משתמש:Drall/ארגז חול/חסידות ברסלב
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
חסידות ברסלב היא זרם בחסידות שנוצר על ידי רבי נחמן מברסלב (1772 - 1810), נינו של הבעל שם טוב, וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, בה התגורר רבי נחמן במהלך כשבע שנים.
ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 בפודוליה שבאוקראינה והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בראשית המאה ה-21 לתנועת המונים המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי מקורי המשלב סולפסיזם ופנאנתאיזם והיא כוללת פולחנים וטקסים המיוחדים לה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת רבי נחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידים כבר התקבצו סביב נחמן בן פייגא עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדודיווקה שם התגורר אצל חותנו העשיר.מספר החסידים של רבי נחמן גדל בהתמדה במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו של רבי נחמן, זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין ולכן , גם המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי, לא פגעה בחסידות באופן ניכר. בתקופה זו כבר התעצבה חסידות ברסלב בצורה אופיינית, שהייתה שונה מחסידויות אחרות, באמצעות טקסים ייחודיים שכללו, בין היתר, התבודדות, ווידוי בפני הצדיק.
תקופת רבי נתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו של רבי נחמן בשנת 1810, עברה הנהגת החסידות לתלמידו רבי נתן מנמירוב. עיקר עיסוקו של רבי נתן היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי.
תקופתו של רבי נתן ידועה בעיקר בכך ,שבמהלכה סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד תומכיו של רבי צבי גוטנברג (הרב מסאוורן), שכנראה רצה לבנות את עצמו כאדמו"ר באותו אזור. בתקופה זו כבר לא עמדו לחסידי ברסלב יחוסו של רבם , או המוניטין שלו במעשי ניסים ולפיכך הפעולות נגדם היו אלימות וקיצוניות. הדפסת ספרי ברסלב בכל רוסיה הצארית נאסרה כפי שנאסרה הפצת כל ספרות חסידית , ההדפסה המחתרתית שביצע רבי נתן הופסקה בגלל הלשנה[1]
, רבי נתן מנמירוב בעצמו נאסר למשך כחודש, ואפילו רבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו באחדים ממסעותיו[2]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב בטשערין ובטולטשין.
למרות הרדיפות, בתקופה זו מתגבשת חסידות ברסלב לצורתה הידועה במשך מאה השנים הבאות. רבי נתן מייסד את מנהג העלייה לרגל לציונו של רבי נחמן באומן(עיר) בראש השנה (הקיבוץ הגדול) וכמו כן כותב את ספרו הגדול ליקוטי הלכות ומדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן,ספר המידות וסיפורי מעשיות. ספרים אלו הופכים לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.
לאחר שנפטר רבי צבי גוטנברג בשנת 1840 , ספרי ברסלב הודפסו ובתי המדרש נפתחו מחדש. עם זאת בקהילות היהודיות לא התייחסו לחסידי ברסלב כאל חסידים רגילים, אלא כאל קבוצה יחודית ואיזוטרית [3].
למרות הקשיים, הייתה תקופת רבי נתן התקופה בה התגבשה חסידות ברסלב ולבשה את צורתה התאולוגית והחברתית. בתקופה זו ייסד רבי נתן את הקיבוץ הגדול, ובה נכתבו או הודפסו לראשונה הספרים המרכזיים של חסידות ברסלב. שני גורמים אלו שמרו על קיומה של החסידות עד סוף המאה ה-20, כיוון שבניגוד לחסידויות אחרות, לא היה לה מרכז קבוע או מנהיג יחיד.
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם מותו של רבי נתן מנמירוב בסוף שנת 1844, תמה התקופה בה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. ר' נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שהתגוררה בעיר. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעתים גם חיו כבודדים בלי שהשתייכו למסגרת חברתית חסידית יחידה. באותה תקופה קמו לחסידות ברסלב מנהיגים מקומיים, בנוסף לרבי נחמן מטולטשין, ולכל אחד מהם היו תלמידים ומקורבים שראו בו סמכות רוחנית.
אחד מהמשפיעים הבולטים בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן[4] וגם תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר אוצר היראה.
הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה זו של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, שמרה חסידות ברסלב על מעמדה כאלטרנטיבה לחסידויות אחרות ואף הגדילה את כוחה בכך שהתפשטה גם לפולין. החל מסוף המאה ה-19 אנחנו יודעים גם על קהילת ברסלב בארץ ישראל כאשר בשנת 1893 הרב אברהם חזן, בנו של נחמן מטולטשין , עולה לארץ ומתיישב בעיר העתיקה ירושלים. קהילת ברסלב קטנה שנוצרה שם זכתה לכינוי "חצר וורשא". בתקופה זו חי בצפת משפיע מפורסם בשם ישראל הלפרין (קרדונר) שזכה להערכה רבה גם בעיני חסידים מחצרות אחרות שהתנגדו לברסלב.לא ידוע על פעילות נוספת של ברסלב בארץ ישראל מחוץ לירושלים בתקופה זו
בפולין התפתחה חסידות ברסלב והוקמו בתי כנסת של החסידות בלובלין ובווארשה. בעיקר יש לציין את הדפסות ספרי החסידות בעשרות אלפי עותקים והפצתם ברחבי הקהילות היהודיות.
המשפיעים החשובים בתקופה זו חוץ מרבי אברהם חזן היו רבי אלתר טפליקר, רבי יצחק ברייטר, שפעל בעיקר בלובלין שבפולין. באומן הנהיגו את החסידים רבי אליקים געציל, רבי שמשון ברסקי ורבי אברהם חזן.
בין מלחמות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופה זו נחשבת לתקופת לתקופת גיאות בחסידות ברסלב למרות השלטון הקומוניסטי באוקראינה, שכן בתקופה זו התחזקה חסידות ברסלב , הן בפולין והן בארץ ישראל.
דעיכת החסידות באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[5]. הקיבוץ הגדול באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידי ברסלב באוקראינה באותה תקופה היו רבי לוי יצחק בנדר שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השניה ורבי אלימלך טפליקר שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[6]
חסידות ברסלב בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז הפעילות החסידית עבר לפולין שם כבר הוקמו קהילות חסידיות החל מאמצע המאה ה-19. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. בפולין גדלה החסידות והתפתחה באמצעות הפצת ספרי החסידות והקמת בתי כנסת ובתי מדרש בערים שונות. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב בפולין היו רבי יצחק ברייטר ורבי אהרן לייב ציגלמן ,לאחרון נודעה חשיבות רבה שכן הוא זה שליקט והוציא לאור את קובץ המכתבים של רבי נתן מנמירוב, המהווה אחד מספרי החסידות המרכזיים. ידוע לנו בתקופה זו על בתי כנסת ובתי מדרש של החסידות בלובלין ובוורשה.
קהילת ברסלב בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חצר וורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן מהקהילות באוקראינה לפני מהפכת אוקטובר. ותיקי הקהילה מספרים[7] כי לארץ עלו באותה תקופה גם חסידי ברסלב פולנים, אלא שהם לא הסכימו לגור בתנאים הקשים של ירושלים העתיקה ובחרו להתיישב בבני ברק ובתל אביב.
חיי החסידים סבו סביב בית הכנסת שלהם באזור בתי מחסה שנקרא "נתנעס שול" , ובו התרכזה הפעילות הדתית של הקהילה הקטנה.
בתקופה ההיא הצטרף לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית המפורסמת בירושלים, כמו רבי זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק וגרם בכך זעזוע ותרעומת בקהילה הליטאית-מתנגדת[8]. לימים נודע רבי שמואל שפירא בכינויו "הצדיק הירושלמי" ומעשהו היווה השראה לאברכים מישיבות ליטאיות שהתקרבו לחסידות בתקופה מאוחרת יותר.
חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השניה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמד בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ידוע לנו[9] [10]כי היו מבין חסידי ברסלב כאלו שנותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם גם כשנכלאו בגיטאות ובמחנות ההשמדה. יתרה מזאת, אף בשנים אלו הנחשבות לגרועות ביותר ליהודי אירופה , היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן.[11]
מחסידות ברסלב נותרה רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה בתקופה הזו על ידי ר' יחזקל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד אברהם שטרנהארץ, נינו של רבי נתן מברסלב את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[12].
רבי שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, מעיד[13], כי באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בעיר צפת.
עוד מכה הונחתה על חסידות ברסלב ,בזמן מלחמת העצמאות, כאשר הליגיון הערבי כבש את הרובע היהודי בירושלים וכך בה קיצה של "חצר וורשה". חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם יושבו בחלקם בשכונת קטמון.
לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[14]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים" , הידוע בכינוי השול , בידי רבי אליהו חיים רוזן ידידו ורעו מנוער של רבי יצחק לוי בנדר. השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן בתחילת המאה ה-19. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה ממגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל , להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם , נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק, היכן שהיו בעמדת נחיתות משמעותית מול יתר הקבוצות המרכיבות את העדה. בבני ברק הוקם בית כנסת של החסידות על ידי רבי מוטל יגלניק, ניצול שואה.
למרות שקיעתה הדמוגראפית והארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, שהיו רחוקים מאוד מהיהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל , שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן פול סארטר.
תחייתה של חסידות ברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב בנדר ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמות האחראית לפריחתה המחודשת של החסידות והפיכתה לאחד מהכוחות הדומיננטיים ביהדות של ראשית המאה ה-21. הוא ללא ספק רבי לוי יצחק בנדר[15]. גדול חסידי ברסלב במאה העשרים. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו ברייטר,ברסקי וחזן , היה מהלוחמים העיקשים נגד המדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק הן מהנאצים והן מהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השניה. רבי לוי יצחק בנדר הגיע לארץ, לאחר קום המדינה, כאשר הוא מסמל בדמותו את דרכה של חסידות ברסלב המקורית מאוקראינה ומפולין.
הרב בנדר , הרב אברהם שטרנהץ ורבי מוטל יגלניק העמידו דור של תלמידים שעסק בהפצת תורת חסידות ברסלב , ובסופו של דבר , הוביל להתחזקותה של החסידות וליציאתה אל הציבור הישראלי.
תלמידיו שר הרב אברהם שטרנהץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהץ , שהיה נינו של רבי נתן מנמירוב, מנהיג חסידות ברסלב.
התאולוגיה של חסידות ברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי ייחודי, המייחד ביהדות המסורתית.
היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיס הקוסמולוגיה של חסידות ברסלב גורס כי היקום הנתפש על ידי החושים הינו רצף אשליות , המסתיר מציאות אמיתית שבדרך כלל היא גם בלתי מוחשית. חסידות ברסלב מתייחסת אל העולם כאל מקבץ התרחשויות חסר חשיבות שמכונה אפשר המציאות , ואילו אל הקיום האמיתי הסמוי מהעין, מתייחסת החסידות כאל "מחויב המציאות"[16]. התפיסה של חסידות ברסלב גורסת כי המציאות האמיתית סתמיות חסרת פשר, אלא יקום סמוי ערוך ומוגדר ,שנברא למטרה ספציפית ומתנהל באמצעות מערכת מסודרת של חוקים, לקראת תהליך אפוקליפטי צפוי.
על פי השקפת חסידות ברסלב , היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף , כיוון שהבורא הינו טוב מוחלט , כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוהי, קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות" שהינן תהליכים לאו דווקא מוחשיים של קישור והשפעה , שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש השונים. באמצעות לימוד כתבי הקודש , זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק עצמו מהאשליות החומריות.
כמו בדתות המזרח, גם בחסידות ברסלב מחויב האדם לכוון את עצמו לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, אלא שכאן , נבנית הדרך הרוחנית על גבי המצוות ההלכתיות היהודיות , תוך יציקת משמעות חדשה ומהפכנית לתוך מנהגים מסורתיים מקובלים.
הצדיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
התאולוגיה הברסלבית מאמצת את הגרסה המטאפיזית של מבנה העולם על פי שיטת האר"י בקבלה , אך מבליטה במיוחד את הכוח רוחני המכונה "הצדיק" או "צדיק האמת". הצדיק, ע"פ חסידות ברסלב הינו הצומת המרכזית ביקום הרוחני אותה נשמת אב שהיא שורש יתר הנשמות , עליו נרמז בספר בראשית בפסוק "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן". מבחינה גשמית שונה הצדיק הברסלבי מדמותו הנפילית - פנטסטית של המשיח השבתאי [17], אלא הוא מנהיג סמוי[18] המשפיע על אנשים , כפי שהוא משפיע על הבריאה בטבע ובכך הוא מזכיר מאוד את השליט האידאלי על פי הפילוסופיה הטאואיסטית.
כמו כן , רבי נחמן מברסלב אינו טוען בכתביו במפגיע שהוא הינו צדיק האמת או התגלמותו , אלא רומז על כך במספר התבטאויות.
האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר זה סותר באופן מוחלט את חוקי של הלוגיקה לפי אריסטו.על פיו שני הפכים גם יכולים להתקיים בו זמנית (כמו ריבוע שהוא גם משולש).
ראיית המציאות כסתירה, מסייעת לחסידי ברסלב לנתק את תודעתם מתפיסת העולם המקובלת ולהתמסר לההשגחה הפרטית, אותו כוח אלוהי שמכוון כל אחד , אל מקומו הנכון על פי רצון הצדיק.
כמוני ממש[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסוד הפרדוקסלי בחסידות ברסלב מתבטא בהרבה אפנים, כולל הצורה בה מתאר רבי נחמן מברסלב את עצמו. מצד אחד הוא מתאר את עצמו כאדם שהגיע לרגה רוחנית נעלה ביותר{{הערה|"אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", [[חיי מוהר"ן רנ"ו}}, ומצד שני הוא מפציר בחסידיו להמשיך בהתפתחותם הרוחנית, כי בכוחם להגיע אף למדרגה שלו[19] או בלשונו:
רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת
הרצון להידבק לצדיק הפך להיות העיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים שמבדילים אותה מיתר החסידויות.
נקודה טובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור , המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט , או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בספר ליקוטי מוהר"ן.
כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
אלפיים תחום שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם ע"פ חסידות ברסלב , מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית , שמחה ואמונה למצב של ירידה רוחנית , פחד , עצבות ויאוש. מצבים אלו נקראים בטרמינולוגיה של חסידות ברסלב , מצבים של "רצוא ושוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו להכין את עצמם לשני המצבים ולא להתמקד דווקא באחד מהם , כיוון שבמהלך חייהם, מצבם הרוחני ישתנה פעמים רבות מעליה לירידה. רבני החסידות, קבעו על פי דבריו , דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת".
עבודת השם בחסידות ברסלב נובעת משני המושגים הקודמים כלומר הן מאשליית המציאות , והן מקיומו של הצדיק ככוח העיקרי בקיום האמיתי.האינדפרנטיות של העולם הגשמי ,אמורה להביא את החסיד להתמקדות בהעשרת עולמו הרוחני ובהשגת מדרגות המקרבות אותו למעמד "כמוני ממש".
מנהגים ייחודיים בחסידות ברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות ברסלב מדגישה את חשיבות התמימות והשמחה בעבודת ה', ואחד המשפטים המרכזיים המאפיינים את החסידות הוא "אין יאוש בעולם כלל". חשיבות השמחה בחסידות ברסלב מוכרת בעיקר מהציטוט: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כד). כמו כן מדגישה החסידות את עיקרון ה-"התבודדות" ("ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" - ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כה). ההתבודדות, המהווה מעין שיחה בשפה מדוברת בין האדם לבוראו, נועדה לחזק את הקשר שבין האדם לבורא ולהתעלות מבחינה רוחנית.
שלושת עיקריה של החסידות, כפי שהם מופיעים ב"כוכבי אור", אחד מרישומי השיחות מדור-דור בברסלב, הינם: לימוד שולחן ערוך מדי יום, עריכת "התבודדות" מדי יום והשתתפות ב"קיבוץ" החסידים בראש השנה.
התיקון הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מהעקרונות החשובים בתורת החסידות הוא שמירת הברית, כלומר הימנעות מאוננות ומקיום יחסי מין האסורים ע"פ ההלכה. כדי לתקן חריגות מסוימות משמירת הברית , קבע רבי נחמן מברסלב[20] את התיקון הכללי , שהוא מעין תפילה הכוללת אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים בסדר קבוע. כמו כן הבטיח רבי נחמן להציל מהגהנום כל מי שיעלה לרגל אל קיברו , ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. כיום נחשבת אמירת התיקון הכללי למנהג מרכזי אצל חסידי ברסלב והם מבצעים אותו בהזדמנויות רבות כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן ביצוע התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות ומשתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.
