ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיזם זה אינו פעיל

ליהודים בצפון.
נימצא נא יחד. יש לנו כח וחכמה רק כאשר אנו מכירים זה את זה.
פרסמו נא את הלחנים שלנו ואת פירושינו לספרים הקדושים.
נדרתי נדר לבקר בירושלים.
בואו לקראתי או שאלך לקראתכם.
אל תאשימוני שאני מפחית בכבוד השבת מכיון שלמען התורה מפחיתים מהתורה.
אני עני ואין לי במה לממן את מסעי. אשמור את השבת עד הים.
אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים.
אפשר למוצאני באקסום באמצעות אנטואן.

בקרו גם בדף הפייסבוק של המיזם

קהילות ביתא ישראל (יהדות אמהרה ותיגראי) אינן מוכרות היטב לציבור קוראינו בישראל ובתפוצות. רבים שמעו על מבצע שלמה, אך לא על התרבות המפוארת, המלחמות ואיומי השמד שהיו מנת חלקם של ביתא ישראל, בייחוד מאז ימי יהודית המלכה לפני כאלף שנים. בהתאם לכך, גם הידע הקיים כיום בוויקיפדיה על קהילות ביתא ישראל לוקה בהיקפו ובעומקו. מיזם הכתיבה נועד ליצור מאגר מידע מקיף, נגיש ומוסמך על מורשת ביתא ישראל. בטווח הארוך, מאגר מידע מסוג זה עשוי לסייע בהתמודדות עם גילויי הגזענות והדעות הקדומות כלפי בני הקהילה.

היימנות[עריכת קוד מקור]

מקורות: מנהגים דתיים במגזר יוצאי אתיופיה

ערך ראשי: היימנות

מחזור החיים[עריכת קוד מקור]

נישואין[עריכת קוד מקור]

טהרה[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: טומאה וטהרה בביתא ישראל

אירוח[עריכת קוד מקור]

קשר עם העולם[עריכת קוד מקור]

  • אתנקון - אל תיגע בי
  • החלב של שבת - הסדר הלכתי לפרה של יהודי בעדר מעורב המצוי בהשגחת רועים נוצריים או מוסלמים
  • נכסי מלוג - חלוקת ולדות צאן ובקר בין הבעלים היהודיים לבין הרועה הנוצרי או המוסלמי

הדימוי העל-טבעי של היהודים בעיני שכניהם[עריכת קוד מקור]

נדרים והתרתם[עריכת קוד מקור]

נזירות[עריכת קוד מקור]

אבל[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: מסגיד או בית קודוס (ביתא מקדס) או בית צולות (צלות בית)

מקומות קדושים[עריכת קוד מקור]

פרופ' תמרת עמנואל מנה עשרים ושלושה מקומות קדושים, בהם שישה עשר מקומות הקשורים במעשי קדושים ושבעה שסיבת קדושתם לא ידועה לו. השתטחות על קברים אינה נהוגה מאחר וקבר הוא מקום טמא, אך פרופ' עמנואל רשם כמה מקומות קבורה בהם בכל זאת נהוג להתפלל. יונה בוגלה מציין מספר מעיינות שפרצו בעקבות מותו של קדוש באותו מקום, ובמימיהם נהוג לטבול.

מחזור השנה[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: לוח השנה של ביתא ישראל - לוח השנה העברי, לפי קידוש הלבנה דומה ללוח השנה הקראי

חודשי השנה[עריכת קוד מקור]

חגים שנתיים[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: חגי ומועדי ביתא ישראל

שעווה וזהב[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: שעווה וזהב או סאם אנה וורק

סיפורי עם[עריכת קוד מקור]

מקור: ת' אלכסנדר וע' עינת (עורכות), תָּרַת, תָּרַת: סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה, תל אביב, 1996

פרופ׳ מרדכי וורמברנד ופרופ׳ דב נוי, סיפורי ביתא ישראל, שישים סיפורים וסיפור מפי יהודי אתיופיה. מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, 1990. ערך ראשי: תרת תרת

פתגמים[עריכת קוד מקור]

מקור מרכזי: דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה

ערך ראשי: קס בקס אונקולל באיגרו יהדל (אט אט תהלך ברגליה הביצה)

ספרות[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: מצהף קדוס

ספרי קודש שאין עליהם ערך[עריכת קוד מקור]

ספרי חולין[עריכת קוד מקור]

ניגונים[עריכת קוד מקור]

מושגי יסוד[עריכת קוד מקור]

אורחים וסולמות[עריכת קוד מקור]

מושגים משלימים בתורת השירה[עריכת קוד מקור]

כלי נגינה[עריכת קוד מקור]

מקור: en:Music of Ethiopia#Musical instruments

כלי נגינה לשירת קודש[עריכת קוד מקור]

  • נגרית - נֶגַרית - ייחודי לביתא ישראל. תוף חבית הסגור משני צדדיו בעור בהמה טהורה - פרה, פר או עז. תכליתו "לפתוח את הלב ולהסביר את המילים"
  • קצ'ל - קַצְ'ל או מֶטְק- ייחודי לביתא ישראל. נועד לתאם בין מבצעי התפילה במקצב חמש שמיניות.
  • צנצל - צֶנַצְל - מנוגן בו זמנית עם הקַצְ'ל.

כלי נשיפה (אנ')[עריכת קוד מקור]

כלי מיתר (אנ')[עריכת קוד מקור]

נבל וכלי פריטה[עריכת קוד מקור]

כינור וכלי קשת[עריכת קוד מקור]

מצלתיים וכלי הקשה (אנ')[עריכת קוד מקור]

שירת קודש[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: שירת הקודש של ביתא ישראל

פיוטים[עריכת קוד מקור]

מקור ראשי: פיוטי ביתא ישראל באתר הזמנה לפיוט

מקור נוסף: יצחק גרינפלד, קטעים ומילים שאינם בלשון געז בתפילות ביתא ישראל, פעמים, 58, חורף תשנ"ד, עמ' 136-129

פיוטי סיגד[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: פיוטי סיגד

קינות לתשעה באב[עריכת קוד מקור]

פייטנים מרכזיים[עריכת קוד מקור]


ניגונים לארועים מיוחדים[עריכת קוד מקור]

שמחות[עריכת קוד מקור]

אבלות[עריכת קוד מקור]

שירת מלחמה[עריכת קוד מקור]

ניגוני חולין[עריכת קוד מקור]

שירי ערש[עריכת קוד מקור]

אתיופיק[עריכת קוד מקור]

ג'[עריכת קוד מקור]

ד'[עריכת קוד מקור]

מוקדש למולטו אסתטקה (אנ')

ח'[עריכת קוד מקור]

ט"ז[עריכת קוד מקור]

כ'[עריכת קוד מקור]

מונחי יסוד[עריכת קוד מקור]

הרכבי מחול בישראל[עריכת קוד מקור]

סגנונות מחול[עריכת קוד מקור]


חולין[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: מאכלי ביתא ישראל

מקורות:

המטבח האתיופי[עריכת קוד מקור]

גידולים מרכזיים[עריכת קוד מקור]

מאכלי חג[עריכת קוד מקור]

בשרים[עריכת קוד מקור]

  • קואנטה - קוּאַנְטַה - פרוסות בשר דקות, מומלחות, מפולפלות, מיובשות בתלייה בצל (להבדיל מקארנה דה סול (אנ') הנחשף לשמש) במשך כשבועיים.

ווט[עריכת קוד מקור]

  • ווט - ווֶט (אנ') - נזיד מתובל, בשרי או צמחי. האינג'רה נבצעת ביד ימין ונטבלת בווט או נכרכת סביבו לגורשה (גוּרְשַה)

מאכלים צמחיים[עריכת קוד מקור]

חטיפים[עריכת קוד מקור]

תבלינים ורטבים[עריכת קוד מקור]

(פלפל שחור, שום, זרעי שמיר, מנטה, קינמון, אגוז מוסקט וכורכום)

  • ברברה - בֶּרְבֶּרֵה (אנ') - תערובת תבלינים חריפה, משמשת ברטבים למאכלים בשריים וצמחוניים.
  • גשו - גֵשוֹ (אנ') - צמח דמוי כשות אותו מייבשים וטוחנים לאבקת תיבול המשמשת בהכנת הטלה (משקה).
  • ביקל - ביקל - תבלין המשמש בהכנת הטלה (משקה).

בונה[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: בונה (אירוח) או בון (אירוח) - טקס שתיית בּוּנַה עם האורחים

משקאות משכרים[עריכת קוד מקור]

ערך ראשי: תוקול - בית המשפחה

כלי בישול[עריכת קוד מקור]

כלי נשיאה[עריכת קוד מקור]

  • מטניה - מַטְנִיה - כלי חליבה מדלעת, ממנו נמזג החלב לכוסות דלעת המוגשות לאורחים עם הגעתם.
  • גררה - גְרֵרֵה - דלעות מעובדות למיכלי חלב ונוזלים אחרים
  • צ'ילפה - צִ'ילְפַה - תרווד להוצאת נוזלים, עשוי מדלעת
  • מדיגה - כד חרס גדול, קשור ברצועות עור, לנשיאת מים

כלי קיבול[עריכת קוד מקור]

  • גן (כלי) - גַן - כלי חרס גדול לאכסון נוזלים (מים, שמן, בירה)
  • דהונו - כלי בוץ מרובעים או עגולים לאגירת מוצרים יבשים - גרעיני תבואה וקטניות (חומוס, עדשים)
  • גותרה - מכלי בוץ קטנים יותר לשימור קפה, מלח ופלפל אדום

מכתשים ואבני ריחיים[עריכת קוד מקור]

  • מוקצ'ה - מכתש גלילי גדול מעץ או מברזל
  • וופצ'ו - לוח אבן אופקי שעליו טוחנים בעזרת אבן נוספת

ריהוט[עריכת קוד מקור]

  • מסוב - מעמד קלוע המשמש להגשת מזון
  • סנדוק - ארגז הבגדים, החפצים והתכשיטים הנשמר בידי אבי המשפחה
  • מדב - ספסלים לישיבה

חרשות ברזל[עריכת קוד מקור]

אריגה[עריכת קוד מקור]

קדרות[עריכת קוד מקור]

למה נחוצה הטלה?

דגמים[עריכת קוד מקור]

נטלה[עריכת קוד מקור]

  • נטלה או שמה - בגד עליון, מעיל, טלית, עטיפה ושמיכה. אופן ההתעטפות בה מסמל את מעמדו ואת מצב רוחו של הלובש

מלבושי גברים[עריכת קוד מקור]

מלבושי נשים[עריכת קוד מקור]

מקור: תמונה של לבוש מסורתי לאישה

  • מטפחת - מבדילה בין נשים נשואות לפנויות
  • קמיס - שמלה
  • מקנת - חגורה - מפרידה בין החלק העליון הטהור לחלק התחתון הטמא
  • שיבשבו - שרוולים ארוכים וגזורים - בהשפעה אירופאית
  • זגול - שרשרת קונכיות לקישוט מנשא התינוק
  • זגול - שבלולים זעירים לקישוט

שיטות אריגה[עריכת קוד מקור]

פיתפית (אנ') המקביל לפתות

אישים[עריכת קוד מקור]

בתקופות קדומות[עריכת קוד מקור]

תקופת ההישרדות[עריכת קוד מקור]

בעידן הנאורות[עריכת קוד מקור]

בעלייה הראשונה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

קסים[עריכת קוד מקור]

אחרים[עריכת קוד מקור]

הוגים בישראל[עריכת קוד מקור]

נבחרי ציבור[עריכת קוד מקור]

ראו גם: מנהיגי עבר בעדה, שליחי עלייה

ילדי פייטלוביץ'[עריכת קוד מקור]

שירה ונגינה[עריכת קוד מקור]

משוררים בישראל[עריכת קוד מקור]

זמרים ונגנים בישראל[עריכת קוד מקור]

זמרים באתיופיה[עריכת קוד מקור]

מקורות: Category:Ethiopian female singers , Category:Ethiopian male singers

נגנים באתיופיה[עריכת קוד מקור]

מקורות: Category:Ethiopian musicians

בימי קדם[עריכת קוד מקור]

בימינו[עריכת קוד מקור]

תיאטרון[עריכת קוד מקור]

שחקנים[עריכת קוד מקור]

הצגות[עריכת קוד מקור]

צילום[עריכת קוד מקור]

ספורט[עריכת קוד מקור]