מוזיקה קלאסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המוזיקה הקלאסית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P Classic Music.png

פורטל המוזיקה הקלאסית מהווה שער לחובבי המוזיקה הקלסית בפרט, ולחובבי המוזיקה בכלל, ולמתעניינים בתחום המוזיקה הקלאסית. בפורטל תוכלו למצוא מידע על מלחינים חשובים ודומיננטיים, על התקופות השונות במוזיקה הקלאסית, על יצירות מופת קלאסיות שונות ועוד.

מונטאז' של מבחר מגדולי מלחיני המוזיקה הקלאסית. מימין לשמאל - בשורה הראשונה בטהובן, מוצרט, הנדל, באך, ויוואלדי; בשנייה ורדי, וגנר, שופן, מנדלסון, רוסיני; בשלישית דבוז'אק, צ'יקובסקי, ביזה, ברהמס, שטראוס הבן; ברביעית חאצ'טוריאן, גרשווין, רחמנינוב, אלגר, גריג
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בביטוי כללי למוזיקה אמנותית. אם התכוונתם לתקופה ספציפית בתולדות המוזיקה, ראו התקופה הקלאסית (מוזיקה).

(מולטימדיה)

קנון ברה מז'ור בעיבוד לפסנתר
קנון ברה מז'ור, פכלבל, 1680
טוקטה ופוגה ברה מינור
טוקטה ופוגה ברה מינור, באך, 1705 לערך
ארבע העונות - אביב, פרק ראשון: אלגרו
ארבע העונות, ויוואלדי, 1723
"הללויה" מתוך "משיח"
משיח, הנדל, 1741
סימפוניה מס' 40, תנועה ראשונה
סימפוניה מס' 40, מוצרט, 1788
הסימפוניה החמישית, פרק ראשון
הסימפוניה החמישית, בטהובן, 1808
"קריאה לפרות" ו"דהרת הסוסים" מתוך "וילהלם טל"
וילהלם טל, רוסיני, 1829
קונצ'רטו לכינור, פרק ראשון
קונצ'רטו לכינור, מנדלסון, 1844
ואלס הדקה
ואלס הדקה, שופן, 1846
"דהרת הוולקירות" מתוך "הוולקירות"
הוולקירות, וגנר, 1856
קטע מתוך "הדנובה הכחולה"
הדנובה הכחולה, שטראוס הבן, 1867
ריקוד הונגרי מס' 5 בעיבוד לתזמורת
ריקודים הונגריים, ברהמס, 1869
שיר הטוריאדור מתוך כרמן
כרמן, ביזה, 1875
קרנבל החיות
קרנבל החיות, סן סנס, 1886
גימנופדי ראשון
גימנופדים, סאטי, 1888
[[תמונה:Dance Of The Sugar Plum Fairies.ogg|"ריקוד פיית שזיף הסוכר" מתוך מפצח האגוזים ]]
מפצח האגוזים, צ'יקובסקי, 1892
הסימפוניה התשיעית, פרק שלישי
הסימפוניה התשיעית, דבוז'אק, 1893
"מעוף הדבורה" מתוך "הצאר סאלטאן"
מעוף הדבורה, רימסקי-קורסקוב, 1900
"מארש מס' 1" מתוך "הוד והדר"
הוד והדר, אלגר, 1901
"או מיו במבינו קארו" מתוך "ג'אני סקיקי"
ג'אני סקיקי, פוצ'יני, 1918
רפסודיה בכחול
רפסודיה בכחול, גרשווין, 1924
לעזרה בהפעלת הקבצים

מוזיקה קלאסית הוא ביטוי רחב וכולל למוזיקת קונצרטים ומוזיקה כנסייתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, ברנסאנס ובעת החדשה. המושג, שאינו מוגדר באופן מוחלט, נועד להבדיל סגנונות מסוימים מהמוזיקה הקלה. המוזיקה הקלאסית נחשבת ל"אמנותית" יותר ויש המציבים אותה יחד עם יתר האמנויות לאורך ההיסטוריה המערבית. במובנה הצר ביותר, מוזיקה קלאסית היא מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-18.

תוכן עניינים

[עריכה] טבעה של המוזיקה הקלאסית

בתרבות המערב, המונח "מוזיקה קלאסית" מכוון למוזיקה שהתפתחה באירופה המערבית בימי הביניים ושחלק מכריע באבולוציה שלה קשור להתפתחות התיווי המוזיקלי והשימוש בו בתהליך היצירה. השימוש בתוים הוא אחד המאפיינים הבולטים שמייחדים את המוזיקה הקלאסית בתרבות המערב בהשוואה לתרבויות מוזיקליות אחרות, (כגון מוזיקה עממית ומוזיקה קלה), אשר מועברים בצורה אוראלית, הקלטות וכדומה. בעולם המוזיקה הקלאסית של ימינו, יצירות שהולחנו לפני מאות שנים מבוצעות ומדוברות הרבה יותר (לעתים קרובות) מיצירות שהולחנו רק לאחרונה. השימוש בתווים ובפרטיטורות במוזיקה הקלאסית הוא נוח ומושכל, משום שרוב העוסקים בדבר מסוגלים לקרוא תווים ומחונכים לכך.

מוזיקה קלאסית מיועדת לעמוד בפני עצמה. בניגוד לסוגי מוזיקה אחרים, אשר מיועדים אך רק לשמש כרקע, או כמוזיקה לריקודים או לפעמים מוזיקה לסרטים. יצירות קלאסיות מבוצעות בדרך כלל באולמות המיועדים לכך, והקהל מצופה להישאר שקט ובמקומו לאורך כל היצירה, על מנת שכל אחד יוכל להתרשם ולקבל את כל המידע שמועבר ביצירה, שהרי יצירות קלאסיות הן, לעתים קרובות, מורכבות או עמוסות באופן כתיבתן ובמסר הרגשי שלהן. המבצעים את היצירות לבושים בדרך כלל בלבוש רשמי ומכובד, מנהג שמתפרש כנתינת כבוד למוזיקה, או אולי פשוט מנהג כתוצאה מהמורשת הוותיקה והעשירה של המוזיקה הקלאסית. בדרך כלל, אין (או לא אמורה להיות) אינטרקציה בין המבצעים את היצירה לבין הקהל, מלבד המוזיקה עצמה.

אלתור משחק תפקיד קטן מאוד, ואפילו זניח, במוזיקה הקלאסית. המוזיקאי המבצע את היצירה מצופה לעקוב אחר ההוראות בפרטיטורה כך שכוונתיו ורעיונותיו של מלחין היצירה יועברו. כלומר, במוזיקה הקלאסית ניתן משקל רב הרבה יותר למלחין מאשר לנגן המבצע, כאשר לזה האחרון יש חופש ביטוי די מצומצם, או מצומצם ביחס לסוגי מוזיקה אחרים (כמו רוק או ג'אז).יחד עם זאת, למבצע במוזיקה הקלאסית ניתנת חירות בפרשנות או האינטרפרטציה של היצירה, בדומה לשחקן תיאטרון המדקלם טקסט כתוב אך מוסיף לו את השקפותיו ותחושותיו האישיות. היו תקופות מסוימות במהלך ההיסטוריה שבהן האלתור היה נפוץ יותר, כמו למשל תקופת הבארוק. בנוסף, מלחינים מפורסמים כמו מוצרט או בטהובן נהגו לאלתר את הקדנצות בקונצ'רטו לפסנתר שאותם ביצעו בעצמם.

לעתים משמשים המונחים מוזיקה אומנותית או מוזיקה קונצרטית כביטויים נרדפים לביטוי מוזיקה קלאסית, אך ביטויים אלה לא נפוצים ואינם מקובלים על ידי רוב המוזיקאים.

המילה "קלאסיס" באה מיוון ופירושה: כל הזמן בשימוש, מושלם. יש גם חוקים מעבר לרגש שמוזיקה קלאסית מתבססת עליהם. מוזיקה קלאסית דורשת לימוד, אין בה בדר"כ אלתור ויש לה "צורה" מסוימת בעלת חשיבות רבה.

[עריכה] ציר זמן

יצירות מוזיקליות מועברות ומובנות באופן הטוב ביותר כאשר הן נמצאות בקונטקסט המתאים ובמקום המתאים להן בהיסטוריה של המוזיקה. החלוקה לתקופות נעשית כך:

השנים שמצוינות למעלה הן כלליות ואינן מדויקות משתי סיבות: הראשונה, חלק מן הסגנונות היו פעילים במקביל. השנייה, קשה לקבוע מתי דועך לחלוטין סגנון אחד ונעשה פופולרי סגנון אחר.

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול מוזיקה פופולרית

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול רוק מתקדם

בעוד רוק מתקדם הוא ז'אנר המכיל בתוכו השפעות ברורות ודומיננטיות מאוד של מוזיקה קלאסית (מבנים קלאסיים, שימוש בטכניקות הלחנה קלאסיות כמו קונטרפונקט, ולעתים אף עיבוד ליצרות קלאסיות ממש), אי אפשר להגדירו כמוזיקה קלאסית משום שהוא בראש ובראשונה זרם במוזיקת הרוק שאינה מוזיקה קלאסית: יש בו שימוש בתזמור של הרכב רוק (גיטרות וקלידים חשמליים, תופים מודולאריים וכו') והשימוש בכלים אקוסטיים המזוהים עם המוזיקה הקלאסית אינו הכרחי.

[עריכה] מוזיקה קלאסית מול ג'אז

ניתן לומר שהג'אז היא מוזיקה המתבססת על אלתור, ואילו במוזיקה הקלאסית מנגנים מוזיקה כתובה מהתו הראשון ועד האחרון. עם זאת, לג'אז יש מאפיינים מוזיקליים רבים המשותפים למוזיקה הקלאסית כמו ההרמוניות המורכבות, שימוש במודוסים, ואפילו אלתור (אשר נעשה בו שימוש מועט בעבר במוזיקה קלאסית). רבים מצאצאי העבדים האמריקאים אפריקאים המוזיקאים, למדו מוזיקה קלאסית במהלך חייהם, ובהמשך שילבו בנגינתם מקצבים אשר מקורם באפריקה, שמו דגש על תיפוף הקשור למקצב, וכדומה.

[עריכה] מוזיקה קלאסית בחינוך

במהלך ההיסטוריה, הורים רבים בעולם המערבי דאגו לכך שילדיהם יחשפו למוזיקה הקלאסית ויתעסקו בה מגיל צעיר, שהרי בסיס מוקדם למוזיקה מאפשר התקדמות והתמקצעות קלה יותר בגיל מאוחר יותר. ישנם כלים, כמו כינור למשל, שכמעט בלתי אפשרי להגיע לרמה גבוהה בהם אם לא מתחילים לנגן בגיל מוקדם. ההתעסקות במוזיקה מספקת גם מסגרת חברתית ומלבד זה, רבים טוענים כי השכלה מסוימת במוזיקה בכלל ובמוזיקה קלאסית בפרט היא מרכיב חשוב בידע הכללי.

בנוסף, ישנם חוקרים הטוענים (אם כי טענה זו אינה מוכחת ואין להסתמך עליה) ששמיעת מוזיקה קלאסית בגיל צעיר ואפילו לפני הלידה מפתחת את החשיבה ואת המוח (ראו אפקט מוצרט).

על פי וינר (1982), המאזין למוזיקה קלאסית עסוק ללא הרף בארגון ובפתרון בעיות, אפילו אם אינו מודע לכך. ארגון הגירויים האקוסטיים המגיעים אליו ויצירת מבנה שיתן להם משמעות הם אלה שהופכים עבור המאזין את רצף הצלילים ליצירת אמנות (בתוך ברנד 1997).

[עריכה] מלחינים מפורסמים

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא