עמנואל שקד

עמנואל שקד
	תא"ל מנו שקד בשנת 1973
	תא"ל מנו שקד בשנת 1973
לידה	15 באוגוסט 1930; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	20 בספטמבר 2018 (בגיל 88)
מקום קבורה	בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא
מדינה	ישראל
כינוי	מנו
השתייכות	הפלמ"ח; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1947–1974 (כ־27 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 890 של הצנחנים; מפקד גדוד הנח"ל המוצנח; מפקד חטיבת אלכסנדרוני; מפקד חטיבת כרמלי; קצין חי"ר וצנחנים ראשי;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות ; מלחמת סיני ; מלחמת ששת הימים ; מלחמת ההתשה ; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור המופת

עמנואל (מנו) שקד (15 באוגוסט 1930^[1] – 20 בספטמבר 2018) היה תת-אלוף בצה"ל. בתפקידו האחרון שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי.

ביוגרפיה

שקד נולד בירושלים, לטובה וצבי מנדלברוד. בעת שירותו הצבאי עברת את שמו ממנדלברוד (לחם שקדים) לשקד. הוא למד בגימנסיה העברית רחביה. התגייס לפלמ"ח ב-1947 ושירת בגדוד החמישי של חטיבת הראל. לאחר מלחמת העצמאות יצא לקורס קצינים, ושירת בקבע זמן מה. בשנת 1952 השתחרר מצה"ל ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים.

במהרה חזר לצבא ופיקד על פלוגה בחטיבת גבעתי. לאחר שסיים את תפקיד המ"פ ביקש לעבור לצנחנים אך שוכנע בידי חיים בר-לב שהמשימה בגבעתי קשה יותר והתמנה לסמג"ד^[2]. בשנת 1955 זכה בעיטור המופת^[3] על חלקו ב"מבצע ירקון", מבצע בדיקת צירי התעבורה בסיני שקדם למלחמת סיני. על מבצע נועז זה נכתב הספר "שישה בעורף האויב".

עם פירוק חטיבה 5 הסדירה, עבר להיות קצין אג"ם בחטיבת הצנחנים, תפקיד בו שירת במלחמת סיני. בשנים 1960 עד 1961 שימש כמפקד גדוד 890 ואחר כך כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח וקצין אג"ם בפיקוד הצפון. באפריל 1967 נתמנה למפקד חטיבה מרחבית 3, שמנתה 4 גדודי חי"ר והחזיקה בקו הגבול הסורי מצפון הכנרת ועד מטולה ובגבול עם לבנון. במלחמת ששת הימים החטיבה בפיקודו הבקיעה את המערך הסורי במרכז רמת הגולן, ולצורך המשימה צורפו אליה גדוד 17 מחטיבת גולני, גדוד צנחנים מחטיבה 80 ושתי פלוגות טנקי סופר שרמן. לאחר המלחמה פיקד על חטיבת כרמלי וב-1969 נפצע באורח קשה במהלך היתקלות עם מחבלים^[4]. באוגוסט 1972 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי^[5] ופיקד, מעמדת פיקוד בספינה ששהתה בים, על המבצעים ברדס 54-55^[6] ואביב נעורים^[7]. במלחמת יום הכיפורים יזם ותכנן פעולות מיוחדות בעורף סוריה ובעומק מצרים^[8], ובהן מבצע כותונת^[9] ומבצע דוידקה בפיקוד שאול מופז.

שקד אמור היה להתמנות במהלך שנת 1974–1975 לאלוף פיקוד הצפון (כך תכנן הרמטכ"ל דוד אלעזר), אך לאחר מלחמת יום הכיפורים ועם כניסתו של מרדכי גור לתפקיד הרמטכ"ל הוצע לו למלא תפקיד נוסף בדרגת תת-אלוף, פיקוד על המכללה לפו"ם. שקד סירב לתפקיד, ובספטמבר 1974 סיים את שירותו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי^[10] והחל לפקד על כוחות שריון רבים כתפקיד זמני. עם כניסתו לתפקיד לקה בשטף דם מוחי, אושפז בבית החולים לתקופה ממושכת והחליט בשנת 1974 לפרוש מן השירות בצה"ל.

שקד היה בעל תואר שני בהיסטוריה, ולאחר שחרורו מצה"ל הקים עם שמואל גונן חברה למכירת ציוד ביטחוני ישראלי.^[11]. בהמשך שימש כסמנכ"ל שיווק בחברת "מגל מערכות בטחון". בשנת 2004 פרש לגמלאות, ומאז הרצה בארצות הברית בתחומי ביטחון שונים. משנת 2006 לקח חלק בלימוד פרטני של ילדים בעלי קשיי למידה, כחלק מהכנתם לבחינות בגרות באזרחות. במקביל היה חבר גם במועצה לשלום וביטחון ושותף להנהלה המורחבת של המועצה.