הקיבוץ באומן[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי נחמן מברסלב הקפיד שכל אנשי החסידות יגיעו אליו לראש השנה, באומרו כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שיבואו להיות אתו בראש השנה. הוא אף ציווה לעשות כרוז שיגיעו אליו לראש השנה, כי "היום שלו" הוא ראש השנה.
בנותיו של רבי נחמן ותלמידו ממשיך דרכו רבי נתן מנמירוב, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו), כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שכינה אותם בשם "התיקון הכללי". וכי ברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא בעיר אומן שבאוקראינה בה נקבר. לכן נהוג עד היום בחסידות ברסלב, לנסוע אל קברו מדי שנה ושנה בראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות המסמלות את רבי נחמן בספרו "סיפורי מעשיות". מסורת זו של נסיעות לאומן בחג זה, סוחפת גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב, ובשנים האחרונות פוקדים את המקום עשרות אלפי יהודים.
למרות זאת, ישנן קבוצות מסוימות בחסידות ברסלב, הסוברות שאין הכוונה לצאת מארץ ישראל לשם כך, והן מתקבצות בבית מדרש ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי.
פלגים שונים בחסידות ברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות ברסלב כיום היא חסידות ללא רבי מובהק (בעגה החסידית הם מכונים "טויטע חסידים" שמשמעו "חסידים מתים", שרבם הלך לעולמו בלא יורש), משום שלאחר מותו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) לא הוכתר יורש, על אף שתלמידו רבי נתן היה מועמד טבעי לרשת את התפקיד, זאת משום צוואתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות". עם זאת קיימים באופן לא רשמי מספר פלגים בחסידות ברסלב. כאשר כל הפלגים יחד מהווים את אחת החסידויות הגדולות בארץ ישראל.
תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הקבוצות הידועות מבין חסידי ברסלב, הם תלמידיו של המנהיג הירושלמי הרב יעקב מאיר שכטר. קבוצה זו מכונה בתוך חסידות ברסלב "הקהילה". מקום מושבם בעבר היה בבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים, אך לאחרונה עזבו והם מתפללים בנפרד. הם קרובים בהשקפתם לזו של העדה החרדית, וכמותם אינם משתתפים בבחירות לכנסת. בשנים האחרונות התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. מקהילה זו פרשו רבים ויסדו את קהילת מורשת הנחל ביניהם רבנים ("משפיעים") אחרים בחסידות, כמו הרב שמואל משה קרמר.
קהילת "מורשת הנחל"[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה זו הוקמה בשנת 2005, על ידי חסידי ברסלב ירושלמים ,שהתאגדו לצורך הקמת "חבורות בחורים" שילמדו בהן בעברית במקום ביידיש.בתחילת ההתארגנות , התאספו אנשי הקהילה בבית הכנסת של הרב אברהם ירבלום, איש עסקים ותלמיד חכם, ברחוב יואל בירושלים, ולאחר מכן יסדו גם רשת ישיבות ערב וכוללים. עיניינה העיקרי של קהילה זו הוא התמקדות במה שלדבריהם הינו דרך חסידות ברסלב המקורית.
בניגוד ליתר הפלגים בחסידות ברסלב , קהילת 'מורשת הנחל' אינה מקבלת אליה בעלי תשובה
.
פלג שובו בנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלג שובו בנים , הוא הפלג הגדול ביותר בחסידות ברסלב, מתוך אלו המתבססים ברובם על בעלי תשובה. חברי הפלג האלו הם חסידיו ומעריציו של הרב אליעזר ברלנד, והם נקראים על שם הישיבה שהקים, שהיום שינתה את שמה ונקראת נחמת ציון. הפלג הזה מונה כאלף וחמש מאות משפחות המתגוררות בירושלים ובביתר עילית.ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז,שלום ארוש, שמואל שטרן, ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות , כותבי ספרים המנהלים כיום קהילות רוחניות עצמאיות.
תלמידי מוהרא"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמידיו של הרב אליעזר שלמה שיק (מוהרא"ש) המכנים את עצמם בשם קהילת "היכל הקודש", מהווים את אחת הקבוצות הדומיננטיות ביותר בחסידות ברסלב. אנשי קהילת "היכל הקודש" מתרכזים ביבניאל ובניו יורק ומתחזקים מוסדות רבים כמו ישיבות , תלמודי תורה , גנים , מקוואות , בתי תמחוי וכיוצא בזה. שיק התפרסם בייחוד בזכות הקונטרסים שהפיץ על ידי תלמידיו.
