טורין טורמבר
 | |
| יוצרים |
ג'. ר. ר. טולקין  |
|---|---|
| מידע | |
| מקצוע | fictional dragonslayer, סייף, מצביא, פורע חוק |
| דמויות קשורות | |
| אויבים |
מורגות', Glaurung |
  | |
טורין טורמבר (ידוע גם כטורין טורמבר, שר נרגותרונד) הוא דמות בדיונית המופיעה בספריו (ילדי הורין במיוחד) של ג'.ר.ר. טולקין. לוחם גדול ומצביא שחי ופעל בארצות בלריאנד לקראת סוף העידן הראשון.
דמותו של טורין בין היתר מבוססת על קולרבו, דמות מהקאלוואלה, האפוס הלאומי של פינלנד ממנה הושפע מאוד טולקין.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סוף העידן הראשון, בצפון מערב הארץ התיכונה, ניטשה מלחמה מרה בין שר האופל מורגות' היושב באנגבנד לבין העלפים והאדין. לעיתים השתתפו בקרבות גם הנאוגרים.
מורגות' שאף לשלוט בכל העולם. את האורקים והמפלצות ובני האדם הזדוניים הוא שיסה בעלפים ובאנשי האדין שסירבו להכיר בשלטונו.
באותה התקופה היו העלפים רבים וחזקים מאוד ומקומות יישוביהם ומצודותיהם הקיפו את ארצו של שר האופל ומנעו ממשרתיו את השלטון והמעבר בארצות הרחבות שמעבר להם. אז ביקש מייד'רוס בן פאנור - אחד ממנהיגי הנולדור, לכרות ברית בין כל העמים יושבי צפון מערב הארץ התיכונה על מנת להדביר את שר האופל אחת ולתמיד.
ויהי היום ובצפון נקבצו צבאות רבים. הנולדור והסינדר נקהלו ועמם בני האדין והגמדאים ועוד בני אדם שבאו מן המזרח והצטרפו לצבאם. הקרב שהחל לאחר מכן נקרא נירנית ארנוידיאד שמשמעותו "קרב הדמעות לאין מספר". באמצע הקרב ערקו חלק מבני המזרח והתנפלו על אנשי הברית מעורפם. מספר ימים נלחמו אנשי הברית בצבאות מורגות, עד שניגפו לפניהם בצורה מוחצת. רוב היוצאים למלחמה נספו בה ולארצותיהם כמעט ולא שב איש.
אחת מן הדמויות הבולטות בקרב זה היה הורין בן גלדור שר דור לומין. הורין היה מנהיג אנשי הדור, העם הגדול ביותר משלושת עממי האדין. הורין שנחשב לאחד הלוחמים הגדולים ביותר מגזע האדם בכל ההיסטוריה, יצא למלחמה בשירותו של פינגון מלך הנולדור. לאחר התבוסה המוחלטת במלחמה, עמדו אחרונים הורין ואנשיו וחיפו על נסיגתם של אנשי גונדולין. הורין היה האחרון שנותר על רגליו מכל צבא ברית מידרוס ולאחר שקטל טרולים ואורקים רבים, נתפס לבסוף על ידי גותמוג שר הבלרוגים והובא כשבוי לפני מורגות'. מורגות' ניסה לשכנע את הורין לגלות לו לאן נסוגו אנשי גונדולין, אך הורין השבוי עמד איתן ולעג לו. לכן כפת מורגות' את הורין וקילל אותו ואת כל בני ביתו לגורל אומלל, שלא ימותו עד שיסבלו רבות.
ילדותו של טורין[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורין נולד בדור לומין לאביו הורין תליון ולאמו מורוון אלדוון שהיו שליטי דור לומין ומנהיגי בני האדם שבארץ ההיא. טורין ירש מאמו את מזגה חמור הסבר, המופנם והגאה, את יפי תוארה, את גון עורה החיוור ועיניה האפורות ואת צבע השיער הכהה. בעודו ילד רך אהב טורין להשגיח על אחותו הפעוטה אורוון, אך מגפה שתקפה את הצפון הפילה את שניהם למשכב. כשקם טורין והחלים, נודע לו שאחותו מתה במגפה ואמו נעצבה עוד יותר. בהיותו בן תשע שנים יצא אביו אל קרב הנירנית, משם לא שב אל אשתו ההרה. לאחר הנירנית שטפו בני המזרח אנשי מורגות' את ארץ דור לומין ושיעבדו את הנשים, הזקנים והילדים שנותרו בלא מגן. לזמן מה עוד פחדו בני המזרח להניח את ידיהם על גבירת דור לומין ובינתיים שמרה מורוון את טורין בסביבות ביתה למען ביטחונו.
בדוריאת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהמצב נעשה מסוכן וחמור יותר, שלחה מורוון את טורין אל הממלכה השמורה דוריאת, שם נישאה בת המלך לקרוב משפחתה. מורוון קיוותה שקרבת המשפחה תגרום למלך לקבל את בנה וכך ינצל מסכנות הצפון. תינגול מלך דוריאת הגדיל לעשות מכל תקוותיה ואימץ את טורין לבן לכבוד הורין האיתן ומעשי הגבורה שביצע במלחמה. בדוריאת גדל טורין כנסיך עלפים ורכש השכלה ואומנויות שונות כראוי לבן המלך. אז גם שמע כי לאחר צאתו ילדה אמו בת נוספת וקראה את שמה ניינור- שפשרו אבל. משהגיע לגיל נעורים, נלווה אל בלג קותליון - ראש מצביאי המלך לסיורים וקרבות בגבולות הממלכה. שם נלחמו באורקים ומשרתי מורגות שאחרי הנירנית הסתובבו וסיירו ברחבי בלריאנד באין עוצר בידם. כך התחזק טורין והפך ללוחם מיומן וקטלני.
ניתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכבוד שזכה לו טורין כבנו המאומץ של המלך וכלוחם בשירות הממלכה, העלה את קנאתו וצרות עינו של סירוס מיועצי המלך תינגול. סירוס התגרה בטורין בלי הרף והדברים הידרדרו לידי כך שיום אחד כשיצא טורין מבית המלך אל הספר, ארב לו סירוס וביקש להמיתו. טורין התגבר בקלות על סירוס וכדי ללמד אותו לקח הפחיד אותו ורדף אותו ביער. סירוס שחשב שהנה בא קיצו, נמלט בפחד עד שנפל מראש צוק ומת. המולת המרדף הביאה למקום את מבלונג ואנשיו. היות שכל אשר ראו היה מרדפו של טורין אחרי סירוס עד מותו של האחרון, הם תלו את האשם בטורין ודרשו ממנו לבוא למשפט המלך. גאוותו של טורין לא הניחה לו להצטדק ולספר כיצד הכל התרחש מתחילה. הוא סירב לבוא איתם והסתלק אל אזורי הפרא שמחוץ לדוריאת.
בדוריאת ישב המלך תינגול וחקר בחומרה את המעשה, אך לבסוף הכל נתגלה והמלך הכריז על טורין כחף מכל אשמה ואפילו אמר שאולי הוא - המלך, צריך להתנצל בפני טורין על שיועץ המלך התנכל לו כך. אבל טורין לא היה שם כדי לשמוע ואיש לא ידע היכן הוא. בלג קותליון יצא בשליחות המלך לבקש את טורין באזורי הפרא המסוכנים, לשם כך קיבל מן המלך חרב חזקה ומיוחדת בשם "אנגלכל".
