ג'יבריל רג'וב
ג'יבריל רג'וב (ערבית: جبريل رجوب המכונה גם אבו ראמי) הוא פוליטיקאי ומנהיג צבאי פלסטיני. נולד ב-1953, חבר בכיר בארגון הפת"ח וראש הביטחון המסכל בגדה לשעבר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בכפר דורא בנפת חברון. אחיו הוא נאיף רג'וב, השר לענייני דתות בממשלת החמאס של איסמעיל הנייה. בגיל 15 הואשם במתן מחסה לקצינים מצריים שהגיעו לאזור חברון מעזה, במעצר הכיר את אבו עלי שאהין, מראשי הפת"ח שהמליץ לקבלו לארגון. בגיל 17 זרק רימון על משאית של צה"ל וב-1970 נידון בשל כך למאסר עולם [1]. בבתי הכלא השונים בהם שהה למד עברית רהוטה ואנגלית ברמה סבירה, וכן תרגם את ספרו של מנחם בגין "המרד" לערבית. שוחרר בעסקת ג'יבריל ב-1985. הוא עבר לירושלים נישא להיבה, אם ארבעת ילדיו וב-1988 השתתף באינתיפאדה הראשונה ובעקבות כך גורש ללבנון, משם הגיע לתוניס למטה אש"ף. שימש כעוזרו של ח'ליל אל-וזיר (אבו ג'יהאד), סגן ראש הפת"ח. לאחר חיסולו של אבו ג'יהאד נהיה למקורבו של ערפאת. ב-1992 גייס סוכן בישראל, שהיה אמור לרצוח את אריאל שרון.
לאחר הסכמי אוסלו ב-1994 חזר לשטחים. ב-18 במאי 1994 מונה לראש הביטחון המסכל בגדה, שבסיסו נקבע ביריחו, שהועברה באותו זמן לשליטת הפלסטינים. הכוחות הכפופים לרג'וב אומנו על ידי ה-CIA והשב"כ. בסיס כוחו של רג'וב היו אנשי חברון וצעירים פלסטינים שלא היו קשורים להנהגה בתוניס ולכן היו מוכנים להתמודד נגד החמאס. רג'וב הקים את המפקדה שלו שהייתה המשוכללת במפקדות הרשות הפלסטינית בביתוניא. בשנת 1999 אישר יוזמה לגייס חיילות בצה"ל כמודיעות שלו [2].
באינתיפאדה השנייה ב-2000 נמנע מלקחת חלק פעיל ואף סיכל, לפי גורמים ישראליים, מספר פיגועי טרור. למרות זאת ביתו הופצץ על ידי חיל האוויר, שמיד הודה בטעות. במבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לביתוניא וצרו על מפקדתו בו הוחזקו במעצר מבוקשים על פעילות טרור. לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי רג'וב הם נכנעו וכוחות צה"ל נכנסו למתחם, עצרו את המבוקשים ואספו מסמכים רבים. המתחם עצמו נהרס ברובו [3].
ב-2002 הוא פוטר על ידי ערפאת, לאחר סכסוך אישי קשה ביניהם. בשנה שלאחר מכן התקרב בחזרה לערפאת ומונה ב-2003 כיועצו לביטחון לאומי. לאחר מות ערפאת התקרב בהדרגה ליורשו, אבו מאזן, ושימש כנציגו במספר הזדמנויות. רג'וב התמודד בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 במחוז חברון, והפסיד למועמדי חמאס במחוז בהם אחיו, נאיף. כתוצאה מההפסד התפטר מתפקידיו, יצא ללימודי תואר שני ונטל על עצמו את תפקיד יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל. באוגוסט 2009 נבחר רג'וב כחבר הוועד המרכזי של פתח.
רג'וב חלה בסרטן ועבר ארבעה ניתוחים[4].
[עריכה] עמדות
על אף מעורבותו בטרור בעבר, רג'וב ידוע לכאורה כבעל עמדות מתונות ביחס לישראל. הוא השתתף ביוזמת ז'נבה ונטל חלק פעיל בהסכם מיטשל ובשיחות עם ג'ורג' טנט. כמו כן, הוא מרבה להתראיין לכלי תקשורת ישראליים בהסברת העמדה הפלסטינית ומתמיד בקריאותיו לשלום. מנגד, רג'וב ידוע כבעל עמדות פרגמטיות גם ביחסו לחמאס. על אף שבעבר פעל נגד התנועה כראש הביטחון המסכל בגדה, הוא הרבה בהצהרות פייסניות כלפיה לאחר מות ערפאת. על אף "קריאותיו לשלום", בראיון שנעשה עמו והובא בערוץ 10 טען כי "ישראל היא סרטן באזור. בשם אלוהים, אני בטוח שכל גרגיר מפלסטין ההיסטורית, מהים עד הנהר - ישוב אלינו!" (חדשות ערוץ 10 - 12.2.07). טענה זו מציגה דעה פחות סלחנית ומאוד רדיקלית כלפי קיומה של מדינת ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
- ביוגרפיה מפורטת
- ביוגרפיה באתר nfc
- כתבה באתר ערוץ 7
- ג'בריל רג'וב: "הממשל האמריקאי הוא ממשל ימני פשיסטי", באתר ממרי, 30 בנובמבר 2003
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ערפאת, דני רובינשטיין, עמ' 233, כנרת הוצאה לאור, 2001
- ^ אפרת וייס ופליקס פריש, הותר לפרסום: הפלסטינים פעלו לגייס חיילות ישראליות, באתר ynet, 02.09.02
- ^ דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
- ^ אבי יששכרוף, הכדור הוא עגול, הארץ 25 בספטמבר 2009
