יחסי דרום אפריקה – ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לחבר הכנסת
Yetosh (שיחה | תרומות)
11 עריכות
←‏לאחר מלחמת יום הכיפורים: הוספת התייחסות ליחסי הספורט בין ישראל ודרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
שורה 39: שורה 39:


באמצע שנות ה-70 התחממו יחסי שתי המדינות. ב־[[1975]] עלתה רמת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל ודרום אפריקה, שכללה בניית תחנת רכבת חדשה בישראל ובנייה של מתקן ל[[התפלת מים]] בדרום אפריקה.{{הערה|שם=sahistory2|1=[http://www.sahistory.org.za/pages/chronology/general/1970s.html SOUTH AFRICAN HISTORY TIMELINES 1970s]|כיוון=שמאל}} ב[[אפריל]] [[1976]], הוזמן [[ראש ממשלת דרום אפריקה]] [[ג'ון פורסטר]] לבקר במדינת ישראל ולפגוש את ראש הממשלה, [[יצחק רבין]].{{הערה|שם=guardian}}{{הערה|שם=nti|1=[http://www.nti.org/e_research/profiles/SAfrica/Missile/1622_1643.html Missile Chronology 1968-1980]|כיוון=שמאל}} שר החוץ יגאל אלון נפגש עם עמיתו, שר החוץ הילגרד מולר. במהלך הביקור, הבהיר אלון לתקשורת כי "ישראל מתנגד למדיניות האפרטהייד".{{הערה|שם=מנור}}
באמצע שנות ה-70 התחממו יחסי שתי המדינות. ב־[[1975]] עלתה רמת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל ודרום אפריקה, שכללה בניית תחנת רכבת חדשה בישראל ובנייה של מתקן ל[[התפלת מים]] בדרום אפריקה.{{הערה|שם=sahistory2|1=[http://www.sahistory.org.za/pages/chronology/general/1970s.html SOUTH AFRICAN HISTORY TIMELINES 1970s]|כיוון=שמאל}} ב[[אפריל]] [[1976]], הוזמן [[ראש ממשלת דרום אפריקה]] [[ג'ון פורסטר]] לבקר במדינת ישראל ולפגוש את ראש הממשלה, [[יצחק רבין]].{{הערה|שם=guardian}}{{הערה|שם=nti|1=[http://www.nti.org/e_research/profiles/SAfrica/Missile/1622_1643.html Missile Chronology 1968-1980]|כיוון=שמאל}} שר החוץ יגאל אלון נפגש עם עמיתו, שר החוץ הילגרד מולר. במהלך הביקור, הבהיר אלון לתקשורת כי "ישראל מתנגד למדיניות האפרטהייד".{{הערה|שם=מנור}}
מאוחר יותר באותה שנה, בכנס החמישי של ארגון [[המדינות הבלתי-מזדהות]] שנערך ב[[קולומבו]] שב[[סרי לנקה]], הוחלט [[חרם נפט]] על [[צרפת]] וישראל משום שהן מכרו נשק לדרום אפריקה.{{הערה|שם=sahistory2}} ב־[[1977]], שר החוץ הדרום אפריקאי [[פיק בותה]] ביקר בישראל כדי לשוחח על הבעיות של דרום אפריקה עם [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]] ועם [[שר החוץ]] הישראלי [[משה דיין]].
מאוחר יותר באותה שנה, בכנס החמישי של ארגון [[המדינות הבלתי-מזדהות]] שנערך ב[[קולומבו]] שב[[סרי לנקה]], הוחלט [[חרם נפט]] על [[צרפת]] וישראל משום שהן מכרו נשק לדרום אפריקה.{{הערה|שם=sahistory2}} ב־[[1977]], שר החוץ הדרום אפריקאי [[פיק בותה]] ביקר בישראל כדי לשוחח על הבעיות של דרום אפריקה עם [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]] ועם [[שר החוץ]] הישראלי [[משה דיין]]. הקירבה בין שתי המדינות התבטאה גם דרך יחסי הספורט. מוסדות ישראליים וספורטאים ישראלים לא הצטרפו לחרם הספורטיבי הבינלאומי של דרום אפריקה בשל מטרות מקצועיות אישיות, ציוניות ולאומיות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Playing with the Boycott: Israel-South Africa Sports Ties in the Apartheid Era*|קישור=https://doi.org/10.1080/09523367.2022.2104252|כתב עת=The International Journal of the History of Sport|שנת הוצאה=2022-08-15|עמ=1–22|כרך=0|doi=10.1080/09523367.2022.2104252|מחבר=Itamar Dubinsky}}</ref>


ב־[[1981]] ערך שר הביטחון הישראלי [[אריאל שרון]] ביקור של 10 ימים בכוחות דרום אפריקה ב[[נמיביה]],{{הערה|שם=INYT|1=[http://www.nytimes.com/1981/12/14/world/south-africa-needs-more-arms-israeli-says.html http://www.nti.org/e_research/profiles/SAfrica/Missile/1622_1643.html SOUTH AFRICA NEEDS MORE ARMS, ISRAELI SAYS]|כיוון=שמאל}} ואמר שדרום אפריקה צריכה עוד נשק כדי להילחם בחדירת השלטון הסובייטי באזור. ב־[[1984]] ביקר שוב פיק בותה בישראל אך הפעם נועד הביקור לפגישה לא רשמית עם שר החוץ הישראלי [[יצחק שמיר]].{{הערה|שם=autogenerated1|[http://www.sahistory.org.za/pages/chronology/general/1980s.html List of ANC and MK members killed in combat, 1980s {{!}} South African History Online]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
ב־[[1981]] ערך שר הביטחון הישראלי [[אריאל שרון]] ביקור של 10 ימים בכוחות דרום אפריקה ב[[נמיביה]],{{הערה|שם=INYT|1=[http://www.nytimes.com/1981/12/14/world/south-africa-needs-more-arms-israeli-says.html http://www.nti.org/e_research/profiles/SAfrica/Missile/1622_1643.html SOUTH AFRICA NEEDS MORE ARMS, ISRAELI SAYS]|כיוון=שמאל}} ואמר שדרום אפריקה צריכה עוד נשק כדי להילחם בחדירת השלטון הסובייטי באזור. ב־[[1984]] ביקר שוב פיק בותה בישראל אך הפעם נועד הביקור לפגישה לא רשמית עם שר החוץ הישראלי [[יצחק שמיר]].{{הערה|שם=autogenerated1|[http://www.sahistory.org.za/pages/chronology/general/1980s.html List of ANC and MK members killed in combat, 1980s {{!}} South African History Online]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

גרסה מ־13:23, 19 באוגוסט 2022
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יחסי דרום אפריקה – ישראל
דרום אפריקהדרום אפריקה ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורו
דרום אפריקה ישראל
שטח (בקילומטר רבוע)
1,219,090 22,072
אוכלוסייה
60,918,136 9,893,867
תמ"ג (במיליוני דולרים)
405,870 522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,663 52,763
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי דרום אפריקה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין דרום אפריקה וישראל. בין שנות ה-50 לשנות ה-60, ישראל הייתה למבקרת גלויה של שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. משרד החוץ הישראלי החליט להשקיע בקשר עם מדינות אפריקה השחורות ולכן העדיף להתייחס פחות לדרום אפריקה משום שנחשבה לאויבת ידועה של אותן מדינות שחורות. גם הידיעה שרבים ממנהיגי האפרטהייד תמכו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה לא הועילה ליחסים. ב־1973 רוב מדינות אפריקה ניתקו את יחסיהן עם ישראל בגלל מלחמת יום כיפור ולחץ מדינות הנפט. מצב זה הביא את ישראל לפתח את קשריה הדיפלומטים עם דרום אפריקה לאורך שנות ה-70 וה־80.

בדצמבר 1986 נהפכה ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה שלא לקחה חלק בשלל הטלות הסנקציות על דרום אפריקה במשטר האפרטהייד. לאחר שנה, עקב לחץ בינלאומי רב ואיומים רבים על הפסקת הסיוע מארצות הברית, הוחלט במשרד החוץ, על יצירת מדיניות קשה מאוד כלפי שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה ובכך ישראל הצטרפה למדינות אשר מטילות סנקציות על המדינה. הסיבה העיקרית לכך הייתה הרצון לפרק את "ברית המצורעות", שבה היו יחדיו דרום אפריקה וישראל. בספטמבר 1987 החליטה ממשלת ישראל על מגוון רחב של סנקציות כלכליות ופוליטיות על משטר האפרטהייד, דבר שעורר חשד קל בעולם בתחילת המהלך.

נכון ל-2022 שוררים בין ישראל ודרום אפריקה יחסים דיפלומטיים מלאים, אך אלה רחוקים מלהיות יחסים חמים. המנהיגות של הקונגרס הלאומי האפריקני, תנועת השחרור שהפכה מפלגת השלטון בדרום אפריקה מאז סיום האפרטהייד, מצהירה על סולידריות ועל תמיכה במאבק לחופש של הפלסטינים ומגנה את היחס של ישראל לפלסטינים.

המסחר בין שתי המדינות כיום הוא ער ועומד על כ-8.1 מיליארד ראנד דרום-אפריקאי (קצת יותר ממיליארד דולר) נכון לשנת 2007.[1]

יחסי התנועה הציונית עם המשטר שלפני שלטון האפרטהייד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עוד בשנת 1910, עם הקמת ממשלת דרום אפריקה, הביע ראש הממשלה לואי בותה את תמיכתו בציונות, ובשוויון זכויות מלא ליהודי דרום אפריקה[2]. בשנות מלחמת העולם השנייה נחשבה ממשלת דרום אפריקה לאחת הממשלות הידידותיות ביותר לתנועה הציונית. ראש ממשלתה יאן סמאטס היה אוהד של הציונות (על שמו קיבוץ רמת יוחנן). קשריו הקרובים עם התנועה הציונית המקומית הביאו את הסוכנות היהודית לנסות לגייס את הממשלה הדרום אפריקאית לחילוץ יהודים מאזור הכיבוש הנאצי אולם ניסיונות אלו נכשלו בשל חשש של הממשלה מגזענות ומהתנגדות הגורמים שמאוחר יותר הקימו את שלטון האפרטהייד.[דרוש מקור]

בשנת 1948 הכירה דרום אפריקה במדינת ישראל.[3]

יחסי ישראל עם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה

אתלטים מדרום אפריקה בטקס המכביה השנייה

בשנת 1950 ביקר בדרום אפריקה שר החוץ הישראלי, משה שרת. ב-1956 ביקר בה חבר הכנסת יגאל אלון.[3] בשנות ה-50 וה־60 העדיפה ישראל לבנות את קשריה עם מדינות חדשות שהוקמו לא מזמן באזור שמדרום למדבר סהרה. עקב מדיניות זאת, הצביעה ישראל בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בעד החלטה 1598 שגינתה את הנאום של אריק לוא בעד שלטון האפרטהייד ב־11 באוקטובר 1961.[4][5]

בשנת 1962 תמכה ישראל בהטלת סנקציות כלכליות על דרום אפריקה. תגובת השלטונות והתקשורת בדרום אפריקה, הייתה שישראל אינה נבדלת מדרום אפריקה במדיניותה. ראש הממשלה של דרום אפריקה, הנדריק פרוורד, כתב בהקשר זה כי "אנשים מתחילים לתהות מדוע, אם ישראל ורבניה מרגישים מחויבים לתקוף את מדיניות ההפרדה שלנו, מדיניות ההפרדה הנהוגה בישראל אינה נראית בעיניהם פסולה". עוד קבע פרוורד כי "הציונים לקחו את ישראל מן הערבים לאחר שאלה התגוררו בה אלף שנים, ובמובן זה ישראל, כמו דרום אפריקה, היא מדינת אפרטהייד".[6] העיתונות באפריקאנס צידדה בפרוורד ואימצה את העמדה לפיה הציונות והאפרטהייד הן שתי צורות של לאומנות אתנית, וכי תהא זו צביעות לתמוך באחת ולהתנגד לאחרת.

בקרב יהודי דרום אפריקה לא הייתה תמימות דעים. היו שסברו כי ישראל הצביעה באופן שגוי וכי לממשלת דרום אפריקה ולעומד בראשה יש סיבה מוצדקת לטרוניה. גם ה-Zionist Record של הפדרציה הציונית של דרום אפריקה ביקר את ישראל.[7] עם זאת, נשמעו גם קולות אחרים. היו שטענו כי בדבריו של פרוורד יש רמז לכך שעתידה של יהדות דרום אפריקה תלוי במידת תמיכתה במדיניות השלטון, לרבות ניתוק מישראל. העיתון South African Jewish Times כתב כי התבטאותו של פרוורד הופכת את יהודי דרום אפריקה לבני ערובה המשמשים מכשיר לכיפוף ידה של ישראל באומות המאוחדות.[8] המדיניות הרשמית של יהדות דרום אפריקה הייתה שלקהילה היהודית אין עמדה ביחס למדיניות האפרטהייד וכי אין בכוחה וגם אין לצפות ממנה להשפיע על מדיניות ישראל. עם זאת, מוטב היה לו נמנעה ישראל בהצבעות נגד דרום אפריקה בעצרת הכללית.[7]

ב-1963 ישראל הודיעה לוועדה המיוחדת של האומות המאוחדות בנושא האפרטהייד כי ישראל תנקוט צעדים כדי לאשר את החרם הצבאי על מדיניות האפרטהייד וכי החזירה את שגרירה מדרום אפריקה חזרה לישראל.[5][9] במקום שגריר, הותירה "ממונה על העניינים".[3] לפי כריס מקגריל, הכתב בנושאי המזרח התיכון של עיתון הגארדיאן, "ישראל עקבית נגד האפרטהייד בשנות ה־50 וה־60 ובכך כרתה בריתות עם מדינות אפריקאיות שהיו מושבות וקיבלו עצמאות. בשנת 1971, ישראל הציעה לארגון אחדות אפריקה סיוע על סך 2,850 דולר אשר נדחה על ידי הארגון, אבל לא לפני שהתרומה גרמה למתח בין דרום אפריקה לבין היהודים וממשלת ישראל."[10][11]

לאחר מלחמת יום הכיפורים

בעקבות מלחמת יום כיפור ב־1973 ניתקו רוב מדינות אפריקה את יחסיהם עם ישראל, שמצידה החלה לנקוט עמדה חיובית כלפי הממשלה הדרום אפריקאית המבודדת.[12] את'ן א' נאדלמאן קבע כי הידוק היחסים בין דרום אפריקה לישראל הן תוצאה של העובדה שמדינות אפריקאיות רבות הפסיקו את הקשרים הדיפלומטים עם ישראל בעקבות המלחמות עם מדינות ערב בשנות ה-70 ובכך הייתה בשפל דיפלומטי.[13]

באמצע שנות ה-70 התחממו יחסי שתי המדינות. ב־1975 עלתה רמת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל ודרום אפריקה, שכללה בניית תחנת רכבת חדשה בישראל ובנייה של מתקן להתפלת מים בדרום אפריקה.[14] באפריל 1976, הוזמן ראש ממשלת דרום אפריקה ג'ון פורסטר לבקר במדינת ישראל ולפגוש את ראש הממשלה, יצחק רבין.[12][15] שר החוץ יגאל אלון נפגש עם עמיתו, שר החוץ הילגרד מולר. במהלך הביקור, הבהיר אלון לתקשורת כי "ישראל מתנגד למדיניות האפרטהייד".[3] מאוחר יותר באותה שנה, בכנס החמישי של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות שנערך בקולומבו שבסרי לנקה, הוחלט חרם נפט על צרפת וישראל משום שהן מכרו נשק לדרום אפריקה.[14] ב־1977, שר החוץ הדרום אפריקאי פיק בותה ביקר בישראל כדי לשוחח על הבעיות של דרום אפריקה עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ועם שר החוץ הישראלי משה דיין. הקירבה בין שתי המדינות התבטאה גם דרך יחסי הספורט. מוסדות ישראליים וספורטאים ישראלים לא הצטרפו לחרם הספורטיבי הבינלאומי של דרום אפריקה בשל מטרות מקצועיות אישיות, ציוניות ולאומיות.[16]

ב־1981 ערך שר הביטחון הישראלי אריאל שרון ביקור של 10 ימים בכוחות דרום אפריקה בנמיביה,[17] ואמר שדרום אפריקה צריכה עוד נשק כדי להילחם בחדירת השלטון הסובייטי באזור. ב־1984 ביקר שוב פיק בותה בישראל אך הפעם נועד הביקור לפגישה לא רשמית עם שר החוץ הישראלי יצחק שמיר.[18]

ב־1987 מצאה את עצמה ישראל יחידה בין מדינות המערב ששומרת על קשריה עם דרום אפריקה (עם כמה ממדינות אפריקה, כמו מלאווי וחוף השנהב שעדיין שמרו על יחסים דיפלומטים עם דרום אפריקה).[19] ב־18 במרץ 1987 גינתה ממשלת ישראל את משטרת האפרטהייד בדרום אפריקה והגבילה את היחסים עמה. ב־16 בספטמבר באותה שנה אישרה הממשלה שורה של אמצעים להגבלת המסחר, התרבות והספורט בין שתי המדינות.[20]

שיתוף הפעולה הגרעיני

קהילת המודיעין האמריקאית האמינה שישראל השתתפה עם דרום אפריקה במיזמי מחקר גרעינים מתקדמים וסיפקה לדרום אפריקה טכנולוגיה של נשק לא גרעיני מתקדם בשנות ה-70 בזמן שדרום אפריקה פיתחה פצצות אטום.[21][22] דייוויד אלבריט מביטאון מדעני האטום אמר: "כדי להתמודד עם הסנקציות, דרום אפריקה החלה לרכוש בחשאי רשתות באירופה ובארצות הברית וזה היה שיתוף פעולה ארוך וסודי עם ישראל" וגם אמר כי "שאלה נפוצה היא אם ישראל סיפקה נשק לדרום אפריקה כסיוע אף על פי שהעדות טוענת שישראל הייתה נגד שיתוף פעולה משמעותי".[23] לפי ה־NIT, ב־1977 ישראל מכרה לדרום אפריקה 30 גרם של טריטיום בתמורה ל־50 טונות של אורניום ובאמצע שנות ה-80 סייעה לה דרום אפריקה לפיתוח משגר הטילים שביט.[15] בשנת 1977, היה חשש בקרב העולם שישראל חתמה על הסכם שכולל מעבר של טכנולוגיה צבאית ולפחות 6 פצצות אטום.[19]

כריס מקגריל טען כי ישראל "סיפקה מומחים וטכנולוגיה שהיו הבסיס לפצצות האטום של דרום אפריקה".[12] בשנת 2000, דיטר גרהארדט, מרגל סובייטי והמפקד הקודם של חיל הים הדרום אפריקאי, טען כי ישראל הסכימה ב-1974 לתת לדרום אפריקה 8 טילי יריחו 2 עם ראשי נפץ מיוחדים.[24]

לאחר נפילת שלטון האפרטהייד

סגן שר החוץ הישראלי דני אילון ושר החוץ הדרום אפריקאי בביקורו בישראל

נלסון מנדלה, מנהיג הקונגרס הלאומי האפריקני, ביקר לראשונה בישראל ב-1999. מנדלה אמר "למספר הרב של האנשים ששאלו מדוע באתי, אני אומר: ישראל עבדה קרוב מאוד למשטר האפרטהייד אבל אני עושה שלום עם אנשים רבים ששחטו את אנשינו כמו חיות. ישראל שתפה פעולה עם משטר האפרטהייד אך עדיין היא לא השתתפה בשום זוועה".[25] כשאהוד אולמרט היה סגנו של ראש הממשלה הוא ביקר לראשונה בדרום אפריקה ב־2004,[26] שם נפגש עם נשיא דרום אפריקה, תאבו מבקי, זה היה הביקור הראשון של מנהיג ישראלי בדרום אפריקה אחרי ביטול משטר האפרטהייד.

הסתדרות האיגודים המקצועיים של דרום אפריקה (Congress of South African Trade Unions) שמייצגת 1.2 מיליון עובדים דרום אפריקאים ביקרה את ישראל, השווה אותה למדינת דרום אפריקה בעת שלטון האפרטהייד ואף תמך בחרם של "Canadian Union of Public Employees" כנגד כל המוצרים הישראלים.[27]

המסחר בין דרום אפריקה וישראל בשנת 2003 עמד על כ־500 מיליון דולר.[26]

בין שנת 2002 לשנת 2006 היקף היצוא לדרום אפריקה גדל בכ-113% מ-120 מיליון דולר לכ-256 מיליון דולר ולעומת זאת היקף היבוא ירד באופן חד של כ-49% מ-235 מיליון דולר לכ-119 מיליון דולר.[28]

ב-24 באפריל 2009, יום לאחר הבחירות בדרום אפריקה בה נבחר ג'ייקוב זומה לשלטון, אמר שגריר דרום אפריקה בישראל לכתב הארץ כי "דרום אפריקה תמשיך לבסס את היחסים המצוינים השוררים בין המדינות בחזיתות רבות: המסחר, הקשר בין העמים, הגדלת הייצוג הדיפלומטי, והמשך המחויבות לתרום מניסיונה העשיר של דרום אפריקה בתהליכים שהובילו לסיום הסכסוך בין אי-אן-סי לבין משטר האפרטהייד".[29]

סיד כהן, עזר ויצמן ונלסון מנדלה

ב-23 בספטמבר 2009 חלה התחממות ביחסים בין המדינות כשסגן שר החוץ דני אילון נפגש עם ג'רי מג'ילה, אחד מבכירי משרד החוץ של דרום אפריקה. מדובר בביקור ראשון מסוגו זה שנים של בכיר דרום אפריקאי בישראל וביקור ראשון של נציג ממשלת פרטוריה בישראל מאז עליית הנשיא ג'ייקוב זומה לשלטון. בפגישה הדגיש סגן שר החוץ את רצונה של ישראל בהידוק היחסים עם דרום אפריקה שכן, לדברי דני אילון, "הפכה דרום אפריקה לאחת מהמדינות הביקורתיות, אם לא העוינות נגד ישראל בכל פורום בינלאומי אפשרי".[30]

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בדרום אפריקה. הנספחות מקדמת יצוא מישראל למדינה והשקעות מדרום אפריקה בישראל, תוך ארגון משלחות ואירועים עסקיים. הנספח הכלכלי ביוהנסבורג הוא איתי מלכיאור.[31]

לאחר תקופה של מתיחות בין שתי המדינות, ביקר מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד עם בכירים בדרום אפריקה ובפגישה הוחלט לשפר את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.[32]

היחס לסכסוך הישראלי-ערבי

בשנת 2001, על רקע אינתיפאדת אל אקצא, התקיימה בדרבן ועידת האו"ם נגד הגזענות. מדינות ערב הובילו קו קשה כנגד ישראל והוועידה הפכה למעין פסטיבל שנאה אך ממשלת דרום אפריקה חתרה לפשרה המרמזת על תמיכה בזכות השיבה. בראייה לאחור, התייחסו לוועידה כאירוע משמעותי שהחל את מהלכי החרם על ישראל ויש שטענו ששורשי יחס זה נובעים מקשרי ממשלת ישראל עם ממשלת דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.[33][34]

כמה דמויות דרום אפריקאיות חשובות, כמו דזמונד טוטו ורוני קאסרילס[35][36] ביקרו את יחסה של ישראל כלפי הפלסטינים, והשוו את ישראל המודרנית ויחסה לפלסטינים כמו ליחס של שלטון האפרטהייד כלפי האוכלוסייה השחורה בדרום אפריקה.[37]

מפלגת השלטון, הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC), שומרת על קו אנטי ישראלי ואוהד כלפי הפלסטינים. כך למשל ב-2007 ארגנה מחאות כנגד ישראל במלאת 40 שנה למלחמת ששת הימים.[38] כמו כן ב-2012 קיבלה החלטה להחרים את ישראל (לא התקבלה בפרלמנט) וב-2017, בעקבות ההחלטה של הנשיא טראמפ על העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, קיבלה החלטה להוריד את דרג השגרירות שלה בתל אביב, גם החלטה זו לא אושרה בפרלמנט.[39]

דרום אפריקה קראה לנסיגת ישראל מיהודה ושומרון.[דרושה הבהרה] ב-2004 ביקר סגן שר החוץ הדרום אפריקאי עזיז פאחאד את בניית גדר ההפרדה על ידי ישראל.

ב-31 במאי 2010, לאחר עצירת המשט לעזה, שגריר דרום אפריקה בישראל נקרא חזרה לארצו, אולם ב-20 ביולי, משרד החוץ בדרום אפריקה הודיע על שובו של השגריר לתל אביב. בכל אותה העת שגריר ישראל בפרטוריה נשאר על כנו ומשרד החוץ הישראלי לא נקט בצעדים מקבילים.

ב-1 במאי 2012, החליטה ממשלת דרום אפריקה על סימון מוצרים ישראליים המיוצרים מחוץ לתחומי הקו הירוק.

ב-2013 שרת החוץ של דרום אפריקה אמרה ששרי הממשלה לא יערכו יותר ביקורים רשמיים בישראל.[40] בתגובה, שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן האשים את שרת החוץ של דרום אפריקה ב”תערובת של צביעות ואנטישמיות קלאסית”.[41] מאוחר יותר הכריז סגן שר החוץ של דרום אפריקה איברהים איברהים, כי ”ממשלת דרום אפריקה יותר קיצונית ויותר נוקשה ביחסה לישראל, מאשר מדינות ערביות רבות”.[41]

ב-2015 נמנעה כניסתו לרשות הפלסטינית דרך ישראל, של השר להשכלה גבוהה בלייד זימאנדה, חבר המפלגה הקומוניסטית הדרום אפריקאית, עקב הזמנתו לרשות הפלסטינית ולא לישראל וכן בשל קריאתו להטיל חרם על ישראל.[42] בתגובה קרא להחרים את ישראל ובכלל זה חרם על אוניברסיטאות.[40]

באוקטובר 2015 דרום אפריקה אירחה את חאלד משעל ובעקבות כך זומן שגריר דרום אפריקה בישראל לשיחת נזיפה.[43]

ביקור הנשיא לשעבר שמעון פרס בדרום אפריקה, בפברואר 2016, לווה במחאות.[44] בחודש מרץ הגיעה לדרום אפריקה משלחת בראשות מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד ובעקבותיה הנציגים סיכמו על חימום הקשרים.[45]

באמצע מאי 2017, 12 שרים וסגני שרים, בתוכם סגן הנשיא דאז סיריל רמפוזה (והחל מפברואר 2018, נשיא), נקטו בשביתת רעב בת 24 שעות מתוך הזדהות עם שביתת הרעב של האסירים הפלסטיניים בישראל, תוך השוואה בינה לבין שביתת הרעב שנעשתה בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה.[46]

באוגוסט 2017, מפלגת ה-ANC הודיעה שלא תפגוש את משלחת חברי הכנסת הישראלים בראשות נחמן שי שעמדה לצאת לדרום אפריקה. לאחר התייעצות, המשלחת יצאה לדרום אפריקה כדי לפגוש את חברי הקהילה היהודית וגם הגיעה לפרלמנט ופגשה נציגים של מפלגות האופוזיציה.[47] כן דווח כי דרום אפריקה פעלה כנגד מאמציה של ישראל לחבור למדינות אפריקאיות אחרות.[48]

ב-14 במאי 2018, בעקבות העימותים בגבול ישראל-עזה שגברו על רקע העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, בהם נהרגו 55 פלסטינים, דרום אפריקה החזירה את שגרירה בישראל להתייעצויות.[49]

באפריל 2019 הודיעה דרום אפריקה על החזרת שגרירה מישראל.[50]

בציבור הדרום אפריקאי

בניגוד להנהגה, בקרב אוכלוסיית המדינה יש תמיכה ניכרת בישראל, ומרבית הקהילות הנוצריות-שחורות תומכות בישראל.[41] לפי ה-"Pew Global Attitudes Project" ב־2007 מספר רב של אנשים מהאוכלוסייה הדרום אפריקאית הייתה אדישה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחלק הלא אדיש לסכסוך באוכלוסיית דרום אפריקה הרוב היה בעד ישראל בסכסוך: 28 אחוזים בעד ישראל בסכסוך לעומת רק 19 אחוזים בעד הפלסטינים בסכסוך.[דרוש מקור]

ראש "המפלגה הנוצרית הדמוקרטית בדרא"פ" קנת מישו, הוא פרו-ישראלי, וגינה את עוינות הממשל כלפי ישראל: ”אני מרגיש שהאנשים שקבלו תמיכה מהיהודים (במאבק באפרטהייד בדרא"פ), פועלים נגדם היום”.[41] לדבריו הסיבה העיקרית לעוינות של הממשל נגד ישראל, היא בשל סיוע כלכלי שמפלגת השלטון קיבלה ומקבלת ממדינות ערב.[41]

בקרב הציבור האפריקאנרי קיימת תמיכה גדולה בישראל ומפלגת חזית החירות פלוס, המפלגה שמייצגת את רוב הציבור האפריקאנרי, מביעה תמיכה חזקה בישראל.

מחאות ופעילות חרם

בדרום אפריקה יש פעילות ערה של תנועת ה-BDS.[51]

ב-2014, בעקבות מבצע צוק איתן, קונגרס איגודי העובדים הדרום אפריקאי (אנ') הכריז כי יצטרף לחרם על הרשת וולוורת' (אנ') אשר מוכרת מוצרים מישראל. הזמר פארל ויליאמס אשר קיים עם הרשת קשרים עסקיים, זכה להפגנה מטעם ארגון ה-BDS לקראת הופעתו בקייפטאון.[52]

בנובמבר 2015 הוציאה דרום אפריקה כ-4 צווי מעצר נגד בכירים בצה"ל בעקבות פרשת המשט לעזה, בניהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ראש אמ"ן עמוס ידלין, ראש להק מודיעין בחיל האוויר לשעבר אבישי לוי וכן מפקד חיל הים לשעבר אלי מרום.[53]

ארגון תומך BDS נוסף שבסיסו בדרום אפריקה הוא Open Shuhada street.[54]

ב-2018 החרים שר הספורט טולאס נקסי את טורניר הטניס גביע דייוויס בו השתתפה ישראל, בנימוק של התנגדות למדיניות ישראל ביהודה ושומרון ובשל תמיכת ישראל במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה וסיוע הפלסטינים למתנגדי המשטר.[34]

יהדות דרום אפריקה

ערך מורחב – יהדות דרום אפריקה

הקהילה היהודית בדרום אפריקה מונה כ-77,500 איש והיא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. זוהי קהילה המורכבת בעיקר מיוצאי הרפובליקות הבלטיות במזרח אירופה, והריכוז הגדול בעולם של יהודים יוצאי ליטא. רוב היהודים יושבים בערים יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי דרום אפריקה – ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ South African Trade - ISRAEL
  2. ^ מקרוב ומרחוק, המצפה, 23 בספטמבר 1910
  3. ^ 1 2 3 4 אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 366.
  4. ^ Community and conscience
  5. ^ 1 2 SOUTH AFRICAN HISTORY TIMELINES 1960s
  6. ^ Uri Davis, Apartheid Israel: possibilities for the struggle within 86-87 (2003)
  7. ^ 1 2 Liebman at 163
  8. ^ Pollack at 9
  9. ^ "ישראל קוראת חזרה לשגרירה בדרום אפריקה" כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ב־23 בספטמבר 1963
  10. ^ יוסף חריף, דרום אפריקה תשהה העברת כספים לישראל עד שיובהר ענין המענק, מעריב, 16 ביוני 1971; המשך
  11. ^ "ישראל הציעה סיוע לשחורים בדרום אפריקה, דבר שעצבן את דרום אפריקה" כתבה שפורסמה ב־5 ביולי 1971 על ידי פול הופמן בניו יורק טיימס
  12. ^ 1 2 3 Chris McGreal, Brothers in arms - Israel's secret pact with Pretoria, The Guardian, 7.2.2006
  13. ^ "ישראל ואפריקה השחורה: התקרבות מחדש?" כתבה שפורסמה על ידי את'ן א' נאדלמאן בעיתון "Journal of Modern African Studies" ביוני 1981
  14. ^ 1 2 SOUTH AFRICAN HISTORY TIMELINES 1970s
  15. ^ 1 2 Missile Chronology 1968-1980
  16. ^ Itamar Dubinsky, Playing with the Boycott: Israel-South Africa Sports Ties in the Apartheid Era*, The International Journal of the History of Sport 0, 2022-08-15, עמ' 1–22 doi: 10.1080/09523367.2022.2104252
  17. ^ http://www.nti.org/e_research/profiles/SAfrica/Missile/1622_1643.html SOUTH AFRICA NEEDS MORE ARMS, ISRAELI SAYS
  18. ^ List of ANC and MK members killed in combat, 1980s | South African History Online
  19. ^ 1 2 Late SA president P.W. Botha felt Israel had betrayed him
  20. ^ CHRONOLOGY OF EVENTS 1984-1988
  21. ^ http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB190/03.pdf
  22. ^ Nuclear Weapons Program - South Africa
  23. ^ http://www.thebulletin.org/article.php?art_ofn=ja94albright
  24. ^ The Online NewsHour: Tracking Nuclear Proliferation | Country Profile | South Africa | PBS
  25. ^ Mandela bears message of peace in first visit to Israel | j. the Jewish news weekly of Northern California
  26. ^ 1 2 South African President Mbeki meets with Deputy PM Olmert - Israel News | Haaretz Daily Newspaper
  27. ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3260201,00.html
  28. ^ http://www.export.gov.il/_Uploads/16296s-africa.pdf
  29. ^ שגריר דרום אפריקה בישראל צופה "יחסים מצוינים"; בקהילה היהודית יש מי שמביע חשש - בעולם - הארץ
  30. ^ התחממות ביחסי ישראל ודרום אפריקה? - וואלה! חדשות
  31. ^ איתי מלכיאור בבלוג מינהל סחר חוץ
  32. ^ מתקרבות: ישראל ודרום אפריקה סיכמו לשפר את היחסים, באתר ynet
  33. ^ 15 שנה לוועידת דרבן: מעוצמה קשה לעוצמה רכה במלחמה נגד מדינת ישראל, אתר NGO monitor, יוני 21, 2016
  34. ^ 1 2 נרי וייס, דרום אפריקה מחרימה את ישראל, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2018
  35. ^ Apartheid in the Holy Land | World news | The Guardian
  36. ^ July 15, 2002 | The Nation
  37. ^ BBC News | AFRICA | Tutu condemns Israeli 'apartheid'
  38. ^ רונן בודוני, מפלגת השלטון בדרא"פ: צאו למחות נגד ישראל, באתר ynet, 31 במאי 2007
  39. ^ אי-פי‏, מפלגת השלטון בדרום אפריקה קוראת לצמצום היחסים עם ישראל, באתר וואלה‏, 21 בדצמבר 2017
  40. ^ 1 2 אמיר תיבון‏, ליברמן נגד דרום אפריקה: "מדינה צבועה, שלא יטיפו לנו", באתר וואלה‏, 24 באפריל 2015
  41. ^ 1 2 3 4 5 עמית לוינטל, דרום אפריקה, נגדנו, באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2013
  42. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, ישראל מנעה משר דרום אפריקאי שקרא לחרם על המדינה לבקר ברמאללה, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
  43. ^ סוכנויות הידיעות‏, זעם בישראל: נשיא דרום אפריקה הזמין את ראשי חמאס לביקור, באתר וואלה‏, 19 באוקטובר 2015
  44. ^ איתמר אייכנר, ה-BDS נגד פרס בדרום אפריקה: "דם על ידיך", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
  45. ^ איתמר אייכנר, מתקרבות: ישראל ודרום אפריקה סיכמו לשפר את היחסים, באתר ynet, 10 במרץ 2016
  46. ^ אתר למנויים בלבד מתן רוזנשטראוך, למה שונאים את ישראל בדרום אפריקה?, באתר הארץ, 18 במאי 2017
  47. ^ יניר קוזין, ‏מפלגת השלטון בדרום אפריקה מחרימה חברי כנסת ישראלים, באתר מעריב אונליין, 8 באוגוסט 2017
  48. ^ ניצן קידר, ישראל על הכוונת של דרום אפריקה, באתר ערוץ 7, 20 באוגוסט 2017
  49. ^ טל שלו ועמרי נחמיאס‏, עקב המהומות בגבול עזה: טורקיה תחזיר את השגריר בישראל, באתר וואלה‏, 15 במאי 2018
  50. ^ טל שלו, דרום אפריקה: השגריר יוחזר לצמיתות, דרג היחסים עם ישראל יורד, באתר וואלה! NEWS, ‏5 באפריל 2019.
  51. ^ צביקה קליין, שחורים מדרום-אפריקה נלחמים בכזבי תנועות החרם, באתר nrg
  52. ^ ynet, דרא"פ: מאות הפגינו נגד פארל בגלל ישראל, באתר ynet, 21 בספטמבר 2015
  53. ^ מערכת ישראל היום, דרום אפריקה: צווי מעצר נגד בכירים בצה"ל, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2015
  54. ^ אריק גרינשטיין, החוליה המחברת בין ‘שוברים שתיקה’ לתנועת ה-BDS, באתר מידה, 27 בדצמבר 2015
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_דרום_אפריקה_–_ישראל&oldid=34511275"