קריית וולפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית וולפסון
Jerusalem-volfson buildings.jpg
קריית וולפסון במבט מגן סאקר
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1964
מייסדים חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ
על שם יצחק וולפסון
קואורדינטות 31°46′36″N 35°12′36″E / 31.7767°N 35.21°E / 31.7767; 35.21 
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
קריית וולפסון
קריית וולפסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדלים הוקמו בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ (שהקימה גם את מגדל שלום בתל אביב). בראש המיזם עמדו האחים מרדכי[1] ומשה מאיר, שזכו לעידוד של ראש העירייה, מרדכי איש שלום. על קרקע שרכשו תמורת 1.2 מיליון דולר מהכנסייה היוונית-האורתודוקסית ומינהל מקרקעי ישראל.[2]

התכנון הראשוני של המגדלים נעשה על ידי האדריכל איי אם פיי, שהציע שלושה מגדלים בני 29 קומות כל אחד. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה מגדלים בני 16 קומות בלבד, ופיי פרש מהובלת המיזם. גם מגדלים בגובה זה היוו הישג מבחינת היזמים, משום שבנייה לגובה לא הייתה קיימת בירושלים של אותה עת. "נראה שכמו בתל אביב שימש התכנון של אדריכל עולמי זרז ותנא מסייע להשגת מטרות תכנון שהעין הציבורית מתקשה לקלוט", כתב על כך שי מאיר, בנו של מרדכי מאיר.[3]

את פיי החליף האדריכל יצחק פרלשטיין, שתיכנן שכונה בת חמישה מגדלי מגורים בני 16 קומות כל אחד, שלמרגלותיהם כמה עשרות דירות מדורגות (התואמות את המבנה הטופוגרפי של האזור) ומרכז מסחרי. יושב ראש הכנסת, קדיש לוז, נמנה עם המתנגדים לתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, וטען שמהמגדלים ניתן יהיה לצלוף על הכנסת.

לאחר הקמתם של שני המגדלים הראשונים קמה מחאה ציבורית. ראש העירייה החדש, טדי קולק, ביקש להכין תוכנית חלופית לשלושת המגדלים שטרם נבנו, אך היזם מרדכי מאיר לא נענה להצעה זו. בשכונה נבנו כ-400 דירות ומרכז מסחרי בשטח 10,000 מ"ר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "מדרכי מאיר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2916.
  2. ^ נועם דביר, מגדלי וולפסון בירושלים - האח הגדול של הולילנד, באתר הארץ, 21.5.2010
  3. ^ שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר, הוצאת קווים, 2009.


Emblem of Jerusalem.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.