פורטל:יהדות/חגים ומועדים מתחלפים/גלריה

< לדף בו התוכן מתחלף בהתאם לזמן

חגים ומועדים מתחלפים

אוסף דפי החגים המתחלפים בפורטל:יהדות

לעריכת התקצירים לחצו על שם החג בכותרת ואחר כך "עריכה".

שבת

חלות שבת

שבת, הוא היום השביעי בשבוע, והוא יום המנוחה השבועי היהודי. השבת מתחילה בערב בסופו של יום שישי, ומסתיימת עם צאת הכוכבים ביום המחרת. לפני תפילת ערבית של שבת, נהוג לקבל את השבת באוסף פיוטים ומזמורי תהילים המכונים ביחד קבלת שבת. מצוות שמירת השבת מוזכרת בעשרת הדיברות בדיבר הרביעי.

לערך המלא

ראש חודש

ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים שיש בהם שלושים יום – גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא. חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת החגים היהודיים, שכן הם תלויים בתאריך העברי, לפי החודשים העבריים.

לערך המלא

עשרת ימי תשובה

ראש השנה

צום גדליה

יום הכיפורים

סוכות

סוכה

סוכות הוא חג מקראי משלוש הרגלים הנחוג במשך שבוע, החל מט"ו בתשרי. היום הראשון של סוכות הוא יום שבתון, ולאחריו שישה ימי חול המועד. בלשון התורה, חג זה נקרא "חג האסיף", ובלשון חז"ל ובספרי הנביאים והכתובים חג זה נקרא "חג" סתם. בחג זה נוהגים בין היתר לשבת בסוכה וליטול את ארבעת המינים.

לערך המלא

הושענא רבה

מכירת ערבות למנהג חביטת הערבה

הושענא רבה הוא הכינוי ליום השביעי של סוכות. ביום זה נהוג להגיד פיוטי "הושענא" רבים יותר מיתר ימי סוכות, ומכאן השם ליום זה. ליום זה שמות נוספים במקורות ישראל הקדומים והם: "יום שביעי של ערבה", "יום חיבוט חריות" ו"יום חותם". בסוף אמירת ה"הושענות", נהוג לחבוט ערבות על הארץ 5 פעמים.

לערך המלא

שמחת תורה

ספר תורה

שמחת תורה, הוא אחד מהימים הטובים בלוח היהודי. חג זה מסמל את סיום קריאת התורה ותחילת סבב חדש במחזור שנתי. בארץ ישראל חג זה נחוג בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ואילו בחוץ לארץ חג זה נחול ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי). חג זה מהווה את היום האחרון בסוכות, אך אין בו חובה הלכתית לשבת בסוכה וליטול את ארבעת המינים, כשאר ימי סוכות.

לערך המלא

חנוכה

חנוכיה

חנוכה הוא חג שהחל בתקופת בית שני, והוא חל במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד לב' בטבת (בשנה מלאה או כסדרה) או עד לג' בטבת (בשנה חסרה). החג נקבע כהודאה על ניצחון החשמונאים את היוונים, ועל נס פך השמן. בכל אחת מלילות החג, מדליקים נרות חנוכה בחנוכיה, בסדר עולה באחד מלילה ללילה.

לערך המלא

עשרה בטבת

עשרה בטבת, היא תענית ציבור שנקבעה בגלל שביום זה, נבוכדנצר השני מלך בבל, החל את המצור על ירושלים, מה שגרם בסופו של דבר לחורבן בית המקדש הראשון, ירושלים ויהודה. צום זה הוא אחד מארבעת הצומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. הרבנות הראשית לישראל, קבעה שיום זה יהיה גם יום הקדיש הכללי, לזכר אנשים שנפטרו/נרצחו ולא ידוע יום פטירתם.

לערך המלא

ט"ו בשבט

ז' באדר

תענית אסתר

פורים

אוזני המן

פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחגג לזכר הצלתם הפלאית של היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם. בפורים יש 4 מצוות: קריאת מגילת אסתר, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בט"ו באדר, ואם יום זה חל בשבת, אזי חוגגים שם את פורים בט"ז באדר.

