משתמש:The red 2000/המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
The red 2000/המתקפה האיראנית על ישראל
מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 13 באפריל 2024 – הווה (3 שבועות ו־3 ימים)
קרב לפני תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק
מקום ישראל
עילה תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק
הצדדים הלוחמים

איראןאיראן איראן

ישראלישראל ישראל
בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

מנהיגים
איראןאיראן עלי ח'אמנאי  ישראלישראל בנימין נתניהו 
מפקדים
כוחות

המתקפה האיראנית על ישראל הינה מתקפה של טילי שיוט וכלי טיס בלית מאוישים של משמרות המהפכה האיראניים כנגד ישראל. היא מתרחשת בלילה שבין ה־13 ל־14 באפריל 2024.

לראשונה אי פעם, איראן תוקפת את ישראל באופן ישיר ולא באמצעות השלוחות שלה במזרח התיכון (חזבאללה, החות'ים, והמליציות השיעיות בעיראק ובסוריה). המרחב האווירי של ישראל נסגר בין השעות 00:30 ל־07:00 של ה־14 באפריל 2024.

הרקע למתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף דצמבר 1978 החמיר מאוד מעמדה של ישראל באיראן. ממקום גלותו בצרפת הצהיר ח'ומייני, כי אם יודח השאה ותקום ממשלה אזרחית חדשה שתיהנה מאמונו, הוא ינתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ויפסיק את זרימת הנפט אליה. התפיסה האנטי–יהודית והאנטי–ציונית של הרפובליקה האסלאמית של איראן, והעוינות הנובעת ממנה, הכחשת השואה, הקריאה במוצהר להשמדתה של ישראל והתמיכה ברוח ובחומר בארגונים כחמאס וחזבאללה החולקים עמה את אותה האידאולוגיה אינה עומדת לעצמה אלא מהווה מרכיב חשוב בתפיסת המשטר בנוגע למעמדו של האסלאם בעידן המודרני ולאתגרים הניצבים לפני המוסלמים בעת החדשה. לפי תפיסה זו, העימות בין המשטר האסלאמי לבין ישראל הוא בבחינת ציר מרכזי במאבק המקיף יותר בין האסלאם לבין המערב האימפריאליסטי ותרבותו החומרנית אשר ישראל נתפשה כמייצגת אותם, ומכאן גם היעדר נכונותה של איראן לפשרה בנושא זה עד כה. במשך השנים נשאר שלטון האייתולות באיראן נאמן לקו הבלתי מתפשר נגד ישראל, גם כאשר דגלים אחרים של מדיניותם המהפכנית התפשרו עם צורכי ניהול המדינה. איראן לא חדלה להניף את דגל העוינות לישראל, לגנות את מדינות ערב על חוסר נחרצותן במאבק נגדה ועל מוכנותן לשאת ולתת עמה על שלום, ולתמוך במדינות ובתנועות האסלאמיסטיות והטרוריסטיות הנאבקות נגדה. הרפובליקה האסלאמית רואה עצמה כיריבה האזורית של ישראל ומבקשת ליצור עמה מאזן-כוחות. ביטויים לכך ניתן למצוא בהתבטאותו של מוחמד יזדי, ראש הרשות השופטת האיראנית שב-1998 שטען כי איראן מפתחת טילי שיהאב-3 על מנת שיהוו מענה ליכולות הגרעינית של ישראל, ועל מנת ליצור "שיווי-משקל צבאי" עמה. בדצמבר 2001 אמר אכבר האשמי רפסנג'אני כי "שימוש בפצצה גרעינית נגד ישראל תשמיד אותה לחלוטין, זאת בעוד אותו שימוש נגד עולם האסלאם יגרום רק לנזקים, נזקים המתקבלים על הדעת".

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוצעו מספר תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל נגד משלוחי נשק מסוריה שיועדו לחזבאללה ונגד בכירים בארגון ששהו בסוריה, בהן תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק בינואר 2013, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק במאי אותה שנה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ בפברואר 2014, ותקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה בינואר 2015 שבה נהרגו הגנרל האיראני עלי אללה דאדי וג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה. בתגובה לתקיפה האחרונה ירה חזבאללה טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ו-7 נפצעו. בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה. כוחות איראניים של משמרות המהפכה האסלאמית נפרסו בסוריה ולראשונה הגיעו למגע ישיר עם גבול ישראל, מה שעורר, לפי דיווחים לא רשמיים, מספר היתקלויות חמושות בין כוחות שתי המדינות. באפריל 2018, בעקבות מספר אירועים כאלה, צוטט ראש אמ"ן לשעבר האלוף במיל' עמוס ידלין כי ישראל נמצאת בעימות ישיר מול איראן. ב-3 ביולי 2018 האשים גנרל בכיר איראני את ישראל בגנבת עננים שמורידים גשם באיראן. השירות המטאורולוגי באיראן דחה את דבריו: "מדינה לא יכולה לגנוב עננים". בתחילת שנת 2022 צה"ל חשף במהלך מבצע מבצע שומר החומות מל"טים איראניים שוגרו לעבר ישראל ויורטו בדרכם על ידי מטוסי "אדיר" F35. זוהי הפלת הבכורה של מל"ט על ידי מטוס זה.

בשבועות שקדמו לתקיפה ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה הזהירו את איראן שלא לתקוף את ישראל, וכי מתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן כי מתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.[1][2][3]

ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים. יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, תקפו מטוסי קרב את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הסמוך לשגרירות האיראנית בדמשק ומשמש גם כמעון השגריר האיראני בסוריה. בתקיפה נהרגו לפחות שישה אנשים, ומבנה הקונסוליה נהרס כליל. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בין ההרוגים מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. ב-12 באפריל קראו צרפת ואנגליה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני, בשל החשש מתקיפה איראנית.

בעקבות חשש מתגבר מתקיפת נגד, בערב ה-13 באפריל פרסם פיקוד העורף הנחיות חדשות לעורף בראשן איסור קיום פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש בכל רחבי הארץ. בסביבות 22:45 פורסם כי איראן פתחה במתקפת כטב"מים על ישראל. מאוחר יותר שיגרה גם טילי שיוט.

השלוחות האיראניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

'חִזְבְּאַללַּה' היא מיליציית גרילה וטרור ומפלגת ימין אסלאמיסטית-שיעית בלבנון. חזבאללה הוקם בעקבות רצונם של השלטונות האיראניים בכוח שיעי חלופי לתנועת אמל, ששינתה את דרכיה ולא שימשה עוד שופר למנהיגות האיראנית. לכן, פנו השלטונות האיראנים לשייח' סייד מוחמד חוסיין פדלאללה אשר היה איש דת מוכר ובעל השפעה בקרב העדה השיעית בלבנון. השלטונות האיראנים שלחו, לצורך הקמת התנועה, 1,500 אנשי משמרות המהפכה האיראניים, שעזרו לפדלאללה ולתומכיו להקים את הארגון בעיר בעלבכ. בהשראה איראנית ובהשגחה סורית היה חזבאללה לאחד מאויביה המרים של ישראל, ואף שכלפי חוץ הצהיר הארגון שמטרתו היא סילוק הכובש מאדמת לבנון ברוח הג'יהאד, נאבקים לוחמיו מתוך אמונה כי יוכלו למנוע את קיומה של ישראל, "הישות הציונית" בלשונם. לאיראן נשלחים מפקדים בארגון לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, בניית מטעני צד בצורת קלע, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות.

החות'ים הם ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. עקב אופיו השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה, והארגון מהווה חלק ב"ציר ההתנגדות". במקביל, הארגון רואה בגופים מוסלמים-סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעידה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש) אויבים של החות'ים, ובה בשעה הוא רואה גם במערב, ובפרט בארצות הברית ובישראל, אויב. על פי הערכות ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, אשר איפשר להם את הניצחונות במערכות שהם ניהלו. הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים. כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני. יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה. מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן ובין היתר: טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל גאדר (אנ') האיראני. סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ. קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם. סאמאד (אנ') – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה. ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.

המילציות השיעיות בעיראק וסוריה

מהלך המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקפת התגובה כוללת כנראה נחילי כטב"מים מסוג שאהד לצד טילי שיוט, ואתמול דווח ב-CBS כי "התרחיש הגרוע ביותר" מבחינת ישראל וארצות הברית יכלול ירי של עשרות טילים ויותר מ-100 כטב"מים לעבר מטרות צבאיות בתוך ישראל.

במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים וטילי שיוט על ישראל כתגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק ב-1 באפריל.[4] על פי הפרסום, כ-50 כטב"מים מסוג שאהד 136 שוגרו לעבר ישראל, שייארך להם כ-9 שעות להגיע לשטח ישראל.[5]

עד חצות, עשרות כטב"מים וטילי שיוט איראניים שוגרו לעבר ישראל בשלושה גלים.[6] על פי גורמים ישראלים, הכטב"מים לא שוגרו רק מאיראן, אלא גם ממדינות נוספות, בהן תימן.[7]

הערכות מדברות על עשרות כטב"מים וטילי שיוט איראניים שוגרו לעבר ישראל בשלושה גלים שונים. יכול להיות שבמתקפה יש גם טילי שיוט לפי הערכות, הם מיועדים למטרות צבאיות - וייקח שעות עד שיגיעו לישראל אם לא ייורטו. המתקפה עשויה להיות אירוע נקודתי או מתגלגל, בכמה זירות. עקב כך הכוננות ברחבי הארץ הועלתה כולל עיבוי מערך ההגנה האווירית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]