פורטל:צילום/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
ויליאם הנרי פוקס טלבוט

האלבום הראשון אשר עוטר כולו בתצלומים היה "עיפרון הטבע", אשר נוצר על ידי ויליאם הנרי פוקס טלבוט בין השנים 1844-1846. האלבום, שהכיל שישה כרכים, הכיל 24 הדפסי קולוטייפ שהודפסו באופן ידני והודבקו לאלבום. מבין כ-300 העותקים שהדפיס טלבוט נותרו כיום רק 24 עותקים.

עריכה | תבנית | שיחה
2
דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש, 1838

האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את הרחוב ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניספור נייפס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן, חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, אותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית.

עריכה | תבנית | שיחה
3
תצלום נגטיבי ופוזיטיבי של פני הדמות בתכריכי טורינו

ב-28 במאי 1898 צילם צלם איטלקי חובב בשם סקונדו פיה את הצילום הראשון של "תכריכי טורינו". הוא נדהם לגלות שבתשליל התמונה (ה"נגטיב") מופיעה דמות ברורה לחלוטין, אשר לא נראית כתשליל אלא דווקא כדמות ממשית. עובדה זו אשר נתפשה כנס, עוררה מחדש את העניין הציבורי בתכריכים, כמו גם את הניסיונות להוכיח את מקורם ואת האופן בו הופיעה הדמות על גביהם.

עריכה | תבנית | שיחה
4
הנפת הדגל הראשונה
התצלום המפורסם של הנפת הדגל השנייה

התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.

עריכה | תבנית | שיחה
5
התמונה המעובדת של הנפת הדגל. השעון הימני רוטש ועובה העשן המיתמר מעל ברלין
התמונה המקורית של הנפת הדגל. ניתן לראות בבירור את השעון הנוסף על ידו הימנית של החייל בתחתית התמונה

יבגני חאלדיי, צלם רוסי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם.

עריכה | תבנית | שיחה
6
אנטואן הרקול רומואל פלוראנס

לאחר ההכרזה על המצאת הצילום ב-7 בינואר 1839, כעשרים וארבעה אנשים טענו שהרעיון עלה במוחם בשנים שקדמו לפרסום, או שהמציאו תהליך צילום עצמאי מיד לאחר ההכרזה. אחד מהם, אנטואן הרקול רומואל פלוראנס (1804‏-1879) אמן וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל, ערך בשנות השלושים של המאה ה-19 ניסויים בעזרת קמרה אובסקורה עם תרכובות כסף-כלורידי שמתכהות באור, שאת פעולתם הצליח לעצור בעזרת תמיסת אמוניה. באחת ממחברותיו, משנת 1832, אף כינה פלורנס את הטכניקה שפיתח Photographie, רישום-אור, שנים לפני ששם זה הפך לכינוי המקובל של התהליך. כששיטת הצילום של לואי ז'אק מנדה דאגר פורסמה ב-1839, הבין פלורנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר כי: "לא אריב עם איש על המצאתו...משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון"

עריכה | תבנית | שיחה
7 בשנת 1760, כשמונים שנה לפני ההכרזה על המצאת הצילום, פרסם תושב נורמנדי, טיפן דה לה רוש (Tiphaigne de La Roche), רומאן בשם Giphantie. ברומאן מתואר חלל גדול, המזכיר קמרה אובסקורה, ונושא "ציורים" על קירותיו, בהם מתוארים במדויק מראות של ים סוער, על צבעיו ותנועתו. כמה "רוחות רפאים" מסוגלות לקבע את הדימויים הנעים על גבי אריג שנטבל ב"חומר עדין", שיוצר דימוי מקובע; "מדויק יותר מכל מה שיכול כל אדם להפיק, וכה מושלם שהזמן לא יכול להורסו". עריכה | תבנית | שיחה
8
הנפת הדגל בגראונד זירו
האדם הנופל

מיליוני צופים חזו בפיגועי 11 בספטמבר, שהיו מתקפות הטרור הגדולות בהיסטוריה, בשידור ישיר בטלוויזיה. שניים מהתצלומים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הם תצלום האדם הנופל והנפת הדגל בגראונד זירו. תצלום האדם הנופל, אלמוני שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הדרומי במגדלי התאומים, נגנז, לאחר שנשלחו תגובות נזעמות למערכות העיתונים. הקוראים טענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם. התצלום פורסם מחדש רק כעבור שש שנים. לעומת זאת, תצלום הנפת הדגל בגראונד זירו, שבו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים, הפך לסמל של פטריוטיות בארצות הברית, פורסם שוב ושוב והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.

עריכה | תבנית | שיחה
9
A. Salzmann - Fronton du Tombeau de Josaphat - Jerusalem.jpg

חלוץ התיעוד הארכאולוגי באמצעות צילום היה הצרפתי אוגוסט זלצמן. בשנת 1853 יצא זלצמן לארץ ישראל, וצילם שם יותר מ-200 תמונות, רובן של אתרים בירושלים וסביבתה, על מנת לתעד את תגליותיו של פליסיאן דה סוסי שביקר בירושלים ב-1850 וספרו על ארץ ישראל התקבל בצרפת באי-אמון. בכך היה זלצמן חלוץ בתיעוד ארכאולוגי באמצעות הצילום. בתמונה נראה צילום חזית קבר יהושפט שצילם זלצמן ב-1854.

עריכה | תבנית | שיחה
10
נדאר

הצלם הצרפתי נדאר ייסד בשנת 1863 את "האגודה לעידוד תנועה אווירית באמצעיות מכונות הכבדות מהאוויר", ואף בנה לעצמו כדור פורח עצום בגודלו שזכה לשם "הענק" והושלם באוקטובר 1863. כדור זה, היה בגודל של כ-45 מטר, הכיל סטודיו מעופף לצילום ויכול היה לשאת תריסר איש. הפרויקט החדש, ושני הספרים שכתב אודותיו, הפכו את נדאר למפורסם בקרב הקהל יותר מכל פרויקט קודם אחר שלו. בטיסת הבכורה, שנערכה ב-4 באוקטובר, צפו כ-500,000 פריזאים (כשליש מאוכלוסיית פריז), שהצטופפו באזור 'שאן-דה-מרס' בעיר וצפו בבלון ממריא לצלילי תזמורת.

עריכה | תבנית | שיחה
11
-
הוספה
12
-
הוספה
13
-
הוספה
14
-
הוספה
15
-
הוספה
16
-
הוספה
17
-
הוספה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה