פינרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פינרוד. דמות פנטזית מיצירתו של ג'.ר.ר. טולקין - הסילמריליון. עלף מהנולדור, בנו של פינארפין בן פינווה מלך הנולדור, והראשון מבין האלדאר שעקרו למערב ים שנתוודע לבני האדם בארץ התיכונה והשתקע בהדרכתם.

כשגזל מלקור את הסילמארילי, ופיאנור הכריז על מרד הנולדור בואלאר, והיציאה לארץ התיכונה לנקום במלקור ולהשיב את הסילמארילי לבעלותם, הצטרף פינרוד יחד עם אביו פינארפין בחוסר רצון למרד, למרות שאהובתו, אמארייה, שהייתה מן הואניאר שלא שבו מעולם לארץ התיכונה, לא הצטרפה אליו, אולם לאחר טבח השארים וקללת מאנדוס לא שב לטיריון יחד עם אביו, והמשיך במסע עם פיאנור. במסעם המסוכן של הנולדור דרך הקרח השוחק שגישר בין הארץ התיכונה לאמאן, היה פינרוד בין המנהיגים של עם פינגולפין דודו.

כשהגיע פינרוד לארץ התיכונה התיישב בטול סיריון שבבלריאנד, שם בנה את מינאס טירית העצומה, שזו של גונדור נקראה על שמה, אולם אולמו הואלא נגלה אליו והראה לו את המערות שבנארוג הנהר הגדול שבבלריאנד. אז נתן פינרוד את הפיקוד על מינאס טירית לאורודרת אחיו, והוא עצמו הלך לבנות באותן מערות את נארגותרונד, שהייתה הגדולה בממלכות הנולדור בארץ התיכונה, ומאז נקרא שמו - פלאגונד, כלומר, חוצב המערות.

לאחר שהנולדור סיימו להשתכן בבלריאנד, שילח מורגות חייל עצום לתוקפם, ובקרב, שנקרא מאז - דאגור בראגולאך - קרב להבת הפתע - יצא פינרוד בראש צבאותיו נגד צבאות אנגבאנד. אולם הוא הקדים את חילותיו, ומצא את עצמו מוקף באורקים לבדו, אך הוא ניצל בידי באראהיר לבית ביאור, ונתן לו כתשורה את טבעתו, טבעת באראהיר, כאות להתחייבותו לסייע לבני ביתו של באראהיר. ואכן, כאשר הגיע ברן בנו של באראהיר לנארגותרונד במסע חילוץ הסילמאריל ממורגות, ניצב פינרוד לצדו באומץ, אולם נשבה יחד עמו ועם אנשיו על ידי סאורון שר צבאותיו של מורגות, והושם בטול אין גאורהות - אי זאבי האדם, שבמינאס טירית, נחלתו לשעבר שנלקחה מאורודרת על ידי סאורון, שם תקף אחד מזאביו של סאורון את אנשיו וקטלם, ופינרוד נלחם בו והרגו, אך נפצע פציעות אנושות, ובבוא לותיין להצילם, נותר רק ברן חי, ופינרוד מת שם.