שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/בית לאברהם

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך השם אלוהי ישראל
ברוך השם אלוהי ישראל
תרבות | ספרות | ניגונים | חולין | אישים | תולדות הקהילה | תולדות אתיופיה | עלייה
בית לאברהם | שיתופי פעולה | מקורות | מעבדה | טיוטות | איך לכתוב?
חידון ביתא ישראל על שם יעקב גטה ז"ל
פורטל ביתא ישראל

שלום שלום! ברוכים הבאים! מה שלומכם? כאן מוחחים בכיף על הכתיבה בוויקיפדיה בנושאים הנוגעים לכל ביתא ישראל. יש לנו מאות ערכים לכתוב ולשפר, אבל יש לנו זמן, סבלנות ובעיקר שמחה!

גיב אל פרימוס
גיב אל פרימוס

אם נורא ישעמם לך, הנה
ההיסטוריה של מיזם יהדות אתיופיה

באתיופיה היה ביתו של היהודי פתוח לרווחה מאז ומעולם לקבלת אורחים ונקרא עקב כך גם "בית ל'אברהם". (זכר למנהגי הכנסת האורחים בהם היה מפורסם אברהם אבינו). קרובי משפחה וחברים יהודים שבאו לבקר היו מוכנסים ל"בית" (בקתת קש עגולה) ומתקבלים בנשיקות ברכה על הלחיים או הכתפיים תוך חילופי ברכות מפורטות לשלום כל בני המשפחה הקרובים, המקנה, הצאן והשדות. אנשים לא מוכרים נחקרו למוצאם ורק לאחר שהוברר שיהודים הם, היו מוכנסים לבית תוך כדי לחיצות ידיים וברכות ושאלות לשלום אותם מכרים משותפים. האורח היה אז מושב במקום של כבוד, ותוך כדי שיחה, בה היה נשאל בין השאר ובעקיפין למטרת בואו, היה מתכבד בשתיית "טלה" (סוג של בירה אתיופית ביתית, אשר שתייתה מקובלת כמנהג חברתי ולא כשתיינות) תוך מילוי הכוס עד גדותיה כאות כבוד, או שהיה מוזמן לטכס שתיית ה"בונה" (קפה שחור וחזק). זהו טכס שלם וחשוב מאד בחיים החברתיים של יהודי אתיופיה המשמש למעשה כמפגש קבוצתי בו מוחלף מידע, רכילויות וחוויות - והוא דומה למעשה לעבודה קבוצתית! הטכס כולל קליית גרגרי קפה טריים (בצבע ירוק), העברת הגרגרים הריחניים בין כל הנוכחים על-ידי בעלת הבית, כתישתם, בישולם במעין פינג'אן, ולבסוף - מזיגתם לספלים קטנים, כאשר הטכס מחייב שתיית 3 ספלי קפה. מהלך כל הטכס הממושך הזה מלווה בשיחה נינוחה ומורחבת, החשובה כל כך למשתתפים בה. עם הקפה היו גם מוגשים "בונה קורס" או "קולו" (סוגי פיצוחים, בדרך כלל גרגרי חומוס קלויים).

א'[עריכת קוד מקור]

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#הודעה חשובה מאדעולם אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

מאחר ואני עוסק בהיסטוריה הכללית של אתופיה שקשורה גם לביתא ישראל, קראתי את ספרו של דוקטור סטוארט מאנרו-האי (Stuart Munro-Hay), אקסום: ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה (Aksum: An African Civilization of Late Antiquity). שם הוא מתרגם את המומנטם אדטליטנום מיוונית שנכתב במאה ה-6 על ידי מלך אקסומי ששמו לא ידוע. שמתי לב בכתובת שמוזכר השם קאלאה (אולי הכוונה לקאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה), המלך האקסומי יצא למסעות כיבוש באזורם:

The Aua and Singabene and Aggabe and Tiamaa and Athagaous and Kalaa and the Samene people who live beyond the Nile in inaccessible mountains covered with snow where tempests and cold are continuous and the snow so deep that a man sinks up to the knees, I reduced to submission after having crossed the river then the Lasine, and Zaa and Gabala, who inhabit very steep mountains where hot springs rise and flow, and the Atalmo and the Beja and all the people who erect their tents with them.

ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה, עמוד 11.

אוקי הסבר, אותו מלך מיסותרי יצא לקמפיין צבאי צפונית לאגם טאנה באזור הרי סאמיאן ומזכיר את האטגואס שעל פי סטיורט מזוהים עם האגאווים, בנוסף הוא מזכיר את השם "קאלאה" הייתכן שזהוא קאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה (השוואה באנגלית בין קאלאה לקאיילה: Kalaa = Kayla), אם כן זהוא האיזכור הכתוב הראשון של מלך אקסומי על יהודי אתיופיה מהמאה ה-6 לספירה ומקדים את הקיסר עמדה ציון.

טוב ליאור אחרי שקראתי קטע זה חשבתי שזה יעניין אותך ואולי ישנו חומר נוסף הנמצא ברשותך שיכול לבדוק ולאשר את הדברים. אליש - שיחה 03:24, 1 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

תודה רבה אליש, באמת מעניין מאד. ראשית, לא ידעתי שקיילה (אנ') הוא אחד מכינויי קהילת ביתא ישראל. שנית, מהערך בוויקיפדיה האנגלית ומחיפוש ברשת הבנתי שהכתובת רק הועתקה במאה השישית ע"י הנזיר היווני קוסמס אינדיקופלוסטס (Cosmas Indicopleustes), שייחס אותה בטעות למלך תלמי השלישי (אנ'). הכתובת מיוחסת לאחד ממלכי אקסום, אם כי המאמר הזה משנת 1972 טוען שהשאיר אותה מלך ערבי דרום-מערבי. הסתכלתי בספר שציינת בעזרת גוגל ספרים ונדמה לי שבתחתית עמוד 234 מיוחסת הכתובת לתקופת אזנה, מלך אקסום, כלומר לאמצע מאה הרביעית לספירה. בתחתית עמ' 28 של הספר Layers of Time: A History of Ethiopia מייחס פול הנזה את הכתובת למלך סאמבראוטאס (Sembrouthes) שפעל באמצע המאה השלישית לספירה, וכך גם מצטטים בוויקיפדיה האנגלית ממהדורת 1991 של ספרו של ד"ר מונרו-האי. בכל אופן, אין זיהוי מדויק של המלך שחיבר את הכתובת. כפי שמצוין בוויקיפדיה האנגלית, האטגאוס (Athagaous בכתובת זו, או Atagaw בכתובות אחרות לפי [1]) מזוהים עם האגאווים של ימינו, כך שנשמע לי הגיוני מאד ש-Kalaa יתייחס לקיילה כפי שהצעת. לא מצאתי זכר להשערה הזו בספרות המדעית, אבל אולי לא חיפשתי נכון. אשמח לכתוב איתך את הערך מוניומנטום אדוליטנטום, לפרט שם על כל העסק ולקשר אליו מתוך ביתא ישראל. כל טוב, ליאור ޖޭ 11:46, 1 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
בנוסף הייתי רוצה שנמצא מקור שמציע במפורש כי המילה Kalaa או המילה Samene בכתובת שנמצאה באדוליס מתייחסות לקהילת ביתא ישראל, באחת משמותיה. אמנם יש תוצאות בספרות לחיפוש Jewish+Adulitantum, אך איני יודע אם הן מקשרות בין הכתובת לבין היהודים. הכינוי "אייהוד" משמעו "היהודים", נכון? האם יש משמעות לכינוי "קיילה" או למילה סאמאין? הייתי רוצה להוסיף זאת לערך ביתא ישראל. אם יש מאמר מסוים שאין לך גישה אליו, נסה לפנות למורט, אולי מהאוניברסיטה שלו יש גישה. יש שורה של ממצאים אנתרופולוגיים וגנטיים הסותרים את ההשערה כי כל יהודי אתיופיה מוצאם באגאווים שהתגיירו. אין עדיין הסכמה רחבה על השערות ההגירה האחרות וסביר כי היו מספר גלי הגירה במרוצת אלפי שנות הגלות, גם דרך מצרים וגם דרך תימן. אגב, הרצתי בדיקה סטטיסטית ומצאתי שנכנסים לערך ביתא ישראל יותר מ-1500 פעמים בחודש! אני מתכוון לעבוד עליו אחרי שאסיים לכתוב על פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, אבל ייקח לי לפחות חודש לכתוב על הפרשה כמו שצריך. ככל שמתעמקים יותר כך ניכר יותר העוול והגזענות שמאחורי הפרשה. אם יש לך חברים שרוצים לעבוד על הערך ביתא ישראל בינתיים, אני אשמח לסייע להם. שבוע טוב ותהנה בצבא, ליאור ޖޭ 22:36, 1 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

ב'[עריכת קוד מקור]

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#סאמיאן: ממלכת היהודים אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

לאחר שחפשתי במרחבי הרשת מצאתי את המאמר המעניין הזה שבו דוקטור להיסטוריה אתיופית מצהיר שישנו קשר ברור בין יהודי אתיופיה לאזור הרי סאמיאן שבה התקיימה ממלכה יהודית עצמאית בלי הפרעה של הנוצרים מלפני שנת 300 התקופה הפרוטו-אקסומית שבה הייתה הגירה מסיבית ממלכת סבא (שבא - תימן של היום) לאתיופיה ועד למאה ה-16 שבתקופה זו הקיסר הקתולי סוסוינוס שיכן מסיונרים פורטוגזים בעיירה גורגה דרומית ללב השטח היהודי ולאחר מכן יצא למסעות "תתנצרו או תמות", בשנת 1624 כבש הקיסר סוסוניוס את ישובי עדת ביתא ישראל ושם קץ לעצמאותה המדינית. הוא החרים את אדמות היהודים, מכר רבים מהם לעבדות, הגלה את מנהיג העדה גדעון השביעי והטביל רבים מהיהודים בכפייה לכנסייה הנוצרית. בנו פאסילדס מייסד השושלת הגונדרית הקים את העיר גונדר בגבול השטח היהודי על מנת לחזק את שלטון הנצרות באזור ובכך התרחשה אמהריזציה (נוצרית) של העמים באזור כגון היהודים והאגאווים. לגבי הערך הרי סאמיאן (אנ'), מי שתרגם את הערך לא הזכיר את ההתייחסות ליהודי אתיופיה ולמומנטום אדוליטיום. אליש - שיחה 10:08, 9 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

ההרחבה מרתקת, אשתדל לערוך אותה הערב. השלמתי בעזרתה חלקית את הרי סמיאן שתרגם אורי אך עדיין לא התייחסתי שם למוניומנטום אדוליטנטום (מתאים לך לכתוב איתי את הערך הזה בפסח?).

אני תוהה אם יש דרך למצוא את הספר הבא:

Idrís, Muhammad Jalál, Yahúd al-Faláshá: Asúlahum wa Ma’taqadátahum wa ‘Aláqátahum bi-Isrá’il, Madbuli: 1993.

שנזכר כאן. ליאור ޖޭ 11:12, 9 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

ג'[עריכת קוד מקור]

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#כינויי ביתא ישראל אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

שמתי לב השם יהודים כלפי ביתא ישראל שומש לראשונה על ידי הקיסר עמדה ציון הראשון שנלחם באנשים שהם "כמו יהודים" (געז: קאמה אייהוד) וביתא ישראל השתמשו בשם יהודים רק לאחר הגעתם של הפורטוגזים שקראו להם יהודים. ולכן השאלה הנשאלת היא איך קראו לעצמם יהודי אתיופיה לפני עמדה ציון??, יש לי אולי תשובה מאחר ושנינו קראנו את המאמר הזה אני חושב שיהודי אתיופיה על פי המאמר קראו לעצמם בשם "סאמיאן", נקודה נוספת השם "סאמיאן" משמעו בשפות השמיות האתיופיות בהם געז: הוא צפון, באתיופיה כאשר משתמשים בשם סאמיאן מתכוונים להרי סאמיאן בלבד אך עם אומרים למשל גונדר סאמיאן זון (נפת גונדר הצפונית), ולכן סאמיאן=צפון. מכאן אפשר למשוך את הפירושים ממנו כמו למשל שהמלך האקסומי של המומנטום התכוון לסאמיאן הוא התכוון ליהודים שכך כנראה הם קראו לעצמם (סאמיאנים=צפוניים). מכאן ההקשר התנ"כי אולי הרי אם סאמיאן=צפון ממלכת ישראל= ממלכת הצפון, בהשוואה לממלכה הדרומית=יהודה, אם ככה אולי סיפורי אלדד הדני אינם מונפצים ויש בהם אמת שתושבי הממלכה הצפונית=ישראל התיישבו באתיופיה ושם המשיכו לקרא לעצמם צפוניים=סאמיאן. שאלה נוספת נשאלת איך קראו לעמם תושבי ממלכת ישראל לאחר הפילוג מיהודה, השם יהודים נפסל מכיוון שמתייחס ליהודה וישראליים לכלל ישראל כולל יהודה אז אולי צפוניים=סאמיאנים????. נראה שככל שאני מתעמק על ההיסטוריה האתיופית אני מבין יותר את ההיסטוריה היהודית באתיופיה. לאחר שקראת זאת רצית לשאול אם גם אתה שאלת את עצמך לגבי זה?. אז טוב שהיה שבוע נעים. אליש - שיחה 18:21, 22 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

שבוע טוב ומבורך אליש, הרעיון שלך מעניין מאד.
יכול להיות שהשם "צפוניים" קשור פשוט לעובדה שהיהודים הגיעו מהצפון - מארץ ישראל, מתימן ומיב - מה דעתך?
בזכות העבודה הנהדרת שלך אפשר לכתוב עכשיו ערכים על מנהיגי ביתא ישראל לדורותיהם, עם קישורים כחולים לקיסרי אתיופיה ולמלכי אקסום מתקופתם. אתמול ניסיתי לגייס כותבים נוספים למיזם דרך פורטל יופי ואני שוקל לכתוב גם לאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. יש לך עוד רעיונות למי אפשר לפנות? חג שמח, ליאור ޖޭ 19:12, 22 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מקורות למיזם ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT) [תגובה]

יתכן ואני מתפרץ לדלת פתוחה אך נדמה לי שהכרך הבא בסדרת קהילות ישראל במזרח בעריכת חיים סעדון אמור לצאת על יהדות אתיופיה - שווה בדיקה. בנוסף, בהקשר המוזיקולוגי, אני יודע שבאתר "הזמנה לפיוט" נערכים להעלאת פיוטים ממסורת יהודי אתיופיה (+חומר כתוב על הפיוטים)- ג"כ שווה בדיקה. נריה - שיחה 13:38, 7 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תודה רבה נריה!
אני מודה שלא ידעתי דבר ממה שאמרת. הצד ההלכתי והתרבותי של המיזם מכוסה כרגע בצורה לקויה ביותר ועוד לא נמצא מי שיתפנה לטפל במקורות מרתקים הזמינים ברשת, כמו המסמך החשוב הזה. אם תרצה לטפל מתישהוא באחת הפסיקות ההלכתיות או הקולות הקוראים ששלחו רבנים בעניין, אני מבטיח לך שלא תתאכזב. אגב, אני בטוח שגם לרב קוק ולתלמידיו היו עיונים חשובים בעניין העדה, אם תמצא משהו כזה אשמח אם תציין זאת בדף המיזם. יום נעים, ליאור ޖޭ 14:25, 7 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אם כך אוכל לעדכן אותך שנכתבו כמה מאמרים הלכתיים בכתב העת תחומין בנושא. אני זכרתי מאמר בשם "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" שיש בו גם סקירה היסטורית של הקשרים עם יהדות זו, אך כעת, בחיפוש במפתח האינטרנטי של תחומין אני רואה שיש גם מאמרים אחרים שהתפרסמו ובהם:"הטפת דם ברית של יוצאי אתיופיה הנימולים" שכתב הרב שאול ישראלי, "חובת קירובם של יהודי אתיופיה" שכתב הרב משה פיינשטיין, "ייחוס (=לעניינים של תקפות נישואין וגירושין) עולי אתיופיה" שכתב הרב הראשי שלמה עמאר, "נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה", "הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה - חילופי מכתבים", "שיבתם ליהדות של בני ה"פלשמורה"", ו"נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה" שכתב רב בשם מנחם ולדמן שנראה כמתמצא בנושא, וכן מאמר פיקנטי על "ברכת לחם האִנְגַ'רה העשוי מטֵף" שכתב ד"ר זהר עמר. אני מניח שאני לא אגיע בקרוב לעיסוק בנושא אבל תדע שמדובר בכתב עת נגיש, תרתי משמע, ובקלות ניתן לחלץ מתוכו סיכומים אנציקלופדיים באופיים. נריה - שיחה 15:09, 7 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
רוב תודות נריה! בחיפוש מהיר מצאתי תריסר מאמרים וכעת רכשתי את המאמר שציינת. אם תיתקל במישהו שעשוי לחפוץ לכתוב בנושא, אנא מסור לו את הכתובת לדף המיזם. שלך, ליאור ޖޭ 06:37, 8 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אתמול ביקרתי בחנות ספרים וראיתי שהכרך על יהדות אתיופיה כבר יצא, ממש לאחרונה. לידיעתך. חג שמח, נריה - שיחה 10:29, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
חן חן נריה, אני מוצף בספרים שאספתי בשבוע שעבר וגדושים בכל טוב. גם המאמר המרתק שציינת שוכב אצלי וממתין לחול המועד פסח (אפילו לי לא נעים לערוך דברי הלכה בשבת). מאמציי לגיוס כותבים נוספים למיזם נושאים פרי לאיטם ובתקווה אוכל לרכוש גם את הספר החדש של סעדון.
אם להודות על האמת, ההכפשות המצטברות שלא נודעו כמותן מימי תימני כנרת מביאות לגילויי יאוש. המאמרים שבידי קורעים את לבי וקשה לי מאד לשמור על איזון וקור רוח במרחב הערכים. אני מחמיר על עצמי בחובה להמציא סימוכין לכל דבר ומשתדל לכתוב גם על עניינים משמחים יותר, אבל הדם השפוך לפנינו לא נותן לי מנוח. כבר ביקשתי מכותבים שקולים ממני לומר לי מתי להרפות מכתיבת ערכים בנושא וחוששני שהיום קרוב.
ובנימה כנה פחות, אני עומד להקדיש דף משנה מהמיזם לספרייה. היית ממליץ על רשימה או על טבלה? ליאור ޖޭ 12:30, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
פרפור עקוד יש גם באגם טאנה וגם בנחל תנינים
פרפור עקוד יש גם באגם טאנה וגם בנחל תנינים

א'[עריכת קוד מקור]

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#בהמשך לפוליטיקאים יהודים אמריקאים ועליית יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

הי, מצאתי לך עוד פוליטיקאי יהודי אמריקני שפעל למען יהודי אתיופיה. קוראים לו גארי אקרמן. באינציקלופדיה של הקונגרס כתוב שהוא היה מבין המובילים של הנושא, אם כי אין שם מקורות לכך. אני מציע שתכנס לאתר הבית של שני חברי הקונגרס, ג'רלד נדלר וגארי אקרמן באתר הרשמי שלהם בקונגרס (זה מופיע בערכים שרשמתי עליהם)- לכל אחד יש "חיפוש באתר" שנותן לך תוצאות של מה שאתה רוצה - רק מהאתר שלהם - תרשום את המילים, Ethiopian Jews ותלחץ חפש ושם יהיו לך תוצאות.

יום טוב, --שירלי2 - שיחה 20:48, 11 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תודה עדנה, בעקבות דברייך יצרתי את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#שדולת העלייה וציינתי שם את נדלר ואקרמן. כרגע אני עובד על שלושה ערכים כבדים אחרים אז אין לי פנאי להרחיב את הערכים עליהם, אבל אם תמצאי מקורות אשמח אם תוסיפי אותם לצד שמותיהם. שבת שלום ושבוע טוב, ליאור ޖޭ 15:43, 12 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

בשמחה, ברגע שגם לי יתפנה הזמן אכתוב על " ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה", אבל ייקח קצת זמן אני מניחה.

Senators Alan Cranston and Alfonse D'Amato

Richard Krieger (לא יודעת מי זה?)