פלג הננחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלג הננחים או הננח , הוא הפלג הגדול ביותר בין פלגי ברסלב וחבריו פזורים בכל הארץ ויש להם מוסדות וריכוזים פעילים בצפת, ירושלים, בית שמש , נתניה ועוד.
הננחים הם תלמידיו ומעריציו של ר' ישראל בר אודסר ("בעל הפתקא"), מגדולי החסידות בטבריה, אשר טען שמצא פתק בספרו של ר' נתן ובו המשפט "נ נח נחמ נחמן מאומן". לטענתו נמסר לו הפתק מרבי נחמן ששינון משפט זה יגרום לזירוז הגאולה ולביאת המשיח. תנועת הננחים נבדלת בכך מכל הפלגים האחרים בחסידות ברסלב שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר.
חסידיו של הרב אודסר מכונים "נ נחים" והם חסידי ברסלב המוכרים יותר בציבור הרחב בעיקר בגלל 'החסידים הרוקדים ברחובות' ורוב הוצאת הספרים של החסידות נעשית דרך פלג זה. בין החסידים המפורסמים המשתייכים לפלג זה נמצאים הרב ישראל יצחק בזנסון, הרב שלום סבג והזמר עדי רן.
קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, אשר החליט לקיים את צוואת רבו אברהם שטרנהרץ, נכדו של רבי נתן מברסלב ולהחיות בחזרה את היישוב הדתי בצפת, כאשר בעבר היוותה צפת מקום מרכזי ללימוד תורה וקבלה. כיום רבה של הקהילה הוא בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג.
לקהילה מוסדות ברחבי העיר, וביניהם בנין מרכזי גדול בעיר העתיקה שבו נמצא בית כנסת מפואר. הקהילה מונה כיום יותר מ-250 משפחות (למעלה מ-600 נפשות).
קהילת שדה צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת שדה צופים הנה קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני , ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו עופר גיסין ,ארז משה דורון ויובל דיין.בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" , כ"ציונית" , כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.
הקהילה מונה גרעין קשה של ארבע מאות וחמישים משפחות המרוכז בבית"ר עילית ובמעלות מצפה רמון ראשון לציון צפת ועוד פריפריה רחבה של אלפי חוזרים בתשובה המקורבים אליה. לקהילה מוסדות לימוד עצמאיים הכוללים מעון יום , גני ילדים לבנים ובנות ובתי ספר יסודיים , כמו כן מוציאה הקהילה מגזין חודשי בשם אדרבה בו כותבים, בין היתר , חוזרים בתשובה ידוענים כמו אהוד בנאי ואחרים.
תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. נהוג לומר כי הרב קלוגר הוא הרב ברלנד של החרדים, במובן זה שהוא "מחזיר בתשובה" חרדים חסידים מבטן ולידה. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למה שמקובל בחסידויות אחרות . כמו כן, מטיף הרב קלוגר ללימוד ספרי קבלה, לעתים על חשבון לימוד הגמרא.
בשנים האחרונות בצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול.
פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.
קהילת שיר חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת "שיר חדש" היא קהילה קטנה אך מאוד מפורסמת ומשמעותית , גם בזכות מיקומה במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב יצחק בזאנסון והיא מונה כ30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר , בו מתבצעת פעילות של לימוד תורת חסידות ברסלב. כמו כן מחזיקה הקהילה רכב מסחרי גדול , מכוסה בכתובות תעמולה בו נוסעים החסידים חברי הקהילה ברחובות גוש דן משמיעים ממנו מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.
תלמידי הרב יוסף שובלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה גדולה ואלמונית יחסית , היא זו של תלמידי הרב יוסף שובלי המתרכזת באזור הקריות ויש לה שלוחות גם באלעד ובקרית ספר. הקהילה מכנה את עצמה בשם מוסדות תיקון המידות, ורוב חבריה (אם כי בהחלט לא כולם) הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח. הקהילה מחזיקה תלמודי תורה וכולל לאברכים ולאחרונה גם פתחה בית דפוס להדפסת ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. כמו כן מקיימת הקהילה עליות לרגל המוניות לציון האר"י בצפת ולעמוקה שם נמצא הציון של התנא רבי יונתן בן עוזיאל.
