פלנטיר
פלנטיר (פלנטירי ברבים) הוא חפץ אגדי מהלגנדריום של טולקין.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירוש המילה פלנטיר, היא "אבן רואי" או "הצופה למרחק", בלשון העלפים - קווניה. בספר "שר הטבעות", ידוע בוודאות על שבע אבני פלנטיר, אולם ייתכן שהיו יותר. לפי הכתוב בסילמריליון, הפלנטירי עשויות בדולח, והקסם שבהן מאפשר לצפות בדברים שונים ממרחק רב, בצורה ברורה ומדויקת. בנוסף, ניתן היה לתקשר בין כל הפלנטירי.
תולדות הפלנטירי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאנור, נסיך עדת הנולדור, שנודע כאדיר כל העלפים, הוא שיצר את האבנים הללו לראשונה, בטרם מותו, כאשר חי בארץ ולינור.
בעידן השני החלו העלפים להשתמש באבני הפלנטיר באופן גלוי. נאמר שהעלפים שוכני האי טול-ארסאה, שליד חופי ולינור, החזיקו בחלקן. האבן הראשית נחה על צריח העיר אבלונה, שבטול-ארסאה. אבל בימי נומנור, הממלכה המפוארת של בני-האדם רעי-העלפים, שבין הארץ התיכונה לבין ולינור, מסופר שעלפי טול-ארסאה החליטו להעניק פלנטירי לנומנורים כמנחה לרעות. הם העניקו להם שבע מהאבנים ההן.
בחורבן נומנור, כשמעט נומנורים הצליחו להינצל ולשוב לארץ התיכונה, אלנדיל מנהיגם הביא עמו את שבע הפלנטירי. בארץ התיכונה הוא הקים את ממלכת ארנור בצפון; ושני בניו, איסילדור ואנריון, הקימו את ממלכת גונדור בדרום.
- אלנדיל לקח לו שלוש אבני פלנטיר, והציבן בצריחים ראשיים ומרוחקים בארנור: אחת ניצבה בצריח אלוסטיריון, הגבוה שבצריחים שעל אמין בריד, "גבעות הצריחים"; השנייה ניצבה בצריח שעל אמון סול, "גבעת הרוחות"; והאחרונה ניצבה בצריח של העיר הראשית של ארנור - אנומינס.
- איסילדור ואנריון, כל אחד מהם קיבל שתי אבנים מאביו: אבן אחת ניצבה בצריח שבעיר הראשית לשעבר של גונדור - אוסגיליאת; אבן שנייה ניצבה בצריח אורתנק החסין בפני-כול, שבמעגל אנגרנוסט, הקרוי בלשון האדם איסנגרד; בעיר מינאס-יתיל, צריח הירח של איסילדור (שנקרא לימים מינאס-מורגול), ניצבה אבן נוספת; ובעיר מינאס-אנור, צריח השמש של אנריון (שבעתיד נקראה מינאס טירית) ניצבה האבן האחרונה.
בעלי האבנים למדו במהרה להנחות את מבטם דרך הפלנטירי, לכל הדברים שהם שאפו וחפצו לראות; כמו גם לתקשר אחד עם השני. ידוע גם שאלנדיל הרבה לנוח באמין בריד. אז נהג לעלות על צריח אלוסטיריון ולהשקיף דרך אבן הרואי שלו אפילו לאי האגדי טול-ארסאה, שם שוכנת האבן הראשית.
לאחר המלחמות הגדולות בעידן השלישי אבדו רוב אבני-הפלנטיר שבארץ התיכונה. ידוע כי אבני הפלנטיר שבאמון-סול (פסגת הרוחות) ובאנומינס שקעו בים בספינה בה ברח מלך ארנור האחרון לאחר חורבן ממלכתו, והפלנטיר שבאוסגיליאת אבד בנהר אחרי חורבן צריח אוסגיליאת במהלך המצור על אוסגיליאת שהוטל במהלך "מלחמת האחים" בגונדור. רק לאחר שנים רבות, בעת מלחמת-הטבעת שלקראת סוף העידן השלישי, נתגלו מספר אבני-פלנטיר:
- הראשונה נשמרה במינס-יתיל. בעת המלחמות הקדומות הצליחו סאורון ומשרתיו להשתלט על הצריח ההוא. הם מילאו את המקום באימה ובזדון, עד ששם המקום שונה למינס-מורגול - "צריח הכשפים". לימים שכנו שם הנאזגול, רפאי הטבעת. כך נפלה לידיו של סאורון אבן פלנטיר משלו, שאותה הוא ניצל למטרותיו השטניות. ניתן לשער שהאבן אבדה לאחר שהטבעת-האחת הושמדה וסאורון מוגר.
- השנייה נשמרה עדיין בצריח אורתנק שבאיסנגרד. המקום, כנראה, ננטש עד בואם של האיסטרי, הקוסמים המסתוריים. כי אז קיבל סארומן, ראש מסדר האיסטרי, את מפתחות צריח אורתנק ובמקום ההוא הוא שכן בבדידות ולמד בחשאי את תורת טבעות הכוח והטבעת-האחת. במקביל הוא הרבה להיעזר בפלנטיר, עד שלבסוף, כאשר ניסה לראות דרך הפלנטיר את ברד דוּר, הצליח סאורון לתקשר איתו בעזרת האבן של מינס יתיל ולדרדר אותו לאופל. לאחר חורבן איסנגרד ותבוסת סארומן השליך משרתו, גרימה לשון-נחש, בגלל תיסכולו, את אבן הפלנטיר מהצריח מטה, בלי לדעת כלל מהו החפץ הזה, בניסיון לפגוע בגנדלף הלבן. האבן נלקחה על ידי ההוביט פיפין, שבטעות נגע באבן וחזה בסאורון, שניסה להשתלט עליו ולחשוף מפיו היכן הטבעת-האחת. גנדלף בעצמו הזכיר שסארומן התפתה להשתמש בפלנטיר בטפשות רבה; וגם לפיפין אסור היה להתפתות לגעת בה. כי האבן נעשתה בחוכמה הנשגבת של עלפי-ולינור, ומסוכן לנסות להבין אותה. לבסוף, הרחיק גנדלף את פיפין התמים מהאבן, ומסר אותה למלך ארגורן יורש איסילדור, שהצליח לכפות עליה את רצונו: בעזרתה הוא צפה במלחמת-גונדור הקרובה ובצי שודדי-הים שמגיעים, ולאחר תבוסת סאורון נעזר בה כדי לפקוח עין על כל הנעשה בממלכתו גונדור.
- אבן שלישית נשמרה במינאס-אנור. העיר הזו הייתה למקום היחידי שעמד בפני ההתקפות הקדומות, כשריד אחרון לגונדור המפוארת. לאחר-מכן שם העיר שונה ונהפך למינאס-טירית, והיא כונתה "העיר הלבנה" או "עיר המלכים". הפלנטיר עצמה נשתמרה בסוד-רב בצריח אנור העתיק של מינאס-טירית, ומלכי גונדור נמנעו מלהשתמש בה. במלחמת-הטבעת נחשף שדנתור, עוצר מלכות גונדור, נהג לבקר אותה במחתרת והתפתה להשתמש בה, כדי לחזות בתשובות לשאלותיו. אותה אבן דרדרה בחשאי את דנתור וגרמה לו לאבד כל תקווה, מלבד, כך הוא חשב, אם הוא ישיג את הטבעת-האחת לעצמו. כי סאורון עיוות את כל מחזות-העתיד שדנתור ביקש לראות. במותו, נשרף דנתור באש כאשר הוא אוחז בפלנטיר ומאז נהרסה האבן, וכל המביט לתוכה יראה רק ידיים מאוכלות באש.
- הפלנטיר האחרונה הייתה הפלנטיר שבצריח אלוסטיריון שעל אמין בריד, "גבעות הצריחים". המקום עצמו, עוד בטרם התיישבו שם ניצולי נומנור, היה מקום שצריחיו נבנו על ידי העלפים בשנים קדומות, והם שכנו בו למשך תקופה. לאחר חורבן ארנור, העלפים לקחו את האבן משם, כנראה לאזור מיתלונד, הנמלים-האפורים. עם עזיבתם של נושאי-טבעות העלפים על "האונייה האחרונה", הם השיבו עמם את הפלנטיר של אלוסטיריון חזרה לוולינור.