קלמן ליבסקינד – הבדלי גרסאות
עריכה |
IsraelRosen (שיחה | תרומות) הוספת תחקיר נוסף של קלמן על ניגודי העניינים של השופטים |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
* ביולי [[2018]] חשף את תוכנו של "מסמך יצחקי", מסמך שחיבר ניצב [[מני יצחקי]] ומכיל ריכוז חשדות [[עבירה פלילית|פליליים]] לכאורה, נגד עשרות [[חברי הכנסת]] ואנשי ציבור{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים|journalists/Article-652251|21 ביולי 2018}}}}. |
* ביולי [[2018]] חשף את תוכנו של "מסמך יצחקי", מסמך שחיבר ניצב [[מני יצחקי]] ומכיל ריכוז חשדות [[עבירה פלילית|פליליים]] לכאורה, נגד עשרות [[חברי הכנסת]] ואנשי ציבור{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים|journalists/Article-652251|21 ביולי 2018}}}}. |
||
* בספטמבר [[2019]] חשף שב{{ה|בחירות לכנסת העשרים ואחת}} (אפריל 2019) מתוך 82 [[קלפי]]ות שבהן היה חשד לזיופים רק 2 נבדקו בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]] וה[[משטרה]]. בעקבות התחקיר האשים ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ש"גנבו את הבחירות" ודרש מ[[חנן מלצר]], יו"ר הוועדה, להיפגש איתו כדי לדון בנושא{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|השקר נחשף: המשטרה כלל לא טרחה לבדוק את תלונות הליכוד לזיופים במגזר הערבי|journalists/Article-718923|14 בספטמבר 2019}}}}. |
* בספטמבר [[2019]] חשף שב{{ה|בחירות לכנסת העשרים ואחת}} (אפריל 2019) מתוך 82 [[קלפי]]ות שבהן היה חשד לזיופים רק 2 נבדקו בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]] וה[[משטרה]]. בעקבות התחקיר האשים ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ש"גנבו את הבחירות" ודרש מ[[חנן מלצר]], יו"ר הוועדה, להיפגש איתו כדי לדון בנושא{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|השקר נחשף: המשטרה כלל לא טרחה לבדוק את תלונות הליכוד לזיופים במגזר הערבי|journalists/Article-718923|14 בספטמבר 2019}}}}. |
||
*ליבסקינד חשף [[ניגוד עניינים|ניגודי עניינים]] חמורים לכאורה של שופטי [[בית המשפט העליון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-764209|כותרת=אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-769550|כותרת=רחוק מהאמת: הגרסאות הבעייתיות של השופט מני מזוז|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-644794|כותרת=השופטת ענת ברון דחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד בראשו עומד בעלה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-639767|הכותב=קלמן ליבסקינד|כותרת=שופטת העליון ענת ברון דנה בעניינם של תורמים למוסד שמנהל בעלה|אתר=מעריב|תאריך=26/5/2018}}}}. בעקבות תחקירו בעניין ניגוד עניינים של השופטים [[אסתר חיות]] ו[[מני מזוז]] הודיעה הרשות השופטת כי תפרסם מעת לעת את רשימת ניגודי העניינים של כלל השופטים{{הערה|{{מעריב אונליין|מתן וסרמן|בעקבות חשיפת מעריב: משרד המשפטים יפרסם ניגודי עניינים של שופטים|news/law/Article-772109|17 ביוני 2020}}}}. |
*ליבסקינד חשף [[ניגוד עניינים|ניגודי עניינים]] חמורים לכאורה של שופטי [[בית המשפט העליון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-764209|כותרת=אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-769550|כותרת=רחוק מהאמת: הגרסאות הבעייתיות של השופט מני מזוז|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-644794|כותרת=השופטת ענת ברון דחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד בראשו עומד בעלה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-09}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-639767|הכותב=קלמן ליבסקינד|כותרת=שופטת העליון ענת ברון דנה בעניינם של תורמים למוסד שמנהל בעלה|אתר=מעריב|תאריך=26/5/2018}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-681799|הכותב=קלמן ליבסקינד|כותרת=אנחנו העליונים: כך זה נראה כששופטים תופסים את עצמם כמלאכים|אתר=מעריב|תאריך=26/01/2019}}</ref>. בעקבות תחקירו בעניין ניגוד עניינים של השופטים [[אסתר חיות]] ו[[מני מזוז]] הודיעה הרשות השופטת כי תפרסם מעת לעת את רשימת ניגודי העניינים של כלל השופטים{{הערה|{{מעריב אונליין|מתן וסרמן|בעקבות חשיפת מעריב: משרד המשפטים יפרסם ניגודי עניינים של שופטים|news/law/Article-772109|17 ביוני 2020}}}}. |
||
===ביקורת כלפי התקשורת=== |
===ביקורת כלפי התקשורת=== |
גרסה מ־19:26, 24 ביוני 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
2 במאי 1970 (בן 53) ניר גלים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1997 |
עיסוק | עיתונאי |
מעסיק | מעריב השבוע, תאגיד השידור הישראלי וערוץ 20 |
סוג כתב | עיתונאי חוקר, פובליציסט ושדרן רדיו וטלוויזיה בנושאי אקטואליה |
תחום סיקור | אקטואליה, ביקורת התקשורת |
פרסים והוקרה | פרס ביקורת התקשורת, אות אומ"ץ, אות אביר איכות השלטון |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | קלמן-ליבסקינד-464441290234888 |
טוויטר | KalmanLiebskind |
טלגרם | kann_news |
קלמן ליבסקינד (נולד ב-2 במאי 1970) הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "מעריב סופהשבוע" ותוכניות אקטואליה יומיות בכאן ב' ובכאן 11.
ביוגרפיה
ליבסקינד נולד במושב ניר גלים להורים ניצולי שואה מזרם הציונות הדתית. התייתם מאביו צבי בגיל צעיר[1]. למד במסגרות חינוך דתיות לאומיות בקבוצת יבנה ובישיבת אור עציון. הוא התגייס לצה"ל לחטיבת גולני ולאחר זמן קצר עבר לחיל המודיעין. לאחר שחרורו היה פעיל בתנועת התחיה, ועבד כחוקר פרטי במשרד חקירות בתל אביב. סיים לימודי משפטים בקריה האקדמית אונו.
קריירה
בשנת 1997 הצטרף לעיתון מקור ראשון ושימש כתחקירן שפרסם סקופים רבים. בשנת 2002 הזמין אותו עורך מעריב, אמנון דנקנר לכתוב ב"מעריב". כיום הוא כותב ב"מעריב השבוע" ובעל טור שבועי במוסף הפוליטי של "מעריב סופהשבוע".
בין השנים 2011–2016 הגיש תוכנית רדיו יומית בגלי ישראל. באוקטובר 2016 הצטרף לתאגיד השידור הציבורי ומגיש בכאן ב' תוכנית אקטואליה יומית בשם "קלמן-ליברמן", יחד עם העיתונאי אסף ליברמן. השתתף כחבר פאנל קבוע בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 בטלוויזיה.
בינואר 2019 החל לשדר תוכנית אקטואליה יומית בערוץ כאן 11 יחד עם אראל סג"ל בשם קלמן וסג"ל.
תחקירים בולטים
- בשנת 1999 פרסם סדרת כתבות על פרשת עמותות ברק.
- בשנת 2002 פורסמה בעיתון "מעריב" כתבת תחקיר של ליבסקינד אודות האשמות של שתי נשים כנגד הרב שלמה אבינר, שעל פי הכתבה עברו "מעשי הטרדה מינית לכאורה" כשבאו לייעוץ אצלו. מאות רבנים הביעו אמון פומבי ברב אבינר. היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה מחוסר אשמה. בורר שמונה בפרשה מטעם עורך "מעריב" ומקורבי הרב אבינר, הפסיכיאטר פרופ' נתנאל לאור, קבע "שהמאפיין המרכזי בעניין היה ליקויי תקשורת הנובעים מהעדר ליווי מקצועי צמוד בתחום הנפש" וש"אין להאשימו בהטרדה מינית, אלא לבקרו על כך שנכנס לשדה המקצועי ללא גיבוי"[2]. אחת המתלוננות פנתה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים באומרה שבוצע נגדה מסע הכפשה. בית הדין הרבני האזורי פסק כי "אין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת". ערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול נדחה והוא אישר את פסיקת בין הדין האזורי[3].
- ב-2008 החל בסדרת תחקירים על התנהלותו של האלוף יואב גלנט בנושא שימוש לא מורשה בקרקעות ציבוריות[4] וחשף שהוא השתלט לכאורה על עשרות דונמים במושב עמיקם[5]. בעקבות החשיפה קיבלו מפקדיו של ליבסקינד הנחיה שלא לזמנו לשירות מילואים ביחידתו, המשתייכת לפיקוד הדרום[6]. ב-2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק וממשלת נתניהו החליטו למנות את גלנט לרמטכ"ל, ביקש השר מיכאל איתן ממבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לבדוק את הפרשה, ובמקביל עתרה התנועה הירוקה לבג"ץ נגד המינוי, על רקע הפרשה. בדיקת המבקר הסתיימה בתחילת 2011, כשבועיים לפני שהמינוי אמור היה להיכנס לתוקף. בעקבות דו"ח המבקר הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לבג"ץ שקיימים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנות את גלנט, ושיש לשקול את המינוי מחדש. כתוצאה מכך הודיעו נתניהו וברק על ביטול המינוי[7].
- בשנת 2011 פרסם כתבת תחקיר, המציגה את התנהלותו של השופט ורדי זיילר כאדם פרטי במסגרת תביעה של קרובי משפחתו נגד קבלן. בתחקיר מוצג זיילר כמי שעושה שימוש פסול בתפקידו ובקשריו במערכת המשפט, עד כדי שיבוש הליכי משפט לכאורה[8].
- בנובמבר 2014 חשף ליבסקינד הקלטות שמוכיחות שמשטרת ישראל ידעה שיש איומים ברצח כנגד יהודה גליק, שנורה בידי מחבל פלסטיני ב-29 באוקטובר[9].
- ביולי 2018 חשף את תוכנו של "מסמך יצחקי", מסמך שחיבר ניצב מני יצחקי ומכיל ריכוז חשדות פליליים לכאורה, נגד עשרות חברי הכנסת ואנשי ציבור[10].
- בספטמבר 2019 חשף שבבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) מתוך 82 קלפיות שבהן היה חשד לזיופים רק 2 נבדקו בידי ועדת הבחירות המרכזית והמשטרה. בעקבות התחקיר האשים ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"גנבו את הבחירות" ודרש מחנן מלצר, יו"ר הוועדה, להיפגש איתו כדי לדון בנושא[11].
- ליבסקינד חשף ניגודי עניינים חמורים לכאורה של שופטי בית המשפט העליון[12][13]. בעקבות תחקירו בעניין ניגוד עניינים של השופטים אסתר חיות ומני מזוז הודיעה הרשות השופטת כי תפרסם מעת לעת את רשימת ניגודי העניינים של כלל השופטים[14].
ביקורת כלפי התקשורת
ליבסקינד מרבה לבקר חלק מעמיתיו העיתונאים ולהציג מקרים שבהם הם מטעים את הציבור. בשתי כתבות בשנת 2002 טען שמרדכי גילת האשים באופן בלתי מבוסס אישי ציבור, בהם נציב שירות המדינה שמואל הולנדר. על כתבות אלה זכה ליבסקינד באותה שנה ל"פרס האגודה לזכות הציבור לדעת"[דרוש מקור]. במקרה אחר טען שעקיבא אלדר הציג את העובדות באופן מגמתי במאמר שכתב כנגד מועמדותו של השופט נעם סולברג לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה[15]. בנובמבר 2011 ביקר את העיתון "הארץ" על שהוא מנהל קמפיין, ובו הטעיות וסילופים, לפסילת מינויו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, מאחר שסולברג הוא מתנחל מגוש עציון שגם פסק נגד עקיבא אלדר בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו[16].
ליבסקינד כותב גם נגד הטיות פוליטיות בתקשורת ועיתונאים המערבים את עמדתם הפוליטית בכתבות ובראיונות עיתונאים. כך, למשל, כתב[17] נגד עודד בן-עמי ויעל דן שתקפו את הזמר עמיר בניון בראיונות עמו בעקבות שירו "אני אחיך", המוחה נגד ארגוני שמאל ישראליים שהגישו תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל באשמת פשעי מלחמה[18]. בפברואר 2014, בעקבות פרשת אקו"ם ואריאל זילבר, ביקר ליבסקינד את התקשורת על כך שבעוד שלזילבר היא התייחסה כאל גזען וכהניסט קיצוני, היא הייתה הרבה יותר סלחנית כלפי התבטאויות קיצוניות ומסיתות של אנשי שמאל דוגמת שולמית אלוני, שלמה גזית, יגאל תומרקין וזאב שטרנהל[19]. ביקורת דומה מתח ליבסקינד על תגובת התקשורת כלפי שיר נוסף של עמיר בניון שנכתב בעקבות הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה, ועל יחס סלחני שלה ושל מערכת המשפט להתבטאויות מסיתות וגזעניות של שולמית אלוני, עמוס עוז, יצחק לאור ומוקי (דני ניב) נגד ימנים, דתיים ומתנחלים[20].
במאי 2014 ביקר ליבסקינד את התקשורת על התעלמותה מפשעי שנאה (הכוללים ונדליזם וריסוס צלבי קרס על רכוש יהודי) ו"טרור עממי" (הכולל יידוי אבנים ובקת"בים) שמבצעים ערבים ישראליים ופלסטינים כנגד יהודים[21]. בנובמבר 2014 ביקר ליבסקינד את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל והסביר זאת בגזענות של ציפיות נמוכות: "יש משהו מקומם גם בהתייחסות הסלחנית של השמאל אל ערביי ישראל, סלחנות שנובעת קודם כל מתפיסת עולם גזענית. [...] הן התקשורת והן השמאל לא יקבלו אף פעם התפרעות קולקטיבית שכזו אצל יהודים, לא ביצהר, ולא בבאר שבע. הם יקבלו אותה אצל הערבים מתוך ראייה גזענית שרואה בערבי יצור נחות ואלים, שאי אפשר לצפות ממנו להתנהגות אנושית סבירה ושקולה"[22].
באפריל 2015, על רקע אי שידור מערכון של "הכל שפיט" המבקר את היחס לנשים במגזר הערבי, ביקר ליבסקינד את התקשורת על היעדר פלורליזם וחופש ביטוי, ועל כך שהיא סותמת פיות לתכנים ימניים לעומת מתן ביטוי לתכנים מקבילים או דומים מהצד השמאלי. כמו כן ביקר את מדור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" על התנכרותו לסמליים לאומיים ויהודיים[23].
ב-5 בפברואר 2016, בעקבות תחקיר עד כאן על עזרא נאווי וארגוני שמאל רדיקלי ומנגד קמפיין ה"שתולים" של אם תרצו, מתח ליבסקינד ביקורת על התקשורת על כך שהיא משתמשת באשמת ה"הסתה" כדי להשתיק כל ביקורת פוליטית מצד ארגוני ימין בישראל, לעומת יחס סלחני שלה להתבטאויות מסיתות ופוגעניות יותר מצד השמאל[24]. ב-19 בפברואר 2016 ביקר את התקשורת והשמאל על התגייסותם להתנגד לתת לאראל סג"ל לשדר בגלי צה"ל במקום רזי ברקאי[25].
חיים אישיים
ליבסקינד נשוי לאילנה, אחות במקצועה, ואב לחמישה. בעבר גרה המשפחה במושב גמזו. כיום מתגוררת המשפחה במושב נחושה.
פרסים
קישורים חיצוניים
- קלמן ליבסקינד, ברשת החברתית פייסבוק
- קלמן ליבסקינד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- קלמן ליבסקינד, ארכיון טורים ומאמרים באתר מעריב אונליין של מעריב השבוע/מעריב סופהשבוע
- הבלוג של קלמן ליבסקינד באתר nrg, בימים שהיה שייך למעריב
- זאב גלילי, העיתונאי שהציל את כבוד התקשורת, 7 בדצמבר 2008
- לי-אור אברבך, קלמן ליבסקינד: "חוסר הפרגון בתקשורת הפך לבעיה אסטרטגית", באתר גלובס, 2 בפברואר 2011
- תבנית:בשבע
- אביטל אינדיג, ליבסקינד מדבר: מה עובר על חושף שחיתויות?, באתר nrg, 2 בינואר 2015
- קלמן ליבסקינד, לא נשתוק עוד: הימין כבר לא מפחד. רוצים עימות? נתעמת, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2015
- קלמן ליבסקינד משיב לאמנון אברמוביץ, שי גולדן ושרון כידון, "מייבשים את הביצה", רדיו תל אביב, יום שישי, 27 בנובמבר 2015
- עפרה לקס, עולה על הגל, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2017
- רחלי מלק בודה, מקור ראשון, הצמד שמעצב את הבוקר הרדיופוני של ישראל, באתר nrg, 6 באוקטובר 2017
- יונתן כיתאין, "אנחנו מחליפים בינינו הודעות שמאשימות אותנו בהתקרנפות כדי לנחם אחד את השני", באתר גלובס, 5 באפריל 2019
- קלמן ליבסקינד, תכנית תיעודית עם אמו ז"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02.05.19(הקישור אינו פעיל, 11.5.2020)
הערות שוליים
- ^ ,הבנים מתחתנים ולא שבים למושב-הם פוחדים מסרטן', באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ מעריב, 20 ביוני 2003 עמ' 5 "לא יצר הרע"
- ^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד מינית, אתר news1, 6 באוקטובר 2010
- ^ קלמן ליבסקינד, התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו, 27 בדצמבר 2008
- ^ קלמן ליבסקינד, לא יוצא מהשטחים: גלנט משתלט על עמיקם, nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010
- ^ ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg, 4 בפברואר 2011
- ^ נתניהו ביטל מינוי גלנט לרמטכ"ל; האלוף נווה יכהן באופן זמני, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2011
- ^ קלמן ליבסקינד, שופט עליון: מלחמתו האגרסיבית של השופט זילר בקבלן מהקריות, באתר nrg, 6 באוגוסט 2011
- ^ ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2018
- ^ קלמן ליבסקינד, השקר נחשף: המשטרה כלל לא טרחה לבדוק את תלונות הליכוד לזיופים במגזר הערבי, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2019
- ^ אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, באתר www.maariv.co.il; רחוק מהאמת: הגרסאות הבעייתיות של השופט מני מזוז, באתר www.maariv.co.il; השופטת ענת ברון דחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד בראשו עומד בעלה, באתר www.maariv.co.il; קלמן ליבסקינד, שופטת העליון ענת ברון דנה בעניינם של תורמים למוסד שמנהל בעלה, באתר מעריב, 26/5/2018
- ^ קלמן ליבסקינד, אנחנו העליונים: כך זה נראה כששופטים תופסים את עצמם כמלאכים, באתר מעריב, 26/01/2019
- ^ מתן וסרמן, בעקבות חשיפת מעריב: משרד המשפטים יפרסם ניגודי עניינים של שופטים, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
- ^ עקיבא אלדר - עיתונאי קטן, מניפולטור גדול
- ^ קלמן ליבסקינד, שיטת חיסול השופטים של 'הארץ' - דעה, ערוץ 7, פורסם במקור במעריב
- ^ קלמן ליבסקינד, צה"ל, הנאצים ו"הארץ", nrg (פורסם במקור ב"מוספשבת" מעריב, 7 באוגוסט 2010)
- ^ אבי שושן, אני אחיך, אתה אויב, באתר ynet, 18 באפריל 2010
- ^ קלמן ליבסקינד, הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת"), 7 בפברואר 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, הם ואנחנו: איפה באמת כדאי לחפש את ההסתה והגזענות בישראל, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, "מעריב סופהשבוע", 9 במאי 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, באתר מעריב השבוע, 15 בנובמבר 2014
- ^ קלמן ליבסקינד, מסך הברזל: מדוע שלטון הטרור של משטרת המחשבות נזהר עם הציבור הערבי?, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2015
- ^ קלמן ליבסקינד, ימים של שקר וכזב: סותמי הפיות הכי גדולים ממשיכים להיחשב "המחנה הדמוקרטי", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2016
- ^ קלמן ליבסקינד, תקשורת שלא מוכנה לוותר על ההגמוניה, אפילו לא על שעת שידור אחת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2016.
- ^ ליבסקינד יקבל את הפרס למרות הלחצים, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2002
- ^ אסף כרמל, אורלי וילנאי-פדרבוש, קלמן ליבסקינד ומיכאל מירו זכו באות אומ"ץ, באתר הארץ, 22 ביולי 2007
- עיתונאים ישראלים
- עיתונאים עבריים
- פובליציסטים ישראלים
- עיתונאים חוקרים ישראלים
- סגל מקור ראשון
- סגל מעריב
- סגל מעריב השבוע
- זוכי הפרס הישראלי לביקורת התקשורת
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- סגל גלי ישראל
- תחקירנים ישראלים
- בוגרי ישיבת אור עציון
- ציונות דתית: אישים
- סגל ערוץ 20
- סגל כאן ב'
- סגל תאגיד השידור הישראלי - שידורי הטלוויזיה
- ישראלים שנולדו ב-1970