זכויות להט"ב באיים המלדיביים
.svg) | |
| האיים המלדיביים | |
| מעמד בחוק | פלילי, עד 8 שנות מאסר עם אפשרות לענישה גופנית, קנסות, מעצר בית או גירוש |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | להט"בים לא מורשים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד, תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באיים המלדיביים מתמודדים עם אתגרים משפטיים שאינם נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים.
חוק העונשין המלדיבי מפליל הומוסקסואליות וקובע עונשים פליליים על התנהגות ויחסים חד מיניים בעודו פועל על פי חוקי השריעה האסלאמיים עבור הענשת כל מעשה הקשור להומוסקסואליות באמצעות עונשי מאסר, קנסות וענישה גופנית. הומוסקסואליות נדונה לעיתים רחוקות והיא נושא טאבו חברתי, אפליה על רקע נטייה מינית מתרחשת לעיתים קרובות ואנשי קהילת הלהט"ב נתונים לפשעי שנאה והפרות נוספות של זכויות אדם.
בשנת 2009 חוקקו האיים המלדיביים חוקה חדשה הכוללת פרק בנושא זכויות וחירויות, הממחישה את הרצון לאמץ תרבות חדשה של זכויות אדם.[1] עם זאת, לא כללה החלטות בנוגע לנושאי זכויות אדם של אנשי להט"ב.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק העונשין והחוק האסלאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק העונשין של האיים המלדיביים מפליל עוד יותר את ההומוסקסואליות בכמה אופנים. מגע מיני פלילי מוגדר על פי סעיף 131 לחוק העונשין במלדיביים ומתייחס לאיסור מגע מיני ללא כל סיבה אם אינה מותרת על פי החוק האסלאמי בעוד יחסים חד מיניים אינם חוקיים על פי החוק.[2] יחסים חד מיניים נקראים במפורש כעבירה במסגרת סעיף 411 (2) לחוק העונשין ומוגדרים לפי סעיף 411 (ו).
מנגנוני ענישה ואכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העונשים המרביים על מעשים הומוסקסואליים האסורים על פי חוק העונשין של האיים המלדיביים כוללים מאסר של עד שנה בגין נישואים בלתי חוקיים לפי סעיף 410 (א) (8), מאסר של עד 8 שנים בגין התנהגות פלילית לפי סעיף 411 (א) (2) ו-411 (ד) עם תוספת לעונש של 100 הצלפת מלקות נוספות על פי חוקי השריעה ומאסר עד 4 שנים בגין התנהגות מינית בלתי חוקית לפי סעיף 412.
על פי האיגוד הבינלאומי לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGA) חוק העונשין במלדיביים (לפני התיקון בשנת 2015) הותיר את הנאשמים הנוגעים להתנהגות מינית בלתי חוקית להסדרת החוק האסלאמי אשר חלים על מוסלמים בלבד. עם זאת, מאז שנכנס לתוקפו, חוק העונשין המתוקן החמיר חוקים הנוגעים לכלל האזרחים המזדהים כאנשי להט"ב.
הכרה בזוגיות חד מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות בהם: נישואים חד מיניים, איחודים אזרחיים או מעמד ידועים בציבור, אינם מוכרים במלדיביים.
סעיף 410 (א) (8) לחוק העונשין במלדיביים (בתוקף מאז 16 ביולי 2015) מפליל קיום נישואים חד-מיניים בקביעה כי מדובר בעבירה כאשר "שני בני זוג מאותו מין נכנסים לנישואים".
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2021, לא קיים איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.