הזרם המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזרם המרכזי של חסידות ברסלב מכונה לעתים "פלג השול" או "זרם השול" או "השול" בלבד , מורכב לכאורה מצאצאי חסידי ברסלב המקוריים אך למעשה מרכיבים אותו גם אלפי חרדים וחוזרים בתשובה שנסתפחו לחסידות ברסלב בלי שישתייכו לפלג ספציפי. זרם זה הינו הגדול ביותר בין הפלגים , למעט פלג הננח.
בין הרבנים החשובים (המכונים "משפיעים") שב"זרם המרכזי" נמנים הרב נתן ליברמנטש , הרב יצחק ברנר, הרב שמעון טייכנר והרב משה קרמר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה.
"מרכזיותו" של פלג השול , אינה מעידה על מתינותו או שמרניותו.
החסידים המשתייכים אליו נוהגים להתפלל תוך צעקות רמות ולעיתים אף רוקדים ומשתוללים בסמן התפילה ואחריה. ישנן קהילות גדולות של הזרם המרכזי בצפת ובבני ברק.
חסידות ברסלב בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחיל לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינסון , הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן בברסלב בשכונת איסט סייד בניו יורק[21]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. מאז גדלה חסידות ברסלב בארצות הברית והתעצמה והיום היא מונה מספר אלפים שמרוכזים בעיקר בסביבת העיר ניו יורק. משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעתים גם אל ציבור לא יהודי. חסידות ברסלב בארצות הברית היא הראשונה שהגדירה את טקס ההתבודדות כמדיטציה יהודית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד אסף, ברסלב-ביבליוגרפיה מוערת, הוצאת מרכז זלמן שזר
- דער נסתר , בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, ספרית פועלים, 1951.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד אסף, 'היה לבי חלוק מאוד אם לנסוע', דווקא: ארץ יידיש ותרבותה, 1 (תשס"ו), עמ' 25-23.
- אתרי אינטרנט של חסידי ברסלב
- אתר חדשות ברסלב - כל החדשות, העדכונים והאתרים של ברסלב
- אתר "אומץ" של הרב בזאנסון
- אתר לב ברסלב
- מכון אב"ן שתיה עיון בספרי רבי נחמן, מאמרים ועוד.
- אתר ברסלב רמת השרון
- אתר מוסדות תיקון המידות ע"ש ר' נחמן מברסלב
- אתר משך הנחל
- מכון נחלת צבי
- אתר שער ברסלב
- אתר מוסדות חוט של חסד
- לב הדברים - ספרים, סדנאות,ושיעורים במשנתו של רבי נחמן מברסלב
- ידידי ברסלב באינטרנט
- אתר ברסלב סיטי של הרב אליעזר שלמה שיק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, פרק מא
- ^ ראה קונטרס "ימי התלאות"
- ^ ראו בספר בית משבר מאת הסופר היידישאי דר ניסתר המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
- ^ ראה "שער ברסלב" בערך "הרב מטשערין"
- ^ ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א [דרוש מקור]
- ^ ראה "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א
- ^ הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
- ^ ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל , אתר שער ברסלב
- ^ ראו בספר "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה. אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'
- ^ ראה דוד ליטווק "צייד הבעלים" הוצאת דני 2002 עמ' 73
- ^ ראה ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהודורת שבת חנוכה , שנת 2010
- ^ ראו: "מנהיגים" באתר החסידי האמריקאי
- ^ ראה "ימי שמואל" חלק ג'
- ^ ראה "סיפורים ירושלמיים" ע" הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
- ^ ראה אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו"כ ספר "איש חסידיך"
- ^ ליקוטי מוהר"ן פרק נ"ב , חלק א'
- ^ ראה "האנציקלופדיה העברית" הערך נחמן מברסלב
- ^ ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נ"ו
- ^ שיחות הר"ן קס"ו
- ^ ראה ליקוטי מוהר"ן כ"ט
- ^ "אוצרות ברסלב" מהדורת ראש השנה 2010