רבי יוחנן בן ברוקה
| לידה |
המאה ה־2 ישראל  |
|---|---|
| מקום קבורה |
 סמוך לעין זיתים (זיהוי עממי מהמאה ה-16) |
| השכלה | ישיבת רבי יהושע בן חנניה בפקיעין |
| מקום פעילות | בית שערים, פקיעין, לוד, יבנה |
| תקופת הפעילות | המאה ה-2 |
| רבותיו | יהושע בן חנניה, יוחנן בן נורי |
| בני דורו | אלעזר בן חסמא, אלעזר בן עזריה |
| צאצאים | ישמעאל בן יוחנן בן ברוקה |
  | |
רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה (או ברוקא), היה תנא בדור השלישי לתנאים, תלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי אלעזר בן חסמא. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם[1].
המאמר שלו במסכת אבות עוסק בחילול השם:
חידש שיטה בהלכות ירושה, האומרת כי אדם יכול להעביר ירושה מיורש אחד לשני, אם שניהם ראויים ליורשו, כלומר בן בין הבנים או בת בין הבנות, אבל לא בת בין הבנים[2], ונפסקה הלכה כדינו של רבי יוחנן בן ברוקה[3]. פוסק כי אדם חייב להקציב מזונות לבנותיו לאחר מיתתו[4].
בשונה משאר חבריו, הוא מחדש כי מצוות פריה ורבייה מוטל גם על האשה, שכן בפסוק נאמר ”ויברך אותם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ”, המילה "אותם" מלמדת על כך שהיא נאמרת לשניהם[5].
היה לו בן שנמנה אף הוא על החכמים, ושמו רבי ישמעאל, ואף ממנו נזכר מאמר במסכת אבות ושמועות הלכתיות נוספות בברייתות שמובאות בתלמוד.
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך רבי חיים ויטאל (1570 לערך) מציין לראשונה בספרו "שער הגלגולים", בשם רבו האר"י, את קבורת רבי יוחנן בסמוך לעין זיתים:
אחר שתעבור מן הכרא"ל הנזכר, יש הר אחד גבוה לצד מזרח, בימינך, ודרך ההר הזה עולין בו והולכין בו לעין זייתו"ן. תעלה משם בדרך הוא לראש ההר, ושם בראש ההר קבור ר' יוחנן בן ברוקא
— שער הגלגולים, הקדמה לז (נוסח כתב יד)
.
על פי מחקר שפורסם לראשונה בשנת 2007, בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" (על ידי חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסף סטפנסקי), נכתב: "מלשונו של ר' חיים ויטאל נראה כי כוונתו לראש ההר ביחס לדרך מצפת, טרם הגיעו לעין זייתון, א"כ המקום הוא בראש הגבעה הסמוכה לר' יהודה בר אלעאי"[6].
על פי אותו מחקר סומן האזור המשוער (בגבעה הסמוכה למתחם קברו של רבי יהודה בר אלעאי), כקברו של רבי יוחנן בן ברוקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן בן ברוקה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 673, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן בן ברוקה", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים רמ"ה-רמ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ל, עמוד א'.
- ^ עיין הלכות נחלות, ו', ב'. וכן הלכות זכייה ומתנה, יב', א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב', מסכת גיטין, דף מ"ג, עמוד ב'.
- ^ ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל"