פרגרין טוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרגרין טוק
Peregrin Took
Thain Peregrin I.jpg
ציור של פרגרין טוק שצויר על ידי מעריץ
סוג גיבור ודמות משנה
שם ספר שר הטבעות
הופעה ראשונה שר הטבעות - אחוות הטבעת
הופעה אחרונה שר הטבעות - שיבת המלך
יוצר/ת ג'ון רונלד רעואל טולקין
מידע
שם אמיתי פרגרין הראשון
כינויים פיפ או פיפין
סטטוס חי
גזע הוביט
מין זכר
מקצוע אביר של מינס טירית
נטייה טוב
מומחיות לחימה
כוחות גבוה יחסית להוביט
סגנון לחימה שולט בחרב ופיגיון
אזרחות הפלך
דמויות קשורות
משפחה אב: גלוין
חברים אראגורן, לגולס, פרודו בגינס, מריאדוק בנדרביאק, סמויז גמג'י, גנדלף, בילבו בגינס, פטי השמן, ברגונד, בורומיר, זקנעץ
אויבים אורקים, נזגול, עכבישי ענק וטרולים

פרגרין טוקאנגלית: Peragin Took) הוא דמות בדיונית מהספר שר הטבעות, שנמנה עם אחד מתשעת חברי "אחוות הטבעת", אשר תפקידם ללוות את פרודו בגינס, נושא הטבעת, במסעו המסוכן לעבר חבל ארץ מורדור המצוי בשליטתו של השליט הרשע סאורון, כדי להביא להשמדתה של הטבעת והשפעתה ההרסנית. הוא מאופיין, יחד עם שותפו הקבוע מריאדוק בנדרביאק (מרי), כהוביט נלהב ואמיץ, השניים נוטים להסתבך עקב חוסר שליטה עצמית ונטייה לפעול בצורה נמהרת.

פרגרין בעולמו של טולקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגרין טוק, הוא הוביט מן הפלך. פרגרין נולד בפלך. פרגרין התנדב ללוות את ההוביט פרודו בגינס במסעו להשמיד את הטבעת האחת. יחד איתו מלווים את פרודו גנדלף, סאם גמג'י, מריאדוק בנדרביאק, אראגורן, בורומיר, לגולס וגימלי. טולקין כתב פיפין בכל הפעמים שהתייחס אליו בסיפור, אך הזכיר כמה פעמים את השם פרגרין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוות הטבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הופעתו של גנדלף ומציאת הטבעת בידיו של בילבו בגינס, דודו של פרודו, מורה גנדלף לפרודו לשאת את הטבעת בדחיפות לעירו של אלרונד - ריוונדל. פיפין, יחד עם מרי (מריאדוק בנדרביאק) וסאם גאמג'י מצטרפים לפרודו למסע להביא את הטבעת לריוונדל. הם הולכים מן הפלך לריוונדל ובדרכם פוגשים את אראגורן בן ארתורן, הנודע גם בשם הפסען, בברי (עיירה מייושבת ליד הפלך) והוא מלווה אותם עד לריוונדל. בריוונדל פיפין משתתף במועצה הלבנה, בה נעשים הדיונים כיצד יש לפעול מרגע התגלות הטבעת. פיפין מבין במהלך הדיונים שהוא ומרי חוזרים לפלך ולא מלווים את פרודו בהמשך המסע. פיפין ומרי מתחילים להתווכח עם אלרונד, מוביל המועצה ומנהיג האלפים, וגנדלף בא לעזרתם ומצליח לשכנע את אלרונד לשלוח גם את מרי ופיפין למסע, בטענה שחברות חזקה יכלה להושיע פעמים רבות. כך מוסכם שיחד עם שאר האחווה פיפין ומרי יוצאים למסע. האחווה הולכת מריוונדל למכרות מוריה, ארץ הגמדים לשעבר (עד שכוחות הרוע של סאורון פרצו שם וכילו את כל החיים, שם גנדלף נופל תוך כדי הגנה על שאר חברי האחווה, לות'לורין, אדורס שם מתפצלת החבורה.

