לדלג לתוכן

לידה (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוני סלע. על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת
תור העיר (צוצלת). על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת

לידה בהלכה הוא מושג המתייחס למכלול הנושאים ההלכתיים הקשורים ללידה וליחס ליולדת, כגון טומאת יולדת וקורבן יולדת.

ערך מורחב – קללת האדם והאשה

על פי המסופר בפרשת בראשית, כאב הלידה הוא תוצאה של חטא עץ הדעת, בו אכלה חוה מפרי עץ הדעת בניגוד לצו האלוהי, ואף נתנה לבעלה מפרי העץ. בעקבות זאת נתקללה האישה בקללה: ”הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק ט"ז).

טומאת יולדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טומאת יולדת

על פי הכתוב בספר ויקרא, יולדת נעשית טמאה טומאת יולדת למשך שבוע לאחר לידת בן, ושבועיים לאחר לידת בת, טומאה זו מקבילה לטומאת נדה.

בסיום תקופה זו חלה תקופת 'ימי טוהר' בת 33 יום לאחר לידת בן או 66 יום לאחר לידת בת, בהם האשה טהורה ואינה יכולה להיטמא בטומאת נדה או בטומאת זיבה, אך כבר בימי הגאונים החלו לאסור גם דם שראתה ב'ימי טוהר', שכל שראתה דם בימים אלו, הרי היא אסורה על בעלה כראיית דם נדה. ותקנו כן, כדי שלא יבואו הנשים לכלל טעות בין ראיית דם הצריכה את תהליך הטהרה לראיית דם שאינה צריכה. עם השנים גזרה זו פשטה בכל תפוצות ישראל[1].

לידה בניתוח קיסרי, אם לא יצא דם מהנרתיק כלל - היולדת נשארת טהורה, אם יצא דם מהנרתיק דין היולדת כנידה רגילה. בכל מקרה, היולדת אינה נטמאת טומאת יולדת (לשבוע או שבועיים)[2].

קורבנות היולדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קורבן יולדת

בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה היולדת מביאה קורבן הנקרא קורבן יולדת לאחר סיום ימי הטוהר: 40 יום מלידת בן ו-80 יום מלידת בת. (ויקרא, י"ב, א'ח').

במגן אברהם כתב שחובה על הבעל לעלות לתורה ביום 41 לזכר, ובנקיבה ביום 81, שהוא במקום קרבן הלידה שהאישה הייתה חייבת להביא בזמן שבית המקדש היה קיים[3][4]. יש מהאחרונים שכתבו שנכון שיקרא באותו יום את הפרשה בתורה העוסקת בדיני יולדת[5].

ברכת הטוב והמטיב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים נוהגים שהיולדת מברכת ברכת הגומל לאחר הלידה. ויש שכתבו שתמתין שבעה ימים מהלידה שאז נחשב שנתרפאה[6].

כתב בשולחן ערוך שלאחר לידת בן זכר על ההורים לברך ברכת הטוב והמטיב[7]. יש מקהילות הספרדים שלא נהגו בכך[8]

על לידת בת יש נוהגים לברך בראייתה בפעם הראשונה ברכת שהחיינו[9]. לא ברכו בפעם הראשונה יברכו כל עוד הם שמחים ומתרגשים מראייתה[10].

שלום זכר וזבד בת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – שלום זכר, זבד הבת

בשבת הסמוכה ללידת בן נהוג ברבות מקהילות יוצאי אשכנז לערוך סעודת שלום זכר.

לאחר לידת בת נהוג לערוך סעודת זבד הבת. בקהילות האשכנזים התקבל המנהג לעשות בשבת קידוש הודאה לה'[11].

ערכים מורחבים – ברית המילה (אירוע מקראי), ברית מילה

בעקבות ברית המילה שכרת ה' עם אברהם, ועל פי מצוות התורה בפרשת תזריע, ביום השמיני ללידת בן עורכים לו טקס ברית מילה. מצווה זו היא אחת משתי מצוות עשה היחידות (לצד הקרבת קרבן פסח) שהימנעות מקיומן במזיד מחיל עונש כרת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הטהרה בהלכה ובאגדה
  2. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ד, סעיף י"ד.
  3. ^ מגן אברהם אורח חיים, סימן רפב, והובא גם בביאור הלכה סימן קל"ו.
  4. ^ ראו כאן דינים נוספים בהידברות.
  5. ^ פסקי תשובות קלו הערה 74
  6. ^ כף החיים או"ח ריט אות ז, על פי דברי השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ז, סעיף ד' ”יולדת תוך שלשה ימים לא תתענה כלל. משלשה עד שבעה אם אמרה "צריכה אני" -- מאכילין אותה. מכאן ואילך הרי היא ככל אדם.”
  7. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ג, סעיף א'.
  8. ^ ילקוט יוסף שובע שמחות ב פרק א' - סדר ליל הברית, לעומת זאת בשו"ת אור לציון (ב יד מז) כתב שהרוצה רשאי לברך
  9. ^ לפי המשנה ברורה רכ"ג ס"ק ב' מברכים בראיה, והספרדים לא נהגו בכך
  10. ^ פסקי תשובות שם
  11. ^ תשובות והנהגות כרך א סימן תרט

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.