אראל מרגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אראל נחום מרגלית
Erel Margalit.jpg
תאריך לידה 1961 (בן כ־53)
כנסות 19
סיעה העבודה
עיסוק קודם
  • מיסד ויו"ר קרן JVP
עיסוק נוסף

אראל נחום מרגלית (נולד ב-1 בינואר 1961) הוא חבר כנסת בכנסת ה-19 מטעם מפלגת העבודה, איש עסקים, מייסד ויושב ראש קרן הון הסיכון הבינלאומית JVP, שמרכזה בירושלים, ופעיל לקידום העיר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראל מרגלית נולד ב-1961 בקיבוץ נען, כבנם הבכור של איציק, קצין קבע בחיל השריון וממקימי החברה למתנ"סים, ומיקי, מורה ומחנכת. שורשיו של משפחתו הם מראשית המאה ה-19 בירושלים - הוא נינו של שמואל טאג'יר ממייסדי תל אביב ונכדו של אברהם איכר ממייסדי ההגנה. בגיל 8 יצא עם משפחתו לשליחות של שנתיים בדטרויט שבארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית. ב-1971 המשפחה חזרה לכרמיאל, ובגיל 14 עבר להתגורר בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, בה למד בבית הספר התיכון רנה קסין. את שירותו הצבאי עשה כלוחם ומפקד בפלוגת העורב החטיבתית של חטיבת גולני. הוא לחם במלחמת לבנון הראשונה.

לאחר שחרורו למד מרגלית פילוסופיה, לוגיקה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו ניהל את המפעל של משפחתו[דרושה הבהרה], לייצור ושיווק PVC והשתלב בתוכנית למנהלים בכירים (Executive MBA) באוניברסיטה העברית. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט בפילוסופיה ולוגיקה באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק. את עבודת הדוקטורט שלו השלים רק ב-2007‏[1] ונושאה היה "המנהיג כיזם בתהליך ההיסטורי"‏[2].

בעת לימודיו בקולומביה, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, וכתגובה לפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים האמריקאים, הקים יחד עם דוקטורנטים ישראלים באוניברסיטה, בהם יוסי דהן ויוסי בכר, קבוצת דיאלוג לדו-שיח בין סטודנטים ישראלים לסטודנטים ערביים, בשמונה קמפוסים מובילים ברחבי ארצות הברית.‏[3]

מרגלית נשוי לדבי, אמנית במקצועה, ואב לשלוש בנות, מתגורר בשכונת עין כרם בירושלים.

ברשות לפיתוח ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שובו לישראל בגיל 29 מונה מרגלית על ידי ראש עיריית ירושלים, טדי קולק לאחראי על פיתוח עסקי והובלת התחום הטכנולוגי ברשות לפיתוח ירושלים שנוהלה באותה תקופה על ידי עוזי וכסלר. כחלק מהתוכנית פעל מרגלית בארצות הברית ובאירופה, בתוכנית שהצליחה להביא לעיר כ-70 חברות טכנולוגיה שהחלו את פעילותן בהר חוצבים ובגן הטכנולוגי מלחה, ואשר הצמיחו את תעשיית ההיי טק בעיר. בתקופה זו היה גם מעורב בהקמה של ארבע החממות הטכנולוגיות הראשונות בישראל, ביחד עם האוניברסיטה העברית, שהיו ממוקדות בתוכנה, תקשורת ובתחומים נוספים בהיי טק.

קרן JVP[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדפיס הממשלתי לשעבר, חלק מרובע המדיה של קבוצת JVP, אשר שופץ והוקם ביוזמתו של מרגלית

ב-1993, לאחר שאהוד אולמרט נבחר לראשות עיריית ירושלים, עזב מרגלית את הרשות לפיתוח ירושלים והקים, באמצעות הלוואה ותוכנית יוזמה, את קרן הון הסיכון JVP ‏ (Jerusalem Venture Partners). הקרן הפכה לאחת הגדולות והמצליחות[דרוש מקור] בישראל. בנוסף למטה בירושלים, לקרן משרדים בניו-יורק ובפריז, והיא מנהלת למעלה מ-900 מיליון דולר, המושקעים בלמעלה מ-30 חברות הזנק ישראליות ובינלאומיות, מתוך קרוב למאה שהשקיעה בהן. בשנים האחרונות מתמקדת הקרן בהשקעות בתחומי המדיה, תקשורת, אינטרנט, תוכנה ואבטחת מידע.

