התנקשויות פוליטיות
על משמעותן של התנקשויות פוליטיות ראו בערך רצח פוליטי.
רשימה זו ממוינת בסדר כרונולוגי עולה. רציחות של נשיאי ארצות הברית מופיעות ברשימה נפרדת בהמשך ערך זה.
בתקופה הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עגלון מלך מואב
- גדליהו בן אחיקם
- סנחריב מלך אשור
- אלכסנדר הרביעי, בנו של אלכסנדר מוקדון (מוקדון, 310 לפנה"ס לערך)
- רוקסן, אשתו של אלכסנדר מוקדון (מוקדון, 310 לפנה"ס לערך)
- שמעון התרסי (יריחו, 135 לפנה"ס)
- טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס (133 לפנה"ס)
- גאיוס גרקכוס (121 לפנה"ס)
- יוליוס קיסר (רומא, שנת 44 לפנה"ס)
- אריסטובולוס השלישי (יריחו, 36 לפנה"ס)
- קליגולה (רומא, 41 לספירה)
- קלאודיוס (רומא, 54 לספירה)
- קומודוס (רומא, 192 לספירה)
- פרטינקס (רומא, 193 לספירה)
- אלכסנדר סוורוס (רומא, 235 לספירה)
- נדב בן ירבעם (גבתון)
- אלה בן בעשא (תרצה)
- יורם (מלך ישראל)
- אחזיה (מלך יהודה)
- עתליה (ירושלים)
- יואש (מלך יהודה) (בזקנותו)
- אמציהו
- זכריהו בן ירבעם
- שלום בן יבש (שומרון)
- פקחיה בן מנחם (שומרון)
- פקח בן רמליהו
- אמון (ירושלים)
ימי הביניים ושחר העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאון החמישי (הארמני) (820)
- ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד (1437)
- דייוויד ריציו, (1566)
- וילם הראשון, נסיך אורנז׳ (1584)
- אנרי השלישי, מלך צרפת (1589)
- אנרי הרביעי, מלך צרפת (1610)
- קונצ'ינו קונצ'יני, מרשל צרפת (1617)
- גוסטב השלישי מלך שוודיה (1792)
- ז'אן-פול מארה, מהפכן צרפתי (1793)
- ספנסר פרסיבל, ראש ממשלת בריטניה (1812)
- הרב אברהם שלמה זלמן צורף, מחלוצי היישוב הישן בירושלים (1851).
- אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית (1865)
- אלכסנדר השני, צאר האימפריה הרוסית (1881)
- מארי-פרנסואה-סדי קארנו, נשיא צרפת (1894)
- אליזבט מבווריה ("סיסי"), קיסרית אוסטריה ומלכת הונגריה (ז'נבה, שווייץ 1898)
- אומברטו הראשון, מלך איטליה (1900)
- אלכסנדר הראשון, מלך סרביה (1903)
- הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' (1905)
- קרלוש מלך פורטוגל ובנו הנסיך פיליפ (1908)
- פיוטר סטוליפין, ראש ממשלת רוסיה (קייב, רוסיה הצארית, 1911)
- גאורגיוס הראשון, מלך יוון (סלוניקי, יוון (1913)
- הארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש העצר האוסטרי (סרייבו, בוסניה, 1914)
- ז'אן ז'ורס (פריז, צרפת, 1914)
- גריגורי רספוטין (סנקט פטרבורג, רוסיה, 1916)
- רוזה לוקסמבורג (ברלין, גרמניה, 1919)
- קורט אייזנר (מינכן, גרמניה, 1919)
- ג'מאל פאשה (טביליסי, גאורגיה, 1922)
- ולטר רתנאו, שר החוץ של גרמניה (ברלין, גרמניה,1922)
- מייקל קולינס (אירלנד, 22 באוגוסט 1922)
- גבריאל נרוטוביץ' (ורשה, פולין, 1922)
- ג'אקומו מאטיאוטי (רומא, איטליה 1924)
- סימון פטליורה (פריז, צרפת, 1926)
- פול דומר, נשיא צרפת (1932)
- אנגלברט דולפוס, קנצלר אוסטריה (1934)
- אלכסנדר הראשון, מלך יוגוסלביה (1934)
- לואי בארטו, שר החוץ של צרפת (1934)
- סרגיי קירוב, (לנינגרד, ברית המועצות, 1934)
- לאון טרוצקי, (מקסיקו סיטי, מקסיקו, 1940)
- ז'אן פרנסואה דרלאן, (צפון אפריקה, 1942)
- מהטמה גנדי, (ניו דלהי, הודו, 1948)
- המלך עבדאללה הראשון, (בפתח מסגד אל-אקצא, בירושלים, 1951) - ראו: רצח המלך עבדאללה
- סולומון בנדרנאיקה, (ציילון, 1959)
- פטריס לומומבה, (קונגו, 1961)
- רפאל טרוחיו, (הרפובליקה הדומיניקנית, 1961)
- ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית (1963) - ראו: רצח קנדי
- מלקולם אקס, (ניו יורק, ארצות הברית, 1965)
- הנדריק פרוורד, (דרום אפריקה, 1966)
- רוחליה קרוס, (אסקואינטלה, גואטמלה, 1968)
- מרטין לותר קינג, (ממפיס טנסי, ארצות הברית, 1968)
- רוברט קנדי, (לוס אנג'לס, ארצות הברית, 1968) - ראו: רצח רוברט קנדי
- וספי אל-טל, (קהיר, מצרים, 1971)
- לואיס קאררו בלאנקו, (מדריד, ספרד, 1973)
- פייצל מלך ערב הסעודית (ריאד, ערב הסעודית 1975)
- הרברט צ'יטפו, לוחם חירות זימבבואי (לוסקה, זמביה 1975)
- אלדו מורו, (רומא), איטליה, 1978)
- גאורגי מרקוב, (לונדון, בריטניה, 1978)
- פאק צ'ונגהי, נשיא קוריאה הדרומית (1979)
- לואי מאונטבאטן, אירלנד (1979)
- ג'ון לנון, ניו יורק, ארצות הברית, (1980)
- אנואר סאדאת, נשיא מצרים (קהיר, מצרים, 1981)
- בשיר ג'ומאייל, נשיא לבנון (ביירות, לבנון, 1982)
- בניגנו אקינו הבן (מנילה, הפיליפינים, 1983)
- אינדירה גנדי (ניו דלהי, הודו, 1984)
- אולוף פלמה, ראש ממשלת שוודיה (סטוקהולם, שוודיה, 1986)
- רג'יב גנדי (מדרס, הודו, 1991)
- ואזגן סרקיזיאן (ירוואן, ארמניה, 1999)
בארץ ישראל, לפני הקמת מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל דה האן, (ירושלים, 1924)
- הלורד מוין, (קהיר, 1944)
- חיים ארלוזורוב[דרושה הבהרה], (ת"א, 1933) - ראו: רצח ארלוזורוב
- ידידיה סגל[דרוש מקור], (חיפה, 1948)
- הרוזן פולקה ברנדוט (ירושלים, 1948)
- ישראל קסטנר (תל אביב, 1957)
- חמאד אבו רביעה (ירושלים, 1981)
- אמיל גרינצוויג (ירושלים, 1983)
- ראש הממשלה יצחק רבין (תל אביב, 1995) - ראו: רצח יצחק רבין
- מאיר כהנא פעיל ימני (ניו יורק, 1990) ראו : רצח מאיר כהנא
- רחבעם זאבי (גנדי), (ירושלים, 2001) - ראו: רצח רחבעם זאבי
- פים פורטאון, (הילברסום, הולנד, 2002)
- אנה לינד, (סטוקהולם, שוודיה, 2003)
- זוראן ג'ינג'יץ', (בלגרד, סרביה, 2003)
- תאו ואן גוך, (אמסטרדם, הולנד, 2004)
- רפיק אל-חרירי, (ביירות, לבנון, 2005) - ראו: רצח רפיק אל-חרירי
- לאקשם קאדירגמר, (קולומבו, סרי לנקה, 2005)
- בנזיר בהוטו, (רוואלפינדי, פקיסטן, 2007)
- אולג באבאייב, (קרמנצ'וג, אוקראינה, 2014)
- ז'ובנל מואיז, (פטיון-וויל, האיטי, 2021)
- שינזו אבה, (נארה, יפן, 2022) - ראו: רצח שינזו אבה
רצח נשיאים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנשיא אברהם לינקולן (וושינגטון הבירה, ארצות הברית, 1865)
- הנשיא ג'יימס גרפילד (וושינגטון הבירה, ארצות הברית, 1881)
- הנשיא ויליאם מקינלי (בפאלו, ארצות הברית, 1901)
- הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי (דאלאס, טקסס, ארצות הברית, 1963) - ראו: רצח קנדי.
