שערי ירושלים (שכונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחוב בשכונת שערי ירושלים
הזמנה לברית של בן משפחת יצחק ליפקין בשכונה, 1909

שערי ירושלים הוא שמה של שכונה קטנה הנושקת לקצהו המערבי של רחוב יפו בירושלים, בסמוך למבנה שערי צדק הישן. בשמה העממי "אבו בסל".

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היציאה מן החומות

שנות התשעים של המאה ה-19 ראו התפרצות של בניה יהודית אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. בניית השכונות נעשתה במגוון התארגנויות שאפשרו את הבניה. מחד אגודות של יהודים, בדרך כלל תושבי העיר העתיקה, שחברו לבנות שכונות ומאידך שכונות של חברות כלכליות שונות. יוצאות דופן היו השכונות האחיות שערי ירושלים ואהל שלמה שנבנו על ידי איש חזון ציוני.

תהליך זה של בניה מואצת מדגיש תמורות במצבה ובמעמדה של ירושלים. אוכלוסיית העיר החלה לגדול בקצב מהיר, מספר הצליינים המבקרים בה גדל, והתפתחה תשתית לתיירות מודרנית. אחד מהמאיצים לתנופה הכלכלית היה כביש הכרכרות הראשון שנסלל בארץ מירושלים ליפו בשנת 1869. עם הרווחה הופיעו מחוץ לחומות ירושלים מבנים גדולים ומרשימים, הקובעים עד היום חלק מנופה של העיר כגון מבנה שערי צדק הישן שהרחיבו את תחומי היישוב הרחק מטווח הראיה של העומד על החומות.

בתהליך היציאה מהחומות עומדים זה לצד זה בני היישוב הישן שפרצו מחומות העיר העתיקה ובני העלייה הראשונה מבשרי הבניה הציונית-לאומית של ירושלים.

עורק התנועה של רחוב יפו שסלילתו החלה בשנת 1867 ונסתיימה ב-1869 עליו זרמה התנועה מירושלים מערבה לכוון מישור החוף היה גורם כלכלי בעל חשיבות רבה ועליו זרמו סחורות ואנשים בדרכם לירושלים. על כביש זה, הוקמו שכונות שהתפרנסו מהתנועה והשירותים שנבנו כפועל יוצא מהתרחבות העיר ועם תלות הולכת ופוחתת בעיר העתיקה וביישוב הישן.

תולדות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניון אוטובוסים של חברת המקשר בשכונה, שנות ה-30

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת אבו בסל ואחותה שערי ירושלים הוקמו על ידי הסוחר יצחק ליפקין. כיוון שהיה סוחר ירקות (ובהם בצל) נקרא בפי העם "אבו בסל" (אבי הבצל), שם שדבק בשכונות שהקים[1]. אברהם משה לונץ מציין כי שכונת שערי ירושלים נוסדה בידי חברה מסחרית וכי בשנת 1897 הגיע מספר הבתים בשכונה ל-40.[2]

י. שפירא. בספרו[3] מסכם כי שם השכונה ניתן לה על שם היותה השכונה המערבית ביותר בירושלים. בהערת אגב מציין פרופסור יהושע בן אריה בספרו[4] כי למרות היות השם בעל אחיזה במציאות הרי שבדרך כלל ניתנו לשכונות שמות פיוטיים ולא בהכרח שמות בעלי משמעות מחייבת.

השכונה נבנתה בפאר יחסי לתקופה, ודירותיה הושכרו למשפחות יהודיות. בשלב ראשון נבנו בשכונה 40 דירות על פי התבנית המוכרת של סוף המאה ה-19. בשכונה הייתה חצר גדולה מוקפת בתים בני קומה אחת או שתים. במרכז החצר היה בור מים גדול המכיל מי שתייה. מרבית הדירות בשכונה היו בנות 2 חדרים, חצר מקורה עם מטבחון ושירותים וכן חצר פתוחה לגידול תבלינים וצמחי נוי.

במקביל לבניית השכונה והשכונה האחות אהל שלמה נבנו בסמוך שני מוסדות חשובים. הראשון הוא מבנה שערי צדק הישן שנבנה מצדו השני של רחוב יפו והשני הוא בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי שנבנה ממערב לשכונה.

שנוי והריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת שערי ירושלים, מבט מרחוב יפו על חזיתות משוחזרות

בסוף המאה ה-20 סבל רחוב יפו בכלל והשכונות הצמודות מלחלקו המערבי בפרט מהזנחה שהביאה להידרדרות במצב המבנים ולחולשה של האוכלוסייה המתגוררת בהם. הזנחה זו הקרינה על כל חלקי מרכז העיר שכיום כבעבר יונקים את חיותם מהתנועה השוקקת ברחוב יפו.

לתהליך מספר סיבות, סיבה אחת היא הקמת מתחמי מסחר ותרבות בפריפריה של העיר ומחוץ לה, כדוגמת קניון מלחה, אזורי המסחר והתעשייה הקלה בתלפיות וגבעת שאול רוקנו את אזור מרכז העיר. סיבה נוספת היא פיגועי הטרור, שהכו במרכז העיר ירושלים בעוצמה.

נכון לשנת 2008 עובר מרכז העיר ירושלים שינויים מאסיביים ונעשים מאמצים לשיקומו והזרקת חיים חדשים לרחובותיו. במרכז התהליך עומד פרויקט הרכבת הקלה שהקו הראשון שלו – הקו האדום, העובר לאורך כל רחוב יפו ועתיד לקשר את אזור מרכז העיר עם שכונות הפריפריה. התקווה היא כי פיתוח מערכת הסעת המונים יעילה תשפר את איכות הסביבה העירונית ותמשוך חזרת תושבים, חיי מסחר והשקעות למרכז. עם זאת, קו הרכבת העתיד לעבור ברחוב יפו לכל אורכו הצריך ביצוע העבודות הרחבה של הרחוב והריסת חלק מהמבנים הגובלים ברחוב, דבר הכרוך בפגיעה בחזותו ההיסטורית של המתחם.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומות, ירושלים תש"ח עמוד 98.
  2. ^ נתיבות ציון וירושלים - מבחר מאמרים בעריכת ג' קרסל, ירושלים, תשל"א
  3. ^ ירושלים מחוץ לחומה תולדה והווי
  4. ^ יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר", עמוד 276


קואורדינטות: 31°47′15″N 35°12′35″E / 31.78742°N 35.20970°E / 31.78742; 35.20970