ואדי אל-ג'וז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואדי אל-ג'וז
وادي الجوز
Jerusalem (22468000837).jpg
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד סוף המאה ה-19
קואורדינטות 31°47′20″N 35°14′16″E / 31.7888°N 35.2378°E / 31.7888; 35.2378
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ואדי אל-ג'וז
ואדי אל-ג'וז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הבניינים הראשונים בשכונה, בסוף מאה התשע עשרה, על רקע העיר העתיקה, במבט מהר הצופים
מפת השכונה וסביבתה משנת 1946
שלט המודיע על התחלת בניית השיכון החדש בשכונה, 1969

וַאדִי אֶל-ג'וֹזערבית: وادي الجوز, "נחל האגוז") או ואדי ג'וז היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מטרים מעל פני הים. בשכונה מתגוררים כ-15,000 תושבים[1], וברחובה הראשי מרכז מסחרי ומוסכים רבים המשרתים את כלל תושבי העיר.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבול השכונה בצפון אזור מערת שמעון הצדיק ושכונת נחלת שמעון, בדרום חומת העיר העתיקה ומוזיאון רוקפלר. השכונה מתפרשת משני עברי ערוץ הנחל: ממזרחו - על המורדות המערביים של הר הזיתים והר הצופים וממערבו על המורדות המזרחיים של הרכס המוגבה שבמרכזו עוברת דרך שכם וגבעת שייח' ג'ראח. שמה העברי של השכונה נחל האגוז נקבע בשל עצי אגוז הבודדים הנמצאים בשכונה. בעבר גדלו עצי אגוז רבים באזור ירושלים[2]. השערה אחרת היא שמקור השם ואדי ג'וז הוא בקיצור של השם שהופיע במפות צלבניות, Valley of Josaphat ("ואלי אוף ג'וזפאט").[3]

השכונה נקראת גם "אל-קעה" – הבקעה. בפאתי השכונה עוברת מנהרת הר הצופים, המקשרת בין מעלה אדומים למרכז ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום השכונה היו כמה מבני "קסר" (ברבים: קוּסוּר), כינוי לבתי קיץ שהקימו עשירי ירושלים בתקופה העות'מאנית בין הכרמים שמחוץ לעיר. בתי אבן אלה נראו ממרחק כמו מבצרים קטנים ולכן כונו "קַסר" (ארמון, טירה). לפי עדותו של שייח' מוחמד אל-ח'לילי (המאה ה-18), היו בימיו בירושלים כמאה קוּסוּר. בירושלים נותרו מעטים מבתי הקיץ האלה. הבולט שבהם הוא קסר א-שייח', שהוקם ב־1711 בידי שייח' מוחמד אל-ח'לילי מחוץ לפינה הצפונית-מזרחית של חומת ירושלים (בתחום מוזיאון רוקפלר של היום). לידו ניצב קסר אבו אל-ח'יר, שהוקם לפי עדות יושביו באמצע המאה ה-18. בוואדי ג'וז נמצא קסר סולטאן א-נאט'יר (קסר אל-חטיב), שהוקם כנראה במאה ה-17, ובמורדות הר הצופים ממערב לוואדי ג'וז נראים שרידים של מספר בתי קיץ נוספים.

השכונה החלה להתפתח בסוף המאה ה-19 כחלק מתהליך היציאה מן החומות של משפחות מוסלמיות אל מחוץ לעיר העתיקה. תהליך הבנייה באזור זה הושפע מפתיחתו של שער הפרחים, בשנת 1871, שהיה סגור באבנים עד אז במשך כ-100 שנים. בני משפחות מוסלמיות אמידות מירושלים הקימו את הבתים הראשונים. עד כיבוש ירושלים בידי הבריטים, בסוף 1917, הגיע מספר הבתים בשכונה ל-16[4].

במהלך מלחמת השחרור, ב-26 בפברואר 1948 לפנות בוקר, פוצצה ההגנה שמונה בתים בשכונה, שבעה תושבים נהרגו ועשרות נפצעו[5]. כתגובה, באותו היום התקבצו קבוצה של ערבים תושבי השכונות באזור וביקשו לתקוף את הר הצופים. לוחמי ההגנה ירו עליהם פגזי מרגמות ואש מקלעים, הרגו כעשרים מהם ופצעו עשרות.[6]

