שערי ירושלים (שכונה)
שערי ירושלים הוא שמה של שכונה קטנה הנושקת לקצהו המערבי של רחוב יפו בירושלים, בסמוך לבניין שערי צדק הישן. בשמה העממי "אבו בסל".[1]
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – היציאה מן החומות
שנות התשעים של המאה ה-19 ראו התפרצות של בנייה יהודית אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. בניית השכונות נעשתה במגוון התארגנויות שאפשרו את הבניה. מחד גיסא אגודות של יהודים, בדרך כלל תושבי העיר העתיקה, שחברו לבנות שכונות, ומאידך גיסא שכונות של חברות כלכליות שונות. יוצאות דופן היו השכונות האחיות שערי ירושלים ואהל שלמה שנבנו על ידי איש חזון ציוני.
תהליך זה של בנייה מואצת מדגיש תמורות במצבה ובמעמדה של ירושלים. אוכלוסיית העיר החלה לגדול בקצב מהיר, מספר הצליינים המבקרים בה גדל והתפתחה תשתית לתיירות מודרנית. אחד מהמאיצים לתנופה הכלכלית היה כביש הכרכרות הראשון שנסלל בארץ מירושלים ליפו בשנת 1869. עם הרווחה הופיעו מחוץ לחומות ירושלים מבנים גדולים ומרשימים, הקובעים עד היום חלק מנופה של העיר כגון בניין שערי צדק הישן שהרחיבו את תחומי היישוב הרחק מטווח הראיה של העומד על החומות.
בתהליך היציאה מהחומות עומדים זה לצד זה בני היישוב הישן שפרצו מחומות העיר העתיקה ובני העלייה הראשונה מבשרי הבניה הציונית-לאומית של ירושלים.
עורק התנועה של רחוב יפו, שסלילתו החלה בשנת 1867 ונסתיימה ב-1869, עליו זרמה התנועה מירושלים מערבה לכוון מישור החוף, היה גורם כלכלי בעל חשיבות רבה ועליו זרמו סחורות ואנשים בדרכם לירושלים. על כביש זה הוקמו שכונות שהתפרנסו מהתנועה והשירותים שנבנו כפועל יוצא מהתרחבות העיר ועם תלות הולכת ופוחתת בעיר העתיקה וביישוב הישן.
תולדות השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכונת שערי ירושלים ואחותה אוהל שלמה הוקמו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19[2] על ידי הסוחר יצחק ליפקין. כיוון שהיה סוחר ירקות (ובהם בצל) נקרא בפי העם "אבו בסל" (אבי הבצל), שם שדבק בשכונות שהקים.[3][4] אברהם משה לונץ מציין כי שכונת שערי ירושלים נוסדה בידי חברה מסחרית וכי בשנת 1897 הגיע מספר הבתים בשכונה ל-40.[5]
י. שפירא. בספרו[6] מסכם כי שם השכונה ניתן לה על שם היותה השכונה המערבית ביותר בירושלים. בהערת אגב מציין פרופסור יהושע בן אריה בספרו[7] כי למרות היות השם בעל אחיזה במציאות הרי שבדרך כלל ניתנו לשכונות שמות פיוטיים ולא בהכרח שמות בעלי משמעות מחייבת.
השכונה נבנתה בפאר יחסי לתקופה, ודירותיה הושכרו למשפחות יהודיות. בשלב ראשון נבנו בשכונה 40 דירות על פי התבנית המוכרת של סוף המאה ה-19. בשכונה הייתה חצר גדולה מוקפת בתים בני קומה אחת או שתיים. במרכז החצר היה בור מים גדול המכיל מי שתייה. מרבית הדירות בשכונה היו בנות 2 חדרים, חצר מקורה עם מטבחון ושירותים וכן חצר פתוחה לגידול תבלינים וצמחי נוי.
במקביל לבניית השכונה והשכונה האחות אהל שלמה נבנו בסמוך שני מוסדות חשובים. הראשון הוא בניין שערי צדק הישן שנבנה מצדו השני של רחוב יפו והשני הוא בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי שנבנה ממערב לשכונה.
שנוי והריסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-20 סבל רחוב יפו בכלל והשכונות הצמודות לחלקו המערבי בפרט מהזנחה שהביאה להידרדרות במצב המבנים ולחולשה של האוכלוסייה המתגוררת בהם. הזנחה זו הקרינה על כל חלקי מרכז העיר שכיום כבעבר יונקים את חיותם מהתנועה השוקקת ברחוב יפו.
לתהליך מספר סיבות, סיבה אחת היא הקמת מתחמי מסחר ותרבות בפריפריה של העיר ומחוץ לה, כדוגמת קניון מלחה, אזורי המסחר והתעשייה הקלה בתלפיות וגבעת שאול רוקנו את אזור מרכז העיר. סיבה נוספת היא פיגועי הטרור, שהכו במרכז העיר ירושלים בעוצמה.
נכון לשנת 2008 עובר מרכז העיר ירושלים שינויים מאסיביים ונעשים מאמצים לשיקומו והזרקת חיים חדשים לרחובותיו. במרכז התהליך עומד פרויקט הרכבת הקלה שהקו הראשון שלו – הקו האדום, העובר לאורך כל רחוב יפו ועתיד לקשר את אזור מרכז העיר עם שכונות הפריפריה. התקווה היא כי פיתוח מערכת הסעת המונים יעילה תשפר את איכות הסביבה העירונית ותמשוך חזרת תושבים, חיי מסחר והשקעות למרכז. עם זאת, קו הרכבת העתיד לעבור ברחוב יפו לכל אורכו הצריך ביצוע עבודות הרחבה של הרחוב והריסת חלק מהמבנים הגובלים ברחוב, דבר הכרוך בפגיעה בחזותו ההיסטורית של המתחם.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רחוב בשכונה
-
רחוב "אבו בסל" מבט אל רחוב יפו
-
שכונת שערי ירושלים, חדש על ישן
-
הרס בתי השכונה הנושקים לרחוב יפו
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנחס אמתי, נדר קטן: סיפורים משכונת אבו בסל - הוצאת עתון 77, 2016.
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
- י' בן אריה, ירושלים במאה הי"ט, אוניברסיטה משודרת, תל אביב 1980.
- ד' קרויאנקר, אדריכלות בירושלים – תקופות וסגנונות 1860-1914, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1983
- י' גליס, שכונות בירושלים – פרשת בניינה והתפתחותה של ירושלים מחוץ לחומות ספרים ראשונים, ירושלים תשל"ג.
- א"ב ריבלין, ירושלים – תולדות היישוב העברי במאה הי"ט, הוצאת אלף, תשכ"ו.
- אברהם פררה, יש זכרונות שאוהבים, ירושלים תשמ"ו 1985. (חוברת זיכרון שיצאה לאור במלאת שנה לפטירתו. העורך: דן אלמגור)
- אלונה ורדי (עורכת), מדריך ישראל החדש, כרך 12: ירושלים, עמ' 298.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השכונות המערביות של רחוב יפו - אתר ירושלים בת קיימא.
- סיור מלווה בתמונות בשכונות המערביות של רחוב יפו - אתר תפוז
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת ירושלים, 1919 (באנגלית) עם ציון שם השכונה Abu Bassal, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ עזרת סופרים, המליץ, 9 בנובמבר 1893
- ^ יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומות, ירושלים תש"ח עמוד 98.
- ^ מורה טורקית, החרות, 13 במאי 1912
- ^ נתיבות ציון וירושלים - מבחר מאמרים בעריכת ג' קרסל, ירושלים, תשל"א
- ^ ירושלים מחוץ לחומה תולדה והווי
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר", עמוד 276