שקד היה אב לחמישה, והתגורר בהרצליה. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל שקד בוויקישיתוף

עיטור המופת שהוענק לעמנואל שקד, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
עמנואל שקד באתר הגבורה
עמנואל שקד, באתר הפלמ"ח
עמנואל שקד, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
שרה ליבוביץ-דר, ‏הסוחר: הסודות של האלוף שמכר נשק ישראלי לעולם השלישי, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2015
שי פוגלמן, מה קרה ל-130 אלף האזרחים הסורים שהתגוררו ברמת הגולן ביוני 1967?, באתר הארץ, 29 ביולי 2010.
טל זגרבה, הרעש היחיד שנשמע היה של הלבבות שלנו, שדפקו מפחד, במחנה, 13 באפריל 2008, כפי שהועלה באתר "שבו"ז חיילים".
מיכאל בר-זהר וניסים משעל, "יפות יפות, עם רימונים בחזייה". אביב נעורים, באתר ynet, 25 במרץ 2013.
גלעד מורג, "אמיץ וחסר פחד": תא"ל במיל' מנו שקד הלך לעולמו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2018
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: בתי את בוכה או צוחקת, גלי צה"ל, 3.9.24

הערות שוליים

^ מנו שקד, באתר הפלמ"ח.
^ יעקב ארז, קצנח"ר עמנואל שקד, מעריב, 18 באוגוסט 1972
^ ציון לשבח, דבר, 19 ביולי 1955
^ יעקב ארז, קצנח"ר עמנואל שקד (חלק שני), מעריב, 18 באוגוסט 1972
^ תא"ל עמנואל שקד נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מעריב, 16 באוגוסט 1972
^ יעקב ארז, "בשקט, באפתעה, בקרב פנים אל פנים"..., מעריב, 22 בפברואר 1973
^ גל פרל פינקל, ‏חופש הפעולה הישראלי לא ייפגע, אבל מוטב לפעול בזהירות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בספטמבר 2018.
^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, (1978, 2004), עמודים 499-500.
^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, הוצאת דביר, 2002, עמוד 507, עמנואל שקד: "הגענו לשם, ללב המדבר, והכוח התקרב אל הכביש ושם מארב. הגיעה אורחה קטנה – כמה נושאי טנקים, כמה משאיות, כמה ג'יפים. כל האורחה נפגעה – והכוח התפנה וחזר בשלום הביתה. איזה אושר היה במטה הכללי! סוף סוף משהו הלך!...".
^ יעקב ארז, תת־אלוף דן שומרון נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מעריב, 2 בספטמבר 1974
^ דוד ליפקין, חששות בקרב היהלומנים שפעילות גונן תסכסך התעשיה הישראלית, דבר, 9 ביוני 1978

.

[1] מנו שקד, באתר הפלמ"ח.

[2] יעקב ארז, קצנח"ר עמנואל שקד, מעריב, 18 באוגוסט 1972

[3] ציון לשבח, דבר, 19 ביולי 1955

[4] יעקב ארז, קצנח"ר עמנואל שקד (חלק שני), מעריב, 18 באוגוסט 1972

[5] תא"ל עמנואל שקד נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מעריב, 16 באוגוסט 1972

[6] יעקב ארז, "בשקט, באפתעה, בקרב פנים אל פנים"..., מעריב, 22 בפברואר 1973

[7] גל פרל פינקל, ‏חופש הפעולה הישראלי לא ייפגע, אבל מוטב לפעול בזהירות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בספטמבר 2018.

[8] חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, (1978, 2004), עמודים 499-500.

[9] חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, הוצאת דביר, 2002, עמוד 507, עמנואל שקד: "הגענו לשם, ללב המדבר, והכוח התקרב אל הכביש ושם מארב. הגיעה אורחה קטנה – כמה נושאי טנקים, כמה משאיות, כמה ג'יפים. כל האורחה נפגעה – והכוח התפנה וחזר בשלום הביתה. איזה אושר היה במטה הכללי! סוף סוף משהו הלך!...".

[10] יעקב ארז, תת־אלוף דן שומרון נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מעריב, 2 בספטמבר 1974

[11] דוד ליפקין, חששות בקרב היהלומנים שפעילות גונן תסכסך התעשיה הישראלית, דבר, 9 ביוני 1978

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]