מתמודדים לנשיאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המתמודד לנשיאות רוברט קנדי (לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, 1968) - ראו: רצח רוברט קנדי.
התנקשויות פוליטיות שלא הסתיימו במוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנקשויות בעת העתיקה שנכשלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות התנקשות בחיי נשיאים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשיא אנדרו ג'קסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון ההתנקשות הראשון בנשיא ארצות הברית התרחש ב-30 בינואר 1835, כשריצ'רד לורנס, אמריקאי בעל הפרעה נפשית, ניסה להתנקש בחייו של הנשיא ג'קסון בעת שביקר בהלווית סנאטור מקרוליינה הדרומית. בתחילה תכנן לורנס לירות בו עם כניסתו לטקס, אך לא הצליח להתקרב אליו במידה מספקת. לאחר שעזב ג'קסון את ההלוויה, התחבא לורנס מאחורי עמוד. מכשהגיע הנשיא, יצא לורנס ממחבואו וירה לעבר גבו של ג'קסון, אך היה מעצור בנשק. במהרה הוציא לורנס את אקדחו השני, אך גם איתו כשל. מאוחר יותר התברר כי אקדחיו לא היו עמידים דיים בפני לחות, ובאותו יום מזג האוויר היה לח בצורה קיצונית. מעשיו של לורנס משכו את תשומת לבם של הנוכחים, ובמהרה נתפס והוכנע, אף בעזרתו של הנשיא ג'קסון, שהכה אותו מספר פעמים עם מקל ההליכה שלו.
הנשיא תאודור רוזוולט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון ההתנקשות בתאודור רוזוולט התרחש בשנת 1912, 3 שנים לאחר שסיים את תפקידו. ההתנקשות אירעה בזמן שרוזוולט התמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית לכהונה שלישית.
היורה היה פעיל קיצוני אשר התנגד לרעיון של כהונה שלישית של נשיא. רוזוולט נפצע קשה, אך שרד והמשיך במסע הבחירות (שבו הפסיד).
הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1933, בפרק הזמן שבין בחירתו של רוזוולט לנשיא לבין השבעתו, הוא עמד לשאת נאום בעצרת במיאמי שבפלורידה כשמתנקש ירה לעברו, הרג את ראש עיריית שיקגו ופצע חמישה אנשים אחרים. הנשיא הנבחר לא נפגע. המתנקש נדון למוות והוצא להורג בכיסא החשמלי.
הנשיא הארי טרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ניסיון ההתנקשות בהארי טרומן
בשנת 1950 שני לאומנים מפוארטו ריקו ירו לעבר הנשיא טרומן בוושינגטון הבירה והרגו שניים מסוכני השירות החשאי. הנשיא לא נפגע. אחד המתנקשים נהרג והשני נדון למוות. הנשיא טרומן המיר את עונשו למאסר עולם. ב-1979 הוא זכה לחנינה מידי הנשיא ג'ימי קרטר.
הנשיא ריצ'רד ניקסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1974 אדם בשם סמואל בייק, סוחר צמיגים מובטל בן 44 שלקה בהפרעה דו־קוטבית, ניסה לחטוף מטוס נוסעים במטרה להפילו על הבית הלבן. לצורך החטיפה גנב אקדח של חבר והכין פצצה ביתית שבוססה על דלק. במהלך ניסיון החטיפה הכושל של המטוס הוא ירה בשוטר בכניסה לנמל התעופה ובשני הטייסים שסירבו להמריא עם המטוס. לאחר ששוטר בעל יוזמה ירה בו שני כדורים דרך הצוהר של דלת המטוס, בייק ירה בראשו ונהרג. השוטר ואחד הטייסים נהרגו מכדוריו, ואילו הטייס השני נפצע קשה וחזר לעבודתו רק לאחר 5 שנים. המניע של בייק הייתה אמונתו כי השלטון מושחת ואינו מאפשר קיום לאנשים מן השורה, לאחר שבקשתו להלוואה לצורך מיזם עסקי נדחתה. ה-FBI תיחקר מספר פעמים את בייק, אך הוא לא נמצא כמסוכן על ידם. על בסיס המקרה נעשה ב-2004 סרט בשם "מלכודת לנשיא" בכיכובו של שון פן.
הנשיא ג'רלד פורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ניסיונות ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד
ב-5 בספטמבר 1975, אשה בשם לינט פרום, מחסידי צ'ארלס מנסון, ניסתה לירות לעבר הנשיא פורד באקדח בסקרמנטו שבקליפורניה. סוכן עירני של השירות החשאי הספיק להוציא מידה את האקדח לפני שהספיקה לירות. היא נדונה למאסר עולם. באוגוסט 2009 השתחררה פרום מהכלא[1].
ב-22 בספטמבר, 17 יום בלבד לאחר ניסיון ההתנקשות הקודם, פעילת זכויות אזרח בשם שרה ג'ין מור ירתה באקדח בסן פרנסיסקו לעבר הנשיא. צופה אקראי גרם להטיית ידה והיריה החטיאה את הנשיא. היא נדונה למאסר עולם.
הנשיא רונלד רייגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן
ב-30 במרץ 1981 ליד בית מלון בוושינגטון הבירה צעיר בשם ג'ון הינקלי ירה בנשיא רייגן. הקליע חדר לחזהו של הנשיא אך החטיא את לבו. הנשיא החלים. המתנקש נדון למאסר עולם. סיבת ההתנקשות הייתה הערצתו של המתנקש לשחקנית ג'ודי פוסטר (שבה היה מאוהב ללא ידיעתה) ורצונו להרשימהּ.
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ
ב-13 ביולי 2024 בעת שנאם בעצרת בחירות שנערכה בבאטלר (אנ'), פנסילבניה, נורה ונפצע הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
התנקשויות כושלות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכניות התנקשות באדולף היטלר ובכללם קשר העשרים ביולי ב-1944.
- היו מספר אירועי התנקשות בחוסיין, מלך ירדן, במיוחד בימי ספטמבר השחור.
- פצצה נזרקה לדלת דירתו של השר דוד פנקס ב-21 ביוני 1952; הוא נפטר פחות מחודשיים לאחר-מכן מהתקף לב.
- ניסיון ההתנקשות בגולדה מאיר ב-1973
- ניסיון ההתנקשות באפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-13 במאי 1981.
- ניסיון ההתנקשות בוולפגנג שויבלה ב-12 באוקטובר 1990.
- ניסיון ההתנקשות באפיפיור בנדיקטוס ה-16 ב-18 בספטמבר 2010.
- ניסיון התנקשות באחמד דוגאן (Ahmed Dogan) ב-19 בינואר 2013[2].
- ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק, בירושלים, ב-29 באוקטובר 2014.
- ניסיון ההתנקשות בז'איר בולסונרו, ראש ממשלת ברזיל. בעת אספת בחירות, ב-6 בספטמבר 2018 נפצע קשה לאחר שנדקר בבטנו בידי אודליה אוליביירה איש שמאל סוציאליסטי.
- ניסיון ההתנקשות בניקולאס מדורו ב-2018
- ניסיונות התנקשות בוולודימיר זלנסקי ב-2022
- ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת יפן פומיו קישידה בעזרת מטען נפץ ב-2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב קרני כאשר 'תולעת גדולה' אומרת להם לרצוח
- רציחות פוליטיות באתר סנונית
- בן שאול, החשד: תיכננו להתנקש באפיפיור, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2010
- אורן נהרי, התנקשות הציוויליזציות: ההיסטוריה של הרציחות הפוליטיות, במגזין ליברל, 10 במאי 2020