מאז היווסדה, הקרן ערכה 24 אקזיטים, בין הבולטים שבהם מכירת חברת כרומטיס ללוסנט, תמורת מניות לוסנט בשווי של כ-4.8 מיליארד דולר, הנפקת חברת הבינה העסקית QlikTech ב-2010 בנסדא"ק ומימוש בשווי של כ-2 מיליארד דולר‏[4], ומכירת חברת XtremIO ל-EMC ב-2012 בכ-450 מיליון דולר‏[5].

בשנת 2005 בחר עיתון העסקים פורבס במרגלית כאחד מ-50 אנשי ההון סיכון הטובים בעולם, ברשימת "בעלי מגע הזהב" ("מידאס"), ובכך היה למשקיע הלא-אמריקני הבכיר ברשימה.‏[6] בשנת 2010 עיתון דה מארקר בחר בו כמנהל ההון סיכון הטוב ביותר בישראל, על פי קריטריון של מספר האקזיטים בעשור האחרון.‏[7]

ב-2007 העביר מרגלית את משרדי קבוצת JVP מהגן הטכנולוגי מלחה לבית המדפיס הממשלתי (שהוקם בתקופת המנדט הבריטי), בסמוך למתחם תחנת הרכבת הישנה, לאחר שבוצע בו שיפוץ ושחזור מקיף במימון הקרן. במתחם, הנקרא "רובע המדיה", מועסקים כיום כ-250 מהנדסים, אמנים ויזמים חברתיים, בחברות הנתמכות, בקרן JVP ובחממה הטכנולוגית. רובע המדיה כולל גם את המרכז לאמנויות הבמה "המעבדה", אשר הוקם ב-2003 על ידי מרגלית בהאנגר ששופץ כדי למשוך ולהשאיר אנשי תרבות ויצירה להמשיך ולפעול בעיר בתקופת האינתיפאדה השנייה.

פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 הקים מרגלית ביחד עם אשתו דבי, את העמותה החברתית "JVP קהילה", לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך הציבורי בירושלים. העמותה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים החברתיים בין ילדים ובני נוער בירושלים, דרך שיפור הישגי התלמידים בתחומי מתמטיקה, אנגלית ואחרים, תוך דגש על קידום צמיחתם האישית והחברתית. בעמותה מועסקים כ-50 עובדים והיא מפעילה תוכניות לימודיות בשיתוף צוות של מתנדבים בשנת שירות, המלווים למעלה מ-3,000 תלמידים ב-15 בתי ספר בשכונות חלשות בירושלים: הקטמונים, נווה יעקב, גילה, תלפיות ובית צפאפא. בעשר השנים בהם פועלת בקהילה, היא הצליחה לסייע ל-22 אלף תלמידים להשלים תעודת בגרות. התוכנית פועלת בשיתוף עם משרד החינוך ועיריית ירושלים.‏[8]

מרגלית ישב בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הבחירות ב 2006 התייצב לצידו של עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה דאז, ואמר כי "תמיד הצבעתי עבודה".‏[9] באותה שנה הכריז השר איתן כבל, על מינויו של מרגלית לתפקיד יו"ר רשות השידור, אך בהמשך ביטל מרגלית את מועמדותו עקב טענות לניגוד אינטרסים עם פרויקט הסטודיו לאנימציה.‏[10]

בינואר 2011, לאחר שיו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק וח"כים נוספים הודיעו על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעת העצמאות, ייסד מרגלית יחד עם אנשי היי טק וציבור את תנועת "עבודה עכשיו", שפתחה במסע ציבורי הקורא להתפקד למפלגה – במטרה לחדש את מוסדותיה, לעדכן את רעיונותיה ולצרף אישים מרכזיים שישתלבו בהנהגתה. מרגלית ופעיליו נרתמו למחאה החברתית בקיץ 2011, במסגרת מסע "תנו לחיות בארץ הזאת" וארגן פאנלים משותפים עם יושבי מחאת האוהלים בת"א ובירושלים שעסקו בדיור בר השגה ובתמריצים למעמד הביניים.

ב-27 באפריל 2011 הכריז מרגלית כי בכוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה.‏[11] ב-7 בספטמבר הודיע על פרישתו מהמירוץ ותמיכתו במועמדותו של יצחק (בוז'י) הרצוג. מרגלית התמודד בפריימריס של המפלגה לבחירות לכנסת התשע עשרה, הגיע למקום העשירי ברשימה, והחל לכהן כחבר כנסת בינואר 2013.‏[12] הוא חבר בוועדת הכספים ובוועדת המדע והטכנולוגיה ויושב-ראש השדולה למען הגליל והנגב, השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, השדולה למען קידום התעסוקה במגזר הערבי, השדולה לקידום תעשיית הייטק , השדולה למען קידום השתלבות חרדים בשוק העבודה ושדולת ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]