ר"י מיגאש
 | |
| מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702 | |
| לידה |
1077 ד'תתל"ז |
|---|---|
| פטירה |
1141 (בגיל 64 בערך) ד'תתק"א לוסנה, ספרד  |
| כינוי | הר"י מיגש, הר"י הלוי |
| תקופת הפעילות |
?–1141 |
| השתייכות | חכמי ספרד בתור הזהב |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| רבותיו | הרי"ף |
| תלמידיו | רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר |
| בני דורו | יהודה הלוי, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה |
| חיבוריו | חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים |
  | |
רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;[1] ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף.
כינויו - "מיגאש"
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש משערים שמקור הכינוי 'מיגאש' שהתווסף לשמו הוא במילה היוונית ('Μέγας'), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great").[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבאליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן 12, הגיע מצפון אפריקה הרי"ף, ופתח ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לשם, ובמשך 14 שנים, היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה גם רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה בגיל 25, והמשיך לעמוד בראשה עד מותו כעבור 38 שנים.
למדו אצלו בישיבה תלמידי חכמים כרבי מימון הדיין, אביו של הרמב"ם, בנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.
הר"י מיגאש הוא, ככל הידוע, הראשון[דרוש מקור] בין חכמי ספרד שכתב חידושים על מסכתות התלמוד, ובכך יצר את בית המדרש הספרדי. בעקבותיו באו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א שפיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית.
הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא כמותו" משום שהיה חכם וגם נבון (ראה ספר הקבלה לראב״ד). הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה, והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי חכמים מאוחרים יחסית לתקופתו: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),[3] ובפירוש המשנה כתב עליו: ”לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו”, ומסתבר ששיטת לימודו החדשנית היא העומדת ברקע דברים אלה. עם זאת הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.
הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, ולפיכך במקומות רבים מופיע הר"י מיגאש בטעות כמורו של הרמב"ם. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם כבן שלוש. לעומת זאת, ברור שהרמב"ם החשיב את הר"י מיגאש כמורו של אביו, רבי מימון הדיין[4].[5]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, וכן על כך שחיבר ספר "השגות" (ויכוחים הלכתיים) על ספרו של רבו - הרי"ף.[5] בנוסף, על פי הספר "תעודה בישראל" הוא חיבר ספרים ב"חכמת התכונה" (אסטרונומיה),[2] אך בידנו מצוי מספר דל של כתביו.
- שו"ת הר"י מיגאש (רוב התשובות מתורגמות מערבית).
- חידושי ר"י מיגאש למסכת בבא בתרא, למסכת שבועות ולמסכת כתובות. (חידושיו עם ליקוטים לעוד מסכתות יצאו לאור על ידי הרב משה שמואל שפירא בהוצאת מכון אורייתא) [מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ה]
- מגילת סתרים.[6]
- דברי תורתו מוזכרים בספרים שונים, ביניהם: בספר שיטה מקובצת שכתב הרב בצלאל אשכנזי ובשו"ת הרמב"ם "פאר הדור", בו מובאים פירושים ופסקי הלכה בשמו. כך גם הוא מצוטט בחידושי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א על התלמוד הבבלי וכן בחיבורי הר"ן והתוספות (יבמות פ"ג עמוד ב' ד"ה לא לכל).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האנציקלופדיה העברית, מיגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן (כרך כ"ב, עמ' 182), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תש"ל.
- אמיר אשור, 'מתשובות הר"י מיגש מן הגניזה הקהירית', קבץ על-יד כא (לא), עמ' 2–23.
- הרב א. ל. גרייבסקי, רבנו יוסף הלוי אבן מיגאש, הוצאה שנייה ירושלים תשכ"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מִיגַאשׂ, יוסף בר"מ הלוי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 163–164, באתר היברובוקס
- מכתביו
- שו"ת הר"י מיגאש, באתר היברובוקס
- יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ (עורכים ומעירים), דיין שנמנע מלשפוט כיוון שקיבל טובת הנאה מהנידון - תשובה הלכתית של הר"י מיגאש, "אתר דעת"
- אוריין תליתאי, באתר היברובוקס
- כתב יד, חדושי הר”י מיגש מסכת שבועות, ירושלים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- עזרא שבט, תשובות רבי יוסף מיגאש, מוריה, גיליון לג, שבט תשע"ה, עמ' ה-ז.
יוסף בן מאיר אבן מיגש הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
- ^ 1 2 תעודה בישראל - גדרי התורה והחכמה, עמוד 46, הערת שוליים 3.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
- ^ כפי שנראה במקומות רבים, לדוגמה ראו שו"ת הרמב"ם, סימנים פ"ב וקכ"ו.
- ^ 1 2 האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן
- ^ הרב יוסף קאפח, ממגלת סתרים לר״י מיגאש, סיני עב (א-ג), תשל״ג, עמ' ל - לח
| תקופת חייו של הרב ר"י מיגאש על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |