נירנית ארנוידיאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נירנית ארנוידיאד
Nírnaeth Arnoediad
מלחמה: מלחמות בלריאנד
תאריכי הסכסוך 472
קרב לפני דאגור בראגולאך
קרב אחרי מלחמת החרון
מקום תנגורודרים
תוצאה ניצחון מוחץ למורגות' וכוחות האופל
הצדדים הלוחמים

ברית מיד'רוס

מפקדים

מורגות'
גלאורונג
גותמוג
אולפאנג

מיד'רוס
פינגון
טורגון
בני פאנור
אזאגאל
גווינדור
הורין
הואור

כוחות

330,000-500,000 אורקים ומשרתי זדון

93,000-127,000 אלפים, בני-אנוש וגמדאים

אבדות

~200,000

~65,000

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נירנית ארנוידיאדסינדרין (כתיב אנגלי): "Nírnaeth Arnoediad", "קרב הדמעות לאין-מספר"), או "הקרב החמישי" הוא קרב בדיוני המתרחש בלגנדריום של טולקין. על פי המסופר, קרב זה היה הקרב הגדול החמישי נגד מורגות, שהתקיים בעידן הראשון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט עשרים שנה אחרי תבוסתם של העלפים והאדין בדאגור בראגולך, הנולדור איבדו את אחיזתם על כל צפון בלריאנד והחזיקו רק במבצריהם בהיתלום, הימרינג ונרגותרונד. גונדולין עדיין הייתה מוסתרת ועדיין לא ניתן היה לתקוף אותה. עם זאת, מעשיהם של ברן ולותיין, שהביסו את סאורון בטול-אין-גאורהות ועקרו את הסילמריל מכתרו של מורגות באנגבנד, שכנעו את מיד'רוס שמורגות אינו בלתי מנוצח. בשנת 468 לעידן הראשון, מיד'רוס החל לכונן ברית שקיווה שתהיה מסוגלת להפוך את פני המצב, ברית זו נודעה כאיחוד מיד'רוס.

בפיקודו של מיד'רוס הוזמנו כל עלפי בלריאנד, כמו גם אדין, גמדאים ובני מזרח שהגיעו לאחרונה, כדי להצטרף לצבא ולהילחם כנגד מורגות. שבועת פאנור והמעשים הרעים שעשו בשמה בני פאנור כדי למלא אותה גרמו לפיחות כוחה של הברית אילולא היו עושים את אותם מעשים רעים. אורודרת, אדון נרגותרונד, שנזכר במעשיהם של קלגורם וקורופין שהביאו בעקיפין למותו של אחיו, פינרוד פלגונד, לא שלח שום חיילים לברית. עם זאת, בניגוד לרצונו של אורודרית, חבורה קטנה בפיקודו של גווינדור יצאה מנרגותרונד. תקוותם הייתה לנקום את שבייתו של אחיו של גווינדור, גלמיר במהלך הדאגור בראגולך. גרוע מכך, מדוריאת הגיעו רק מבלונג ובלג, שרצו לקחת חלק במעשים הגדולים שידעו שעתידים לבוא. שכן תינגול, מלך דוריאת, החזיק ברשותו את ברן ולותיין את הסילמריל, ובניו של פאנור שלחו אליו דרישה מתנשאת להיכנע. תינגול עם זאת, גם נעלב מהדרישה והחל להתאוות לסילמריל. לפיכך, בניגוד לעצתו של מליין, הוא סירב לשלוח חיילים. כתוצאה מכך, קלגורם וקורופין נשבעו בגלוי להשמיד את דוריאת אם יצאו מנצחים מהקרב מול מורגות. לכן תינגול חיזק את סיורי המשמר שבגבולותיו ולא שלח שום חיילים לסייע למיד'רוס.

הברית חילקה את כוחה לשני אגפים נפרדים לתקיפת צבא אנגבנד. תחת מיד'רוס במזרח נאספו שארית בני פאנור, עלפי ואנשי ההימרינג היו תחת פיקוד מיד'רוס ובור, אנשי אמון ארב תחת פיקוד קרנתיר ואולפנג, והגמדאים מנוגרוד ובלגוסט. תחת פינגון במערב התקבצו העלפי ואנשי היתלום, העלפים של הפלס, הלדין מברתיל ואנשיו, הפלוגות שנשלחו מנרגותרונד ושני העלפים מדוריאת, בלג ומבלונג. התוכנית הייתה שצבאו של מיד'רוס, הגדול יותר מבין השניים, יצעד בגלוי על פני אנפאוגלית ויוציא את הצבא הראשי של אנגבנד, ולאחר מכן צבא פינגון יתקוף מארד ותרין וימעך את צבאות מורגות בתנועת מלקחיים. לאחר מכן יאטמו את דלתות אנגבנד, ובתקווה, ויסלקו את מורגוט מתחת לפני האדמה. הצבא פינה תחילה את צפון בלריאנד ואת דורתוניון מאורקים, ואז התכנס לתקוף את אנגבנד. עם זאת, התקפות אלה התריעו בפני מורגות על קיומו של הצבא, והוא חשב על תוכנית נגד.

