פורטל:ספרות/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
JSJoseSaramago.jpg

ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, היה בצעירותו מכונאי רכב. ספרו הראשון יצא לאור בשנת 1947. ספרו השני יצא לאור שלושים שנה לאחר מכן.

עריכה | תבנית | שיחה
2
ג'ונתן סוויפט

עד המאה ה-18 משמעות המלה פרודיה היתה: שיר שחיקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שאנו מקנים לו היום - כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה פרודיה בעצמו, על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות.

עריכה | תבנית | שיחה
3
טנסי ויליאמס

המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס נפטר ב-25 בפברואר 1983. ויליאמס מת בחדר מלון ניו יורקי בו שהה לאחר שבלע פקק של בקבוק. אולם, אחדים האמינו כי ויליאמס נרצח ואילו המשטרה חשדה כי מותו היה קשור לצריכת אלכוהול וסמים.

עריכה | תבנית | שיחה
4
לופה דה וגה

הסופר והמחזאי הספרדי בן תקופת הבארוק, לופה דה וגה, היה פורה ביותר. מעריכים כי חיבר בין 1500 ל-2500 מחזות. למעלה מ-100 מבין הקומדיות שלו עברו מן המוזות אל אולמות התיאטרון בתוך פחות מיממה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
E

הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו 'ההיעלמות' (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה הוא קשה במיוחד ביותר בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מ et - ו"ו החיבור בצרפתית. ב-1972 פרסם רומן משלים, אשר בו עשה שימוש אך ורק באות תנועה אחת - e.

עריכה | תבנית | שיחה
6
סונטה בגרמנית

עברית היא השפה השנייה, אחרי איטלקית, שנכתבו בה שירים במבנה של סונטה. המשורר עמנואל הרומי כתב סונטות עבריות במאה ה-14, במקביל בערך לפעילותם של פטררקה ודנטה.

עריכה | תבנית | שיחה
7
אריק אקסל קרלפלט

פרס נובל לספרות אינו מוענק לסופרים לאחר מותם. האקדמיה השוודית, הגוף המעניק את פרסי נובל לספרות, חרגה ממנהגה ב-1931 עת העניקה את הפרס לאחר המוות למשורר השוודי אריק אקסל קרלפלט, שהיה בעצמו חבר ועדת פרס נובל ובמשך שנים רבות שימש מזכיר האקדמיה השוודית.

עריכה | תבנית | שיחה
8
גבריאלה ד'אנונציו

המשורר והמחזאי האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו התנדב לצבא איטליה במלחמת העולם הראשונה, כשהוא בן יותר מ-50, ושירת בהצטיינות כטייס קרב. לאחר המלחמה הוביל לאומנים איטלקים להשתלטות על העיר פיומה ביוגוסלביה, ובשלב מסוים הקים בעיר מדינה עצמאית והכריז מלחמה על איטליה.

עריכה | תבנית | שיחה
9
גן העצמאות בחלקו הדרומי של מלון הילטון תל אביב

גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב. הגן ידוע כיום גם כמקום מפגש להומוסקסואלים.

גן העצמאות כסמל של תקופה בתרבות ההומוסקסואלית הישראלית נזכר גם ביצירות ספרותיות עבריות, ביניהן הרומנים "גן העצים המתים" ו"דודה פרהומה לא הייתה זונה" מאת יוסי אבני ואף בשיר "בגן" מאת דורי מנור. אילן שיינפלד מזכיר את הגן ברבים משיריו, ביניהם פרידה: קדושתא (שבו מופיע המשפט: "ברוך אתה הגָן, מגֵן כל חושק"), והשיר גן פורח, שבו גן העצמאות הופך להיות גן מטאפורי המייצג את אהבת הגברים בכלל, על התענוג והאימה הכרוכים בה.

עריכה | תבנית | שיחה
10
יוסף חיים ברנר

הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים - בשנים 1907-1906 - אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה.