שני הצריחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיפין ומרי נלקחים בשבי על ידי אורקים מהאורוק הי ולוגברוז. חבורת פרשים מרוהן, עיר של בני אדם, תוקפת את האורקים ומרי ופיפין מצליחים לברוח. הם נפגשים עם זקנעץ, מנהיגם של עצים חיים הנקראים עצנים. יחד איתו, הם אוספים את העצנים וההואורנים לתקיפת אינסגרד, מקום מושבו של סארומן, המכשף שבעבר היה עמיתו של גאנדלף, אולם מתברר שהוא עבר לצדו של סאורון הרשע, ומסייע לו בייצור האורוק היי. לאחר ההתקפה שמצליחה, מחכים מרי ופיפין לאראגורן, גנדלף, גימלי, לגולס, אואמר, תיאודן, ופרשי רוהן (גם הם תקפו את לוחמי אינסגרד). כאשר הם מגיעים הם הולכים לצריחו של סרומן. יד ימינו של סרומן, לשון נחש, זורק את אבן הניבוי, הפלנטיר, ופיפין תופס אותו ומביאה לגנדלף. החבורה יוצאת יחד מאינסגרד לכיוון מורדור. כשהם יוצאים פיפין מתפתה להביט לתוך הפלנטיר, למרות איסור מפורש מגנדלף. הוא גונב את הפלנטיר מידי גנדלף הישן ומסתכל בו כאשר הוא מסתכל בו הוא רואה שליח מורדור ופיפין מתעלף. גנדלף וארגורן מגלים בבוקר. לאחר מכן הם מחליטים להתפצל.

שיבת המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדלף ופיפין מגיעים למינס טירית. פיפין נהפך לאביר של מינס טירית על ידי העוצר דנתור. צבאות סאורון תוקפים את גונדור והשר דנתור משתגע ומחליט להרוג את פרמיר בנו משום שהוא מתידד עם גנדלף. פיפין קורא לגנדלף שעסוק בקרב מול שר הנזגול, וככה פיפין מציל את פרמיר ממוות. כאשר פרודו משליך את הטבעת להר הגזירה, פיפין טס יחד עם גנדלף להביא את פרודו וסם למינס טירית. לאחר משתה הם חוזרים לפלך שבו 4 ההוביטים מקוממים את שאר ההוביטים נגד שליטתו של סרומן. לאחר המלחמה בכוחות סרומן שמותיהם של מרי ופיפין היו הראשונים בכל רשימות הלוחמים בקרב. בשנת 64 לעידן הרביעי, חזר לממלכה המאוחדת עם ידידו מריאדוק בנדרביאק. השניים נפטרו בגונדור מספר שנים מאוחר יותר, ונקברו בקברי המלכים של גונדור במינאס טירית. לאחר מותו של המלך אראגורן בשנת 120 לעידן הרביעי קברם הועבר לידו.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסנגרים השני
הנגיד העשירי בשושלת טוק
1020-1122
 
 
איסמברס השלישי
1066-1159
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרמברס השני
1101-1201
 
בנדוברס
הפר השואג
1104-1206
 
 
 
 
פורטינברס הראשון
1145-1248
 
צאצאים רבים, לרבות בני טוק הצפוניים מלונג קליב
 
 
ג'רונטיוס
טוק הזקן
1190-1320
 
אדמנטה צ'ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איסנגר
1262-1360
 
 
איסנגרים השלישי
1232-1330
 
הילדיגרד
 
 
מירבלה
1260-1360
 
גורבדוק ברבינדק
 
 
הילדיפונס
1244
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איסמברס הרביעי
1238-1339
 
איסמברד
1247-1346
 
איסמבולד
1242-1346
 
רוזה בגינס
 
הילדיגרים
1240-1341
 
בנגו בגינס
 
בלדונה
1252-1334
 
הוגו בופין
 
דונמירה
1256-1348
 
הילדברנד
1249-1334
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פורטינברס השני
1278-1380
 
פלמברד
1287-1389
 
צאצאים רבים אדלגרים
1280-1382
סיגיסמונד
1290-1391
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרמברס השלישי
1316-1415
 
אדלרד
1328-1423
שלוש בנות
 
פלדין השני
1333-1434
 
אגלנטין בנקס
 
אסמרלדה
1336
 
סרדוק ברנדיבק
 
אודובקר בולג'ר
 
רוזמונדה
1338
 
פרדיננד
1383
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רג'ינרד
1369
 
שלוש בנות
 
אבררד
1380
 
פרל
1375
 
פימפרנל
1379
 
פרבינקה
1385
 
פרגרין הראשון
1390
 
דימונד מלונג קליב
1393
פרדיברנד
1383
 
 
 
 
גולדילוקס בת האדון סמויז
 
פרמיר הראשון
1430
 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]