בינתיים הצטרף טורין לכנופיה של פורעי חוק וכינה את עצמו בשם ניתן שפשרו "הקורבן לעוול". עם הזמן נעשה טורין ראש הכנופיה. אז מצא אותו בלג וביקש להשיבו אל דוריאת. טורין סירב והמשיך להנהיג את כנופיית פורעי החוק ולבסוף הצטרף אליו בלג. בהנהגתם הפכה הכנופיה לצבא קטן של אנשים שלחמו במורגות' ומשרתיו, עד שגילה מורגות' כי שם הוא בן הורין. עקב מעשה בגידה הוסגר מחבואו של טורין והאויב בא עליו ועל אנשים בשנתם. הלחימה הייתה מרה אך הסתיימה בתבוסתם של טורין ואנשיו. טורין נלקח בשבי ואנשים הומתו כמעט כולם. בלג שרדף אחרי האורקים חילץ את טורין בחשכה, אך טורין שידע עינויים רבים בימים שלפני כן, חשב ששוב באים לענותו. הוא נלחם בבלג והרגו. לאחר שגילה את מה שקרה, נפל צער גדול על טורין. הוא קבר את בלג עם קשתו הגדולה, אך לקח לעצמו את החרב אנגלכל על מנת לנקום בעזרתה באנשי מורגות.
מורמגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלף מאנשי נרגותרונד שנמלט מאנגבנד, נלווה אל בלג במרדפו אחר האורקים, עת חילץ את טורין משביו. עתה לקח אותו עלף את טורין איתו אל ממלכת נרגותרונד, שם הזדהה טורין בשם אגרווין בן אומרת שפשרו: העקוב מדם בן ביש המזל.
בנרגותרונד הצטרף טורין אל החיילים ושומרי הגבולות. החרב אנגלכל חושלה למענו מחדש והוא קרא את שמה "גורתנג". גבורתו של טורין בקרב העלתה את קרנו בעיני המלך ואנשי נרגותרונד, עד שנעשה מצביא נרגותרונד ויושב מועצת המלך. שם גם התאהבה בו בת המלך פינדוילס, אך הוא ראה בה כידידה ואחות ולא ידע שהיא מאוהבת בו. בהשראת טורין עברו אנשי נרגותרונד מלחימה זהירה ומארבים לקרבות אמיצים של פנים מול פנים, את טורין הם כינו "מורמגיל" - החרב השחורה, ובטחו בו שינצח כל יריב.
לאחר זמן מה שבו הביס שוב ושוב המורמגיל את האורקים, גילה מורגות' שזהו טורין בן הורין. אז שלח מורגות' את גלאורונג אבי הדרקונים בראש צבא אורקים, על מנת לחסל את ממלכת נרגותרונד. אנשי נרגותרונד יצאו למלחמה ובראשם יצא מורמגיל, אך האויב היה רב מדי ועם האורקים היה דרקון גדול ונורא. צבא נרגותרונד נחל תבוסה מוחלטת והאורקים נהרו אל היכלי נרגותרונד, לשעבד את הנשים והילדים ולקחת אותם בשבי. טורין שנחפז בחזרה משדה הקרב אל נרגותרונד על מנת להציל את פינדוילס, נתקל בדרקון והתמודד עמו בדברים. הדרקון הפיל עליו כשף שהקפיא אותו לזמן מה בעוד פינדוילס זועקת אליו כשגוררים אותה אל השבי. גלאורונג לגלג על טורין החי לו כנסיך בממלכות העלפים דוריאת ונרגותרונד ושוכח מאמו ומאחותו שחיות כקבצניות נטושות ומוקפות אויבים בבית ילדותו. טורין התנער מקפאונו ונחפז צפונה אל דור לומין על מנת למצוא את אמו ואחותו ולסייע להן. בדור לומין שמע טורין כי מזה שנים אמו ואחותו עברו בביטחון מדור לומין אל דוריאת. המעבר הבטוח התאפשר בזכות כוחו של המורמגיל שהדף באותה עת את כוחות מורגות'.