America's Role in the Rescueof Ethiopian Jewry

[2]

וגם:

[3] [4]

--שירלי2 - שיחה 11:43, 13 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

הנה המקור של מה שרשמתי בערך של ג'רלד נדלר, [5]

ב'[עריכת קוד מקור]

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#סטיב רוטמן ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

חבר בית הנבחרים יהודי. השיג בוועדת ההקצאות שהוא מכהן בה סיוע כלכלי וצבאי לישראל שכללה גם סיוע ליישובם מחדש של יוצאי ברית המועצות, מזרח אירופה ואתיופיה (סכומים נאים).

אם זה נחשב, תוסיף.

הנה המקור [6]. --שירלי2 - שיחה 23:17, 18 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תודה עדנה! בטח שזה נחשב, הרי ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מקבלות סכומי עתק ממשלתיים ופילנתרופיים מאמריקה לצורך העלאת יהודי אתיופיה. אחר כך נותנים להם למות באורוות בגונדר ([7]) ובאדיס אבבה ועושים עם הכסף דברים אחרים, כנראה לזירוז ביאת המשיח. הוספתי את המקורות החשובים שציינת לויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#מדינאים אמריקניים ואת מוזמנת להוסיף לשם כל מה שתמצאי. חג שמח! ליאור ޖޭ 09:08, 19 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
יהודים אוהבים מים
יהודים אוהבים מים

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מיזם יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

עבודה מרשימה, יישר כוח! יש לי אליך שתי שאלות בנושא. ראשונה- האם יש ערך כלשהו, לא ארוך או מסובך, שאני יכול לתרום בנושא, בלי ידע ומוקדם ובלי ספרות מקצועית ענפה- רק על בסיס חומר אינטרנטי? זה כל מה שאוכל לעשות בנושא. ושאלה שנייה- אולי כדאי שתפתח את פורטל:יהדות אתיופיה? נוי - שיחה 16:37, 19 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תודה רבה נוי! יש שפע של חומר ברשת שמחכה לנשמות טובות כמוך. אני מציע שתבחר את החג החביב עליך מכאן ותיעזר בעמ' 40-47 במסמך הזה להשלמת פרטים לגביו. לחילופין, תוכל לכתוב על ניסיון העלייה שהוביל אבא מהארי לפי עמ' 20-21 באותו מסמך.
הפורטל יוכל להמתין בסבלנות לכתיבת כמה וכמה ערכים בסיסיים על ביתא ישראל, כמו מסגיד, יהודית המלכה וקפו קאן.
וחוץ מזה, אני ממליץ בחום על המאמר המרתק הזה. הוא יכול לפרנס כמה וכמה ערכים בוויקיפדיה, והרבה מחשבות על השפה העשירה והעדינה שממתינה להיטמע בעברית הקוצנית שלנו. חג שמח! ליאור ޖޭ 16:51, 19 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אשתדל בימים הקרובים (ואם אין לי כוח תמיד יש את ברוך דגו...). נוי - שיחה 16:58, 19 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#אתיופיה והאיסלם ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

לא מזמן באוניברסיטה המשודרת בגל"צ היתה סדרת הרצאות על אתיופיה ואחת המרתקות ביותר היתה על היחסים בין אתיופיה לבין האיסלם. היא התחילה בכך שאתיופיה היתה המדינה היחידה שהעניקה למוחמד מקלט בראשית דרכו, ולכן האיסלם אמור לשמור לה חסד נעורים. לאחר-מכן כאשר מוחמד שלח מכתבים לכל המלכים באזור וביקש מהם להתאסלם מלך אתיופיה היה היחיד שהסכים, אך כתוצאה מכך העם האתיופי מרד במלך. מהסיבה הזאת אתיופיה נחשבת גם לכשלון הגדול הראשון של האיסלם (האומה הראשונה שהתאסלמה ולאחר מכן המירה דתה חזה לנצרות). האם במסכת המרשימה שאתה בונה על אתיופיה יש התייחסות לנושאים הללו? (מכיוון שאני רוצה לקרוא על זה יותר). טוקיוני 12:02, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

חג שמח יוני (:
הנושא מרתק ועדיין לא מכוסה היטב אצלנו. נטען כי הכנסייה הקופטית במצרים שרדה את לחץ האיסלם רק בזכות שליטת אתיופיה הנוצרית במקורות הנילוס. ומי ישבו במקור הנילוס הכחול? היחסים היחודיים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות באתיופיה קשים להבנה במונחים האירופאיים המודרניים שלנו. אני עדיין תוהה על חוט השני המחבר את האנוס פרו דה קוויליאן עם החלטתו של עלם סגד לסגור את אתיופיה בפני פרנג'ים (אנ') מכל דת, גזע ומין. על מה הוא ניסה להגן? ליאור ޖޭ 12:15, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
למה אין כזה במזרח התיכון?
למה אין כזה במזרח התיכון?

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מיזם יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

ליאור היקר, כפי שהבטחתי הערך למבה ערוך ומוכן לבחינתך :) אשמח לראות אם יש לך מה להעיר. מכיר מישהו שיכול קצת לעבות את הנושא של גן הלוויים? נתקעתי עם זה קצת בתרגום מאנגלית כי אני לא גאון בגנטיקה. בכל מקרה - מה הלאה? תביא אתגר --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:06, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תודה רבה ארז! אתה כמובן מוזמן לעבוד על מה שבא לך ולהוסיף כמה טיוטות שבא לך.
בזכות שאלתך, נפלתי עכשיו על מאמר שנראה חשוב מאד, בעיקר כי התקציר שלו נשמע בדיוק כמו מה שמסתובב לי בראש בחודש האחרון. רוב המאמרים על אפריקה בכלל ועל ביתא ישראל בפרט נכתבים בגוף שלישי על ידי פרנג'ים מתנשפים. הספרים והמאמרים הללו מלמדים אותנו הרבה, בעיקר על מי שכתב אותם. לפעמים הוא מיסיונר גרמני, לפעמים מיסיונר משומד, לפעמים מיסיונר אשכנזי ולפעמים מיסיונר מדעי שחושב שעמי אתיופיה הם פלסטלינה שכל פרנג'י יכול לפסל כרצונו. ככל שמתעמקים בהיסטוריה של המפגשים בין תרבויות אתיופיה לתרבויות אירופה, למדים שעמי אתיופיה רחוקים מלהיות תמימים. ויהודי אתיופיה, חביבי, חכמים יותר מכולם (: זו דעתי לפחות וחבריי מהקהילה לא מכחישים זאת (:
למיטב הבנתי, חסרים לנו כרגע בעיקר ערכים תרבותיים, למשל חגים ומנהגים כפי שהצעתי לנוי.
אם אתה מעדיף פשוט לתרגם ערך, אני ממליץ על קמנטים (אנ') או על אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ').
ואם אתה ממש אמיץ ומוכן להיות מופתע, נסה לקרוא על פראס מוקרה. תוכל להיעזר בספרייה שלנו ובמאמרים כמו אלה ואחרים.
אני אטפל בערך למבה לפי טיוטה ומאמרים שקראתי. אני גם לא מבין בגנטיקה, אבל מסתבר שאנחנו לא לבד (: ליאור ޖޭ 06:55, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

איגבו[עריכת קוד מקור]

ליאור, אני מתכבד להציג בפניך את הערך איגבו. אמנם ניסית לכוון אותי לנושאים תחת כותרות בתוך המיזם אבל מרגיש לי לא בסדר להשאיר את "יהדות אפריקה וקהילות הטוענות לזיקה ליהדות" עם ערכים חסרים. אני לוקח על עצמי לסיים את שלושת הערכים הנוספים ולגבי הערך השמן מכולם - יהדות אפריקה, על זה נדבר בהמשך :)

ארז נמרוד כהן - שיחה 03:03, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אחלה ערך ארז! הסיפור של אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ') נשמע לי מגניב לאללה ואני משתוקק לראות איך תכתוב עליו בעברית. אשר לערכים על ביתא ישראל, עדיף שהם ייכתבו בגוף ראשון, במיוחד כשאליש וחבריו עושים עבודה כל כך טובה ואני עושה כל כך הרבה טעויות (: השבוע אמסור את ספריית המיזם לידי תלמידי פנימיית נחלת יהודה, שיעשו ממנה מטעמים.
כשאשוב לכאן הלילה אני מקווה להעלות טיוטה של חידון ביתא ישראל לזכרו של יעקב גטה ז"ל. על כך תצא הודעה נפרדת (: בהצלחה! ליאור ޖޭ 10:46, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ליאור, מה הסיכוי שאהל יהוד בילד אל-סודן לא נמצא ברשימת הערכים של המיזם? אני לא מוצא אותו.
ארז נמרוד כהן - שיחה 14:43, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
משום מה נתתי לערך אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ') את הכותרת יהדות מערב אפריקה. איני זוכר מדוע, אולי משום שנערכתי לאפשרות שנמצא עוד ערכים בוויקיפדיה האנגלית על קהילות יהודיות במערב אפריקה.
האמת, אם הייתי פותח את המיזם היום, הייתי קורא לו מיזם ביתא ישראל או מיזם יהדות הים האדום. אחרי הכל, השם יהדות אתיופיה אנכרוניסטי, שהרי יהודים הקימו מושבות לחופי הים האדום הרבה לפני שהיוונים למדו לכתוב והמציאו את השם אתיופיה. מה גם שהערכים על יהדות תימן יכולים להסתייע במיזם משותף, שסוקר את כל הקהילות היהודיות מדרום לארץ ישראל, בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס האטלנטי. אבל אז הייתי צעיר וטיפש, וחשבתי בכלל על מתקפת איכות. ליאור ޖޭ 08:38, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אוף אוף אוף... שעה של עבודה הלכה לאיבוד בלחיצת X קטנה ולא מכוונת. בכל מקרה - לא נורא לגבי השמות. כולנו מאורגנים סביב אותה מטרה ועם הרבה סבלנות והשקעה אנחנו נגיע רחוק. --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:17, 11 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

יהדות זימבבואה - הזמנה לכולם להשתתף בדיון[עריכת קוד מקור]

בערך יהדות זימבבואה ההתייחסות היא בעיקר ליהודים לבנים שהיגרו לרודזיה בהיותה קולוניה בריטית. יחד עם זאת יהדות זימבבואה מתחילה למעשה עם קהילת רוספה(אנ') ועם בני הלמבה לפני כ- 2500-2800 שנים. אני רוצה להזמין את כולכם לקחת חלק בדיון האם להרחיב את הערך ולכלול את שני השבטים בערך המלא של "יהדות זימבבואה" או להחליף את שמו של הערך הנוכחי ליהדות זימבבואה במאה ה-20 ולשמור על עצמאותם של שני הערכים האחרים. אתם מוזמנים להגיב בשיחה:יהדות זימבבואה. --ארז נמרוד כהן - שיחה 15:22, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

טוב שיפצתי את הערך יהדות זימבבואה כך שיכלול גם את יהודי רוסאפה. אשמח להערות/תיקונים. --ארז נמרוד כהן - שיחה 13:26, 7 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

בית ישראל (גאנה)[עריכת קוד מקור]

מוזמנים לבקר את בית ישראל (גאנה). סיימתי את מה שהיה לי לכתוב עליו. היה סוף שבוע פורה :) --ארז נמרוד כהן - שיחה 17:14, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אהל יהוד בילד אל-סודן[עריכת קוד מקור]

לאחר ארבעה ימים מרוכזים של עבודה, סיימתי את הערך אהל יהוד בילד אל-סודן המספר את סיפורם של היהודים שנדדו למערב ולצפון מערב אפריקה. אתם מוזמנים לקרוא ולתקן במידת הצורך. הערך הוליד שני ערכים שצריכים כתיבה וערך נוסף שדורש הרחבה והם: קהינה המלכה (אנ'), ורבימרדכי אבי סרור(אנ') רבה האחרון של טימבקטו; ולהרחיב את הערך רדהנים (אנ').ארז נמרוד כהן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

יישר כוח! ערך מרתק! עמ' 196 במאמר הזה עשוי לסייע בהרחבתו. קיבלתי ממך תיאבון וכתבתי על הפרנג'ים המגונים מהודו ועד כוש (: ליל מנוחה וחלום, ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תשס"ח • 22:42, 12 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]
טוב, אם כבר סטינו מעט מהנושא, הרשתי לעצמי לכתוב את הערך מוזונגו, אחיו הדרומי של הפרנג'ים. מוקדש לך ליאור :). --ארז נמרוד כהן - שיחה 04:09, 13 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

סמיי קאקונגולו מקצרמר למובחר[עריכת קוד מקור]

במסגרת תחרות כתיבת הערכים לציון חמש שנים לוויקיפדיה העברית בחרתי לכתוב את הערך סמיי קאקונגולו. היה לי חשוב שיהיה ייצוג של המיזם בתחרות ולקחתי נושא שקרוב לי. אשמח אם תשתתפו בהגהה ובעצות בדף השיחה על מנת לעורר את העניין בערך ועל ידי כך גם במיזם.

ג'יימס ברוס[עריכת קוד מקור]

טוב. כשניכנסתי לקרוא וקצת לעבוד על ביתא ישראל קפץ שמו של ג'יימס ברוס המצוטט כה רבות בהקשר האתיופי. לא יכולתי לעמוד בפני הצבע האדום והכחלתי אותו. רק אחר כך ראיתי שהוא אינו מופיע כערך במיזם. הייתכן שפיספסתי אותו שם? כך או כך - עכשיו הוא כאן. ואם אנו רוצים שביתא ישראל יהא ערך מומלץ בעתיד עלינו להכחיל את כל קישוריו ולסדרו. --ארז נמרוד כהן - שיחה 03:17, 14 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

יישר כח ארז! ג'יימס ברוס וספרו מופיעים בדף המיזם בפרק תיאור ממלכת ביתא ישראל שבסאמיאן. כדאי להרחיב עוד על השיחות בין ברוס ליהודי אתיופיה, שמעניינים את קוראינו יותר מאשר את קוראי ויקיפדיה באנגלית.
הערך המרכזי על ביתא ישראל עדיין דורש השלמה של סקירת מאתיים השנים האחרונות בתולדות העדה - מפעל חייו של יונה בוגלה בכלל לא נזכר בו כרגע. אחר כך עוד מצפה לנו עבודת עריכה רבה ופיצול לערכי-משנה. הספק הכתיבה שלי בוויקיפדיה נמוך לאחרונה, אבל עם הזמן נביא את הערך לרמת מומלץ ונמשיך לטפל בערכים חשובים אחרים במיזם. שבוע טוב, ליאור ޖޭ • י"ד באלול ה'תשס"ח • 11:19, 14 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

קמנטים[עריכת קוד מקור]

טוב... אין לי הרבה מה לומר. הקמנטים תורגמו מויקיאנגלית ועכשיו מחפשים מומחים טובים שיעברו ויעירו ויתקנו. לטיפולכם הטוב. :) --ארז נמרוד כהן - שיחה 03:08, 28 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ברהן ברוך[עריכת קוד מקור]

כתבתי את הערך. לפני מספר ימים הוספה לו תבנית יתום. האם ניתן לקשרו באחד הערכים הקיימים במיזם? ארז נמרוד כהן - שיחה - מיזם תרגום ה- 70 09:23, 26 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שאלה טובה. עוד אין לנו ערך על וולקה והפרק המזכיר את בית הספר באסמרה כללי מכדי להצדיק קישור אל הרב, לעניות דעתי. הוספתי קישור אליו מאסירי ציון ומהערכים הנוגעים ליום פטירתו, אבל נראה לי שכדאי לקשר אליו מערך אחד נוסף לפחות לפני שמסירים את תבנית היתמות. ליאור ޖޭ • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 21:58, 28 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

המיזם פשוט מדהים![עריכת קוד מקור]

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#המיזם פשוט מדהים!

כל כך מפורט ומושקע, אי אפשר שלא להתפעל, כל הכבוד!

אם יש לך מקורות מידע על 'הלכה' ומנהגים ביהדות אתיופיה, זה נשמע לי מעניין לכתוב על זה, וכן להוסיף פסקאות בערכים קיימים. כמו למשל בערך שחיטה, יש לך מושג על מנהגי שחיטה? שמעתי שיש מסורת שונה ביחס למהו בדיוק גיד הנשה. אני בטוח שיש הרבה דברים מעניינים, אבל אין לי גישה לחומר. אם יש לך מושג, אשמח אם תפנה אותי. תודה על הכל

שמעיה - שיחה 02:39, 29 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

רב הנסתר על הגלוי
רב הנסתר על הגלוי
תודה רבה שמעיה! כמה וכמה ערכים במיזם ממתינים לכותב עם התמצאות הלכתית כשלך. הטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה מסתירה בתוכה מאמר שלם של הרב מנחם ולדמן. צריך לשכתב את הסבריו כדי למנוע הפרת זכויות יוצרים ואיני רוצה לעשות זאת ללא הבנה טובה של היסודות ההלכתיים לפסיקות השונות. בספרו "מעבר לנהרי כוש" מביא הרב ולדמן מובאות נרחבות יותר ממקורות רבים יותר. אם תרצה את הספר או ציטוט מאחת המובאות בו, רק תגיד לי. ברגע שהערך הזה יהיה מוכן, יהיה קל יותר להסביר את פסיקת הרב עובדיה יוסף בדבר יהדות אתיופיה.
לא מצאתי בספרייית ההשאלה של המיזם התייחסות להלכות שחיטה, אך יתכן שפספסתי. כאן מתאר בר-יודא את הוצאת כף הירך כולה בשל חוסר וודאות באשר למיקום גיד הנשה. כאן מתוארות הלכות השחיטה שמסר אלדד הדני ובספר של ולדמן מוקדש לו כמעט פרק שלם. ודאי יש מקורות נוספים ברשת שהחמצתי.
בספר של קורינאלדי מתוארות הלכות חופה וקידושין והלכות שבת, בעוד שהספר של סלמון מתאר את הלכות הסיגד, כתבי האורית ולוח השנה. הספרים של פיטלוביץ' וכהנא מתארים תצפיות על מנהגים שונים, לרבות שמירת שבת ושחיטת קורבן תזכר.
בשנה הראשונה למיזם הקדשנו את מירב תשומת הלב לסקירת תולדות ביתא ישראל. יש עדיין פערים גדולים לסגור, אך לדעתי הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב למנהגי העדה והלכותיה. תרומתך לפרקים אלה לא תסולא בפז. שלך, ליאור ޖޭ 19:37, 29 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
בשביל לכתוב על דעת חכמי ישראל, אני חושב שעדיף ליצור ערך מורחב על מוצאם של ביתא ישראל, שיכלול סקירה היסטורית של הדיון (החל מתגובות לסיפורים של אלדד הדני, או אולי יש משהו קודם), ושם להכניס את דעות ופסיקת חכמי ישראל בדבר מוצאם. (כולל החששות של "גיור לחומרא"). השם דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, בעייתי בגלל שהערך דן בין היתר ביהדותם.
המובאות בטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה לא מספיקות בשביל להקיף את הנושא ולכתוב ערך על "דעת חכמי ישראל", אבל להסביר את פסיקת הרב עובדיה, יש די והותר.
ככלל, אני בעד הפרטה של הערך ביתא ישראל. מספיק מבוא קצר לכל נושא והפנייה לערך מורחב. אותי אישית ערכים יחסית קצרים יותר מזמינים, ויותר קל לי להתמצא בנושאי הערך.
את החששות הקשורות לדמיון לקראות ולצדוקיות, וכן את החששות על "טיב הגיטין והקידושין" של בני העדה, אפשר להביא בערך שיסקור את ההבדלים המשמעותיים בהלכה בין ביתא ישראל להלכה המקובלת. (יש לך רעיון לשם הערך?)
מעבר לזה, גילית לי את הספרייה, ואני צריך לעשות איתה הכרות ולראות קודם מה קיים ברשת על הלכה.
יום נעים, שמעיה - שיחה 15:06, 30 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אין ספק שהערך הקיים על ביתא ישראל ארוך מדי וטעון הפרטה לערכי משנה. כפי שהודיתי במורד הפתיל הזה, הגודש הקיים נועד להסתיר את הפרקים החלקיים הקיימים על מסורות ביתא ישראל, מנהגי הקהילה והממצאים האנתרופולוגיים. פרקים אלה מבוססים על גרסה ישנה זו של הערך וטעונים כתיבה מחדש על בסיס הספרים שברשותנו ומאמרים זמינים ברשת (למשל [8],[9],[10],[11]). בטיוטה הזו אליש מנסה לסגור את הפער ההיסטורי העצום שיש כרגע בערך, ממצור סנחריב עד נפילת אקסום. אחר כך דרושה לנו עוד עבודה רבה על מחצית המאה התשע עשרה - ימי הקפו קאן בהם נספתה ונשמדה רוב קהילת ביתא ישראל. כשנסיים לסתום את החללים הללו באופן גס, נוכל להכריז שביתא ישראל הוא ערך סביר שאפשר להפריט ולהשביח בהדרגה.
את הכותרת "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" גנבתי ממאמרו של הרב ולדמן ואין לי כל התנגדות לשנותה. אתה מוזמן לאחד ולפצל את טיוטת הערך כראות עיניך, ממילא די בה לפרנס כמה וכמה ערכים. אפשר להקדיש ערך להלכות ביתא ישראל, עם ערכי משנה על הלכות טומאה וטהרה בביתא ישראל, הלכות חופה וקידושין בביתא ישראל, הלכות שחיטה בביתא ישראל וכו'.
כפי שעוד תלמד מהספרים והמאמרים שתקרא, נחוצה גישה ספקנית וחשדנית במיוחד כשבוחנים את המקורות הסוקרים את הלכות ביתא ישראל. דוד הראובני הכיר את ביתא ישראל אך רבים חושדים שאינו נמנה על בני הקהילה. קהילות נוצריות רבות, בהן קהילות עוינות במיוחד לביתא ישראל, מזהות עצמן כצאצאי יהודים מזרע ישראל שבחרו להתנצר, תוך שמירה על מנהגים יהודיים מסוימים. אפשר למצוא בתעודות החבשיות ובפליטים שהגיעו משם שרידים למסורות קדומות מימי ממלכת יהודה ושיבת ציון, טרם הכיבוש היווני. לעניות דעתי, המתואר בממלכת אקסום#קבלת הנצרות מלמד כי אפילו פולחן נחש הנחושת השתמר בין כמה מהיורדים לכוש עם צבא סנחריב.
מנגד, חכמי ביתא ישראל התמצאו בספרים חיצוניים רבים לרבות הברית החדשה, ואף מצטטים מהם לפרקים, תוך הקפדה על ייחוד השם. כשנשרפו כתבי הקודש נשענו על התורה שבעל פה כדי לסנן מכתבי הנוצרים את המרכיבים הזרים. המחקר בנושא מצוי רק בראשיתו והחשדנות המובנת כלפי חוקרים זרים פוגעת באמינות הממצאים הקיימים. תודה ובהצלחה, ליאור ޖޭ 22:43, 30 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אם אין לחם, שיאכלו תמונות[עריכת קוד מקור]