לערך המלא

תענית בכורות

ביהדות, תענית בכורות היא צום, שבו נהגו בחלק מקהילות ישראל שהבכורים מתענים בערב חג הפסח (י"ד בניסן) (במקרה בו ערב פסח חל בשבת, התענית מוקדמת לי"ב בניסן). לא בכל הקהילות פשט המנהג, ולדוגמה אצל יהודי תימן אין הוא נהוג. למעשה, רוב הבכורים אינם מתענים בערב פסח, אלא נוהגים להיות נוכחים בסעודת מצווה, כגון זו של סיום מסכת אשר האכילה בו דוחה את הצום, בגלל היות הצום רק מנהג.

לערך המלא

פסח

מצות

פסח הוא חג מקראי משלוש הרגלים הנחוג במשך שבוע, מט"ו בניסן עד כ"א בניסן. חג זה נחוג לציון יציאת מצרים. לחג זה יש שני שמות מהתורה: חג המצות וחג האביב, והשם מהתפילה – "זמן חירותינו". בחג זה יש איסור לאכול חמץ, ליהנות ממנו, ולהחזיק ממנו.

לערך המלא

ספירת העומר

יום השואה

יום הזיכרון לחללי צה"ל

יום העצמאות

ל"ג בעומר

חלקת קבר רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא אחד מהמועדים בשנה שאין לו מקור מקראי. שלושה אירועים שונים מיוחסים ליום זה: פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא במגפה, וחל מפנה לטובת צבא בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות כדי לבשר על הניצחון. אחד ממנהגי ל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות.

לערך המלא

יום ירושלים

יום ירושלים בכותל המערבי

יום ירושלים הוא יום חג לאומי בישראל, שנקבע לציון איחודה של ירושלים, לאחר כיבוש מזרח ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים. יום ירושלים מצוין בטקסים חגיגיים בירושלים, וביניהם הריקודגלים. במקרים בהם כ"ח באייר, היום בו אמור לחול יום ירושלים, חל ביום שישי, אזי חגיגות היום מתקיימות ביום חמישי, אך התפילות והתוכן הדתי של אותו יום נשארות ביום שישי.

לערך המלא

שבועות

טקס ביכורים בנהלל, 2006

שבועות הוא חג מקראי משלוש הרגלים הנחוג בתום ספירת העומר. חג זה מאופיין באכילת מאכלי חלב, קריאת מגילת רות, לימוד תורה כל הלילה ועוד. לחג יש 7 שמות: שבועות, חג הקציר, חג הביכורים, עצרת, חג החמישים, יום הקהל וחג מתן תורה.

לערך המלא

י"ז בתמוז

חומות ירושלים. נפרצו בשבעה עשר בתמוז

תענית שבעה עשר בתמוז, היא אחת מארבע התעניות, המציין חמישה אירועים קשים שאירעו לעם ישראל ביום זה, ביניהם: שבירת לוחות הברית, פריצת חומות ירושלים, וביטול קורבן התמיד. תענית זו פותחת את ימי בין המצרים, הנגמרים בתשעה באב.

לערך המלא

ימי בין המצרים

תשעה באב

תבליט שער טיטוס ברומא, המתאר שבויים יהודיים הנושאים את כלי המקדש והמנורה.

תשעה באב הוא יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בידי נבוכדנצר השני מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס (ולפי המסורת היהודית בשנת 421 לפנה"ס), ובית המקדש השני בשנת 70 בידי המצביא הרומאי טיטוס (אשר מונה 9 שנים לאחר מכן לקיסר רומא). ממנהגי התענית:

• בתשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא קינה על חורבן ירושלים, הפותחת במילים "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".
• קינות לתשעה באב הן קינות שאומרים בערב תשעה באב ובבוקרו, לאחר התפילה, על צרות רבות שהתרחשו במהלך הדורות לעם היהודי.
• במדינת ישראל נקבע חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב

לערך המלא

ט"ו באב