אז נעור טורין לחלוטין מכשפי הדרקון והאמת המרה נחתה עליו בכל כובד משקלה. אז נזכר בפינדוילס ונחפז אל היערות שסביב נרגותרונד לחפש מה עלה בגורלה ואולי יצליח להציל אותה. ביער נתקל טורין בקבוצת אנשים שעמדו על נפשם מפני כנופיה של אורקים, הוא התנפל על האורקים ועזר לאנשי היער להביס אותם. התברר שהיער הוא יער ברתיל ואלה הם סיירים אנשי הלדין יושבי אפל ברנדיר שבעבי היער, שהיו יוצאים לארוב לאורקים ולהרחיק אותם ממשכנות בני עמם שבעומק היער. הסיירים סיפרו לטורין כי ניסו להציל את הנשים השבויות מנרגותרונד, אך כשהתנפלו על האורקים, הרגו אלה את השבויות תחילה ואת פינדוילס הצמידו בכידון לעץ. מילותיה האחרונות היו: אמרו למורמגיל כי כאן היא פינדוילס. לכן קברו אותה אנשי היער באותו מקום וערמו תל על קברה. טורין הלך אל קברה והתאבל עליה, אז הצטרף לקהילת אנשי היער.
טורמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהצטרפו אל אנשי היער, ניסה טורין להסתתר מגורלו ומקללת מורגות' והזדהה בפניהם בשם "טורמבר" שפשרו: שר הגורל המר. אנשי היער קיבלו אותו אליהם ואהבו אותו, אך מנהיגם ברנדיר הפיסח, לא אהב אותו כמו השאר.
בינתיים הגיעה השמועה אל דוריאת על נפילת נרגותרונד ותבוסתו של מורמגיל. עוד נשמע בדוריאת כי הדרקון כינה את המורמגיל בשם "בן הורין". אז נדאגה מורוון ויצאה מדוריאת לבקש את בנה חרף עצתם של מלך ומלכת דוריאת. כדי לשמור עליה באזורי הפרא, שלח אחריה המלך את מבלונג כבד היד ועמו עוד אנשים. עמם הלכה בתחפושת כאחד מהם, ניינור בת הורין.
משהתקרבו מורוון ומלוויה לנרגותרונד, הרגיש בבואם הדרקון שבחר בנרגותרונד כמאורתו. אז יצא גלאורונג לקראתם והפיצם לכל עבר. כך נתקל גלאורונג בניינור ובמבט עיניו הפיל עליה כשף של שכחה גמורה. לאחר זמן מה התעוררה ניינור והחלה מסתובבת ביערות כילדה קטנה. היא לא ידעה דבר ולא זכרה דבר. טורין שיצא מפעם לפעם עם סיירי היער לארוב לאורקים ולהילחם בהם, ראה בלילה גשום דמות עלמה שרועה על תל הקבורה של פינדוילס. הוא הרים אותה בזרועותיו ונשא אותה אל אפל ברנדיר. מששאל אותה לשמה, לא ידעה לענות לו ובכתה, אז כינה אותה טורין בשם "ניניאל" שפשרו: עלמת הדמעות. וכך נקראה מאז.
ברנדיר הפיסח שהיה לו ידע ברפואה, טיפל בניניאל עד שהבריאה. היא קמה ממיטתה ואנשי היער לימדו אותה לדבר והיא חייתה ביניהם. ברנדיר התאהב בה אך היא נתנה את ליבה לטורמבר, שכן דימתה בעמקי ליבה שהוא הדבר אשר ביקשה זמן רב. לאחר זמן נישאו טורמבר וניניאל ואנשי היער שמחו בנישואיהם שמחה גדולה, למעט ברנדיר הפיסח. לאחר מכן הרתה ניניאל ונעשתה עצובה, אז הגיעו שמועות רעות אל משכנם של אנשי היער - כנופיות גדולות של אורקים נקבצו עליהם להתקיפם. טורמבר חגר את חרבו והנהיג את אנשי היער בקרב עד שניצחו את האורקים ניצחון גדול. אך גלאורונג שמע על החרב השחורה ושוב גילה היכן שוכן בן הורין.