התפתחויות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלטות האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008, הצהרה שנוסחה על ידי האומות המאוחדות ביוזמת צרפת, דרום אפריקה, הולנד, ארצות הברית וקולומביה אשר קראה לחקיקת אי-הפללה של הומוסקסואליות והמליצה למדינות העולם "לנקוט בכל האמצעים הדרושים, ובמיוחד בחקיקה או הנהלה, על מנת להבטיח כי נטייה מינית או זהות מגדרית בשום פנים ואופן לא יהיו הבסיס לעונשים פליליים במיוחד הוצאות להורג, מעצרים או מאסרים" הידועה בשם הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית.[3] המלדיביים הייתה אחת מ-57 המדינות (כיום 54) שחתמו על מסמך מנוגד, אותו יזמה סוריה אשר תומכיו תיארו את הצהרת האו"ם כניסיון לכפות עיגון בחוק של איחוד אזרחי או נישואים חד מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, פדופיליה ושאר "מעשים נתעבים".[4] בנוסף, טענו המתנגדים כי ההצהרה תביא לפגיעה בחופש להתנגדות דתית להומוסקסואליות ובכך לפגיעה בחופש הדת.[3]
כמדינה תחת חוקי השריעה האסלאמיים, המלדיביים עקבה אחר אמונות החוקים במספר נושאים אשר בין היתר קבעו כי הצהרת האו"ם הפריעה לעניינים שצריכים להיות בתחום השיפוט המקומי של מדינות בודדות. יתר על כן, טענה כי המסמך הסורי עליו חתמה הצהיר רצון להימנע מנורמליזציה חברתית של מה שנחשב ל-"מעשים מבישים" על ידי קביעת זכויות וסטנדרטים חדשים שלא הוסכם על ידי כניסה לחברות באו"ם ובהצהרה האוניברסלית לזכויות אדם בשנת 1948. המלדיביים טענה בנוסף כי ההכרזה מהווה "איום על המסגרת הבינלאומית של זכויות אדם".[5]
ביוני 2011 דחו האיים המלדיביים החלטה שהגישה דרום אפריקה באו"ם שביקשה לאשר את זכויותיה של קהילת הלהט"ב ברחבי העולם אשר הייתה להחלטה השנייה אשר התקבלה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בספטמבר 2014 אשר התייחסה לנטייה מינית וזהות מגדרית. אולם, זו נדחתה שוב על ידי האיים המלדיביים.[6]
סקירה תקופתית אוניברסלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2014, בהגשת הנציבות לזכויות האדם של האיים המלדיביים (HRCM) לסקירה התקופתית האוניברסלית ברחבי המדינה, הודגשו מספר נושאים של זכויות אדם אם כי לא דנו בזכויות להט"ב. "חופש הביטוי" הודגש כאזור דאגה בו צוין, "אין חוקים המבטיחים את חופש הביטוי באיים המלדיביים" אשר התייחס לאיומי המוות הרבים והתנהגות אלימה שקיבלו פעילי זכויות אדם בעוד כי הוועדה ציינה את הצורך "לנקוט באמצעים לטיפול באיומים והפחדות שמופנים לפרלמנטרים, עיתונאים ופעילי חברה אזרחית כדי להבטיח את ביטחונם". בהתייחסות לאחר מכן מדוע לא נכללו זכויות להט"ב בעת הסקירה, ענתה הוועדה בכך שמטרותיה לזכויות האדם במלדיביים נקבעות בחוק ועדת זכויות האדם וכוללות הגנה, קידום ושמירה על זכויות האדם במלדיביים "בהתאם לשריעה האסלאמית וחוקת האיים המלדיביים".
שנה לאחר מכן, מועצת זכויות האדם, המליצה למלדיביים להאיץ חקיקה כנגד אפליה ו"לוודא הכללת איסור אפליה על רקע נטייה מינית, ומאבק בסטיגמציה ושוליות של הומוסקסואלים בחברה". דווח כי אלה שנתפשו כהומוסקסואלים או טרנסג'נדרים באיים המלדיביים היו מטרות של פשעי שנאה והפרות של זכויות אדם אשר כתוצאה מכך, קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA) המליצה למלדיביים להבטחת הגנה של אנשי להט"ב מפני אפליה באמצעות רפורמה בחוק. הוועדה המליצה למדינה בנוסף, "להעביר אי-הפללה של יחסים הומוסקסואלים בהסכמה בין מבוגרים". המלצות אלה צוינו על ידי האיים המלדיביים אך לא התקבלו.
בדו"ח הלאומי של מועצת זכויות האדם לאיים המלדיביים בשנת 2015, צוין כי מאז סקירת המלדיביים בשנת 2010 חלו התפתחויות חשובות רבות מבחינת זכויות האדם ככל שהמדינה עברה לחברה דמוקרטית יותר. אולם, הדו"ח אינו כולל פירוט של נושאים או התפתחויות של חברי קהילת הלהט"ב.
במאי 2015, במאמר תדרוך שהוגש למחזור השני של סקירה תקופתית אוניברסיטאית במלדיביים, אמר השירות הבינלאומי לזכויות אדם (ISHR) כי "חוקי השריעה המוסלמים המתוקנים מפלילים התנהגות הומוסקסואלית ובכך, הפכו את האיים המלדיביים למקום מאוד לא בטוח לתמוך בו לזכויות של אנשים המזהים את עצמם כלהט"ב".
בדו"ח של האו"ם לשנת 2016 של מועצת זכויות האדם בישיבתה ה-30, צוין כי המלדיביים קיבלו 198 המלצות מתוך 258, והותירו 60 המלצות שנדחו. 60 ההמלצות הללו כללו נושאים אשר הציגו סתירה של האמונה האסלאמית וחוקת האיים המלדיביים הנוגעים ל-"חופש דת, לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וצורות משפחה לא מסורתיות". ארגון זכויות האדם הקנדי "Action Canada for Population and Development" ציין גם כן את דאגתו מדחיית ההמלצות על ידי המלדיביים וקרא למדינה "לאמץ חוק נגד אפליה על רקע נטייה מינית".
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013, דווח כי בלוגר מלדיבי בשם הילת רשיד היה קורבן פיגוע אלים מחוץ לביתו בשל היותו הומוסקסואל גלוי וקריאתו לחופש דת. מאמר שנערך בניו זילנד ב-2014 דיבר על אברהם נעים שקיבל מקלט במדינה בשל רדיפתו שעמדה בפניו בהיותו הומוסקסואל במלדיביים. במהלכו, נאמר כי משרד העסקים, החדשנות והתעסוקה העניק לנעים מעמד של פליט מכיוון שהוגדר כמי שנמצא "בסיכון לפגיעה חמורה מצד סוכני מדינה וסביר להניח שיעמוד לרדיפות נוספות על היותו הומו בגלוי בחזרתו למלדיביים".[7] כך אישר איבראהים מועז, דובר משרד הנשיא, שהעיר כי מבקשי מקלט מחוץ למדינה מסיבות של אפליה על רקע נטייה מינית יעמדו לדין עם חזרתם.[8] אף שהומופוביה ניכרת באיים המלדיביים, המדינה מוגדרת כיעד פופולרי לחופשות בקרב זוגות חד מיניים אשר ממעטים לחוות את המציאות של החוק האסלאמי במדינה בשל ענף התיירות הרב ממדינות מערביות.[9]
בשנת 2015 נעצרו שני גברים מקומיים בביתם הפרטי באחד האיים באשמת הומוסקסואליות בעקבות תלונה של תושב.[10]
אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילי ארגון הלהט"ב, "Rainbow Warriors" הצהירו כי תנועת הלהט"ב המקומית במלדיביים מוגבלת ברובה לעולם הווירטואלי הפועלת באינטרנט בשל חוסר ודאות ועוצמת ההומופוביה במדינה.[11][10]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  עונש: עד 8 שנות מאסר עם אפשרות לענישה גופנית, קנסות, מעצר בית או גירוש
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) |
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| להט"בים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם |
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Purna Sen, Monica Vincent, Jade Cochran, Universal Periodic Review: Lessons, Hopes and Expectations, Commonwealth Secretariat, 2011, ISBN 978-1-84929-043-2. (באנגלית)
- ^ Internet History Sourcebooks Project, sourcebooks.fordham.edu
- ^ 1 2 "U.N. divided over gay rights declaration". Reuters (באנגלית). 2008-12-18. נבדק ב-2021-10-16.
- ^ MacFarquhar, Neil (18 December 2008). "In a First, Gay Rights Are Pressed at the U.N.". New York Times. Retrieved 20 December 2008.
- ^ MacFarquhar, Neil (2008-12-19). "In a First, Gay Rights Are Pressed at the U.N." The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-16.
- ^ UN passes resolution on behalf of LGBT citizens around the globe, MSNBC.com (באנגלית)
- ^ Gay refugee wins drag pageant, Stuff, 2014-06-02 (באנגלית)
- ^ Pingback: Homosexual Asylum Seekers from The Maldives Face Prosecution Upon Return | Freedom, Justice, Equality News, Homosexual Asylum Seekers from The Maldives Face Prosecution Upon Return, Global Voices, 2014-06-06 (באנגלית)
- ^ The law vs. reality: Gay travel to the Maldives | LGBT tailor-made travel, Out Of Office (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Maldives: Lenient no more, island nation arrests 2, Erasing 76 Crimes, 2015-09-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ LGBT rights in the Maldives - 2015 (באנגלית בריטית)
