליש מאוכלוסיית פריז), שהצטופפו באזור 'שאן-דה-מרס' בעיר וצפו בבלון ממריא לצלילי תזמורת.

עריכה | תבנית | שיחה
58 בשנת 1977 נערכה בישראל מכירה פומבית ראשונה שאורגנה על ידי בעלי גלריה גורדון. פדיון המכירה עמד על 1,300,000 לירות ישראליות. במחיר הגבוהה ביותר נמכר ציור של יוסל ברגנר בעבור 120,000 לירות, ואחריו הציור "בדירת משפחת ק'" (1963) מאת אריה ארוך, שנמכר בעבור 48,000 לירות. עריכה | תבנית | שיחה
59
גירי שמן מתוצרת חברת פנדה

על פי גדעון עפרת, היה זה אריה ארוך אשר המציא את השם "גירי פנדה" לאחר שנתקל בחבילת גירי פסטל שמן מתוצרת חברת "פנדה" ההולנדית בשנת 1963. ארוך יצר קבוצה גדולה של ציורים בטכניקה זו, חלקם על גבי רפרודוקציות ודפי מגזינים שונים.

עריכה | תבנית | שיחה
60
פיליפ תומאזו מארינטי, מייסד הפוטוריזם

התנועה הפוטוריסטית התפתחה באיטליה בתחילת המאה ה-20. אמנים פוטוריסטים רבים היו מקורבים למנהיגים פשיסטים ותמכו בעמדות הפשיסטיות, ואחד ממייסדי הפוטוריזם, פיליפו תומאזו מארינטי, היה קרוב לבניטו מוסוליני עצמו. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, שר התעמולה יוזף גבלס פתח תערוכה בה הוצגה בין היתר אמנות פוטוריסטית כמחווה לבעלי הברית האיטלקים. עם זאת, לאחר מכן, היטלר הוקיע את האמנות הפוטוריסטית עקב שורשיה הלאטינים ועקב אימוץ הסגנון על ידי הבולשביקים הקומוניסטים בברית המועצות. בעקבות הוקעת הזרם על ידי היטלר, מוסוליני הטיל מגבלות על הפוטוריזם באיטליה. האמנים הפוטוריסטים המשיכו לפעול, אבל תחת שמות אחרים לסגנונם כדי לעקוף את המגבלות, על אף שלא היה שינוי סגנוני של ממש ביצירותיהם.

עריכה | תבנית | שיחה
61
כחול איב קליין

מספר אמנים ביקשו להיות מזוהים עם צבע או פיגמנט ייחודי. האמן איב קליין, לדוגמה, פיתח צבע כחול ייחודי (בתמונה) הנושא את שמו. לעומתו אניש קאפור חתם הסכם בלעדיות בשימוש בפיגמנט שחור בשם "ונטאבלאק", האמור "לבלוע" 99.96% מהאור המוקרן לעברו.

עריכה | תבנית | שיחה
62
הריסות המוזיאון של אור נצרייה, בבבל, 200 שנה לפני המוסד הראשון, שקרא לעצמו "מוזיאון"

מקור המונח מוזיאון הוא במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". בימי קדם, לפני שהאמן - בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף - היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות: אלות היצירה, האמנויות והמדעים, ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו, ותסייענה לו. לא ברור מתי נוסד המוזיאון הראשון. אבל המוסד הראשון שידוע עליו כי קרא לעצמו "מוזיאון" נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום מפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים. הוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה.

עריכה | תבנית | שיחה
63
שלמה ארצי

בשיר "צוותא", שלמה ארצי שרחיים לא דומים לסרטים". אולם אחת הטכניקות החשובות באמנויות הבמה לקבלת משחק אמין היא דווקא לדמות את תפקידו של השחקן לחייו האמתיים. כבר מיוון הקדומה, יש לנו עדות, שלתפקיד אב שכול, המבכה את בנו, כשהוא אוחז בכד העפר שלו, לוהק אב שכול, שנהג לעלות לבמה עם כד העפר של בתו.

עריכה | תבנית | שיחה
64
-
הוספה