פורטל:חיפה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	אחד מסמלי ההיכר של חיפה הוא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל - הכרמלית. לכרמלית הנוסעת במורד הר הכרמל ממרכז הכרמל להדר הכרמל ולעיר התחתית, 6 תחנות בלבד, והיא נחשבת לרכבת התחתית הקצרה בעולם. עם זאת, למעשה הכרמלית אינה רכבת תחתית אלא פוניקולר (funicular), הנע על מסילה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
2	הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו - מדרש הנביאים (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל. בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים להתיישב באזור המערה, אולם בשל התנגדות השלטונות העות'מאניים התיישבו הנזירים במעלה ההר, וקידשו את המערה המצוייה כיום בשטח המנזר של סטלה מאריס.	עריכה \| תבנית \| שיחה
3	לוגו הטכניון בשנת 1924 הוקם בחיפה הטכניון, המתמקד בעיקר בהנדסה ובמדעים מדויקים, אשר הפך את העיר לאחד ממוקדי ההשכלה הגבוהה המצליחים בישראל.	עריכה \| תבנית \| שיחה
4	אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר (funicular), הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה).	עריכה \| תבנית \| שיחה
5	מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה בתחילת שנות ה־60 הוחלט להקים אוניברסיטה שתעסוק במדעי החברה ובמדעי הרוח, הלוא היא אוניברסיטת חיפה. היום יש באוניברסיטה גם חוגים ופקולטות למשפטים, מנהל עסקים, רווחה, חינוך, מדעי המחשב ומדעים והוראתם. באוניברסיטה אף הוקם המגדל הגבוה בעיר עד שנת 2002 - מגדל אשכול.	עריכה \| תבנית \| שיחה
6	יום חנוכת הכרמלית, 6 באוקטובר 1959 הרעיון להקמת קשר רכבתי בין שלושת מרכזיה של העיר חיפה עלה לראשונה בספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילנד" המתאר את חיפה כ"עיר נמל גדולה, עיר מסחר ותעשייה… ובה רכבת חשמלית שתקשר את הנמל עם אזור המגורים על רכס הכרמל".	עריכה \| תבנית \| שיחה
7	אבא חושי (במרכז), באתר החציבה של מנהרת הכרמלית ב-28 ביוני 1961 פרסם שר התחבורה את תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הביטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961. התקנות מפרטות את סמכויותיהם של מפעילי הכרמלית (התחנאי ומלווה הקרון) באכיפת סדרי התנועה והביטחון בכרמלית ובתחנותיה. תקנות אלה נמצאות בתוקף עד היום.	עריכה \| תבנית \| שיחה
8	יצחק שדה בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל הנאצי ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל", או בשמה האחר "תוכנית הצפון". לאחר תבוסתו של רומל נגנזה התוכנית. תקופת התקדמותו של רומל ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
9	בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה דוד הכהן איש הקשר בין ארגון "ההגנה" למודיעין הבריטי. שיתוף פעולה זה נעשה על פי הסכם שנחתם בלונדון ב־1940 בין הסוכנות היהודית לבין המודיעין הבריטי. בביתו של דוד הכהן בחיפה הותקנה תחנת רדיו חשאית שכונתה רדיו לבאנט צרפת החופשית ושידרה שידורי תעמולה לכוחות צבא וישי בסוריה ובלבנון, שקדמה לפלישה לסוריה וללבנון ב-8 ביוני 1941. התחנה הופעלה על ידי אנשי "ההגנה" והשידורים נעשו על ידי קצינים צרפתיים מכוחות "צרפת החופשית" של הגנרל דה גול.	עריכה \| תבנית \| שיחה
10	תחנת הרכבת חיפה מזרח היא תחנת הרכבת היחידה בעולם שממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות - בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות למצרים (אפריקה), לסוריה ולבנון (אסיה) ולקונסטנטינופול (אירופה). כיום התחנה משמשת כמוזיאון רכבת ישראל והיא אינה משמשת עוד כתחנת נוסעים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
11	משמר העם הייתה קבוצה קטנה שהוקמה בחיפה בשנת 1942 על ידי אדמונד (אדק) קרוליק, לשעבר קצין פרשים בצבא הפולני. הרעיון היה גיבוש קבוצת אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון צבאי, לשם פעילות פרטיזנית במקרה של כיבוש ארץ ישראל על ידי הגרמנים. לאחר שהוסר איום הכיבוש על ידי צבא רומל הפך המשמר לחלק ממנגנון ההגנה. יחידות בעלות שמות דומים פעלו בירושלים הנצורה ובצפת במלחמת העצמאות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
12	לפי המסורת העממית, הסתתר אליהו הנביא במערת אליהו המצויה בחיפה על צלע הר הכרמל, בברחו מפני מלכי ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים, המבקרים בה לעיתים קרובות, בייחוד בחודש אב, ביום ראשון, אחרי שבת נחמו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
13	שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות, כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.	עריכה \| תבנית \| שיחה
14	דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר, ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה מהמספרים 19 ו-24.	עריכה \| תבנית \| שיחה
15	זקיפים ונטיפים ממערת אבשלום מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, כדי להגן עליה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
16	אולם הרצאות מספר 1 בפקולטה, ובו קיר התהילה קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקם בניין הפקולטה לכימיה בטכניון וכמעט מיד הוחלט להפוך את הקיר, שמאחורי במת המרצה, באולם הרצאות מספר 1 שבו, ל"קיר תהילה" – קיר שעליו יוצגו שמות וחתימות גדולי חוקרי הכימיה של כל הזמנים. התוכנית צלחה, וכיום מתנוססים שם לוחות שמותיהם וחתימותיהם של כ-400 מדענים דגולים מהתחום, כולל חתני וכלות פרס נובל. אלא שהמקום שנבחר עבור מייצג "קיר התהילה" אינו שגרתי. מקובל למקם תמונות ולוחות עם שמות אנשים חשובים במסדרונות או על קירות של חדרי ישיבות או ספריות. לא מאחורי גבו ומעל ראשו של מרצה, באולם הרצאות. שהרי מיצגים כאלו גם גורעים מהקשב של התלמידים בעת ההרצאה, אם התלמידים מצליחים לראות אותם בכלל. מתברר, שמטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר אולם ההרצאות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
17	מראה של חלק מהטרסות העליונות המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית. הוא שוכן בצפון ישראל – בערים חיפה ועכו ובסביבותיהן. מבני המרכז הבהאי העולמי וסביבותיהם, ובמיוחד המתחם הבהאי על הר הכרמל ומתחם אל-באהג'ה בעכו, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי, הנחשבים לעיקרון חשוב בדת הבהאית. אלפי מטרים מעוקבים של אדמה הוסרו ממדרון ההר כדי להשיג שלמות טופוגרפית, סימטרית וחזותית, ובקצה התחתון של הטרסות, הסיטה עיריית חיפה את שדרות בן-גוריון במטר ו-86 ס"מ, כדי שאלה ימשיכו את ציר הטרסות במדויק.	עריכה \| תבנית \| שיחה
18	הסמליל הישן של נמל חיפה נמל חיפה הוזכר לראשונה ב-104 לפנה"ס, כשתלמי לאתירוס מקפריסין הנחית חיל גדול בנמל זה כדי להילחם במלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. אך ככל הנראה, יורדי ים היו במקום עוד לפני כן. בשנת 1100, כאשר הצלבנים כבשו את חיפה, המקום הפך למשגשג וחשוב. הנמל אף שימש נמל ראשי לבירת הגליל, טבריה. בתקופת הממלוכים הצטמצמה חיפה לכדי כפר קטן, אך המסחר הימי המשיך להתקיים בה. במהלך המאה ה-18 קנתה לה חיפה שם של קן שודדי ים ובעקבות זאת החליט המושל המקומי לבנות שני צריחים שישמרו על פתח הנמל. ב-1758, כאשר העיר נבנתה מחדש לאחר שנהרסה על ידי דאהר אל עומר, גדלו ממדיהן של הספינות והן יכלו לעגון במים עמוקים בלבד. במפרץ ליד חיפה היו מים עמוקים מספיק לספינות הגדולות, ובנוסף, הר הכרמל שימש כמגן מסופות חזקות. עקב התנאים החלו יותר ספינות לפנות למעגן בחיפה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
19	ה"לבניות", אוקטובר 2007 מאפיין בולט, שהפך לסמל בתי הזיקוק לנפט בחיפה, הוא ה"לֶבֶּנִיוֹת" - צמד מגדלי קירור למים, המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. המגדלים, שגובהם היה 76 מטר, זכו לכינוי הזה בגלל צורתם, שהזכירה את צנצנות הלֶבֶּנִיָה שנמכרו בארץ בעת הקמתן (1939). בשנת 2008 הפסיקו הלבניות לשמש לקירור, ובתי הזיקוק משתמשים בעזרים מודרניים יותר לקירור המים. ב-2011 החלה בניית פיגומים סביב הלבנייה המערבית, כדי לשקם את המבנה הרעוע, כחלק מהפיכתו למרכז מבקרים. אך ב-2020 קרס חלקה העליון של הלבנייה המזרחית. לאחר הקריסה הורתה עיריית חיפה, על ביצוע סקר מבנים מסוכנים במתחם בתי הזיקוק וכן על שיקום ושחזור מבנה הלבנייה שקרס.	עריכה \| תבנית \| שיחה
20	בניין בית הצדק העולמי בחיפה העלייה לרגל לאתרים הקדושים לבהאים בישראל נעשית בסיור מודרך בחלקו שנמשך תשעה ימים.‏ ההשתתפות כרוכה ברישום מוקדם ואורכה של רשימת ההמתנה עומד בהווה על שלוש עד ארבע שנים‏‏ מרגע קבלת הפנייה. בני הדת הבהאית המעוניינים לבקר בישראל שלא במסגרת התוכנית המודרכת, חייבים לקבל לשם כך את הסכמתו של משכן הצדק העולמי, וזאת ללא קשר למטרת ביקורם בארץ. בהאים המעוניינים להגיע לישראל אך ורק כדי לבקר במקומות הקדושים בחיפה או בעכו, רשאים להגיע לביקור בן שלושה ימים לכל היותר ולשהות באזור חיפה ועכו משך שלושה או ארבע לילות בלבד.	עריכה \| תבנית \| שיחה
21	צולל היורד לתוך הבאר שנמצאה באתר בסרט הקולנוע, "גבעת חלפון אינה עונה", שצולם בשנת 1976, ויקטור חסון (שייקה לוי) רודף אחרי סרג'ו קונסטנסה (ישראל פוליאקוב) אל המילואים, כדי שסרג'ו יחזיר לו את הכסף, ששילם לו תמורת מגרש לבנייה, שנמצא מערבית לקו החוף של ישראל. אולם בסקר ארכאולוגי תת-ימי, שבוצע בשנת 1985, הארכאולוגים דווקא כן מצאו סימנים למגורי אדם שם. הם מצאו שרידי שישה יישובים, כ-400 מטר מערבית לחוף, בין עתלית לחיפה. חוקרים איטלקיים העלו השערה, כי היישובים חרבו בגל צונמי אדיר. אולם בכפר הנאוליתי בעתלית-ים ובשאר היישובים האלו לא נמצאו עדויות להרס גדול ופתאומי, וגם השלדים שנמצאו שם אובחנו כמתים ממחלות שונות; לא מפגיעות חפצים קהים. דווקא הארכאולוג הישראלי, אהוד גלילי, הבין שיישובים אלו עברו תהליך שקיעה הדרגתי תחת המים, כפי שכל איטלקי מכיר כיום, מהעיר ונציה. זהו תהליך, בו תכיפות ההצפת היישוב בגאות, ה"אקווה אלטה", עולה מעשור לעשור.	עריכה \| תבנית \| שיחה
22	אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית, הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר, ונחרדה לגלות שהדשא נתקף מחלה והפך צהוב. הנהלת האצטדיון ועיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על הדשא החולה, כדי לאפשר לו לנסות ולהחלים. לאחר דין ודברים מתוחים בין העירייה לבין מאמן הקבוצה, שלמה שרף, שכללו התערבות כוח משטרה, הוחלט שהקבוצה כן תקיים את האימון, כמתוכנן. הדשא לא החלים וניסיונות לצביעת הדשא בירוק כשלו. העירייה הסתפקה לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל, בכריזת האצטדיון, שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק הסתיים בניצחון חיפני וכלום לא עצר בעד אלפי אוהדים צוהלים, לבושים בחולצות ירוקות, לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק למגרש את הצבע שחסר לו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
23	שחקני מכבי תל אביב לאחר זכייתם בגביע, 1946 משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין אירע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה התייצב יונה שטרן, קפטן הפועל חיפה, ליד הכדור ומנע את ביצוע הבעיטה. השופט הבריטי העוין הציב לו אולטימטום, ולאחר ששטרן סירב להישמע לכך, שרק לסיום המשחק. בית הדין של ההתאחדות העניק ניצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אחר התרחש בגמר 1947. מכבי תל אביב הובילה אז על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה, יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מצטיין, את הגביע וערך "הקפת ניצחון". למכבי הוענק ניצחון טכני, ואילו הגביע עצמו נעלם, ומקומו לא ידוע עד היום.	עריכה \| תבנית \| שיחה
24	החזרה לשעון החורף בישראל ב-5 בספטמבר 1999 התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.	עריכה \| תבנית \| שיחה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה

בחזרה לפורטל