קבר ישי ורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קבר ישי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר ישי ורות
YSHAI747.JPG
מבנה קבר ישי ורות, 2008
תאריך הילולה שבועות
עיר חברון
בית הקברות קבר ישי ורות
מיקום אדמות ישי
קואורדינטות 31°32′00″N 35°05′42″E / 31.533333°N 35.095°E / 31.533333; 35.095קואורדינטות: 31°32′00″N 35°05′42″E / 31.533333°N 35.095°E / 31.533333; 35.095
ידוע כסגולה לישועות
(למפת הר חברון רגילה)
MtHebron.svg
 
קבר ישי
קבר ישי
בית הכנסת במתחם הקבר

קבר ישי ורות, נחשב לאתר קבורה הנמצא בחברון, על ראש גבעה בתל רומיידה. יש המייחסים את הקברים לרות המואביה ולנכדה ישי אבי דוד. בערבית קרוי המקום דיר אל-ארבעין, שם הנחשב על-פי החוקר לואי-איג ונסאן לשיבוש שמה הקדום של חברון "קריית ארבע"[1] וכן בפי ערביי המקום יש שקראו לשדה "כרם אבי דאפי" שהוא שיבוש של "כרם אבי דוד"[2].

ייחוס הקבר לישי ידוע מהמאה ה-15, ולרות מהמאה ה-19.

מבנה האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת רצ"ז (1537) בספר "ייחוס האבות והנביאים" נכתב:" למעלה בהר בנין נאה, שם קבר ישי אבי דוד המלך עליו השלום. ושסמוך לו בית החיים מישראל". לנכתב מצורף ציור המבנה כפי שנראה היה אז. הציור הוא ככל הנראה ממבט על מרכז החצר הצלבנית מכיוון צפון לכיוון דרום כשבחזית שער גדול הקיים גם כיום ומאחוריו מקום הקבורה בעוד שמדרום המבנה מצויים עד היום שרידי מגדל עגול המופיע בציור. במערב חצר המצודה מצוי מבנה הבנוי בדיוק צפונה לכיוון ירושלים. על אף שכיוונו אינו למזרח כנהוג בכנסיות נוצריות שימש המבנה כמנזר. סתירה זאת שנמצאה גם בקברו של דוד המלך הובילה למסקנה כי בראשית שימשו המבנים כבתי תפילה יהודיים[3]. מבנה הקבר כולל מספר חדרים עם קמרונות וחצר מוקפת חומה, שנבנה על יסודות ביזנטיים בתקופה הערבית, בתוספת השלמות מהתקופה הצלבנית, כנראה מהמאה ה-13, תקופה בה כנראה היה במקום מנזר.

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובתקופת המנדט היה השטח שייך לקהילה היהודית בחברון שקנתה אותו מידי "ההקדש תמימי" תמורת דמי חכירה שישלמו היהודים להקדש תמימי "מדי שנה לעולמי עד"[4]

מקורות ומגמות בזיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורות יהודיות קדומות לא הזכירו את קבריהם של ישי ורות.

לפי מסורת נוצרית שנזכרה באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה, ישי נקבר בעיר הולדתו בית לחם.[דרוש מקור]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשון שמזכיר את המקום הוא הנוסע האלמוני תלמיד הרמב"ן שביקר בארץ ישראל בשנת ה'ן' וכתב אודות המקום "בחברון שם מערת המכפלה.. וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה. וחברון הקדומה הייתה למעלה בהר, שם בית הקברות לישראל, ושם מצד אחד מערה שם קברו של ישי..."[5]. הנוסע היהודי יעקב השליח מזכיר, בתיאורו משנת 1235 בערך, את ישי אבי דוד הקבור בחברון, אולם הוא אינו מציין את מקום הקבורה[6] משולם מוולטרה (1481)[7],, משה באסולה (1522) ציין כי קיים קשר תת-קרקעי בין קברו של ישי לבין מערת המכפלה [דרוש מקור], הקראים שמואל בן דוד (1642) ובנימין בן אליהו (1786),[דרוש מקור], פרשן המשנה ר' עובדיה מברטנורא כתב על המקום "ובהר אחד מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר מערה גדולה ויפה ובנין נאה בראשה, ואמרים כי שם קבר ישי אבי דוד. גם שם הלכנו להשתטח ולהתפלל ביום ההוא"[8]. מדבריו עולה בבירור כי הבניין שנמצא כיום באתר היה בנוי גם באותה התקופה וכן נמצא תרשים שציור כחמישים שנה אחר ביקורו[9] וכן תייר נוצרי ב-1688,[דרוש מקור] מציינים את המקום כקבר ישי, ומספרים כי שמעו על אפשרות שהוא מקושר במנהרה עד לקברי האבות במערת המכפלה.