עריכה | תבנית | שיחה
11
פארק צ'ארלס קלור

המשורר ע. הלל הוכשר כאדריכל נוף בצרפת בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשובו לישראל שימש כגנן הראשי בירושלים ובתל אביב. בין השאר תכנן הלל את פארק צ'ארלס קלור בתל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
12
פירדריך שילר

בשנת 2008 נשלחה, עקב טעות מחשב, הודעה על איחור בתשלום אגרת רדיו גרמני, לפרידריך שילר, המשורר הגרמני בן המאה ה-18. דרישת החוב, בסך 17 אירו, נשלחה לבית ספר יסודי הקרוי על שמו של שילר.

עריכה | תבנית | שיחה
13
יוליסס: כריכת המהדורה הראשונה מ-1922

הספר יוליסס שנכתב בידי הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, מתרחש כולו ביום אחד – 16 ביוני 1904, היום בו פגש ג'ויס את רעייתו לעתיד, נורה ברנקל. יוליסס, הנחשב לאחד מהרומנים הגדולים של המאה העשרים, מחזיק בתוכו 841 עמודים. הספר נחשב לקשה מאוד לקריאה, ולנחלתם של מעטים, עקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, ומשובץ באינספור ארמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות. הספר מתאר את מסעו של הגיבור הבדיוני לאופולד בלום ברחבי דבלין באותו יום, תוך השוואתו הפארודית לאודיסאוס. הספר וגיבורו בלום, שמוצאו יהודי, זכו להנצחתם ביום החג החילוני בלומסדיי הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני ברחבי העולם ובפרט בדבלין עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה
14 על העיוורון הוא אחד מספריו המפורסמים של ז'וזה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את העיוורון גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בסיפרות, אין לדמויות בספר שם פרטי או שם משפחה כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "אשת הרופא", "נהג המונית", "הבחורה עם המשקפיים הכהים", "הילד הפוזל", וכן הלאה. אפילו גיבורת הספר, אשת הרופא, אינה מוזכרת בשמה לאורך כל העלילה. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או במספר לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו. עריכה | תבנית | שיחה
15
דיוקנו של שייקספיר, כמשוער

חוקרי ספרות והיסטוריונים לא מעטים מטילים ספק בזהותו של ויליאם שייקספיר, אחד המחזאים והמשוררים הנודעים ביותר בהיסטוריה. החוקרים טוענים שאין זה סביר כי אדם בעל השכלה כה רחבה כפי שמשתקף מיצירותיו של שייקספיר, לא היה רשום כתלמיד בשום מוסד אקדמי ולא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו. בין השאר, הועלו סברות כי למעשה היה זה פרנסיס בייקון, כריסטופר מרלו או שניהם גם יחד שכתבו את המחזות והשירה והשתמשו בשם עט.

עריכה | תבנית | שיחה
16
ג'ק לונדון

בשנת 1906 הרצה ג'ק לונדון, שכבר היה סופר מפורסם, באוניברסיטת ייל על המהפכה החברתית. למחרת ראיין אותו עיתונאי צעיר בשם סינקלר לואיס והשניים התיידדו. כעבור כמה שנים פנה לואיס, שהיה במצב כלכלי לא טוב, ללונדון והציע למכור לו נושאים לסיפורים. לונדון הסכים וקנה נושאים אחדים במחיר של שבעה דולר וחצי ליחידה. אחדים מהסיפורים המוצלחים ביותר של לונדון נכתבו על פי נושאים אלה. לואיס עצמו זכה בפרס נובל לספרות ב-1930.

עריכה | תבנית | שיחה
17
מימין לשמאל: הכובען, הארנביב ואליס

רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול אליס בארץ הפלאות מבוססות על ניבים ומונחים שונים מהתקופה הוויקטוריאנית. דמות הכובען קיבלה השראה מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשיגעון שגרמה הרעלת כספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים; שמו של ה"ארנביב", הלחם של ארנב ואביב, ובמקור "ארנב מרץ", בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ" משום שעונת הייחום של הארנבים הזכרים היא במרץ; ה"צב-לא-צב" או "צב מזויף", Mock Turtle, מבוסס על "Mock Turtle soup", מרק עשוי בשר בקר המהווה תחליף זול למרק צבים; וחתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו קיבל את שמו מהביטוי "מחייך כמו חתול צ'שייר". העיר צ'שייר היא בירת מחוז הולדתו של קרול. הביטוי נוצר בעקבות שלטים בעיר שעליהם היו מצוירים אריות מחייכים, או בהשפעת עיצובן של אריזות גבינת הצ'שייר שעליהן הופיע חתול מחייך.

עריכה | תבנית | שיחה
18
תרשים של הצוללת האנלי

לאחר שיצר את גיבורו האולטימטיבי, צעד סופר המתח קלייב קאסלר בעקבותיו של הגיבור והגיע להישגים רבי ערך. הסופר האמריקני יצר את דמותו של דירק פיט, העובד בסוכנות הממשלתית NUMA, ובין חשיפה של ספינה טבועה אחת לחברתה, מסתבך בהרפתקאות מסמרות שיער וניצל מהן בכח תושייתו. קאסלר הקים חברה לארכאולוגיה ימית בשם NUMA, והחל לעסוק בחשיפת ספינות מפורסמות שטבעו. בין השאר, טוען קאסלר, כי משלחת מטעם ארגונו היא שחשפה את שרידיה של הצוללת האנלי, שהייתה שייכת לצי הקונפדרציה וטובעה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

עריכה | תבנית | שיחה
19
רומן גארי

בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר.

עריכה | תבנית | שיחה
20
סגן הארי קולבורן והדובה ויני

פו הדב נקרא באנגלית "ויני הפו", וקרוי על שם העיר ויניפג שבקנדה. סגן הארי קולבורן, חייל בצבא הבריטי מהעיר ויניפג, אימץ דובה שחורה וקרא לה על-שם עירו ויניפג הדובה, או בקיצור ויני. הוא הבריח אותה לאנגליה וכשהוצב בצרפת העביר אותה לגן החיות של לונדון. כריסטופר רובין, בנו של הסופר א. א. מילן ראה את הדובה בגן החיות, וקרא על שמה את דוב הצעצוע שלו "ויני", שנתן את ההשראה לסיפור על ויני הדוב.

עריכה | תבנית | שיחה
21
מארק טוויין, 7 בפברואר 1871

במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ-1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו "סַמֵן שניים" (המילה twain היא מילה נרדפת ל-two ומקורה באנגלית עתיקה).

עריכה | תבנית | שיחה
22
ז'ול ורן

ספרו המפורסם של ז'ול ורן מסביב לעולם בשמונים יום הוא סיפור מסעו של פיליאס פוג ומשרתו ז'אן פספרטו מסביב לכדור הארץ תוך שימוש בכלי תחבורה שונים. באופן אירוני, דווקא כלי התחבורה שמזוהה יותר מכל עם הספר, הכדור הפורח, אינו אחד מאלו שהשתמשו בהם פוג ופספרטו במסעם. הכדור הפורח שולב בסרט המבוסס על הספר, מסביב לעולם בשמונים יום מ-1956, ומאז הפך לסימן ההיכר של היצירה.

עריכה | תבנית | שיחה
23
שמואל יוסף עגנון

שמואל יוסף עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966, נהג להציג את יום הולדתו כט' באב ה'תרמ"ח. אולם, לאמיתו של דבר, עגנון נולד כשנה קודם לכן, בי"ח באב ה'תרמ"ז. נראה שבצעירותו שינו הוריו את תאריך הלידה על מנת שלא יגויס לצבא. שינוי שנת הלידה היה מקובל באותה תקופה אצל היהודים בגולה שלא רצו לשלוח את בניהם לצבא ממגוון סיבות, ובהן בעיות כשרות. עגנון דבק בתאריך הלידה המפוברק, בין השאר עקב הסמליות של תשעה באב.

עריכה | תבנית | שיחה
24
אוסקר ויילד ומאהבו, הלורד אלפרד דאגלס, 1894

אוסקר ויילד ולורד אלפרד דאגלס נפגשו לראשונה ב-1891, ועד מהרה החלה ביניהם פרשיית אהבים. משהחל אביו של דאגלס, המרקיז קווינסברי, לחשוד כי היחסים בין בנו לבין ויילד הם יותר מידידות גרידא, הוא החל לנסות ולפגוע במחזאי.

הוא העליב את וויילד בפומבי בכך שהשאיר לו כרטיס ביקור ועליו המילים "לאוסקר ויילד, המתראה כסדומאי". דאגלס דרבן את ויילד לתבוע את אביו בעוון הוצאת דיבה, חרף עצתם של ידידיו הקרובים. קווינסברי מצידו, שכר בלשים פרטיים שיעקבו אחר ויילד ובנו ויתעדו את הרגליהם המיניים וגייס כמה זונות ממין זכר שיעידו נגד ויילד. ויילד נשמע לעצת פרקליטו וביטל את התביעה, אך העדויות שנשמעו במהלך המשפט הספיקו כדי להעמידו לדין באשמת "הפקרות רבתי". הוא הורשע ב-25 במאי 1895 ונידון לשתי שנות מאסר ועבודת פרך. לאחר שחרורו מהכלא השניים נפגשו שוב בצרפת ועברו להתגורר יחד ליד נאפולי, למורת רוחם של בני משפחותיהם, אך נפרדו מקץ כמה חודשים.

עריכה | תבנית | שיחה
25
Agatha Christie.png

רבים מספריה של סופרת המתח אגאתה כריסטי מתרחשים על רקע עיסוק בארכאולוגיה במזרח הקרוב. כך הספר "הנידון למוות ברח" (הנקרא במקור באנגלית "Murder in Mesopotamia"), הספר "מוות על הנילוס", והספר "הרצח בסלע אדום" (הנקרא במקור באנגלית "Appointment with Death"), כולם נכתבו באמצע שנות ה-30. זהו אינו מקרה כי אם תוצאה של מערכת היחסים שניהלה כריסטי עם הארכאולוג מקס מלוואן, שהיה בשנת 1930 לבעלה השני, ועמו יצאה למסעי חפירות בעיראק ובסוריה. אך כריסטי לא הסתפקה בכך, ובשנת 1946 פירסמה ספר אוטוביוגרפי בשם "Come, Tell Me How You Live", המתאר את עבודתו של מלוואן בסוריה, ואת חייה לצידו. זהו אחד משני ספרים מתוך עשרות ספרים שפירסמה כריסטי, עליו חתמה בשם "אגאתה כריסטי מלוואן".

עריכה | תבנית | שיחה
26
סימן שאלה וסימן קריאה

לאחר שסיים את כתיבת הרומן עלובי החיים, יצא ויקטור הוגו לחופשה. הוא הסתקרן לדעת אם מכירת הספר מצליחה ושלח למוציא לאור מכתב המכיל תו בודד: "?". התשובה, שלא אחרה לבוא, הכילה גם היא תו בודד: "!". בניגוד לחליפת המכתבים הזו, שנחשבת לקצרה מאז ומעולם, "עלובי החיים" מכיל את אחד המשפטים הארוכים בספרות העולמית. אורכו 823 מילים, 93 פסיקים, 51 נקודות ופסיקים ו-4 קווים מפרידים, והוא משתרע על פני כמעט שלושה עמודים.

עריכה | תבנית | שיחה
27
בית ביאליק

שלושה רחובות בתל אביב נקראים על שם חיים נחמן ביאליק: רחוב ביאליק (שנקרא על שמו עוד בחייו), שדרות ח"ן (חיים נחמן) ורחוב אלוף בצלות בפלורנטין. בנוסף מחלקת העירייה מדי שנה את פרס ביאליק, ובית ביאליק בכיכר ביאליק פתוח לרשות הציבור.

עריכה | תבנית | שיחה
28
שבוע הספר העברי בירושלים, כיום

שבוע הספר העברי המתקיים מדי שנה בכל רחבי הארץ, התחיל כיריד ספרים מוזלים בשדרות רוטשילד שנערך לראשונה ב-1926. היריד נערך ביוזמת המו"לית ברכה פלאי, מייסדת הוצאת הספרים מסדה.

עריכה | תבנית | שיחה
29 מדע בדיוני הוא ז'אנר ספרותי המשלב בין פנטזיה שפותחה לאפיקים דמיוניים, לבין חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת.

אחת הטעויות הנפוצות באשר למדע הבדיוני, בעקבות שמו, היא שמדובר בז'אנר המשויך לקטגוריה מדעית או טכנולוגית, ומהווה כלי סיפרותי לחיזוי העתיד. הנחה זו אינה נכונה: מדע בדיוני אינו "מדע" ואף אינו כלי לחיזוי העתיד. הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.

מדע בדיוני, למרות שמו, אינו מחויב כלל לדיוק מדעי, אין בו הסתמכות על מחקר מדעי והוא אינו נמדד לפי קנה מידה זה. ייתכן שאי הבהירות אצל דוברי השפה העברית נובעת, בין השאר, מתרגום לא מדויק של המושג. שם הז'אנר באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.‏

עריכה | תבנית | שיחה
30 אחת מהאהודות שבסופרות הילדים בתקופת היישוב הייתה ימימה אבידר טשרנוביץ. ימימה הנציחה את משפחתה בספריה. בנותיה מנישואיה לאיש ההגנה יוסף אבידר, רמה ודנה, כיכבו בספריה, כמו גם אחיינה, "מוקי השובב" הוא מוקי צור, איש התק"מ. עריכה | תבנית | שיחה
31 הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו דוקטור ז'יוואגו שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק. עריכה | תבנית | שיחה
32
ארתור קונאן דויל

הבלש שרלוק הולמס הוא גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל. אף על פי שארבעה מו"לים דחו את הספר הראשון בכיכובו של הולמס שנכתב ב-1886, הרי שההצלחה לא אחרה לבוא. דויל עצמו "קינא" בגיבור שלו, ואף טען שבגללו הוא לא נחשב סופר רציני. על כן, הוא רמז על מותו בסיפור "הבעיה הסופית" שפורסם ב-1893, ורק בעקבות לחץ הקוראים שב שרלוק הולמס לתחייה כעבור 8 שנים בספר "כלבם של בני בסקרוויל".

עריכה | תבנית | שיחה
33
אכילס זובח לזאוס, ציור מס' 47 מתוך כתב-יד 'Ambrosian' של האיליאדה

השירה האפית המפורסמת איליאדה, המיוחסת להומרוס, לא מתארת את כל מהלכה של מלחמת טרויה, כמקובל לחשוב, אלא עוסקת רק בתיאור של כמה שבועות מאירועי השנה העשירית והאחרונה של המלחמה. כך, למשל, הסיפור המפורסם אודות הסוס הטרויאני כלל אינו מופיע שם, אלא מוזכר כבדרך אגב בשיר האחד-עשר של האודיסיאה. גם סיפור מותו של אכילס, אחד מגיבורי האיליאדה, על ידי חץ שירה לעברו פאריס, ואשר פגע בעקבו של אכילס, לא מופיע באיליאדה עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה
34
קברו של יוסה בוסון - משורר האיקו מפורסם

האיקו היא סוגת שירה שמקורה ביפן המסורתית וזוכה לאחרונה לעדנה מחודשת. האיקו מפורסמת בנוקשות כלליה וקוצרה. שיר האיקו חייב להיות בן 17 הברות שיתחלקו על פני שלוש שורות בצורה 5-7-5. באופן מפתיע ובלתי תלוי, השורה הראשונה של קריאת שמע מצייתת למשקל שירי ההאיקו לפי החלוקה "שמע ישראל/אדוני אלוהינו/אדוני אחד". בגלל קוצרו של שיר ההאיקו, גרסתו העברית, קימו, מכילה מעט יותר הברות, והיא בנויה בצורה 10-7-6.

עריכה | תבנית | שיחה
35
הארוקי מורקמי בטקס פרס ירושלים, 2009

"Norwegian Wood", שירו של ג'ון לנון בביצוע הביטלס, עוסק בעץ כחומר גלם, אך בטעות תורגם שמו לעברית כ"יער נורווגי". גם בספרו של הארוקי מורקמי, "יער נורווגי", שנקרא כך בעקבות השיר, מופיעה אותה שגיאת תרגום, כבר במקור היפני. הדבר נובע בראש ובראשונה כתוצאה מהתרגום המקובל של שם השיר ליפנית, אך יש לו גם טעמים ספרותיים - היער תופס חלק חשוב ברומן.

עריכה | תבנית | שיחה
36
טולקין ב-1916

ארבעה משירי להקת הרוק לד זפלין עוסקים בעבודתו הספרותית של ג'.ר.ר. טולקין. השירים Misty Mountain Hop ו־Over the Hills and Far Away דנים בספר ההוביט, והשירים The Battle of Evermore ו־Ramble On נוגעים לספרי שר הטבעות.

עריכה | תבנית | שיחה
37
העטיפה הפנימית של הספר פרנקנשטיין מהדורת 1831

הספר "פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני" נכתב בשנת 1818 על ידי הסופרת מרי שלי. הספר עובד למספר סרטי קולנוע ותורגם לשפות רבות. בניגוד למה שמקובל לחשוב, פרנקנשטיין הוא הדוקטור שהפיח רוח חיים במפלצת ולא המפלצת עצמה שהיא חסרת שם. עובדה זו מפתיעה במיוחד לאור הפופולריות שצברה המפלצת, מחוץ להקשרה בספר, כבסיס למוצרים רבים בתרבות העממית.

עריכה | תבנית | שיחה
38 פרס הוגו, היוקרתי שבפרסים בתחום סיפורת המדע הבדיוני, הוענק רק פעם אחת בקטגוריית הסדרה הטובה ביותר. היה זה בשנת 1966 והוא ניתן לטרילוגיית המוסד של אייזק אסימוב, שהורחבה אחר-כך לסדרת המוסד בת שבעת הספרים. עריכה | תבנית | שיחה
39
כריכת הספר הוא הלך בשדות באחת ההוצאות הראשונות

ברומן הוא הלך בשדות מאת משה שמיר, במסגרת התלישות אותה מייצגת מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ בו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להקלט במהירות בחברה הישראלית והסרת הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.

עריכה | תבנית | שיחה
40
קלמן שולמאן

שיר הילדים הידוע בר כוכבא נכתב על ידי הסופר והמשורר לוין קיפניס והולחן על ידי מרדכי זעירא. עם זאת, אין כל סימוכין היסטוריים לסיפור על בר כוכבא והאריה. האגדה הופיעה לראשונה בעברית ב-1858, כאלף ושבע מאות שנים לאחר מרד בר כוכבא, במרכזו של רומן היסטורי בשם "הריסות ביתר" שראה אור בליטא. הסיפור עובד על ידי קלמן שולמאן, סופר ומתרגם מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה, מהרומן Isralitischer Musenalmanach. לא ברור אם שולמאן המציא את הסיפור אך הוא תרם לפופולריות שלו.

עריכה | תבנית | שיחה
41
טולקין בשנת 1916, בהיותו בן 24

לפני שכתב ג'ון רונלד רעואל טולקין את ההוביט ואת שר הטבעות, הוא שקד עשרות שנים על יצירת העולם המיתולוגי שבו מתרחשות יצירות אלה. בין השאר כולל אותו עולם מספר שפות, סוגי כתב, שירים והיסטוריה הכוללת את בריאת העולם. אף על פי שבשר הטבעות ובהוביט קיימים רק אזכורים והתייחסויות לעולם המיתולוגי האדיר, הקיום שלו מקנה לקורא תחושה מיוחדת של כניסה לתוך עולם דמיוני עשיר ושלם.

עריכה | תבנית | שיחה
42
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון כפי שצוירו על ידי סידני פאגט

הבלש שרלוק הולמס, גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל, מוכר כמי שמרבה להשתמש במילה אלמנטרי לתיאור מסקנותיו הלוגיות וכשרון ההיקש שלו. אך הביטוי "אלמנטרי, ווטסון יקירי" לא מופיע באף אחד משישים הסיפורים בכיכובו של הולמס, והוא נטבע מאוחר יותר בסרטי הקולנוע ובתסכיתי הרדיו.

עריכה | תבנית | שיחה
43
מתרגומי ספריה של בלייטון לעברית

הסופרת הבריטית איניד בלייטון ממוקמת במקום החמישי ברשימת הסופרים המתורגמים ביותר, והיא מקדימה אפילו את ויליאם שייקספיר, אך מפגרת אחרי ולדימיר לנין. היא כתבה במשך חייה קרוב ל-800 ספרים שתורגמו ל-90 שפות. חלק מהתרגומים לעברית נעשו על ידי סופר פורה אחר, שרגא גפני הישראלי, המוכר גם בשמות העט אבנר כרמלי, און שריג, יגאל גולן, איתן דרור, איתן נותב ויצחק אחיטוב.

עריכה | תבנית | שיחה
44
בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה

רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרוסה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.

עריכה | תבנית | שיחה
45
ב-16 בפברואר 2011 בחרו בגוגל לציין את יום הולדתה של רות. באותו יום שונה סמליל דף הבית של האתר בעברית לדודל בהשארת איוריה של אורה אייל.

יכולת אמנותית נחשבת לכישרון מולד ואמנים רבים מתבלטים ביצירתיותם כבר בגיל צעיר. מעבר לזאת, יצירתיות נתפסת הרבה פעמים כתכונה של צעירים. אולם, ישנם גם אמנים מצטיינים שהחלו ליצור בגיל מבוגר ואפילו בזיקנה. הסופר דן בניה-סרי הוציא לאור את ספרו הראשון כשהיה בן ארבעים והקריירה של מרים רות כסופרת ילדים, החלה בגיל שישים וארבע. לקראת מותה של רות, בגיל תשעים וחמש, היא עדיין הכינה ספרים לדפוס.

עריכה | תבנית | שיחה
46 סדרת ספרי הארי פוטר היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות ביותר בהיסטוריה, ומאות מיליוני עותקים של הספרים הכלולים בה נמכרו מאז יצא הספר הראשון בממלכה המאוחדת ב-1997. הפופולריות הגדולה של הספרים הובילה לכך שהם תורגמו לעשרות שפות מאז 1997, ובהן גם לשפות כגון לטינית ויוונית עתיקה שאינן מצויות בשימוש שוטף על ידי האוכלוסייה הרחבה, וזאת על מנת לספק חומר קריאה מודרני לאקדמאים העוסקים בשפות אלה. במקרים אחדים תורגמו הספרים לניבים שונים של שפות, כגון הניב הפורטוגלי והניב הברזילאי של השפה הפורטוגזית. הסדרה אף "תורגמה" לאנגלית אמריקאית על מנת לסגלה למאפיינים התרבותיים של ארצות הברית, וההבדל הבולט היה שינוי שמו של הספר הראשון מ-Harry Potter and the Philosopher's Stone ל-Harry Potter and the Sorcerer's Stone. הספרים תורגמו לעברית על ידי גילי בר-הלל. עריכה | תבנית | שיחה
47 הלשון האבודה של העגורנים הוא רומן הראשון של הסופר דייוויד לוויט ופורסם לראשונה בשנת 1986.

זוהי אחת מהיצירות הספרותיות הראשונות באורך מלא, בשפה האנגלית, שנכתבו באופן ישיר ובפתיחות על חיי הגייז, על סוגיית היציאה מהארון, ועל הקושי של אדם, שנטייתו המינית היא שונה, לחיות בחברה הטרוסקסואלית עוינת ובעלת דעות קדומות.

אותה "לשון אבודה של העגורנים", המופיעה בתת-העלילה, היא מטאפורה עשירה, לאופן התקשורת שאותו נדרשו הגייז לפתח, במהלך שנים של בדידות, של התפתחות בגיל ההתבגרות ולעיתים מאוחר יותר, תוך שהם נאלצים להסתיר את זהותם, את ה"אני" שבהם, ואת מושא אהבתם. חוויות אלה חייבו את חברי הקהילה הגאה לפתח "שפה" משל עצמם, ניואנסים קטנים, ביטויים ורמזים, שאיפשרו להם לדון או לרמוז על דברים באופן המובן רק להם, כאותה שפת העגורנים במשל שבסיפור.

עריכה | תבנית | שיחה
48
  • הוריו של גרשון שקד, מן החשובים שבחוקרי הספרות העברית, היו עניים וחסרי השכלה פורמלית, ואהבתו לספרות החלה כשקרא קרעי ספרים שהושלכו לרחוב, שאביו הסמרטוטר אסף לשם גריסה.
  • "נקמת האבות" הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי. הספר יצא לאור לראשונה ב-1927 בהוצאת "מצפה". המבקר גרשון שקד, שכתב מבוא לגרסה של הספר שיצאה לאור ב-1975, תיאר את הנובלה הזו כאחת מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית. הספר זכור גם בגלל חלקו בפרשת החייל אורי אילן, שהשאיר מסרים על גבי דפים מעותק של ספר זה לפני שהתאבד בשבי הסורים ב-1955.
עריכה | תבנית | שיחה
49
היינריך ותומאס מאן בצעירותם

שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, היינריך מאן ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת שהציבה אותו כדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערביתפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחיתוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס.

עריכה | תבנית | שיחה
50
אידאוגרפיה מאת גיום אפולינר
.

אידאוגרפיה היא שירה מצוירת, כלומר שירה הנכתבת, נדפסת, מצולמת או מצוירת בדרך גרפית. סוג שירה זה אינו מסתפק רק בהבאת הטקסט, אלא חותר לתאר בדרך ציורית את מהות התוכן של הטקסט. הניסיונות לשוות לכתוב צורה גרפית הם קדומים מאוד, והחלו עם המצאת הכתב. בספרות האירופית החדשה בלטו כמה משוררים מפורסמים בנטייתם לכתוב שירי ציור. גיום אפולינר, המשורר הצרפתי, למשל, פרסם ספר שירים בשם "קליגרמות", ובו הביא שירי צורה רבים, למשל בדמות חיות, פרחים וגרמי השמים.

עריכה | תבנית | שיחה
51
סדרת ספרים

סדרת הספרים הארוכה ביותר בשפה העברית היא סדרת ספרי הילדים קופיקו. סדרה זו מתארת את הרפתקאותיו של קוף שובב, הגר בחברת בני אדם, בפתח תקווה. בסדרה זו ראו אור עד כה לפחות 165 ספרים. יתרה מזאת, הסופרת שכותבת ספרים אלו, תמר בורנשטיין-לזר, כתבה גם את סדרת הספרים צ'יפופו, העוסקת גם היא בהרפתקאותיו של קוף, הגר בחברת בני אדם. שתי סדרות הספרים זוכות לפופולריות רבה. ספרים שונים מסדרת קופיקו עובדו ל-15 מחזות ולשתי סדרות טלוויזיה. אולם, לסדרות אלו יש גם מבקרים, כמו הסופר אוריאל אופק, שטוען שרמת הכתיבה בהן נמוכה. הסדרות נולדו בעקבות סיפורים קצרים על דמותו של קופיקו, שכתבה תמר בורנשטיין-לזר עבור עיתון הילדים, דבר לילדים. היא כתבה שם סיפורים קצרים בנושאים שונים החל משנת 1951. בורנשטיין-לזר אותרה לכתיבה בעיתון הילדים, בידי עורכו, דאז, שחיפש כותבים צעירים ומוכשרים. עורך זה היה לא אחר מאשר אוריאל אופק.

עריכה | תבנית | שיחה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה