יחידה 8200 – הבדלי גרסאות
עריכה |
|||
שורה 76: | שורה 76: | ||
===המאה ה-21=== |
===המאה ה-21=== |
||
במרץ [[2004]] פרסמה [[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]] דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]] — הצעה שלא יושמה עד כה{{הערה|{{ |
במרץ [[2004]] פרסמה [[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]] דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]] — הצעה שלא יושמה עד כה{{הערה|{{הארץ|גדעון אלון|דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן|1.954960|27 במרץ 2004}}}}. |
||
ח"כ ד"ר [[יובל שטייניץ]] , ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים , אמר: |
ח"כ ד"ר [[יובל שטייניץ]] , ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים , אמר: |
גרסה מ־09:07, 21 בינואר 2021
פרטים | |
---|---|
כינוי | יחידת האיסוף המרכזית |
מדינה | ישראל |
שיוך | צבא הגנה לישראל |
סוג | יחידת איסוף |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1948 כ-"ש.מ. 2" – הווה |
מקים היחידה | מרדכי אלמוג |
מלחמות | כל מלחמות ישראל |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | מחשבים ואמצעי האזנה |
פיקוד | |
יחידת אם | אגף המודיעין |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקדים | ראו מפקדי היחידה |
עיטורים | |
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2) | |
יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, שנודעה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה באותה עת). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שזהותו חסויה במהלך שירותו.
היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.
היסטוריה
הקמת היחידה ושנותיה הראשונות
בראשיתו, נשען המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל על מודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.
החל משנת 1920 החלה פעילות סיגינט נקודתית ביישוב העברי, שקיבלה משנה תוקף בעקבות מאורעות תרפ"ט[3]. הפעילות שכללה האזנה ופענוח צפנים התקיימה במסגרת הש"י ובראשה עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, כששמה "ש.מ. 2" (ראשי תיבות: שירות מודיעין 2). בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות[4], והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[5]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנו ראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשנים יעקב פולוצקי, יהושע בלאו, שלמה מורג וחוקר האסלאם דוד צבי בנעט[6]. יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) שמוכרת היום כיחידה 8200[7].
לאחר הקמת צה"ל מוקמה מפקדת היחידה ב"בית האדום" בתל אביב ולאחר מכן עברה לביתו הנטוש של יוסוף הייכל ביפו. מבנה היחידה כלל חוליית האזנה בירושלים שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. עם ראשי היחידה תקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנו אברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952), אברהם שרוני וד"ר יוסף גיליס. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים, ועברה למבנה נטוש אחר ביפו.
בעקבות חשד של אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונת הצפנה מתוצרת בוריס הגלין (Boris Hagelin) שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישת ציוד לעיבוד נתונים מתוצרת IBM אפשרה להתגבר על קושי זה[8].
בשנת 1952 עברה היחידה למחנה גלילות.
במאי 1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל - ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"ל מאיר שפירא[9]. זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עם מרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידת ממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחיילותיו, ובהם יחידה 515.
מלחמת ששת הימים
ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.
נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.
השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירו חיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות[10][11].
מלחמת ההתשה
באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).
ב-1968 הגיעו המצרים להבנה כי עליהם לפתח את נושא הסיגינט והקימו את מנהלת הלוחמה האלקטרונית ששילבה יכולות מודיעיניות עם יכולת חסימה ושיבוש של מערכות תקשורת של האויב, כל זה בסיוע סובייטי[12]. במסגרת פעילות המודיעין המצרי פעלה מג'מועה קרב 39, אשר מיולי 1969 עשתה שימוש בבלון בשדה התעופה באבו טור למטרות איסוף מודיעין מעבר לסוללת העפר שהקים צבא מצרים לאורך תעלת סואץ[13].
מלחמת ההתשה היוותה נקודת זינוק ליחידה בכל התחומים שהובלו על ידי אל"מ שלמה ענבר, אשר הגיע לפקד על היחידה כבחירתו האישית של ראש אגף המודיעין, האלוף אהרון יריב. בתקופה זו נענה אגף כוח האדם לדרישת יריב לתגבר את היחידה ב-94 גברים לצרכי האזנה בחזית התעלה[14].
בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשב IBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.
במרץ 1970 מעבירה היחידה ידיעה שמחזקת את ההבנה שהכוח הסובייטי שהגיע למצרים נועד לפעול עצמאית. סימן נוסף לכך היה קליטת סוללת SA-3 סובייטית באלכסנדריה במסגרת כיסוי האלינט של היחידה[15].
עד סוף שנות השישים נשען המוסד על היחידה, למעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים . אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים[16].
מבצע תרנגול 53 יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים - סוף המצרי . הלה החליט להציב מכ”ם רוסי P - 12 , פעיל מבצעית וכשר למהדרין, באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ . הרעיון היה להטעות את חיל - האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ”מים אמיתיים אחרים . אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל . אלא מאי ? “ההתחכמות” נקלטה בברור בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והועברה לאמ”ן . האגף הזדרז להציע לרמטכ”ל “לחטוף” את המכ”ם המצרי ולהעלותו ארצה. חיים בר-לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות[17] .
מלחמת יום הכיפורים
אגף המודיעין נכשל בתפקידו במתן התרעה על המלחמה המתקרבת. במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מ-5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, נקבע: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה". קביעה זו מתמצתת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא.
לרשות יחידה 848 עמדו בין היתר "האמצעים המיוחדים" שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"ם יואל בן-פורת וראש מחלקת איסוף, אל"ם מנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.
בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[18].
יואל בן-פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[19].
היתה כוונה בתכנית המלחמה המצרית באוקטובר 1973 לכבוש את רכס אום ח'שיבה עליו ישבו בסיס ההאזנה המרכזי "בבל", החפ"ק הפיקודי "דבלה" ויחידות נ"מ ול"א של חה"א. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[20].
בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נשבה עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחות צנחנים סורים כבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביו מידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר".
לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".
המאה ה-21
במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה — הצעה שלא יושמה עד כה[21].
ח"כ ד"ר יובל שטייניץ , ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים , אמר: "בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים : אמ"ן , מוסד , שב"כ והמועצה לביטחון לאומי . זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות : האחת , מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל , אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן , המוסד , השב"כ והמל"ל ; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך . השניה : הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב . השלישית : השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו ." [22].
לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציג הסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכירי חזבאללה שהיו יעדים לחיסול[23][24].
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 (בתקופתו של ראש אמ"ן עמוס ידלין), הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[25].
ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[26].
במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[27][28].
ב-21 בפברואר 2018 פורסם כי יחידה 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגבי פיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[29]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקה מודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים של דאעש בעולם.
עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע של אגף המודיעין ושתוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. במסגרתו פועלים בין השאר גם מידענים ומנתחי מידע מיחידה 8200.
מבנה ארגוני
בסיסים
היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[30], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[31][32].
יחידות משנה
יחידת חצב
- ערך מורחב – יחידת חצב
יחידת חצב, עוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. החל מהמאה ה-21 היחידה עוקבת בעיקר אחרי רשתות חברתיות[33]. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל.
יחידה מבצעית 8200
יחידת משנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[34]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"ח חיל האיסוף הקרבי במחנה מגן סיירים שבערבה. בשלהי העשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עם גדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרת רובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[35]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[36].
מפקדי היחידה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מרדכי אלמוג | מייסד היחידה | |
אברהם אילוני | 1952–1957 | |
עמינדב פרי | 1957–1959 | |
אברהם אילוני | 1959–1961 | |
ראובן בלום | 1961–1966 | |
אברהם אילוני | 1966–1969 | |
אל"ם שלמה ענבר | 1969–1972 | לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון |
אל"ם יואל בן-פורת | 1972–1976 | מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים |
תא"ל אריה בן טוב | 1976–1980 | |
תא"ל ראובן ירדור | 1980–1984 | |
תא"ל מוטי דוראון | 1984–1987 | |
תא"ל אלי בר | 1987–1990 | |
תא"ל אהרן זאבי-פרקש | 1990–1993 | לימים ראש אמ"ן |
תא"ל חנן גפן | 1993–1997 | |
תא"ל פנחס בוכריס | 1997–2001 | לימים מנכ"ל משרד הביטחון |
תא"ל יאיר כהן [37] | 2001–2004 | |
תא"ל דני הררי[38] | 2004–2009 | |
תא"ל נדב צפריר | 2009–2013 | מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[39] |
תא"ל אהוד שניאורסון[40] | 2013–2017 | |
תא"ל כ'[41] | 2017– |
פעילות היחידה בקהילה ועמותת הבוגרים
היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[42]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.
בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989 עמותה בשם "ש.מ.2"[43]. בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. בשנים האחרונות החלה העמותה להעניק מלגות לימודים לחיילים מצטיינים, בולטים בשירותם ביחידה שנזקקים לעזרה כלכלית העומדים על סף שחרורם, וכן נותנת מתנות בחגים לחיילים בודדים. את המלגות והמתנות מממנים חברי חוג ידידי העמותה – בוגרי היחידה שתורמים סכומים נאים מדי שנה. עוד פועלת העמותה על מנת לעודד את התקשורת בין חברי העמותה למטרות חיפוש עבודה, בחינת רעיונות עסקיים, ותמיכה ביוזמות עסקיות ואחרות[44]. העמותה פועלת בקרב חיילי היחידה הסדירה בהנחלת מורשת היחידה ואף משקיעה מאמץ בתיעוד המורשת למען הדורות הבאים. בראש עמותת ש.מ 2 עומד ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד היחידה. קדמו לו יואל בן-פורת (ממקימי העמותה), יומי עיני, אפרים לפיד ואלי בר.
כחלק מהפעילות בקהילה, ובשילוב עם פעילויות הנטוורקינג, הקימה העמותה בשנת 2011 את התוכנית לקידום יזמות וחדשנות, שההשתתפות בה אינה מוגבלת ליוצאי יחידה 8200 בלבד. חזון התוכנית הוא למנף את רשת הבוגרים של היחידה, אותם ניתן למצוא במגוון תחומים ותפקידים בכירים במשק, כדי לעזור ליזמים צעירים לממש את חלומותיהם. התוכנית מקדמת יזמים ממגוון תחומים, כמו אינטרנט, טלקום, מובייל, אנרגיה ירוקה ומכשור רפואי. בכל מחזור של התוכנית נבחרים ומשתתפים כ-20 יזמים. לב התוכנית הוא סדנה של כ-15 ימים מלאים, המכסים כל היבט של יזמות - מהמשפטי ועד ניהול משאבי אנוש. שיאה של הסדנה הוא ה-Demo Day במהלכו מציגים היזמים את החברות שלהם למיטב המשקיעים במשק. בנוסף, התוכנית כוללת מספר הרצאות לקהל הרחב, ומתן הזדמנות ליזמים להשתתף באירועים של תעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בארץ.
אותות הערכה והצטיינות
ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013).
במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על ”יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם”.
צל"ש הרמטכ"ל
בשנת 1972 קבל סא"ל שאול שמאי, מפקד בכיר ביחידה, לאחר מותו, ציון לשבח מהרמטכ"ל דוד אלעזר על תרומתו ועל הישגיו המובהקים בתחום חיוני לפעולות של צה"ל. ”בכל פעלו הצטיין במסירות ללא סייג, בכושר המצאה, במחשבה מקורית ובדבקות במשימה, שהיו לברכה ולתועלת לבטחון המדינה.”
פרס ביטחון ישראל
אנשי היחידה זכו מספר פעמים בפרס ביטחון ישראל על הישגים בתרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה. במרבית המקרים לא מוזכרים שמות האנשים והיחידה. הם נכללים בטבלת מקבלי פרס ביטחון ישראל בשנים: 1961, 1972, 1973, 1975, 1980, 1986, 1996.
יחידה 8200 בספרות
בשנת 2016 יצא לאור מותחן ריגול מאת דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.
בשנת 2018 הופיעה הנובלה "שפן" מאת שמעון ריקלין, על חייל המשרת בבסיס היחידה בסיני בזמן מלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2020 פרסם חגי דגן את "רואים בחושך", מותחן ריגול על בוגר היחידה החוזר, אחרי שנים ארוכות, להתעמת עם פרשה ביטחונית מתקופת שירותו הצבאי[45].
ראו גם
- הסוכנות לביטחון לאומי, סוכנות מודיעין האותות האמריקאית
לקריאה נוספת
- פסח מלובני, דגל אדום מעל המזרח התיכון: המעורבות הצבאית הסובייטית באזור בתקופת ברית המועצות בשנים 1955–1991 וסיפורה של ״מסרגה״ ביחידה 8200, אפי מלצר הוצאה לאור, 2017
- אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי - מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 66–81.
קישורים חיצוניים
יחידה 8200: כללי
- חנן גפן, "נעשה ונשמע - הסיגינט בשירות המודיעין", בספר: עמוס גלבוע ואפרים לפיד (עורכים): מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים , ידיעות ספרים, 2008, עמ' 152–157
- מנחם בן טוב, מי יציל את הבית שלי?, מבט מל"מ 37, יוני 2004, עמ' 34
- שי חזקני, היחידה הסודית של חיל המודיעין נחשפת, באתר nana10, 8 במאי 2008
- עמיר רפפורט, יחידת האזנות 8200: כך הכל התחיל, באתר nrg, 14 באוקטובר 2008
- אלון בן דוד, ראיון ראשון עם מפקד יחידת המודיעין 8200, באתר nana10, 27 בספטמבר 2012; במקור, מתוך חדשות 10
- אנשיל פפר, למה אדוארד סנודן עוד לא חשף את פעילויות הריגול האלקטרוני של ישראל, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- John Reed, Unit 8200: Israel’s cyber spy agency, The Financial Times, 10 July 2015
- המרכז למורשת מודיעין - המל"מ, 2017, הקמת יחידה 8200 (וידאו)
- Trend analysis: The Israeli Unit 8200 –An OSINT-based study - המרכז למחקרי ביטחון ציריך, דו"ח מבוסס ידיעות גלויות, 2019
יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה
- יצחק בן-חורין, "המודיעין הישראלי שבר את הצופן האיראני", באתר ynet, 2 במרץ 2004
- אמיר אורן, זירת הלחימה החדשה של צה"ל נמצאת ברשתות מחשבים, באתר הארץ, 1 בינואר 2010
- חנן גרינברג, דבר אליי בפרסית: הצצה לאולפן השפות של צה"ל, באתר ynet, 3 באפריל 2010
- מיה אפשטיין, כך אוסף צה"ל מידע מודיעיני על האיום הבא ברשתות החברתיות, באתר TheMarker, 4 באפריל 2013
- Enter Unit 8200: Israel arms for cyberwar, כתבה בסוכנות UPI (באנגלית)
- אמיר אורן, מסמך סודי של NSA חושף שיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי למעקב מודיעיני במצרים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
- יוחאי עופר, היחידה הצה"לית שמזהה מהפכות במדינות ערב, באתר nrg, 12 בדצמבר 2014
- אמיר אורן, מסמכי סנודן: המודיעין הישראלי שיתף פעולה עם ארה"ב ובריטניה במעקב אחר הנהגת איראן, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
- יוסי דגן ארץ־ישראל של האזנות וצפנים: מודיעין התקשורת בשירות ההגנה 1948-1929 באתר צה"ל.
מעורבות 8200 ובוגריה על החברה והסקטור העסקי בישראל
- פליקס פריש, עכשיו רד לעשרים שכיבות שמיכה, באתר nrg, 15 במאי 2006 - מאמר על חיילים מהקהילה הגאה ביחידה 8200
- גיל קרבס, The Unit , פברואר 2007, Forbes.
- ענבל אורפז, מודיעין עסקי: ברוכים הבאים ללשכת התעסוקה של יחידה 8200, באתר TheMarker, 14 באפריל 2014
- Matthew Kalman, Israeli military intelligence unit drives country's hi-tech boom, The Guardian, 12 August 2013
- אליאור לוי, מכתב הסרבנים מ-8200: "לא נסייע לכיבוש", באתר ynet, 12 בספטמבר 2014
- ריצ'רד בכר, Inside Israel's Secret Startup Machine , מאי 2016, Forbes.
- יואב סטולר, יחידת המודיעין 8200 תיכנס לתוכנית הלימודים בתיכונים, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2018
- גיא ליברמן, "נחמץ לי הלב לראות בסייבר רוב של מוחות גבריים. תוכנית סייבר־גירלז תשנה את זה", באתר "ידיעות אחרונות", 10 במאי 2018
- יואב לימור, מודיעין אזרחי, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2020 - על סיוע 8200 במשבר הקורונה בישראל
הערות שוליים
- ^ איתן הבר, זאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
- ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
- ^ יוסי דגן, מבט מלמ גליון 87 אוקטובר 2020 עמ' 37 ארץ ישראל של האזנות וצפנים - סיכום העשורים 1920-1940
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 34), באתר kotar.cet.ac.il, יחידת ההאזנה המרכזית , לימים 8200 הוקמה באופן רשמי רק במאי 1948 כחמישה חודשים לפני כיבוש באר שבע . כיאה ליחידה בעלת תפיסה כוללת , כבר יומיים לאחר כיבוש העיר היה ברור שכדי לתת מענה ראוי להמשך הלחימה בדרום צריך למקם בסיס קבע להאזנה למרחב הדרום . ואכן , סא"ל ( מיל ' ) מוטקה בן-צור , שהיה אז מפקדן של שלוש מחלקות ההאזנה הניידות שפעלו במרחב הדרומי , ניגש עם הכוחות יחד , לפי עדותו , למח"ט הנגב , וביקש את אישורו לקבל לידיו את מבני תחנת הרכבת הטורקית כדי להקים במקום את בסיס ההאזנה הקבוע הראשון של מרחב הדרום . בקשתו אושרה ובתום חודש של הכנות , בנובמבר 1948 החל הבסיס את פעילותו המבצעית . בראייה היסטורית , זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הקימה או פרסה בסיס קליטה קדמי להספקת מודיעין מלווה לכוחות הלוחמים . זה קרה שוב רק עוד פעמיים : ב -1973- במלחמת יום הכיפורים , עם פריסת בסיס "מאור" בג'בל עתקה שממערב לתעלת סואץ ; וב- 1982- במבצע של"ג , עם הקמת בסיס "שירה" בג'בל ברוך שבלבנון .
- ^ אורי דרומי, מסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
- ^ יוסי דגן, ירושלים של האזנות וצפנים, מבט מל"מ 81, יולי 2018, עמ' 14
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 30 (עמ' 6 ו-23), באתר kotar.cet.ac.il, על דוד מנצור שהיה במשך שנים רבות סגן ראש יחידת ההאזנה המרכזית 8200, נמנה על מקימיה ומעמודי התווך שלה.
- ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 205
- ^ הוענק פרס בטחון ישראל, למרחב, 12 במאי 1961
- ^ יריב פלג, האיש ששמע הכל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
- ^ יוסף ארגמן, מילטון מילר הלך לעולמו בגיל 98: האיש שקלט והקליט את שיחת ההונאה בין נאצר למלך חוסיין בבוקר היום הראשון של מלחמת ששת הימים (עמ' 66), באתר מבט מל"מ, גיליון 85, דצמבר 2019
- ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 25), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, אוגוסט 2019
- ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 26–27), באתר מבט מל"מ, גיליון 84 (במקור יש תצלום של הבלון המצרי), אוגוסט 2019
- ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 8–9), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, אוגוסט 2019
- ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, אוגוסט 2019
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 20), באתר kotar.cet.ac.il
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 39), באתר kotar.cet.ac.il
- ^ אמיר אורן, אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
- ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר 2010
- ^ פסח מלובני, ג'בל אום ח'שיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 80, פברואר 2018
- ^ גדעון אלון, דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, באתר הארץ, 27 במרץ 2004
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 10-14), באתר kotar.cet.ac.il
- ^ יוסי מלמן, מסמך אמריקאי חושף: ישראל "הייתה נואשת" למידע מודיעיני במלחמת לבנון השנייה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
- ^ "ישראל הייתה נואשת למודיעין מארה"ב בזמן מלחמת לבנון השנייה", באתר מאקו, 4 ביוני 2019
- ^ אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
- ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה;
אמיר בוחבוט, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה, 12 ביולי 2013;
יואב זיתון, אות הוקרה ל-8200: "מענה מודיעיני איכותי", באתר ynet, 11 יולי 2013 - ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200 באתר צה"ל
- ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק ליחידה 8200, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
יחידה 8200, באתר הגבורה - ^ יואב זיתון, צה"ל חושף: 8200 סיכלה פיצוץ מטוס באוסטרליה על ידי דאעש, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
- ^ דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg, 22 באוקטובר 2006
- ^ Nicky Hager, Israel’s omniscient ears, Le Monde diplomatique, Septembre 2010 (באנגלית)
- ^ בסיס ההאזנה הגדול בנגב, כתבה בערוץ "רוסיה היום" (באנגלית);
יוסי מלמן, חשיפה נדירה: בסיס ההאזנות הלווייני יחידה 8200, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010 - ^ רונן שיביאק, סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
- ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
- ^ יואב זיתון, היחידה בלי השם: הצצה נדירה ללוחמים של 8200 בשטח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
- ^ יוחאי עופר, לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן, באתר nrg, 8 באוקטובר 2014
- ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 41 (עמ' 25), באתר kotar.cet.ac.il, תא"ל יאיר כהן בדברים לסיום תפקידו כמפקד 8200
- ^ פורום צבא-חברה: צה"ל כמנוף לפיתוח הנגב, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בדצמבר 2007
- ^ יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, באתר הגבורה, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
- ^ מפקד יחידת 8200 לשעבר תת-אלוף (במיל.) אהוד שניאורסון, מדבר לראשונה בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, באתר "טלנירי", 29 ביוני 2017
- ^ מפקד חדש ליחידת 8200, אתר צה"ל
- ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
- ^ עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2), באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ אור הירשאוגה, 8200: מכונה של נטוורקינג, באתר TheMarker, 17 במרץ 2010
- ^ יוסי מלמן, רומן בדיוני המספק הצצה לעולם המסווג של ההאזנות ופענוח הצפנים, באתר הארץ, 16 ביוני 2020