לאחר 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואדי אל-ג'וז התפתחה לצורתה הנוכחית בין 1948 ל-1967. במהלך מלחמת השחרור קלטה השכונה פליטים מהשכונות המערביות של ירושלים שנתפסו על ידי ישראל ומהגרים מכפרי יהודה ושומרון בשל קרבתה לעיר העתיקה. מאחר שהייתה מאוכלסת בדלילות והיה בה שטח פנוי רב. בין הפליטים הירושלמים היו תושבים ערבים משכונת בקעה. עיקר גידול האוכלוסייה בוואדי אל-ג'וז באותן השנים מיוחס להגירה מכפרי הגדה המערבית בשנות החמישים והשישים. במרכז ואדי אל-ג'וז שכנה הזעירה ג'בל אבו ג'יבנה, בה התגוררו 350 תושבים החל משנות התשעים, בעיקר מסביבת סער. הבעלים של 44 הדונם המרכיבים את השכונה הם משפחת אבו ג'יבנה. אבו ג'יבנה התגוררו בשכונת באב א-סילסילה בעיר העתיקה, רכשו את האדמות בוואדי אל-ג'וז בסוף המאה ה-19[7].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 ,במפקד הראשון שבוצע בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, התגוררו בשכונת ואדי ג׳וז 3264 תושבים. בשנת 1972 השלים משרד השיכון את בנייתו של שיכון בשכונה לטובת האוכלוסייה הערבית[8], שקלטה חלק מהמשפחות הערביות שפונו מהרובע היהודי.[3] בשנת 1997, הודיע משרד השיכון על תוכנית להקמת כ-100 דירות בשכונה במסגרת כללי פרויקט מחיר למשתכן, אך התוכנית לא יצא לפועל[9].

בשנת 2004 ביקש ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי לשנות ייעוד מתחם בשכונה, שתוכנן במקור על ידי משרד השיכון והעירייה בעבור אוכלוסייה ערבית, וליישבו ביהודים[10]. לבסוף לא יצא הפרויקט לפועל.

ב-11 ביוני 2010 ביצע שוטר וידוא הריגה בתושב השכונה שלטענתו ניסה לדרוס אותו ואת חבריו. לאחר שיצא התושב מרכבו ונמלט ירו שוטרים לעברו, הוא נפגע ונפל, ולאחר מכן ביצע השוטר וידוא הריגה מטווח קצר[11].

באוגוסט 2014 נהרג נער פלסטיני מכדור ספוג בהפגנה, אך לא הוגש כתב אישום, לאחר שהמחלקה לחקירת שוטרים סגרה את התיק[12].

על פי נתוני עיריית ירושלים יש בשכונה כ-15,400 תושבים, נכון לשנת 2014[13]. מרבית התושבים מוסלמים סונים, וההערכות הם שכמחצית הם ממוצא חברוני. בשכונה חי גם מיעוט של נוצרים.[3]

חלוקה לשכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב הראשי של השכונה משמש מרכז של מוסכים ובתי מלאכה לתיקון מכוניות, הגדול במזרח ירושלים. אל המוסכים מגיעים גם רבים ממערב ירושלים, בשל המחיר הזול ביחס למוסכים במערב העיר. בשכונה ממוקם גם השוק הסיטונאי לירקות ופירות של מזרח ירושלים[14].

השכונה נחלקת לשכונות-משנה: שכונת הסעירים, שכונת פלכיין הגובלת בשטח הגן הלאומי שבעמק, שיכון המורים (אל-ראס) בחלקה הגבוה יותר של השכונה, שכונת אטפאא׳ייה (׳כיבוי האש׳) בחלקה הדרומי של השכונה ליד תחנת כיבוי האש, ושכונת אל- חסבה הסמוכה לשוק הסיטונאי.[3]

מתחם מאמוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקה הצפוני של השכונה שוכן מתחם, ששטחו 28 דונם, המוכנה "מאמוניה" או "מעמוניה" שיועד בתוכנית אב ירושלים 1968 לבניית מבני ציבור לטובת האוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים. במתחם תוכננה הקמתו של בית ספר, מרכז יום לקשיש, ומתנ"ס. בשנת 1985 רכש איל ההון היהודי-אמריקאי ארווינג מוסקוביץ, מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, את מלון שפרד הממוקם מעל למתחם. מוסקוביץ ופעילי ימין לחצו במשך שנים ארוכות על עיריית ירושלים לא לאשר את תוכניות הבינוי במתחם. מאחר שביקשו לבנות שכונה יהודית בצמוד למתחם[15]. לבסוף שונו התוכניות, במקום בית ספר ומתנ"ס, נפתחה במתחם בשנת 2006, לשכת האוכלוסין של משרד הפנים עבור תושבי מזרח ירושלים ולשכת עבודה[16].

תוכניות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית המתאר ירושלים 2000, שהוכנה החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אזור ואדי אג'-ג'וז סומן כאחד משלושת מרכזי העסקים הראשיים של ירושלים. על פי התוכנית יפונה אזור המוסכים לאורך הרחוב הראשי של השכונה ובמקומו יתאפשר בינוי אינטנסיבי של בניינים למסחר, משרדים ומלונאות[17]. קידום התוכנית התעכב במשך שנים רבות, רק במרץ 2010, אישרה אותה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה[18]. והיא אושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה רק במאי 2020[19]. על פי התוכנית תוקם קריית ההייטק בוואדי אל ג'וז, שתמותג כ"סיליקון ואדי", והיא כוללת פינוי של כ-200 בתי עסק, מרביתם מוסכים. במקומם מבקשת התוכנית לבנות כ-200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, בדגש על הייטק. זאת לצד 50 אלף מ"ר של שטחי מסחר ועוד 50 אלף מ"ר למלונאות[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואדי אל-ג'וז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיריית ירושלים, שכונת ואדי ג'וז- מידע ונתונים
  2. ^ וילנאי, ואדי א-ג'וז, אנציקלופדיה אריאל, 1965
  3. ^ 1 2 3 4 מוחמד נכאל, ישראל קמחי, יצחק רייטר, ליאור להרס, השכונות הערביות במזרח-ירושלים-מחקר תשתית והערכה: ואדי ג׳וז, באתר מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל, ‏2015
  4. ^ יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה ירושלים, יד יצחק בן צבי והקרן לירושלים, 1978, עמ׳ 472–478
  5. ^ ההגנה פוצצה 8 בתים בירושלים, מעריב, 26 בפברואר 1948
  6. ^ 12 שעות נטוש קרב על הר הצופים, מעריב, 26 בפברואר 1948
  7. ^ Dalia Habash, 'Wadi al-Joz: In Focus,' Jerusalem Quarterly Spring 1998,1
  8. ^ במזרח ירושלים: שיכון חדש בואדי ג'וז, מעריב, 8 בפברואר 1971
    נמסרו דירות ראשונות לערבים בואדי ג'וז, מעריב, 23 בינואר 1972
  9. ^ נעה ווסרמן, ‏משרד השיכון מתכנן בנייה ציבורית ל-1,000 דירות לערבים בירושלים, באתר גלובס, 5 במאי 1997
  10. ^ נדב שרגאי, הצעה: ליישב יהודים בוואדי ג'וז "למען איחוד ירושלים", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2004
  11. ^ עמירה הס, יניב קובוביץ, מח"ש סגרה תיק נגד שוטר שווידא הריגת פלסטיני, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
  12. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, מח"ש מודה שנער פלסטיני נהרג מכדור ספוג בהפגנה, אך לא תגיש כתב אישום, באתר הארץ, 17 במאי 2016
  13. ^ שכונת ואדי ג'וז, נתונים סטטיסטיים
  14. ^ אתר למנויים בלבד רונית ורד, קישואים במקום פוליטיקה בשוק הסיטונאי בוואדי ג'וז, באתר הארץ, 15 במרץ 2015
  15. ^ דליה טל, ‏הימין לוחץ: לא לפתח את מאמוניה, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2001
  16. ^ ראלי סער, הלשכה החדשה של מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים תיחנך מחרתיים, באתר הארץ, 2 במרץ 2006
    אתר למנויים בלבד ניר חסון, הסבל בתור ללשכת האוכלוסין היחידה במזרח ירושלים גורם לתסיסה בקרב התושבים, באתר הארץ, 18 במרץ 2018
  17. ^ ואדי אג'-ג'וז - סקר השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים עמותת במקום
  18. ^ מיכל מרגלית, ‏הוועדה המקומית ירושלים אישרה הרחבת מרכז עסקים במזרח העיר, באתר גלובס, 23 במרץ 2010
  19. ^ גיא דרייגור, בשורה לכלכלה במזרח העיר: תוכנית ליצירת 10,000 מקומות תעסוקה חדשים, באתר כל העיר, 10 במאי 2020
  20. ^ גיא נרדי, ‏תוכנית חדשה במזרח ירושלים: מוסכים לעיסאוויה והייטק לוואדי אל ג'וז, באתר גלובס, 30 ביולי 2020