כלי טיס בלתי מאויש
כלי טיס בלתי מאויש

סאלם סאלם,

שימו לב בבקשה לתמונות החופשיות להעלאה לוויקישיתוף ולשימוש אצלנו. יש שם אחלה תמונות שאשתדל גם להעלות בעצמי פה ושם, דרך חשבון הקש שפתחתי אחרי שהחלטתי להחרים את ויקישיתוף (: שבת שלום, ליאור ޖޭ 15:40, 9 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הנה הם באים[עריכת קוד מקור]

בימים הקרובים יטפטפו אלינו כותבים חדשים, שיעשו ניסויי עריכה בוויקיפדיה כדי לראות שזה באמת עובד. שמתי לב שתבנית:ניסויים מתרכזת בנזיפות, ולנו יש מטרות אחרות. אני חושב שצריך לערוך תבנית הזמנה למיזם בסגנון הזה:

טוב לראות אותך!
טוב לראות אותך!

שלום רב (:

נשמח מאד אם תצטרפו למיזם ביתא ישראל. תוכלו להיעזר במדריך לכתיבה בוויקיפדיה, לעבוד בחופשיות על טיוטות של ערכים ולשפר את החידון המגניב הזה. אפשר גם לפנות אלינו בכל שאלה. ברוכים הבאים, ~~~~

מה דעתכם? ליאור ޖޭ 22:16, 12 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

ראש אל ראס[עריכת קוד מקור]

לשימושך הטוב, ליאור ޖޭ 08:40, 30 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

מוטי אלון, הקוראן ושבא[עריכת קוד מקור]

ראו נא שיחה:שבא#מוטי אלון, הקוראן ושבא. לילה טוב, ליאור ޖޭ 22:41, 3 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

שוע[עריכת קוד מקור]

תמיד היית חיוורת כל כך?

בעלי הכשרה הלכתית או מקראית יוכלו לברר את הקשר (הקיים או הלא-קיים) בין השם החתי שוע המיוחס לאביה של תמר, לבין ההשערה כי בת שבע היא בעצם בתו של שוע אחר - עדות לנישואי תערובת בין חתים לבין יהודיות. אם בנוסף לכך נצליח למצוא הוכחה או הפרכה לקשר בין שוע לבין שבא או סבא, קוראינו יודו לנו מאד (: שבוע טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בסיוון ה'תשס"ח • 09:45, 15 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

פרסמו נא את הלחנים[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב!

בשבוע שעבר שמעתי מפי ד"ר דניאל לוי כי לפי פרופ' אליס ברזיס, ככל שהחברה עשירה יותר כך הניגונים העממיים שלה עשירים יותר. הוא סיפר לי זאת בתום הרצאה של פרופ' נפתלי תשבי, בה נטען כי התגובה העצבית לצליל חזקה יותר ככל שהצליל מפתיע יותר - כך ששיר טוב ממשיך להעסיק אותנו גם כשמאזינים לו כל החיים. חשבתי קצת, שמעתי קצת שירים בעברית, והחלטתי ליצור את הדף ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל, שיוקדש לניגונים, להגות ולמסורת של ביתא ישראל.

אם תרצו להחליף לדף את השם או למחוק אותו, אל תהססו לעשות זאת. בוויקיפדיה קל לתקן טעויות ולכן אני מעז לפתוח דף חדש למיזם שלנו גם בלי להתייעץ ולחשוב מספיק. שיהיה חג שמח לכל עם ישראל, בכל גלויותיו, ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 09:47, 8 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

קישרתי מן הפתיח אל דף המיזם הנוסף. כעת שני דפי המיזם ארוכים וקצת מבולגנים. לדעתי כדאי לאחד את הפרקים על הקהילה והכפר לתוך פרקים קיימים, אך לא החלטתי איך לעשות זאת. גם את רשימת הספורטאים הדבקתי בצורה מלאכותית לרשימת היוצרים, כי לא מצאתי להם מקום מתאים יותר. כולכם מוזמנים לתקן את דפי המיזם עד שאבין בעצמי מה רצינו לעשות (: כל טוב, ליאור ޖޭ • י"ז בסיוון ה'תשס"ח • 18:43, 19 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

משה בר-יודא[עריכת קוד מקור]

שלום עליכם,

בשעה טובה נפגשנו אמש עם משה בר-יודא, שהעיד על שליחותו באתיופיה ועל הקשרים בין היישוב העברי לביתא ישראל. בין היתר למדנו ממנו כי הרב קוק שלח מכתב לקיסרית זאודיתו בו הוא מבקש ממנה להגן על "אחינו הפלאשים". זאת במקביל לקול הקורא שפרסם לבקשת פייטלוביץ' בשנת 1922. כמו כן סיפר לנו בר-יודא כי יוסף בורג ושלמה רוזן הם שהורו על חיבור דו"ח ליטבק, בניסיון להתנגד לפסיקתו של הרב יוסף בדבר יהדותם של ביתא ישראל. את הדו"ח חשף בר-יודא בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, כמתואר בכתבה זו.

בעזרת הריאיון וספרו של בר-יודא נוכל לחבר עליו ערך ולהשלים את הערכים הקשורים לפעילותו המתמשכת למען העדה. אם תרצו להפנות אליו שאלות נוספות, או להצטרף לפגישה הבאה איתו, אנא צרו איתי קשר. כל טוב, ליאור ޖޭ • ל' בתשרי ה'תשס"ט • 23:02, 28 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

תעתיק אתיופי- עברי[עריכת קוד מקור]

תעתיק מוצע

ישנו כיום בילבול רב במה שמכונה "תעתיק אתיופי-עברי". ד"ר גדי בן-עזר טען שאין תעתיק כזה ולכן ניתן לכתוב את המילים האתיופיות, השמות האתיופים וכו' באיזו צורה שרוצים. לכל מי שמכיר ולו ומעט מהשפות האתיופיות השמיות (אני מדברת כרגע על אמהרית ותיגרית) ברור שישנו תעתיק מאוד טבעי משפות אלו לעברית. כשמסתכלים על המילה "כבד" באמהרית (ከባድ או Kebad)ויודעים שהמשמעות היא כבד או קשה, ברור שלא ניתן לתעתק את זה כ-"קבד". ישנם אנשים רבים ששמם הוא כבדה והם כותבים את זה קבדה. דוגמא נוספת היא המילה האמהרית לצפורניים- טפר (ጥፍር או T'fr) שזה מקביל בדיוק למילה העברית טפרים, או המילה אחת (እኅት או E'ht) שמשמעותה אחות. הוכחה נוספת לקיומו של תעתיק ניתן למצוא בספר תהלים מתורגם לשפת געז, בפרק קי"ט שכידוע מסודר לפי הא"ב. מכל האמור לעיל ברור שהכללים לתיעתוק הם מוחלטים ויש צורך להשתמש בהם. לכן טיגראי צריך להפוך לתגראי, מנגיסטו צריך להפוך למנגיסתו וכו'. ידוע לי שאפילו במחקרים לא מקפידים על כך, אבל זו אחת הרעות החולות בכל הקשור למחקר יהדות אתיופיה- כל אחד עושה בה כבתוך שלו ואין מי שיבקר את הטועים ומטעים. חבל... הלוואי שמכאן, ממיזם חשוב זה, תצא הבשורה.

אני מציעה תעתיק אותיות משפות אתיופיות לעברית בתמונה המצ"ב. כמובן שיש צורך להחליט על תעתיק לתנועות, אבל כרגע נראה לי שזהו הבסיס שאיתו אפשר להתחיל. אשמח להערות.

Belaynesh - שיחה 15:17, 21 בינואר 2009 (IST)[תגובה]

ברוכה הבאה בליינש!
אני שמח מאד שמצטרפת אלינו כותבת הבקיאה בכתב געז. כרגע יש לנו שגיאות תעתיק רבות הנובעות מבורותנו, כמו גם מהסתמכות על ויקיפדיה האנגלית שמשתמשת בגירסה הלטינית של שמות (למשל פאסילידס במקום פאסיל).
יש לנו מדריכים לתעתוק משפות שונות ומדריך לתעתיק מאמהרית ומתיגרינית יכול לסייע רבות.
אם תוכלי לציין את תיקוני התעתיק הנחוצים, נוכל לבקש מבוט ההחלפות לתקן את כל ויקיפדיה בהתאם. בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ו בטבת ה'תשס"ט • 18:56, 21 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
טעויות רבות בתעתיק המוצע לתגובתי לחץ כאן אליש ޖޭ 18:31, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

נהרות גן העדן[עריכת קוד מקור]

גוש זהב גולמי

לאחר שנקלעתי לבעיה היכן הוא "הפישון" התחלתי לחפש אחריו בתקווה שאמצא ובסופו הגעתי לכך שמקום הולדת האנושות היא אתיופיה והרי בגן עדן נברא האדם, לא?

הפישון – בספר בראשית כתוב כך על הנהר עצמו:

יא שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

רש"י מפרש פסוק זה כך:

פישון - הוא נילוס נהר מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו"

יוסף בן מתתיהו כותב בספרו קדמוניות היהודים כך:

And Phison, which denotes a multitude, running into India, makes its exit into the sea, and is by the Greeks called Ganges.

ובכן איך אפשר למצוא היכן הפישון?, רק אם נמצא את חוילה. במקרא ישנם שני חוילה אחד מחם בן נח והשני משם בן נח:

ו וּבְנֵי, חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן. ז וּבְנֵי כוּשׁ--סְבָא וַחֲוִילָה, וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא; וּבְנֵי רַעְמָה, שְׁבָא וּדְדָן. ח וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.

פסוק אחר מצביע על חוילה נוסף כצאצא של שם:

כג וּבְנֵי, אֲרָם--עוּץ וְחוּל, וְגֶתֶר וָמַשׁ. כד וְאַרְפַּכְשַׁד, יָלַד אֶת-שָׁלַח; וְשֶׁלַח, יָלַד אֶת-עֵבֶר. כה וּלְעֵבֶר יֻלַּד, שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, וְשֵׁם אָחִיו, יָקְטָן. כו וְיָקְטָן יָלַד, אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף, וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת, וְאֶת-יָרַח. כז וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל, וְאֶת-דִּקְלָה. כח וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל, וְאֶת-שְׁבָא. כט וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה, וְאֶת-יוֹבָב; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן.

ערבים הצאצאים של הישמעאלים

כאן הגעתי למסקנה שצריך לעשות הפרדה בין "חוילה החמית" לבין "חוילה השמית", כך שחוילה החמית תהיה בשטח חם והשמית בשטח שם. מכאן נמשיך לפסוק נוסף בבראשית המזכיר את חוילה:

טז אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם, לְאֻמֹּתָם. יז וְאֵלֶּה, שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל--מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו. יח וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל.

נראה שעל פי זה הישמעאלים (בני ישמעאל) גרו על הגובל עם חוילה, בהמשך נזכרת חוילה בספר שמואל א':

ז וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם.

בשני פסוקים אלו הגעתי למסקנה שמדובר ב"חוילה השמית", ועכשיו יש שאלה נוספת היכן ארצות שם וחם?, ספר היובלים מספק גבולות והסברים, וכותב כך על גבולות ארץ שם:

(יח) ויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם, מטבור ההר רָפָא מקום אשד הנחל תונה. (יט) ויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא, וירד עד לבוא בריכת המים, הוא מעין מי הנחל הזה. (כ) ואשד מימי הנחל הזה בים מֵיאוט והיו תוצאותיו עד הים הגדול. (כא) כל אשר מצפון - ליפת, וכל אשר לירכתו נגבה היה לשם, ויצא עד לבוא קרסו, הוא חיק הלשון הפונה נגבה. (כב) ועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול, והלך נכחו עד בואו לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה. (כג) ושם הים ההוא לשון ים מצרים. (כד) וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה. (כה) ועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון, ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן נגבה לנגב, וממזרח כל ארץ עדן ולכל המזרח. (כו) ונסב משם קדמה ועלה עד הגיעו אל קדמת ההר רפה, וירד מול חוף שפך הנחל תינה. (כז) זאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם. (כח) וישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו, ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור. (כט) ברוך ה' אלהי שם וישכון ה' באהלי שם. (ל) וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה', וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ שלושתם איש נכח אחיו נבראו למקדשי הארץ. (לא) ויברך את אלהי האלהים אשר שם את דבר ה' בפיהו [. . .]. (לב) וידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם. (לג) היא כל אורך הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו והריה וכל ארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמנה. (לד) והררי אשור לפאת צפונה, וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט. (לה) וכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד.

על פי ספר היובלים גבולות ארץ חם הם:

(לו) ולְחָם יצא הגורל השני מעבר לגיחון דרומה, מימין הגן, ועבר נגב תימנה. (לז) ועבר הלאה עד הרי האש ונסב ימה לפאת ים אטיל והלך ימה עד לבוא ים המזרק, הוא הים אשר כל יורד בו לא יעלה לנצח. (לח) ותאר הגבול צפונה מקצה גדית, ומחה על כתף חוף הים מעבר השני לים הגדול, עד קרבו אל נהר גיחון מימין גן העדן. (לט) וזאת הארץ אשר עלתה בגורל חם לנחלה לרשתה עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם.

קובץ:A View of Gurudwara Sri Chattavi Padshahi from the bank of river Devhahuti Ganga'.jpg
הגנגס הוא הפישון?

כאן הגעתי למבוי סתום עד שהגעתי לתובנה, ספר היובלים נכתב במאה ה-2 לפנה"ס ובתורה הודו לא מוזכרת בכלל ולכן רפרפתי שוב בגבול ארץ שם שנכתב ש"ארץ הודו" היא שלו (והגבול הוא הגיחון – היכן הגיחון? ראה בהמשך), בנוסף חזרתי גם ליוסף בן מתתיהו שטען כי "הפישון הוא נהר הגנגס שבהודו", כאן כבר יש פיתרון, ספר היובלים נכתב בתקופה בה העולם המוכר היה עולם בעל תרבות הלניסטית-יוונית שהיורשת שלה הייתה התרבות הרומית (שיוסף בן מתתיהו משתייך אליה) ויותר מאוחר הביזנטית. ידוע שבמקורות אלו היה בלבול בכל מה שקשור להודו ומכיוון שבתורה לא מוזכרת הודו, ובמקורות עברים כגון רש"י שמפרש כי "הודו היא כוש" (רשי" על מוצאו של רבי יהודה הנדואה – ורש"י שנראה כי ידע על הבלבול פירש שהודו היא כוש), ובתקופתו של רש"י (המאה ה-10 תקופת שלטון שושלת זאגווה חבשאקסום ידועה באירופה בשם אתיופיה) ולכן כוש היא אתיופיה ואתיופיה היא חבש/אקסום. (לשאלה כוש היא בסודאן – לא לשכוח שכוש נחרבה ע"י אקסום במאה ה-4 וחבש יירשה את השמות "כוש" ו"אתיופיה").

נראה שלפי זה חבש (אמהרה, טיגראי, מרכז-צפון אריתריאה) היא הודו הייתה חלק מארץ שם, לכן כאשר הוזכר שמו של ישמעאל יחד עם חוילה הכוונה הייתה ל"חוילה השמית" שבה יישבו בתקופת שאול עמלקים ולכן חוילה השמית ממוקמת ככל הנראה בצפון חצי האי ערב לא רחוק מארץ ישראל (המתיישב עם שאר בני יקטן שיישבו בתימן ובערב), ולא ידוע על נהר גדול בצפון חצי הא ערב וכך אנו חוזרים לפירושו של רש"י בספר בראשית על הפישון שהוא הנילוס במצרים. ובכן מצרים היא באפריקה את אפריקה קיבל חם שאחד מבניו הוא "כוש" ואחד מבני "כוש" היה "חוילה" וכך אני מקבל את פירוש רש"י בהסתייגות ולפי דעתי יכול להיות כי הפישון הוא הנילוס אך הפישון לדעתי מתחיל את דרכו בארץ "חוילה החמית" וכך וזאת דעתי הפישון הוא אחד מיובלי הנילוס בגבול אתיופיה סודאן של היום וממלכת כוש של פעם.

מטבע אקסומי: זהב אמיתי

מנקודה זו התחלתי לפשפש בהיסטוריה האתיופית על מקום עם זהב ואבנים טובות, ובכך הגעתי לכך שידוע שאקסום השתמשה במטבעות זהב (ראה כאן על הערך מטבע אקסומי בויקיאנגלית) ושאלתי את עצמי מאיפה כל הזהב האקסומי הגיע, אקסום הייתה המדינה היחידה באזור שלה שייצרה מטבעות זהב בתקופתה, מהיכן הגיע הזהב?, במהלך זה שקראתי את הערך באנגלית הסתכלתי על מראי מקום לספר Aksum: An African Civilization of Late Antiquity של Stuart Munro-Hay המצביע על עמוד 143 פניתי אל הספר הזמין להורדה כקובץ pdf כאן בעמוד זה נכתב ש:

Local exploitation of mineral resources is not well documented, but gold seems to havecome from the Sudan (Sasu), some southern Ethiopian regions and possibly Gojjam, Eritrea, and the Beja country, and iron ore, silver, lead and tin are also mentioned, though mostly from Portuguese sources

Aksum: An African Civilization of Late Antiquity, p 143

נראה שלפי זה הערכה שלי הייתה נכונה ואכן אחד מיובלי הנילוס (ואפילו הנילוס עצמו מחרטום להים התיכון הוא הפישון) לאחר מכן נזכרתי בספר "השיוט בים האריתריאי" (Periplus of the Erythraean Sea) ששם נכתב:

From that place to the city of the people called Auxumites there is a five days' journey more; to that place all the ivory is brought from the country beyond the Nile through the district called Cyeneum, and thence to Adulis

הנילוס בחרטום.

הייתכן כי "חוילה החמית" שמזוהה על ידי אלדד הדני בשטח כוש היא האזור הנמצא בבנישנגול-גומאז, מחוז וואלגה וקווארה שמזוהה בתקופה האקסומית כאזור כיאנאום (Cyeneum)? – ראה גם אחת מהשיחות שלנו במרץ 2008 שם שערתי שמיקום חוילה בכיאנאום, אך ישנה בעיה עם האזור הזה, באזור זה עובר הנילוס הכחול שמתי לב תודות לך שהמסורת האתיופית כפי שציינת מזהה את "הגיחון" עם הנילוס הכחול אז עדיין יש בעיה איזה מן הנהרות "הגיחון" או "הפישון" הוא הנילוס הכחול? עדיין חסר לנו נהר אחד, נראה שהגעתי למבוי סתום וחזרתי אחורה לרש"י שם הוא כתב שהפישון הוא הנילוס בלי שום תוספת "כחול" או "לבן" ושהוא עובר במצרים, לאחר מספר שעות של הרהורים וחשיבה עמוקה, נאלצתי להיזכר בייחוד בתקופה האקסומית והאם יש זכר לנהר בשם "נילוס" בלי שום תוספת? ובכן הסתכלתי גם בסיפור אלדד הדני שם רשום ש"הגיחון" הוא הנילוס ולא "הפישון" – סותר לגמרי את רש"י, יופי חשבתי שפתרתי זאת ופתאום עוד בלבול, התחלתי להרים ידיים עד שלאחר מספר שעות של חשיבה עלה לי איזכור של הנילוס בהיסטוריה האתיופית ללא תוספת "כחול" או "לבן" והוא מוזכר במונומנטום אדוליטנום:

The Aua and Singabene and Aggabe and Tiamaa and Athagaous and Kalaa and the Samene people who live beyond the Nile in inaccessible mountains covered with snow where tempests and cold are continuous and the snow so deep that a man sinks up to the knees, I reduced to submission after having crossed the river then the Lasine, and Zaa and Gabala, who inhabit very steep mountains where hot springs rise and flow, and the Atalmo and the Beja and all the people who erect their tents with them. Having defeated the Taggaiton who dwell up to up to the frontiers of Egypt I had a road constructed going from the land of my empire to Egypt.

נוף מהרי סאמיאן.

הנילוס על פי זה ממקומם דרומית לאקסום אך צפונית לסאמיאן בא נשאלה שאלה אחרת מהוא הגובל הצפוני של ממלכת ביתא ישראל בימי הביניים? והנה התשובה נהר הטקזה (Tekezé) הוא הנהר אשר חיפשתי, מקורותיו של נהר הטקזה מתחילים ברמה האתיופית במדינות טיגראי ואמהרה משם הוא זורם לכיוון הגבול הסודאני קרוב לגבול הסודאני הוא מהווה גבול בין אריתריאה לאתיופיה באריתריאה הוא ידוע בשם "סאטיט" (Setit) כאשר הנהר חוצה את הגבול לסודאן הוא נהפך לחלק מיובלי נהר עטברה (Atbarah) משם ממשיך הנהר והופך לחלק מהנילוס. התחלתי להתחקות אחר העבר של נהר הטקזה וראיתי שהוא מוזכר בכברה נגסת כנהר בו מנליק חזר לאתיופיה מארץ ישראל יחד עם פמליית הישראלים וארון הברית, כך נרשם על הנהר בפרק 53:

And they halted by GÂZÂ, the city of the mother of the king, which SOLOMON the king had given to the Queen of ETHIOPIA when she came to him. And from there they came in one day to the border of GĔBĔṢ. (EGYPT), the name of which is "MESRÎN". And when the sons of the warriors of ISRAEL saw that they had come in one day a distance of thirteen days' march, and that they were not tired, or hungry, or thirsty, neither man nor beast, and that they all [felt] that they had eaten and drunk their fill, these sons of the warriors of ISRAEL knew and believed that this thing was from God. And they said unto their king, "Let us let down the wagons, for we have come to the water of ETHIOPIA. This is the TAKKAZÎ which floweth down from ETHIOPIA, and watereth the Valley of EGYPT"; and they let down their wagons there, and set up their tents.

לוסי - חייתה באתיופיה לפני כ-3.2 מיליון שנים

נראה שעל פי זה באתיופיה באותה התקופה (המאה ה-10 לפנה"ס) קראו לכל נהר הנילוס בשם "טקזה" ("טקזי" באותה התקופה) ממקורותיו (של הטקזה) בצפון הרמה האתיופית ועד לים התיכון, כאשר התרבות הלניסטית-יוונית הגיעה לאזור השם השתנה ל"נילוס" השם היווני וכך הטקזה נזכר בשם "הנילוס" במונומנטום אדוליטנום. עכשיו למרות שלפי דעתי פתרתי את המסתורין של "חוילה החמית" (שהיא בכוש מכיוון שחוילה היה בנו של כוש) עולה שאלה נוספת איזה מהם הוא הגיחון ואיזה הפישון? ובכן יש לנו שתי נהרות עכשיו "הנילוס הכחול" (על הזיהוי של הגיחון באתיופיה נשאיר לדיון אחר) וה"טקזה" (לשם הדיון נקרא גם לעטברה בשם טקזה כך שהיה נהר אחד ארוך), לפי הממצאים עדיין לא החלטתי איזה הוא הפישון.

פיתרון זה מתאים גם למאמיני תורה ומדע כך שכאשר לוסי נמצאה באתיופיה אז זה הופך את אתיופיה למקום הולדת האנושות ואת אתיופיה לציוויליזציה העתיקה ביותר בעולם (פרעוני מצרים כתבו שהגיעו מארץ פונט שהיא לכל הסברות הייתה קיימת באתיופיה) ומעלה את האפשרות שמקומו האפשרי של גן העדן מוצא האדם מאתיופיה (היה באזור המחוזות ההיסטוריים באגמדיר וגוג'אם) בין הטקזה לנילוס הכחול מעניין שבמרכז האזור הייתה קיימת ממלכת ביתא ישראל. מקווה שההסבר עניין אותך, בברכת שבוע טוב אליש ޖޭ 19:41, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שבוע טוב אליש!
מרתק כתמיד (: נראה לי שההסבר שלך נתמך על ידי תיאורי הזהב והאבנים הטובות בסיפורי אלדד הדני. איזה מהנהרות מזוהה עם נהר אורינושו הנזכר במכתבי הכומר יוחנן (ראו כאן)? האם יש קשר בין "ממשלת הורינוס" שמזכיר אלדד הדני לבין "שבט ינוס" שהוא מתאר בהמשך, או שהדימיון בשמות מקרי?
אגב, לעניות דעתי בפתיל הקודם כדאי להעתיק לכאן את תוכן הדיון בינינו, במקום להפנות את המבקרים בדף זה לדף אחר. ליאור ޖޭ • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 22:13, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
שתי אגדות יהודיות על מסעות אלכסנדר תומכות בהסבר שלך - האחת על השער לגן עדן בהרי החושך והאחרת על נהר סמבטיון. אשריך, ליאור ޖޭ • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 23:58, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שנה שלישית למיזם[עריכת קוד מקור]

מזל טוב
מזל טוב
שיחה על השתלת ראש.
מזל טוב
מזל טוב

שבוע טוב!

מיזם ביתא ישראל החל כדיון בדף שיחה שהוביל ליצירת טיוטה למתקפת איכות, שהפכה לאחד המפעלים המוצלחים בוויקיפדיה העברית. אשמח אם תרצו לחגוג בצוותא את הישגי השנתיים הראשונות של המיזם, הנשען על כתפי ענק. ואפשר גם להיפגש בעוד שנה-שנתיים, ממילא עיקר המלאכה עוד לפנינו (:

לכבוד השנה השלישית למיזם נמצא תקציב של כמה אלפי שקלים לרכישת ספרים, שיסופקו ישירות לכותבים המעוניינים בהם. להערכתי הגסה התקציב אמור להספיק לרכישת כשלושים ספרים, אך אפשר להגמיש אותו לפי הצורך. אנא הוסיפו את הספרים החביבים עליכם לרשימה זו. פסח שמח! ליאור ޖޭ • י"א בניסן ה'תשס"ט • 06:08, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אפרסם תגובה בקרוב...אליש ޖޭ

שיתוף פעולה בין מיזמים[עריכת קוד מקור]

בשבוע האחרון התחלתי לעבוד על מיזם חדש - מיזם תרגום ה- 70 שמטרתו להרחיב קצרמרים קיימים על ידי תרגום הערכים שלהם מויקיפדיות זרות. בסוף השבוע הקרוב יתקיים במסגרת מיזם היובל.

במידה וקיימים קצרמרים של מיזם ביתא ישראל שניתן לשלב במיזם תרגום השבעים - כולם מוזמנים לכתוב אותם בהקדם באולם הערכים הממתינים על מנת שיכנסו לסבב השני של התרגום כבר בסוף השבוע הקרוב. ארז נמרוד כהן - שיחה - מיזם תרגום ה- 70 12:55, 6 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

מיזם נחמד מאד (: הוספתי לרשימה ארבעה ערכים הקשורים למיזם - טף, אינג'רה, אורח חמיש וזמר נודד (אזמרי). כרגיל, אני מוכן להשתתף בעסקאות חליפין - תרגום ערך מלועזית בתמורה לערך מהמיזם. לארז אני ממילא חייב כמה וכמה ערכים יפים, כל השאר מתבקשים לשלם מראש (: ליאור ޖޭ • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 18:16, 9 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

הפצת תפילות ביתא ישראל לכלל הציבור[עריכת קוד מקור]

הקלטת הפגישה השלישית עם הרב משה בר-יודא.

שלום שלום!

אמש נפגשתי בשלישית עם הרב משה בר-יודא, המקליט בימים אלה את תפילות ביתא ישראל. התפילות יופצו לכלל הציבור הישראלי בסדרה של אלבומים, בסיוע הפונותיקה הלאומית וגופים נוספים. הצעתי למשה לשחרר את כלל התפילות לרשת באמצעות ויקישיתוף והוא הסכים לרעיון, בהנחה שנמצא מקור תקציבי לכיסוי הוצאות ההקלטה וההפקה.

הנכם מוזמנים להאזין להקלטת הפגישה בינינו, במהלכה שוחחנו גם על יונה בוגלה, על מבצע משה וגם, להבדיל, על דו"ח ליטבק. אשמח אם תסייעו לי לחתוך חלקים מההקלטה ולשלב אותם בערכים המתאימים בוויקיפדיה. שבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ה בתמוז ה'תשס"ט • 10:58, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

מעניין ביותר, תודה ליאור על הראיון.
למרות שאני די שמח שדבר זה יעלה לויקישיתוף, החלום שלי הוא תרגום מלא לעברית של כל תפילות ביתא ישראל ויצירת סידור מאורגן בעברית (לצעירים), באגעזית (קסים) ואמהרית/טיגגראינית (למבגרים). בשבועיים החלופים בני משפחתי גררו אותי לבית הכנסת 'שבו בנים' של ליוצאי אתיופיה בבאר שבע והתאכזבתי, התפילות כולם הם מסידור בנוסח הספרדים נוסף על כך ישנם רבים שאינם מיוצאי אתיופיה באותו בית הכנסת (על זה אני שמח). מכל ההרצאות בבית הכנסת תחת השגחתם של רבנים יוצאי הקהילה (רובם חרדים ספרדים) אין איזכור אחד על צדיק מהקהילה באתיופיה כל ההרצאות מתמקדות ביהדות ספרד/בבל והמזרח להוציא חבש (שזו קהילתם שלהם) בגללה סיבה זו שהיא העיקרית אני כותב על תולדות ביתא ישראל, הרבניזציה הורגת את מורשת העדה. בשנים האחרונות התרחשו מספר ויכוחים בקהילה בין "הרבנים" ל"קסים" שבסופו הוקם בית כנסת אורגינלי של העדה (מסגיד) שנקרא על שמו של אבא צברה שבו מתפללים בתפילות האגעזיות בלבד, אך עדיין הצעירים מעדיפים ללכת לרבנים מכיוון ששם זה בעברית שלא נדבר על המבוגרים שהולכים למסגיד אך לא מבינים כלום בתפילות. לכן יש לייצור סידור בעברית שיישמר את מורשת העדה ולא נאבד אותה והכל יהיה נעול במוזיאון, מה יהיה לאחר שכל "דור המדבר" ילך מה אז ישאר? אליש ޖޭ 12:06, 24 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

תרגום מדיה ויקי לאמהרית[עריכת קוד מקור]

(כתבתי על זה כבר בבלוג שלי; מי שקרא שם, יכול לדלג על זה.)

קיימת ויקיפדיה בשפה האמהרית. היא מתפתחת לאט, בין היתר משום שהממשק של האתר מתורגם באופן חלקי ומי שאינו יודע אנגלית, מתקשה מאוד להשתמש בו. התרגום לאמהרית, לעברית ולכל שאר השפות נעשה באתר http://www.translatewiki.net, שמארח גם תרגום של תכנוֹת חופשיות נוספות. בסטטיסטיקה של תרגום לאמהרית רואים עכשיו הרבה אדום, כי התרגום חלקי מאוד.

האם אתם מכירים דוברי אמהרית בישראל שיוכלו לעזור בתרגום? אני מוכן לשבת עם כל אחד כזה, בהתנדבות ובכל מקום בארץ, ולהראות איך עושים את זה. ההשפעה המידית של שיפור התרגום היא הנגשה של ידע חינוכי זמין חופשי לעשרות מיליוני אנשים באתיופיה, בישראל ובשאר העולם. מיזם כזה גם יגרום לנוער מהעדה האתיופית בישראל להיזכר בשפה ולתקשר טוב יותר עם בני משפחתם המבוגרים, שלא היטיבו ללמוד עברית – קראתי לא פעם על כך שזו בעיה חברתית קשה במיוחד בקרב העולים מאתיופיה. ואם זה לא מספיק, אז פשוט כיף לראות את האחוזים שם בסטטיסטיקה עולים ל־100% ולדעת שאתה – או אַת – תרגמת את הממשק של האתר החמישי בעולם במספר המבקרים.

צרו אִתי קשר: טלפון 02.5819820, נייד 050.6950507, דוא״ל amir.aharoni@mail.huji.ac.il. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:13, 26 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

מיזם נפלא מעוניינת לקחת חלק...[עריכת קוד מקור]

היי, נתקלתי במיזם הנפלא והמושקע שלכם ומאוד אשמח לקחת חלק, אומנם איני דוברת אמהרית, אך אנגלית עבורי היא שפת אם. אשמח לדעת אם יש תרגומים של מושגים שאתם צריכים מהויקיפדיה באנגלית שאוכל לסייע בהם. המשך בהצלחה, ואהבתי שכתבתם על סבלנות... Itzuvit 21:10, 4 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

ברוכה הבאה! כמה טוב שבאת (:
יש ערכים רבים במהדורה האנגלית של ויקיפדיה שחסרים אצלנו, פשוט תאמרי מה מעניין אותך. הנה מבחר ראשוני:
  1. ירד (מלחין) (אנ') [12] - טיוטה
  2. זרע יעקב (אנ')
  3. הטטה (אנ')
  4. היישוב היהודי בגונדר - James Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel, ISBN 9780812231168, Chapter 3, p. 99-119 אם תרצי אוכל לשלוח לך את הפרק הזה בדואר אלקטרוני.
  5. מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר) (אנ')
  6. זמה - Kay Kaufman Shelemay, Music, Ritual, and Falasha History. Michigan State University Press, 1989. ISBN 0870132741, Chapter 6, p. 161-195 - גם את הפרק הזה אוכל לשלוח לך בדואר אלקטרוני אם תרצי.
  7. טף (אנ')
  8. טקזה (אנ')
  9. אברם פטרוביץ' חניבעל (אנ')
  10. כריסטובאו דה גאמה (אנ') - טיוטה.
  11. דמדומי שקיעה - נפילת ממלכת סמין -

Steven Kaplan, The Beta Israel: Falasha in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century, ISBN 9780814746646. Chapter 4, p. 88-94 : אוכל לשלוח לך את שני המקורות הללו אם תרצי.

ויש עוד כהנה וכהנה, כל ערך אדום שלצדו יש תבנית (אנ') אפשר לתרגם ישירות מוויקיפדיה האנגלית ולהרחיב בהמשך ככל שתמצאי לנכון. אשמח להציע ערכים נוספים, כאן או בדף השיחה שלי. תודה רבה וכתיבה מהנה! ליאור ޖޭ • א' באייר ה'תשע"א • 00:42, 5 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
יש פה שפע נפלא, אתחיל בלבדוק מה הכי מעניין אותי ואכחיל באהבה.. כרגע מוסיפה לרשימה אצלי בדף :) תודה לך וליל מנוחה!!! Itzuvit 00:47, 5 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
הוספתי את הערך זרע יעקב כהפנייה לשני זרע יעקב. והכחלתי את זרע יעקב (פילוסוף) , יש לי נקע ברגל כך שנעדרתי מהעבודה כמעט שבוע והשעות שלי התהפכו קצתItzuvit 05:08, 5 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
הכחלתי גם את טקזה:)Itzuvit 13:37, 5 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

זרע יעקב והטטה[עריכת קוד מקור]

האם לנוכח מיעוט האינפורמציה, לא יהיה נכון להוסיף את הערך הטטההטטה (אנ') בתוך הערך שיצרתי לזרע יעקב (פילוסוף) כפסקה מכובדת ואף לעשות הפניה לערך בשם בלי חזרתיות, כך הערך יעובה ויהיה מרשים וגם מלא בפני עצמו. אשמח להתייחסותכם בנושא, במידה וכן, אשמח להוסיף אותו לערך, פשוט קיבלתי החלטה לא לפתוח ערכים קצרמרים בויקיפדיה בעברית ולכן נמנעתי מלפתוח את הטטה עד עכשיו. כמובן שאקבל את תשובתכם.. רעיון למחשבה .. סופ"ש נפלא. שמחה שאני לומדת הרבה על יהדות אתיופיה מהמיזם שלכם. Itzuvit 21:29, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

אהלן, זהו רעיון יפה תוכלי גם להוסיף על הדרך את תלמידו וולדה חיות (אנ') וגם להשתמש במקור הזה [13] :) אליש ޖޭ 22:49, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
היי, הוספתי את הטטה, למעשה כל מה שהיה שם כבר הופיע בערך של זרע יעקב, אבל בכל זאת הכנתי להטטה פסקה ופתחתי את הערך + עשיתי הפניה לפסקה. לגבי וולדה חיות, רעיון מעולה, אוסיף גם אותו. Itzuvit 23:11, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
עבודה מעולה אליש ޖޭ 23:32, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
הוספתי את וולדה חיות אני עודשה את הכל בזמן שאני רואה את המשחק של מכבי כדי לנשום (אוהדת שרופה וזה עוזר לי להתרכז בזה :)) הקישור שנתת היה מצויין כי הוא נתן לי פרטים טכניים על ההטטה . הוספתי. אודה לך למעבר על הערך, אני גם אערוך אותו עוד מעט. עושה הפנייה לוולדה חיות. Itzuvit 23:47, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
שלא תוספי בטעות פרטים על המשחק של מכבי לערך :) כבקשתך אני גם אעבור עליו אליש ޖޭ 23:55, 6 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
העיקר שניצחו!!! בעקרון הערכים קצרים לכן היה נכון לאחד אותם. הכנסתי אותם לטבלה, אומנם אשמח אם תאגד אותם בטבלה של התחרות כדי שהם ייחשבו לי רק לערך אחד ושלא יחשבו שהכנתי 4 ערכים כשבפועל יצרתי 2 :)Itzuvit 00:02, 7 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

חודש א-לול[עריכת קוד מקור]

אנא שימו לב שחודש 'לול' מפנה לערך לול (בהקשר של תרנגולות)--אור שפירא - שיחה 17:47, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

היי שיניתי מ"גארה" ל"קארה" עם הכוונה היא לסכין .קארה או הסכין הוא לעניות דעתי לא כלי מלחמה לפי דעתי בנוסף לשוטל(המעוגלת) יש את ה"סייף" וה"גוראדה" (אם כי אני לא יודע אם הסייף והגוראדה הם שמות נרדפים או שיש ביניהם הבדלים) Yanivdas - שיחה 17:25, 3 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]