אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים. במסכתות רבות, פירוש התוספות המופיע על הדף בדפוסים הוא מתוספותיו. חיבר בנוסף גם פירוש על התורה, שלא נמצא בידינו, אך מוזכר ברשימת חיבורים שצורפה לכתב יד של ספר הרקמה לרבי יונה אבן ג'נאח.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליעזר מטוך היה בן אחותו של רבי יחזקיה ממגדבורג (מהרי"ח).[1]
א"א אורבך זיהה את רבי אליעזר מטוך עם רבי אליעזר בן שלמה נכד רבי יצחק מווינה.[2] השערה נוספת אותה העלה ר' יעקב פרבשטיין המהדיר של שו"ת מהר"ם רוטנבורג[3] היא כי שם אביו הוא אפרים.[4]
תוספותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליעזר מטוך ערך את תוספות שאנץ ואת תוספות איוורא שקדמו לו. לקבצים אלו הוסיף הערות ותוספות תחת השם "גיליון התוספות". החיבור עם ההערות ותוספות נוספות שלו נקרא תוספות טוך. בניגוד לקבצים אחרים של תוספות, דרכו של תוספות טוך, היא לפרש את הסוגיא, ולא לפסוק הלכה.[5]
גרשום שונצינו, מעיד שתוספות טוך למסכתות שונות היו מפוזרות במקומות שונים בצרפת, והוא אסף את הקבצים הנוגעים למסכתות הישיבתיות והדפיסם לצד הגמרא בדפוס שונצינו (בדפוס שונצינו הודפסו רק מסכתות אלה). ממנו הועתקו קבצים אלו זה לדפוס בומברג ומשם לכל הדפוסים, אולם במסכתות האחרות, שלא הודפסו בדפוס שונצינו, נאלצו מדפיסי דפוס בומברג להשתמש בקובצי תוספות אחרים, ערוכים פחות.
בדפוסי התלמוד, הודפסו תוספות טוך על המסכתות:
- שבת (מבוסס על תוספות שאנץ)
- פסחים (לפי תוספות שאנץ, פרק י' לפי תוספות רבנו יחיאל מפריז)
- יבמות (לפי תוספות שאנץ עד פרק י"א, מפרק י"ב בעיקר לפי תוספות ר"י שירליאון)
- כתובות (לפי תוספות שאנץ)
- גיטין
- בבא קמא (לפי תוספות ר"י שירליאון)
- בבא מציעא
- בבא בתרא
- שבועות (לפי תוספות רבי אלחנן)
- חולין
- נדה
גם התוספות הנדפסות על מסכת עירובין זוהו כתוספותיו של ר' אליעזר מטוך.[6]
בחלק ממסכתות אלה מופיע על צד העמוד "גיליון תוספות" או "תוספות ישנים", שהם ההערות של ר"א מטוך עצמו. הרב משה יהודה בלוי הדפיס ב"שיטת הקדמונים" גיליון תוספות טוך על מסכתות יבמות, בבא קמא וחולין.[7]
בנוסף לתוספות טוך שנדפסו על הגמרא, הודפסו מכתב יד תוספות טוך למסכת קידושין.[8]
תוספות טוך נחשבו מאוד בעיני בני הדורות הבאים. המהרי"ק כתב שבמקרה של מחלוקת בין שני קובצי תוספות יש ללכת אחר תוספות טוך, כי הם מאוחרים יותר.[9] רבי בצלאל אשכנזי כתב עליהם ”ודע שהגליונות של תוס' הם מלשון ה"ר אליעזר מטוך מחבר התוס', ולכן אתה המעיין הפוך בהם והפוך בהם ותמצאם בטוב טעם ודעת.” (שיטה מקובצת למסכת כתובות, לב ע"א.).
מקומו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים הציעו הצעות שונות בנוגע לעיר "טוך" ממנה הגיע רבי אליעזר. הצעה אחת היא לזהות אותה עם העיירה טוכהיים, הסמוכה למגדבורג (עירו של דודו רבי יחזקיה). א"א אורבך דחה הצעה זו בטענה שלא ידועה ישיבת יהודים בטוכהיים, ועל כן הציע לזהות את טוך עם טוק (אנ') שבנורמנדי (Touques). אולם, גם על עיירה זו לא ידוע שישבו בה יהודים. שמחה עמנואל דחה את דברי אורבך, כיוון שממספר מקורות עולה שרבי אליעזר היה חכם אשכנזי ולא צרפתי: דודו רבי יחזקיה הוא בן מגדבורג, וכן נזכרות תשובות שלו לקהילה זו. כמו כן, נראה כי קיים קשרי התכתבות ומפגשים עם מהר"ח אור זרוע שהתגורר בווינה ובערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה, אך לא בצרפת. על כן, מקיים עמנואל את הזיהוי עם טוכהיים, ומעלה גם אפשרות לזהותה עם טאוכה (אנ') הסמוכה ללייפציג.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אליעזר מטוך", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב אריה ליבוביץ, "מהותן של תוספות טוך", ישורון כז, תתצו-תתקו
- הרב אריה ליבוביץ, "התוספות שנכתבו על ידי ר' אליעזר מטוך", ישורון כט, תתעא-תתפד
- שלם יהלום, "טוך: שכתוב אשכנזי של תוספות צרפתיים", שנתון המשפט העברי כח (תשע"ד–תשע"ה), עמ' 111–169 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- הרב אברהם חבצלת, זמנם ומקומם של תוספות טוך, ירושתנו ב, עמ' שיט–שכג, באתר היברובוקס
- שלם יהלום, "תורת הכינויים של ר' אליעזר מטוכהיים", JSIJ 15 (2019).
אליעזר מטוך, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי יוסף יוזפא אוסטרייכר, לקט יושר, דפוס איטצקאווסקי, ברלין, תרס"ד, באתר היברובוקס
- ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, כרך ב', מהדורה חמישית, הדפסה שמינית (2007), ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 581–582
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ספר סיני וליקוטים סימן תקסד
- ^ ראה ראיות ופירכות לשתי השיטות בדברי הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, "בירור זהותו של רבי אליעזר מטוך ותולדותיו", בתוך מבוא לילקוט מפרשים החדש, הוצאת עוז והדר, ירושלים ה'תשפ"א.
- ^ תוספות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ הרב אריה ליבוביץ, התוספות שנכתבו ע"י ר' אליעזר מטוך, ישורון כט, עמ' תתעא-תתפד
- ^ שיטת הקדמונים: בבא קמא (ניו יורק, תשל"ז); שיטת הקדמונים: חולין (ניו יורק, תשמ"ו); שיטת הקדמונים: יבמות (ניו יורק, תשמ"ו).
- ^ הרב אברהם צבי שינפלד (מהדיר), תוספות טוך קידושין לרבנו אליעזר מטוך (ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ב. מהדורה שנייה: תשע"ו).
- ^ שורש ק"ז, הובא ביד מלאכי, כללי התוס', דף קכ"ח.
- ^ שמחה עמנואל, תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, 2012, עמ' 52–53.