מקור ערבי מסוף המאה ה-15 מתאר אותו כ"משהד אלארבעין" - מקדש הארבעים, על שם ארבעים קדושים הקבורים בו, המשמש מוקד עלייה לרגל לנוצרים ומוסלמים. במקור זה לא נזכר שמו של ישי. מקור נוצרי מתקופה זו מציין את "מקדש הארבעים" ומזכיר שבתוכו מצא קבר ישי[10].

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה קבר ישי ורות, 2012

המסורת בדבר קבר רות המואביה מאוחרת הרבה יותר, ונזכרת לראשונה בספר חיבת ירושלים של חיים הורביץ, משנת 1835, כמסורת בעל-פה שלא מצא שום מקור בכתובים אודותיה[10].

זאב וילנאי כותב בספרו כי סייר במקום ב-1935 ולא מצא בו פתח שיכול להוביל למערה זו, אולם מלווהו הערבי סיפר אף הוא על מערה שהובילה לקבר אברהם, שנסתמה בימי מלחמת העולם הראשונה מבלי שנותר זכר למקום פתחה.

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר גילגולים שונים. המקום היה שרוי בהזנחה עד לאמצע שנות השבעים, אז נוקה ביוזמתו של פרופ' בן ציון טבגר, והחסימה בשער הכניסה אליו נפתחה. לאחר מכן נתפס המקום בידי פלסטינים, ועד אמצע שנות ה-90 שימש כמסגד[11]. בעקבות תקרית של פיצוץ רימון יד בתקופה שלאחר הטבח במערת המכפלה, הוקמה במקום נקודת שמירה של צה"ל שתפקידה להגן על המתחם ולמנוע חדירות מהשטח הפלסטיני לשכונה היהודית הסמוכה אדמות ישי, ומאז נמנעה כניסת פלסטינים למקום. עם חידוש היישוב היהודי בחברון הוקם בחלק מהמתחם בית כנסת המשמש את התושבים והמבקרים בקבר. במקום קיים גם כולל אברכים פעיל.

יהודי חברון והסביבה נוהגים לפקוד את הקבר בחג השבועות, שבו קוראים את מגילת רות.

ב-30 בינואר 2007 חיללו פורעים את קבר ישי ורות, ניתצו את בית המנורה, גנבו את קופות הצדקה ועקרו את בית המזוזה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר ישי ורות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לואי-איג ונסאן, "חברון, לה חרם אל חליל"
  2. ^ ספר חברון עודד אבישר עמ' 52 בהערה.
  3. ^ יעקב פינקרפלד, בשבילי אמנות יהודית עמ' 128-130, הוצאת ספריית פועלים.
  4. ^ צילום תעודת המכר המקורית ותרגומה מופיעים בעמ' 53 בספר חברון עודד אבישר.
  5. ^ מסעות ארץ ישראל עמ' 88
  6. ^ אוצר מסעות לאיזנשטיין עמ' 68
  7. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ תשט"ז
  8. ^ אגרות א"י ליערי עמ' 279
  9. ^ התרשים נמצא בספר חברון של עודד אבישר
  10. ^ 10.0 10.1 זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"א, עמ' קעח-קפ.
  11. ^ תל רומיידה - הפארק הארכיאולוגי של חברון באתר ארגון "עמק שווה"