למורגות נודע על תוכנית הקרב של האלדר ממרגליו, וביקש למנוע מכוחותיו של מיד'רוס להיפגש עם פינגון. לשם כך הוא שלח כוח עצום משלו, כזה שכלל את גלאורונג ואת רוב הבלרוגים שלו, כדי להשמיד את צבא של מיד'רוס. בסופו של דבר חייליו של פינגון התמקמו ביער למרגלות הרי ארד ותרין כדי להמתין לבוא כוחותיו של מיד'רוס, מבלי שידעו שהם הותקפו. עם הגעת כוחותיו של פינגון לארד וותרין, עלו עשן ואש מהתנגורודרים והרי הברזל. ופינגון החכם ידע אפוא שמורגות התוודע לכוחותיו, והספק החל ללבלב בו. בדיוק באותו הרגע, טורגון הגיע במפתיע עם צבא בן עשרת אלפים גונדולינדרים אשר מגונדולין, והתקווה התחדשה בלב צבא העלפים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו מודע הן למיקום כוחותיו של פינגון והן לאסטרטגיה שקיוו העלפים להוציא לפועל, שלח מורגות כוח גדול של אורקים מאנגבנד לפגוש בצבא פינגון. למעשה, כוח זה לא היה אלא חלק קטן מהצבאות שהכין מורגות, ובסופו של דבר היה מעט יותר מפיתיון. כי מורגות ייעד לכוח הפיתיון הזה להוציא את צבאו של פינגון ממסתור, ואז לתגבר אותו כאשר פינגון יבוא מהגבעות להילחמם איתו. אבל פינגון, שהיה זהיר, התעלם מהקנטות האורקים והשאיר את כוחותיו מוסתרים. כשראה זאת, קפטן האורקים שלח רוכבים עם שבויים. איתם היה גלמיר, אחיו של גווינדור מנרגותרונד, שהאורקים עיורו אותו. כדי להתגרות בצבא העלפים, הם עקרו את עיניו של גלמיר ואז הרגו אותו, תוך שהם מאיימים לעשות את אותו הדבר עם שאר שבויי העלפים שלהם. לרוע המזל גווינדור עצמו היה בחזית הצבא, והוא היה עד לרצח האכזרי של אחיו. מטורף מצער וזעם, הוא התפרע ותקף את האורקים שהרגו את אחיו והרג אותם, והצליח לחדור עמוק למרכז צבא האורקים. כשראה שאי אפשר לרסן את חייליו, השמיע פינגון את תרועתו, והעביר את כל כוחו לקרב. בהתקפה, תוכניות מורגות כמעט עלו בתוהו, שכן תחילת זעם נולדור היה כה מהיר ונורא, עד שצבא האורקים הושמד לפני שהיה ניתן לתגברו. בחזית הקרב עמדו גווינדור ופלוגתו, וזעמם היה כה גדול עד שהם פרצו בשערי אנגבד והרגו את שומרי השערים ממש בחצרות אנגבנד.

נאמר כי מורגות רעד כשפלוגתו של גווינדור הלמה בשעריו, אך אז הוקפו בים של אויבים הם נלכדו בחצר, וכולם נהרגו למעט גווינדור שנלקח, מכיוון שפינגון לא יכול היה לעזרם. ואז, מדלתות נסתרות רבות בתנגורודרים, מורגות שחרר את צבאו הראשי. צבאו של פינגון נהדף מחומות אנגבנד באבידות גדולות. אנשי ברתיל שהרכיבו את המאסף נהרגו כולם, יחד עם שרם הלדיר, אדון הלדין. היום הרביעי לסכסוך היה תחילתו הרשמית של נירנית ארנודיאד, וכוחות פינגון המשיכו לסגת עם אבדותיהם. אולם בתחילת היום החמישי הצטרף טורגון לכוחותיו של פינגון, שמנע מחייליו להסתער. פלוגותיו של טורגון פרצו את קווי האויב ונפגשו יחד עם משמר פינגון יחד עם הורין בן גלדור. בעזרתו של טורגון, כוחותיו של פינגון הצליחו להכות את צבא אנגבנד מספיק כדי להתחיל בנסיגה מסודרת.

עם זאת, אז מזל האלדר השתנה לרעה. כי בזמן שצבאותיו של פינגון נלחמו בכוחותיו של מורגות במישורי אנפאולית, מיד'רוס הובס על ידי הצבאות ששלח מורגות כנגד צבאו. כדי להחמיר את המצב, מיד'רוס נבגד על ידי אולפנג, אחד מבניו של אולדור הארור, שזימן כוח גדול של אנשי מזרח מהגבעות שמסביב לתקוף את צבא העלפים. הצבא המזרחי היה מתמוטט לחלוטין, אלמלא הגבורה של הגמדאים מבלגוסט, כשהוא מתחמק מהבוגדנות הבלתי צפויה ומההתקפה המתמשכת של דרקוני מורגות. כי באופן טבעי הם היו מסוגלים לעמוד באש של הדרקונים טוב יותר מהעלפים או מהאדין, ויתרה מכך הם לבשו מסכות ברזל טובות שהעניקו להם הגנה נוספת. גמדאים אלה היוו את המאסף האחורי של הצבא המזרחי, ואיפשרו לעלפים ולאדין הנותרים לברוח מהדרקונים. אזגאל, מלך הגמדאים מבלגוסט, אסף את כוחותיו והקים טבעת סביב גלאורונג כדי להבריחו. כזה היה כוחם ופתיחת ציריהם שאפילו עורו המשוריין של גלאורונג לא היה פגיע ממכותיהם. זועם, גלאורונג הכה את אזגאל ודרך מעליו, אך בכוחו האחרון אזאגאל דקר בפגיון את בטנו של גלאורונג, והדרקון ברח מכאב. איתו ברחו כל חיות מורגות. בטקס חגיגי אספו הגמדאים את מנהיגם שנפל, ושכחו מהקרב, והם הצעידו את גופתו הביתה. חמתם הייתה כה גדולה עד שאיש לא הטריד אותם. ההקרבה שלהם אפשרה לכל שבעת בני פאנור להימלט, אם כי צבאם הובס והתפזר ברחבי אוסיריאנד.

לאחר שהביס את מיד'רוס, צבאו המזרחי של מורגות מיהר להצטרף לקרב כנגד כוחותיו של פינגון, והגיע כשכוחות העלפים החלו לסגת. כאשר הם איגפו את העלפים הנסוגים, הגותמוג עצמו הגיע לשדה הקרב והעסיק את פינגון בקרב אחד על אחד. פינגון הצליח להחזיק את עצמו נגד הקפטן העליון של אנגבנד עד שבלרוג אחר כרך את פינגון מאחור בשוט בוער. באבחה אחת פיצל גותמוג את ראשו של פינגון בגרזן השחור שלו, ושדה הקרב אבד במהרה לחלוטין. כשראה זאת, התחנן הורין בפני טורגון לחזור לגונדולין, ואמר למלך שהוא ואנשיו יחפו על נסיגת העלפים. הואור, הורין ואנשי דור-לומין הנותרים הקימו אז חומה חיה מעבר לגדרות השרך, וקנו זמן לטורגון לברוח עם מרבית עלפי הצפון ששרדו. לוחמי דור-לומין נהרגו עד לאדם האחרון, והואור נפל מת כשחץ מורעל בעינו. לבסוף הורין נותר להילחם לבדו, כשהוא אוחז בגרזן הגדול של קפטן אורקים בשתי ידיו. הוא הצליח להרוג שבעים מאויביו, כולל רבים משמרו של גותמוג, עד שנשבר גרזנו. לאחר שלא היה חמוש, שבה אותו גותמוג ולקח אותו לאנגבנד.

אחר מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הנירנית ארנוידיאד, נשברה התנגדותם של עלפי ואנשי בלריאנד למורגות. ניצחונו של מורגות היה למעשה מוחלט, שכן הוא השמיד את כל אנשי היתלום ופיזר את בני פאנור מהימרינג. אורקי מורגות הרסו את כל בלריאנד למעט דוריאת, שעדיין הייתה מוגנת על ידי מחגורת מליין, ולא ייחסו חשיבות לערי הפלס. נרגותרונד חופשייה עודנה הייתה, אך מורגות לא הקדישה מחשבה אליה ולא לדוריאת, בידיעה ששתי ממלכות העלפים שנותרו אינן מהוות איום עליו.

מורגות בגד במשרתיו בני המזרח ודן אותם לעונש מוות בהיתלום, ואיתם החריב את אדמות בלריאנד הפוריות. עם זאת, עדיין ידע פחד, כי טורגון, כיום המלך הגבוה של הנולדור לאחר מותו של פינגון בקרב, שרד, ומיקום עירו גונדולין עדיין לא היה ידוע למורגות. בתקווה לגלות את מקום הימצאו של טורגון, זימן אליו מורגות את הורין וניסה לגלות ממנו את מיקומה של גונדולין. אך הורין לעג למורגות וסירב לבגוד בטורגון. מורגות הטיל אז קללה איומה עליו ועל קרובי משפחתו, וקשר את הורין לכיסא על תנגורדרים כדי לחזות בקללה המתגלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]