רבי זכריה בן אבקולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זכריה בן אבקולס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי זכריה בן אבקולס (או אבקילוס), היה מחכמי ישראל בתקופת חורבן בית שני.

קמצא ובר קמצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל, הוא נזכר פעמים ספורות בלבד, ובין השאר במערכה המסיימת את המעשה המפורסם של קמצא ובר קמצא[1] שעל פי המדרש הייתה בין הסיבות שהביאו לחורבן.

לאחר העלבון שפגע בו, החליט בר קמצא, להלשין על היהודים לקיסר הרומאי:

הלך בר קמצא אמר לו לקיסר: מרדו בך היהודים! אמר לו: מי אמר? אמר לו: שלח להם קרבן וראה אם מקריבין אותו. שלח בידו עגל משולש. תוך כדי הליכתו הטיל (בר קמצא) בקרבן מום בניב השפתיים ויש אומרים בדוקין שבעין. [מקום שבעבורנו הוא מום ובעבור הרומאים אינו מום] סברו חכמים להקריב הקרבן משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס יאמרו: בעלי מומין קריבין לגבי מזבח! סברו חכמים להורגו שלא ילך ויאמר. [לקיסר רומי] אמר להם רבי זכריה יאמרו: מטיל מום בקדשים יהרג!

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!

במדרש רבה[2] מוזכר זכריה בן אבקולס, כאחד החכמים שלא מחו בהתנהגותו של המארח כלפי בר קמצא:

...אמר לו (המארח לבר קמצא) קום לך, לקחו בידו והוציאו, והיה שם רבי זכריה בן אבקולס, והיה סיפק בידו למחות ולא מיחה..."

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושאי הלכה, מוזכר שמו רק פעם אחת[3] בנוגע להלכות מוקצה.

בית הלל אומרים מגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין. בית שמאי אומרים מסלק את הטבלא (שולחן) כולה ומנערה. זכריה בן אבקילוס לא היה נוהג לא כדברי בית שמאי ולא כדברי בית הלל אלא נוטל ומשליך לאחר המטה. אמר רבי יוסי ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקילוס שרפה את ההיכל!

הרב שאול ליברמן בפירושו לתוספתא[4], רואה גם כאן קשר ישיר להתנהגותו המוזכרת במעשים לעיל. רבי זכריה בן אבקולס, מעדיף לא ליטול צד במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, ולהחמיר על עצמו.

בין מנהיגי הקנאים המוזכרים בספרו של יוסף בן מתתיהו - מלחמות היהודים, נזכר 'זכריה בן אמפיקלוס מן הכהנים'. יש הסוברים[5] שזהו רבי זכריה בן אבקולס, שגרם להפסקת הקרבת קרבן הקיסר בבית המקדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ו, עמוד א'
  2. ^ איכה רבה (בובר) ד"ה מעשה באדם אחד
  3. ^ תוספתא, שבת טז,ז
  4. ^ תוספתא כפשוטה, שבת פי"ו,16-17
  5. ^ הערתו של ד"ר יעקב נפתלי שמחוני, בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ליוסף בן מתתיהו. ספר ב' פר' י"ז, הערה ב'.