רועץ גלאורונג[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלאורונג יצא מנרגותרונד לכיוון יער ברתיל כשהוא מתווה את שבילו באש ועשן. טורין יצא לפוגשו והחליט לארוב לו במקום ששמו קבד אן ארס ופשרו: קפיצת האייל. באותו מקום עבר הנהר בנקיק עמוד בין שני צוקים, והאייל הנמלט מרודפיו היה מדלג מעליו בקפיצה אחת. כאשר גלאורונג קפץ מצד לצד, ארב לו טורין על צלע המצוק, טיפס למעלה ונעץ בו את גורתנג עד הניצב. גלאורונג זינק הלאה בייסורים ועיוותי גסיסה וטורין נחפז אחריו להשיב לעצמו את חרבו. טורין השיב לעצמו את חרבו, אך הדרקון שוב התמודד עמו בדברים, מששלף טורין את חרבו מבטן הדרקון, ניתז ארס על ידו. מכוות הארס, צחנת הדרקון ועמל הקרב הפילו עילפון על טורין והוא קרס לצד הדרקון הגוסס.
בלב היער ישבה ניניאל ודאגה לטורמבר. אז יצאה ניניאל בעקבות בעלה כי לא יכלה לשאת את חוסר הידיעה מה עולה בגורלו. אחרי ניניאל צלע ברנדיר המאוהב שביקש להגן עליה באיזו דרך שיוכל. ניניאל הגיעה אל מקום גסיסתו של הדרקון, במקום בו שכב טורין כמת. אז דיבר הדרקון בפעם האחרונה, שבר את כשף השכחה שלה ולעג לה על שנישאה לאחיה והרתה לו. מגודל הזוועה פנתה ניינור ניניאל הצידה וקפצה אל מותה מעל קבד אן ארס. במר נפשו חזר ברנדיר אל אנשי היער ובישר להם כי מת הדרקון אך מת גם טורמבר ומתה ניניאל, כי התברר לבסוף ששניהם היו אחים, בני הורין איש דור לומין. אנשי היער סירבו להאמין לו והחלו לצעוד לעבר מקום מותו של הדרקון. בדרכם פגשו את טורין טורמבר שנעור מעלפונו עם מות הדרקון וביקש לשוב הביתה אל רעייתו. אז אמר לו ברנדיר כי מתה אשתו והטיח בו את דברי גלאורונג. טורין סירב להאמין כי חשב שאחותו שוכנת בטוחה בדוריאת ושוב ראה איך קללת מורגות' משיגה אותו, הוא שלף את חרבו ורצח את ברנדיר.
בכאב גדול רץ טורין ביער, מקלל את גורלו ואת כל העולם, מוסיף לשנן לעצמו שאחותו עודנה בדוריאת. אז כשעבר ליד תל הקבורה של פינדוילס, פגש במבלונג ואנשי דוריאת. מבלונג סיפר לו כי אחותו באה לבקשו ואבדה באזור, אז ידע טורין כי אמת דיבר הדרקון ואמת דיבר ברנדיר. הוא פנה אל המקום שבו קפצה אחותו אל מותה וביקש את נפשו למות. אך בראותו את עצמו כרוצח, לא רצה לטמא את מקום מותה בדמו, לכן קבע את גורתנג בקרקע ונפל עליה. מבלונג ואנשים הגיעו למקום מיד והתאבלו עליו ועל אחותו. אז קברו את טורין עם חרבו וחרטו על המצבה את המילים הבאות: טורין טורמבר דגניר גלאורונגה (טורין טורמבר רועץ גלאורונג). ומתחת כתבו: ניינור ניניאל. ...אבל היא לא הייתה שם, ולעולם לא נודע לאן נישאה גופתה במי הנהר.
תפקידו של טורין באחרית הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסדרת ספרי ההיסטוריה של הארץ התיכונה, מנבא מנדוס, אחד הולאר, שבקיצו של העולם יתחולל הקרב האחרון (דגור דגורת - "קרב הקרבות"), שבו ישתחרר מורגות' ויקום נגד כל הולאר עם צבא אדיר. על פי הנבואה, מורגות' יובס אחת ולתמיד על ידי טורין טורמבר, אשר יקטול את הולא הזדוני באמצעות חרבו השחורה המפורסמת[1][2]. לאחר הקרב (וייתכן שגם לפניו[3]) טורין ישכון לנצח נצחים באולמות מנדוס, היכל הולאר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]