ניינור ניניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניינור ניניאל היא דמות בדיונית המופיעה בלגנדריום של ג'.ר.ר. טולקין. בת הורין תליון ומורוון אלדוון ואחות טורין טורמבר. חיה בארצות בלריאנד לקראת סוף העידן הראשון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף העידן הראשון, בצפון מערב הארץ התיכונה, ניטשה מלחמה מרה בין שר האופל מורגות' היושב באנגבנד לבין העלפים והאדין. לעיתים השתתפו בקרבות גם הנאוגרים.

מורגות' שאף לשלוט בכל העולם. את האורקים והמפלצות ובני האדם הזדוניים הוא שיסה בעלפים ובאנשי האדין שסירבו להכיר בשלטונו.

באותה התקופה היו העלפים רבים וחזקים מאוד ומקומות יישוביהם ומצודותיהם הקיפו את ארצו של שר האופל ומנעו ממשרתיו את השלטון והמעבר בארצות הרחבות שמעבר להם. אז ביקש מידרוס בן פאנור - אחד ממנהיגי ה נולדור, לכרות ברית בין כל העמים יושבי צפון מערב הארץ התיכונה על מנת להדביר את שר האופל אחת ולתמיד.

ויהי היום ובצפון נקבצו צבאות רבים. הנולדור והסינדר נקהלו ועמם בני האדין והגמדאים ועוד בני אדם שבאו מן המזרח והצטרפו לצבאם. הקרב שהחל לאחר מכן נקרא נירנית ארנוידיאד שמשמעותו "קרב הדמעות לאין מספר". באמצע הקרב ערקו חלק מבני המזרח והתנפלו על אנשי הברית מעורפם. מספר ימים נלחמו אנשי הברית בצבאות מורגות, עד שניגפו לפניהם בצורה מוחצת. רוב היוצאים למלחמה נספו בה ולארצותיהם כמעט ולא שב איש.

אחת מן הדמויות הבולטות בקרב זה היה הורין בן גלדור שר דור לומין. הורין היה מנהיג אנשי הדור, העם הגדול ביותר משלושת עממי האדין. הורין שנחשב לאחד הלוחמים הגדולים ביותר מגזע האדם בכל ההיסטוריה, יצא למלחמה בשירותו של פינגון מלך הנולדור. לאחר התבוסה המוחלטת במלחמה, עמדו אחרונים הורין ואנשיו וחיפוש על נסיגתם של אנשי גונדולין. הורין היה האחרון שנותר על רגליו מכל צבא ברית מידרוס ולאחר שקטל טרולים ואורקים רבים, נתפס לבסוף על ידי גותמוג שר הבלרוגים והובא כשבוי לפני מורגות'. מורגות' ניסה לשכנע את הורין לגלות לו לאן נסוגו אנשי גונדולין, אך הורין השבוי עמד איתן ולעג לו. לכן כפת מורגות' את הורין וקילל אותו ואת כל בני ביתו לגורל אומלל, שלא ימותו עד שיסבלו רבות.

בטרם יצא הורין אל הנירנית, הרתה רעייתו מורוון. לאחר הנירנית שטפו בני המזרח אנשי מורגות' את ארץ דור לומין ושיעבדו את הנשים, הזקנים והילדים שנותרו בלא מגן. לזמן מה עוד פחדו בני המזרח להניח את ידיהם על גבירת דור לומין ובינתיים שמרה מורוון את טורין בנה הבכור בסביבות ביתה למען ביטחונו. זמן קצר לאחר נירנית ארנוידיאד, שלחה מורוון את טורין אל הממלכה השמורה דוריאת, שם נישאה בת המלך לקרוב משפחתה. מורוון קיוותה שקרבת המשפחה תגרום למלך לקבל את בנה וכך ינצל מסכנות הצפון. תינגול מלך דוריאת הגדיל לעשות מכל תקוותיה ואימץ את טורין לבן לכבוד הורין האיתן ומעשי הגבורה שביצע במלחמה.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשים מועטים לאחר ששלחה מורוון את טורין אל דוריאת, ילדה בת וקראה את שמה "ניינור", שפשרו: אבל. ניינור הייתה זהובת שיער ותכולת עיניים כדרך שארי אביה, בשונה מאחיה הבכור טורין שהיה כהה שיער ואפור עיניים כאימו.

השנים שלאחר מכן היו קשות למורוון וניינור. רוב אדמותיו של הורין נלקחו על ידי בני המזרח ובידי מורוון כמעט ולא נותר דבר, מלבד הבית עצמו וכמה משרתים זקנים. ניינור גדלה בצל תוצאותיו המרות של נירנית ארנוידיאד, בני המזרח הבוזזים את שרידי האלדר ועם הדור בדור לומין והאורקים השורצים בדרכים. אך מורוון וניינור נאחזו בתקווה ובנחמה בידיעה כי טורין גדל בביטחון בדוריאת הממלכה השמורה.

עת הייתה נערה, הפכו הדרכים בטוחות יותר, בחסות כוחה של החרב השחורה מנרגותרונד, אז קמה מורוון ובתה עמה ועברו את הדרך לדוריאת, שם התקבלו בכבוד גדול. מר היה צערן כששמעו כי טורין כבר איננו בדוריאת ואיש אינו יודע את מקומו הנוכחי.

המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור זמן מה הגיעו שמועות לדוריאת על חורבן נרגותרונד. השמועה אמרה כי בסוף נודע בנרגותרונד כי מורמגיל (החרב השחורה) מצביא נרגותרונד, הוא טורין בן הורין. אז נדאגה מורוון ויצאה מדוריאת לבקש את בנה חרף עצתם של מלך ומלכת דוריאת. כדי לשמור עליה באזורי הפרא, שלח אחריה המלך את מבלונג כבד היד ועמו עוד אנשים. עמם הלכה בתחפושת כאחד מהם, ניינור בת הורין. משהתקרבו מורוון ומלוויה לנרגותרונד, הרגיש בבואם הדרקון שבחר בנרגותרונד כמאורתו. אז יצא גלאורונג לקראתם והפיצם לכל עבר. כך נתקל גלאורונג בניינור ובמבט עיניו הפיל עליה כשף של שכחה גמורה. כך מצא אותה מבלונג וניסה להוליכה יד ביד בחזרה לדוריאת, אך אורקים התנפלו עליהם לפתע, ובעוד מבלונג ומלוויו נלחמים בהם, נמלטה ניינור בזעקות ובמרוצתה השליכה את בגדיה מעליה. כך רצה עד שתש כוחה וצנחה לארץ מעולפת. לאחר זמן מה התעוררה ניינור והחלה מסתובבת ביערות כילדה קטנה. היא לא ידעה דבר ולא זכרה דבר. היא שתתה ממימי הנחלים, אך לא ידעה למצוא אוכל והקור והרעב הכו בה. כך הלכה ותעתה עד שהגיעה ליער ברתיל. אז קמה סופת ברקים וניינור המבועתת הצטנפה לה על תל אדמה בעוד הגשם והקור נושכים בבשרה העירום.

אחיה טורין שבאותו זמן חי בתוך קהילת ההלדין באפל ברנדיר שביער וכינה את עצמו "טורמבר", יצא מפעם לפעם עם סיירי היער לארוב לאורקים ולהילחם בהם. ראה בלילה גשום דמות עלמה שרועה על האוד אן אלת. הוא הרים אותה בזרועותיו ונשא אותה אל אפל ברנדיר. מששאל אותה לשמה, לא ידעה לענות לו ובכתה, אז כינה אותה טורמבר בשם "ניניאל" שפשרו: עלמת הדמעות. וכך נקראה מאז בפי אנשי היער.

באפל ברנדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנדיר הפיסח שהיה לו ידע ברפואה, טיפל בניניאל עד שהבריאה. היא קמה ממיטתה ואנשי היער לימדו אותה לדבר והיא חייתה ביניהם. ברנדיר התאהב בה אך היא נתנה את ליבה לטורמבר, שכן דימתה בעמקי ליבה שהוא הדבר אשר ביקשה זמן רב. לאחר זמן נישאו טורמבר וניניאל ואנשי היער שמחו בנישואיהם שמחה גדולה, למעט ברנדיר הפיסח. לאחר מכן הרתה ניניאל ונעשתה עצובה, אז הגיעו שמועות רעות אל משכנם של אנשי היער - כנופיות גדולות של אורקים נקבצו עליהם להתקיפם. טורמבר חגר את חרבו והנהיג את אנשי היער בקרב עד שניצחו את האורקים ניצחון גדול. אך גלאורונג שמע על החרב השחורה ושוב גילה היכן שוכן בן הורין.

גלאורונג יצא מנרגותרונד לכיוון יער ברתיל כשהוא מתווה את שבילו באש ועשן. טורין יצא לפוגשו והחליט לארוב לו במקום ששמו קבד אן ארס ופשרו: קפיצת האייל. באותו מקום עבר הנהר בנקיק עמוד בין שני צוקים, והאייל הנמלט מרודפיו היה מדלג מעליו בקפיצה אחת. כאשר גלאורונג קפץ מצד לצד, ארב לו טורין על צלע המצוק, טיפס למעלה ונעץ בו את גורתנג עד הניצב. גלאורונג זינק הלאה בייסורים ועיוותי גסיסה וטורין נחפז אחריו להשיב לעצמו את חרבו. טורין השיב לעצמו את חרבו, אך הדרקון שוב התמודד עמו בדברים, מששלף טורין את חרבו מבטן הדרקון, ניתז ארס על ידו. מכוות הארס, צחנת הדרקון ועמל הקרב הפילו עילפון על טורין והוא קרס לצד הדרקון הגוסס.

קבד נירמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלב היער ישבה ניניאל ודאגה לטורמבר. אז יצאה ניניאל בעקבות בעלה כי לא יכלה לשאת את חוסר הידיעה מה עולה בגורלו. אחרי ניניאל צלע ברנדיר המאוהב שביקש להגן עליה באיזו דרך שיוכל. ניניאל הגיעה אל מקום גסיסתו של הדרקון, במקום בו שכב טורין כמת. אז דיבר הדרקון בפעם האחרונה, שבר את כשף השכחה שלה ולעג לה על שנישאה לאחיה והרתה לו. מגודל הזוועה פנתה ניינור ניניאל הצידה וקפצה אל מותה מעל קבד אן ארס. במר נפשו חזר ברנדיר אל אנשי היער ובישר להם כי מת הדרקון אך מת גם טורמבר ומתה ניניאל, כי התברר לבסוף ששניהם היו אחים, בני הורין איש דור לומין. אנשי היער סירבו להאמין לו והחלו לצעוד לעבר מקום מותו של הדרקון. בדרכם פגשו את טורין טורמבר שנעור מעלפונו עם מות הדרקון וביקש לשוב הביתה אל רעייתו. אז אמר לו ברנדיר כי מתה אשתו והטיח בו את דברי גלאורונג. טורין סירב להאמין כי חשב שאחותו שוכנת בטוחה בדוריאת ושוב ראה איך קללת מורגות' משיגה אותו, הוא שלף את חרבו ורצח את ברנדיר.

בכאב גדול רץ טורין ביער, מקלל את גורלו ואת כל העולם, מוסיף לשנן לעצמו שאחותו עודנה בדוריאת. אז כשעבר ליד תל הקבורה של פינדוילס, פגש במבלונג ואנשי דוריאת. מבלונג סיפר לו כי אחותו באה לבקשו ואבדה באזור, אז ידע טורין כי אמת דיבר הדרקון ואמת דיבר ברנדיר. הוא פנה אל המקום שבו קפצה אחותו אל מותה וביקש את נפשו למות. אך בראותו את עצמו כרוצח, לא רצה לטמא את מקום מותה בדמו, לכן קבע את גורתנג בקרקע ונפל עליה. מבלונג ואנשים הגיעו למקום מיד והתאבלו עליו ועל אחותו. אז קברו את טורין עם חרבו וחרטו על המצבה את המילים הבאות: טורין טורמבר דגניר גלאורונגה (טורין טורמבר רועץ גלאורונג). ומתחת כתבו: ניינור ניניאל. ...אבל היא לא הייתה שם, ולעולם לא נודע לאן נישאה גופתה במי הנהר...

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]