רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:03, 15 באוגוסט 2015

תבנית:חז"ל רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים, בן דורו של רבי עקיבא. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין לצדו של רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו – כהן, דור עשירי לעזרא הסופר. בנו של רבי עזריה בן רבי אבטולס, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה. האמורא רבי עזרא היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.

מנויו לנשיא

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.^[1] בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.

תורתו

רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".^[2] כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",^[3] "פיקוח נפש שדוחה את השבת"^[4] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים^[5]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"תכשיט" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר,^[6] והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים^[7]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.

עושרו

אודות עושרן האגדי מסופר כי המעשר בהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף^[8].

באחרית ימיו, כנראה, גר בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב עלמה.

לקריאה נוספת

בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן עזריה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 186–190, באתר היברובוקס
רבי אלעזר בן עזריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ז, עמוד ב'
^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ב, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.
^ וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ד'–ט"ז.
^ וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ג'–י"ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.

[1] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'

[2] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ז, עמוד ב'

[3] משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'

[4] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ב, עמוד א'

[5] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.

[6] וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ד'–ט"ז.

[7] וכן נפסק בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק יום טו"ב, הלכות ג'–י"ב.

[8] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 |בית מדרש=[[יבנה#היסטוריה של יבנה הקדומה|יבנה]]
 }}
-רבי '''אלעזר בן עזריה''' (ראב"ע), [[תנא]] בן הדור השלישי ל[[תנאים]], בן דורו של [[רבי עקיבא]]. כיהן תקופה מסוימת כ[[נשיא הסנהדרין]] לצידו של [[רבן גמליאל דיבנה]]. ידוע בייחוסו – [[כהן]], דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. בנו של [[רבי עזריה בן רבי אבטולס]], דודו הוא התנא [[שמעון אחי עזריה]]. ה[[אמורא]] [[רבי עזרא]] היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.
+רבי '''אלעזר בן עזריה''' (ראב"ע), [[תנא]] בן הדור השלישי ל[[תנאים]], בן דורו של [[רבי עקיבא]]. כיהן תקופה מסוימת כ[[נשיא הסנהדרין]] לצדו של [[רבן גמליאל דיבנה]]. ידוע בייחוסו – [[כהן]], דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. בנו של [[רבי עזריה בן רבי אבטולס]], דודו הוא התנא [[שמעון אחי עזריה]]. ה[[אמורא]] [[רבי עזרא]] היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.
 ==מנויו לנשיא==
-כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את [[רבן גמליאל דיבנה]] מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל  חכמתו ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, אשתו טענה שאין לו שערות לבנות של זקנה (כי היה רק בן שמונה עשרה), וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה '''כמו''' בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כח|א}}}} בנוסף, באותו יום נשנתה כל [[מסכת עדיות]].
+כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את [[רבן גמליאל דיבנה]] מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל  חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה '''כמו''' בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כח|א}}}} בנוסף, באותו יום נשנתה כל [[מסכת עדיות]].
 ==תורתו==
-רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}} כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה",{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}} "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
+רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}} כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}} "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
-שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, מכיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|שבת]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את בהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר,{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}} והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
+שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|תכשיט]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר,{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}} והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
 ==עושרו==
 אודות עושרן האגדי מסופר כי ה[[מעשר בהמה]] שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}.
-באחרית ימיו, כנראה, גר בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
+באחרית ימיו, כנראה, גר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
 ==לקריאה נוספת==

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוחנן כהן גדול • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • חוני המעגל • שמעיה ואבטליון • רבי מיאשא • בני בתירה • הלל הזקן ושמאי הזקן • מנחם
דור ראשון	אדמון • רבי אליעזר בן יעקב • אבא שאול בן בטנית • אבא חלקיה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי אלעזר בן חנניה • בבא בן בוטא • רבן גמליאל הזקן • רבי דוסא בן הרכינס • רבי זכריה בן הקצב • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • חנן בן אבישלום • חנניה בן חזקיה • רבי יוחנן בן החורני • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • רבי יונתן בן הרכינס • יועזר איש הבירה • רבי יהודה בן בתירא • נחום הלבלר • רבי פפייס • עקביא בן מהללאל • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • שמעון בן הלל
דור שני	רבי אליעזר בן הורקנוס • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי אלעזר בן ערך • רבן גמליאל דיבנה • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יהושע בן חנניה • רבי יוחנן בן גודגדא • רבי יוסי הכהן • רבי יקים איש חדיד • רבי נחוניה בן הקנה • נחום המדי • נחמיה העמסוני • נחום איש גמזו • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • רבי שמעון בן הסגן • שמעון הפקולי
דור שלישי	אבטולמוס • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעזר ברבי צדוק • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • אונקלוס • רבי אלעזר בן עזריה • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • בן זומא • בן עזאי • בן פטורי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנינא בן חכינאי • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן גמליאל • חנן המצרי • רבי חלפתא • רבי חנינא איש אונו • חנניה בן אחי רבי יהושע • רבי טרפון • רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יהודה בן בתירא השני • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה הנחתום • רבי יוסי בן דורמסקית • רבי ישמעאל • רבי יוחנן בן תורתא • רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן בן נורי • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי לויטס איש יבנה • רבי מתיא בן חרש • נחמיה איש שיחין • רבי עקיבא • עקילס הגר • שמעון בן ננס • שמעון התימני
דור רביעי	רבי אחא • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • אבא גוריון איש צידן • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי • רבי חנניא בן עקביא • רבי חנניה בן עקשיא • רבי יהודה • רבי יוסי בן החוטף אפרתי • רבי יהושע הגרסי • רבי יוסי • רבי יהושע בן קרחה • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יונתן • רבי יאשיה • רבי יצחק • רבי ינאי • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי נהוראי • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי פינחס בן יאיר • רבן שמעון בן גמליאל • רבי שמעון בר יוחאי • רבי שמעון שזורי
דור חמישי	רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי אלעזר הקפר • אבא כהן ברדלא • אבא יוסי בן חנן • איסי בן יהודה • רבי אחי ברבי יאשיה • בר קפרא • רבי בנאה • רבי דוסתאי ברבי ינאי • רב הונא קמא בבבל • רבי זוטרא • רבי חייא • רבי יהודה הנשיא • רבי ירמיה • יהודה בן גרים • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יוסי בן זמרה • רבי יוסי בן כיפר • ידוע הבבלי • לוי בר סיסי • רבי מנחם ברבי יוסי • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן חלפתא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
זמנם לא ידוע	שמואל הקטן • יהודה בן תימא

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלעזר בן עזריה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי אלעזר בן עזריה