אוסגיליאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מספר מבתי אוסגיליאת, אחר נפילתה למורדור במשך מלחמת הטבעת. ברקע נראית מינאס טירית וההרים הלבנים. מתוך הסרט שר הטבעות: שיבת המלך.

אוֹסְגִילִיאַת היא עיר בדויה בארץ התיכונה בלגנדריום של ג'ון רונלד רעואל טולקין. העיר הוותה בירתה הראשונה של גונדור. שם העיר גזור משפת הסינדארין - בה משמעותו "כיפת הכוכבים" או "מעוז הכוכבים", על שם המבנה החשוב בעיר אשר אכלס את הפלנטיר (אבן־רואי) של אוסגיליאת.

העיר הוקמה על ידי אלנדיל ובניו לקראת תום העידן השני על גדות נהר אנדואין. היא ישבה בין מינאס טירית למינאס איתיל. בין הגדות חיבר גשר אבן גדול, ומספר גשרים פחותים. לאורך מפגש הנהר עם העיר שכנו מתקני עגינה עבור ספינות - מעין נמל.

בעוד שאלנדיל משל בממלכת ארנור, איסילדור ואנאריון משלו יחד בגונדור, עם אוסגיליאת כבירתם. סאורון שנחשב למת עקב שקיעת נומנור (אליה נלקח כשבוי של המלך אר-פאראזון), שב לארץ התיכונה, ובשנת 3429 פלש לגונדור. התקפתו נבלמה באוסגיליאת על ידי אנאריון, אולם מינאס איתיל נפלה לידי הנאזגול. סוף התוקפנות ממורדור בעת ההיא באה לאחר תבוסת סאורון לברית האחרונה, ומינאס איתיל חזרה לידי גונדור.

בתחילת העידן השלישי המשיכה לשמש העיר כבירת גונדור, תחת מלכי בית אנאריון, אולם תלאות מלחמת האחים אשר כללו את אובדן הפאלאנטיר והעברת הבירה לפלרגיר בידי המורדים ל־10 שנים החלישו את אוסגיליאת. כמאה ותשעים שנה מאוחר יותר, מגפת 1636[1] המיטה מכה קשה לעיר וכעבור ארבע שנים עבר מושב המלך למינאס אנור. בשנת 1980[1] שב המלך-המכשף מאנגמר למורדור, אחר תבוסת אנגמר. ב-2002[1] שם המלך־המכשף מצור למינאס איתיל, וכבשה בשם סאורון. שם העיר הוסב למינאס מורגול, ובתגובה הוסב שמה של מינאס אנור למינאס טירית.

פלישת האורקים של שנת 2475[1] לעיר נהדפה על ידי בורומיר הראשון, אולם העיר נתרוקנה סופית מיושביה והפכה לעיי חורבות. כעבור חמש־מאות ועשר שנים בהן החליפה העיר ידיים, הוצב בה חיל־מצב מטעם הסוכן דנתור השני. סאורון תקף את העיר, אך הוא נטש את ההתקפה שהייתה הסחה לטובת יציאתם של הנאזגול למרדף אחרי פרודו באגינס. התקפה מאוחרת יותר של סאורון הצליחה לשבור את חיל־המצב בראשות פאראמיר, בן דנתור.

אחרי השמדת סאורון והטבעת האחת שוקמה העיר, אך לעולם לא הגיעה לעושרה העתיק.

בסרטו של פיטר ג'קסון, "שר הטבעות: שני הצריחים", פאראמיר לוקח את פרודו באגינס, סאם גמג'י וגולום לאוסגיליאת, שם הם צופים בקרב. סצנה זו נכתבה במיוחד בשביל הסרט ואינה מופיעה בספר המקורי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 התאריך הנקוב מחושב לפי קו הזמן של הארץ התיכונה.